From: "עמודי-השלום"
[mailto:ba...@amude-hashalom.co.il]
Sent: Wednesday, April 23, 2014 1:08 AM
To: "עמודי-השלום"
Subject: עלון "אהבת-ישראל" פרשת "קדושים" ! שבת שלום חודש טוב ומבורך וכל טוב!!

From:
יהודי יקר
Sent: Tuesday, April 22, 2014 10:33 AM
To: אנשים יקרים
Subject: FW: פרשת קדושים
From:
יצחק שלום כהן
[mailto:yitzchak.s...@gmail.com]
Sent: Monday, April 21, 2014 11:28 PM
To: יצחק שלום כהן
Subject: פרשת קדושים
בכבוד רב מעבד ה'
יצחק שלום כהן
From:
יהודי יקר
Sent: Wednesday, April 23, 2014 11:02 AM
To: יהודים יקרים
Subject: FW: עלון טוב לחסות בה" - פרשת קדושים
From:
הלכה יומית [mailto:s...@shtaygen.co.il]
Sent: Thursday, April 24, 2014 12:38 AM
Subject: רעיון לשבת פרשת קדושים, שבת שלום לכל בית ישראל.
"דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוקיכם"
פירש רש"י: "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל מפני שרוב גופי התורה תלויין בה". (דהיינו, שאת הפרשה הזו לימד משה בפני כל בני ישראל אנשים, נשים וטף).
לפי הפתיחה של הפרשה - "קדושים תהיו" - היינו מצפים לראות בתוכה בעיקר מצוות שבין אדם למקום, כגון: שבת, תפילין, טהרה וכד', והנה חלק גדול ממצוות הפרשה הם מצוות בין אדם לחברו שנאה, אהבה, רכילות, נקמה, נטירה, מתנות עניים, משא ומתן, ומשפט צדק, והשאלה מה עניין מצוות בן אדם לחברו לקדושה שע"י קיומם נהיה קדושים?
כשמתייחסים ומדברים על המלאכים משתמשים במושג "זה אל זה". כמו שבקדושה אנו אומרים: "וקרא זה אל זה ואמר", ובברכת יוצר המאורות אנו אומרים: "וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה ונותנים רשות זה לזה להקדיש ליוצרם". ולא לחינם נאמר באופן זה, אלא שזה בא להראות שעיקר השירה ועבודת ה' היא בחינת "זה אל זה". אע"פ שכל מלאך הוא ישות בפני עצמו ובעל תפקיד ייחודי, אין לו אפשרות לעבוד את ה' רק אם יהיה בחינת "זה אל זה" -כשיתחבר יחד עם מלאך אחר - רק כך תהיה שירה ועבודת ה', ורק כך יוכלו "להקדיש ליוצרם" ולקבל על עצמם עול מלכות שמים.
זה מה שהתורה מצווה אותנו - "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'", איך נוכל להוסיף כוח וקדושה להקב"ה? בקיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך", "לא תיקום ולא תיטור", "לעני וגר תעזוב אותם". כשכל אחד יסתכל על חברו, ידאג לו ויאהבו יהיה חיבור של "זה - לזה" ואז נוצר "קדוש קדוש ה' צבאות" ונהיה "קדושים תהיו" - כי קדוש אני ה'.
זוהי למעשה דרישתו של הקב"ה מאיתנו, עמו אשר בחר, כמובא בתנא דבי אליהו:
"בני כלום חסרתי מכם דבר, (הקב"ה נתן לנו בעולם את כל מה שאדם מתאווה לו) טובה אחת אבקש מכם שתהיו יראים זה את זה, ומכבדים זה את זה, ואוהבים זה את זה" - כביכול כל רצון הקב"ה הוא שנהיה באהבה זה עם זה, ורק כך נוכל להדבק בו יתברך.
וכמו שאומר הפסוק: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם" - איך נהיים דבוקים בה'? "חיים כולכם היום" - כשכולנו יחד באחדות. השראת השכינה עלינו תמיד רק במצב של "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", כשיש את היחד, אז הקב"ה משרה שכינתו בישראל.
ונורא הדבר עד כמה חשובה האחדות בעם ישראל, כמו שמובא במדרש רבה (ויקרא כ"ו): שבימי דוד המלך שהיה הרבה תורה בישראל שגם תינוקות ידעו לדרוש בתורה במ"ט פנים והיו הרבה תלמידי חכמים והרבה לומדי תורה ובכל זאת כשהיו יוצאים למלחמה היו נופלים חיילים בקרב, והטעם כיון שהיו בתוכם דלטורין (מלשינים והולכי רכיל), ולעומת זאת בדורו של אחאב הרשע שהיו ישראל עובדי עבודה זרה בכל זאת כשהיו יוצאים למלחמה היו מנצחים את אויביהם, וכל זה למה? שהיו אוהבים זה את זה ולא היו ביניהם מוסרים ומלשינים.
From: kashrut [mailto:KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL]
On Behalf Of Yohai
Sent: Sunday, April 27, 2014 3:27 PM
To: KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL
Subject: רשימת יבואנים שמכרו את חמצם לנוכרי ערב פסח
תשע"ד מאת מחלקת היבוא הארצית של הרה"ר ליש ראל
------------------------------------------------------------------------
הודעה זו נשלחה ממערכת אוטומטית, אין להשיב עליה.
------------------------------------------------------------------------
להסרת כתובתך מרשימת התפוצה הנ"ל לחץ על הקישור הבא
הסרה מרשימת התפוצה
ושלח את בקשתך לשרת התפוצה שלנו.
לשם אימות בקשתך תשלח משרת התפוצה הודעת דואר ובה פרטים לאישור סופי של הבקשה.
בסיומו של תהליך האימות תשלח הודעת דואר נוספת המאשרת את הסרת כתובתך מרשימת התפוצה הנ"ל.
אם מכל סיבה שהיא אין באפשרותך להסיר את כתובתך מרשימת התפוצה, אנא פנה לצוות
התמיכה
שלנו.
From: יהודי יקר
Sent: Sunday, April 27, 2014 3:22 PM
To: יהודים יקרים
Subject: FW: עלון אברהם אבינו לפרשת אמור ויום העצמאות
From:
ידידיה אסיאס
Sent: Wednesday, April 30, 2014 1:34 PM
To: זאב ויטמן; יעקב בורו (Yaakov Borow);
רונן רויטמן; אמה בביוב; אליהו חג'ג
Cc: yedi...@nana10.co.il
Subject: FW: עלון טוב לחסות בה" - פרשת אמור
From: יהודי יקר
ent: Wednesday, April 30, 2014 1:10 PM
To: יהודים יקרים
Subject: FW: עלון טוב לחסות בה" - פרשת אמור


From: "עמודי-השלום" [mailto:ba...@amude-hashalom.co.il]
Sent: Tuesday, May 06, 2014 9:33 PM
To: "עמודי-השלום"
Subject: עלון "אהבת-ישראל" פרשת "בהר" ! שבת שלום, ישועות מקיפות וכל טוב!!!


הגזרה אמת החריצות שקר
"וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור דבר אל בני ישראל וכו'
ושבתה הארץ שבת לה' "
וכתב רש"י: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצוות נאמרו מסיני"? - קשה לרש"י הקשר של מצוות שמיטה להר סיני יותר מכל המצוות האחרות שהרי כולם נתנו בסיני, ורש"י תירץ מה שתירץ עיין שם.
ר' שלמה קלוגר זצ"ל מסביר את הקשר בין שמיטה להר סיני בעניין אחר מרש"י, בכך שגם מצוות שמיטה וגם מתן תורה שניתנה בהר סיני מלמדים אותנו שריבוי ההשתדלות לא מועיל והברכה באה רק ברצות ה' ולמי שעניו ובוטח בקב"ה.
"הר סיני" - כשרצה הקב"ה לתת את התורה, כל ההרים נזעקו וכל אחד טען עלי ייתן ה' את התורה מכיוון שאני יפה יותר, גבוה יותר וכד', ורק הר סיני ישב בשקט ובענווה בלי להרבות בהשתדלות, וסיבה זו גרמה שבחר הקב"ה בו וזכה שהתורה תינתן עליו.
"שמיטה" - אדם חושב ומאמין שהעשייה שלו מביאה שפע וברכה, והנה מגיעה שנה שביעית שנת השמיטה שבה אסור לזרוע ולעבוד עבודות הקרקע, "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו"? והקב"ה מבטיח: "וציותי את ברכתי לכם בשנה השישית, ועשת את התבואה לשלש השנים" - היינו שאותה שדה שהייתה רגילה להניב טון חיטה בשנה תניב בשנה השישית שלושה טון שיספיקו לשלוש שנים. נמצא שדווקא בקיום מצוות "שמיטה" ואי העשייה, אלא ביטחון בו יתברך, יהא לנו ברכה בשפע.
וזה העניין שנלמד מסיני ושמיטה ,שהברכה לא תלויה בריבוי ההשתדלות.
לפעמים אנשים שמרבים בריצה אחר עסקים נוטים ליחס הברכה לריצתם והשתדלותם ומאמינים שריבוי הריצה וההשתדלות מביאה את הברכה. הבה ונבחן זאת בראי התורה.
כשבאו המלאכים לאברהם בדרכם להחריב את סדום נידמו לו כערביים. ועל כן דרש אברהם אבינו מהם כתנאי ראשון לפני כניסתם לביתו שירחצו את רגליהם. וביאר רש"י הטעם: "מפני שהערביים משתחווים לאבק רגליהם"! והתמיה גדולה: וכי משוגעים הם להשתחוות לאבק? אלא שהם תלו הצלחתם בריבוי הריצה וההשתדלות ולכן העריצו את האבק שהוא תוצר של ההשתדלות עד כדי הפיכתו לאלוה. וזה הפך השקפת התורה כמ"ש הרמב"ן "החריצות שקר - והגזירה אמת" וריבוי ההשתדלות לא ישנה את הגזירה וכל מעשינו ופעולותינו הינה רק כדי שלא נקבל את השפע המגיע לנו בדרך אל טבעית ובנס.
אדם חייב להאמין שהכל משמים ונכתב לו כבר בראש השנה ומי שמעריץ את השתדלותו ומאמין שהצלחתו באה בזכותה ידע שיש בו שמץ של עבודה זרה כאותם ערביים שעבדו לאבק רגליהם. אולם ישנו אבק מותר ורצוי, והוא "והוי מתאבק בעפר רגליהם" - היינו שצריך לרוץ משיעור לשיעור מישיבה לישיבה מתפילה לתפילה ולשמוח על האבק שעולה ולהנות שה' זיכהו ללמוד.
אדם צריך בטחון שלם בה' כמו שכתוב: "הולך תום ילך בטח" ויקיים בעצמו "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך ", או אז יקוים בו "שומר מצווה לא ידע דבר רע".


|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|

a
From: יהודי יקר
Sent: Wednesday, May 14, 2014 10:28 AM
To: יהודים יקרים
Subject: FW: עלון טוב לחסות בה" - פרשת בחוקותי
From:
עלון טוב לחסות בה' אחיאל [mailto:daniel7...@gmail.com]
Sent: Tuesday, May 13, 2014 9:51 PM
From:
הלכה יומית [mailto:s...@shtaygen.co.il]
Sent: Thursday, May 15, 2014 12:07 AM
Subject: רעיון לפרשת בחוקותי, שבת שלום לכל בית ישראל.
חוקות ה' - עמל התורה
"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". ופירש רש"י: "אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה".
האור החיים הקדוש כתב ארבעים ושתיים פירושים על הפסוק "אם בחוקותי תלכו" כמניין גימטריא של המילה "אם" (עם הכולל). בפרושו הרביעי מבאר שלכאורה יאמר אדם שעמל התורה אינו שייך בו אלא רק בלומדי התורה ההוגים בה בישיבות ובכוללים, אולם הוא עסוק כל היום בפרנסתו נמצא מפסיד את עמל התורה. כתבה התורה "אם בחוקותי תלכו" והדגישה את המילה "תלכו" ולא כתבו "תעשו או תשמרו" - כדי ללמדנו שאם כל צעד שתעשו בחייכם יהיה על פי התורה יחשב לכם כאילו אתם עמלים בתורה.
במשא ומתן: אם תעשו אותו על פי הגדרים שצוותה התורה ביושר ובאמונה בלי רמאות, כשכל כוונתכם בפרנסה תהיה כדי שיהיה לכם אמצעים לגדל את בניכם ובנותיכם בתורה ובמצוות תחשב לכם כל פעולה ופעולה בהשגת הפרנסה כעמל התורה.
באכילה ושתיה: אם תקפידו על מזון כשר בתכלית, נטילת ידיים וברכות בכוונה, וכל כוונתכם באכילתכם תהיה לשם שמים כדי שתהיו בריאים לעבודת ד' יחשב לכם כל אכילתכם כעמל התורה.
חינוך הבנים: כל הזמן והעמל שאתם משקיעים בחינוך הבנים והבנות כשהמטרה היא לחנכם לתורה ומצוות יחשב לכם כעמל התורה.
ובעיקר אם בסוף יום העבודה כשנותר לאדם זמן פנוי במקום שישב בבית לקרא עיתון או לבלות את זמנו בשאר דברים בטלים הוא ניגש במרץ לבית הכנסת ומשתתף בשיעורי תורה נמצא שכל יומו עסוק ועמל בתורה. ויתקיים בו מה שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ט' הלכה א'): "הקב"ה נתן לנו תורה, זו עץ החיים. וכל העושה כל הכתוב בה... זוכה בה לחיי העולם הבא... והבטחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחוכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה, כגון חולי, מלחמה, ורעב וכיוצא בהם. וישפיע לנו כל הטובות המחזקים את ידינו לעשות את כל התורה, כגון: שובע, שלום, ורבות כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימנו בדברים שהגוף צריך להם, אלא נשב פנויים ללמוד בחוכמה ולעשות המצווה כדי שנזכה לחיי העולם הבא".
ואחרי הבטחה כזו מי יכול להישאר אדיש ולא להצטרף לעמלי התורה.
העלונים מופצים
לעילוי נשמתו הטהורה של הרה"ג רבן של כל בני הגולה – הרב עובדיה בן ג'ורג'יה זצללה"ה , וכן לעילוי נשמת הרה"ג יעקב חי בן מרגלית .

קטע מהשיחה המפעימה של הגאון הרב נבנצל שליט"א

לרפואת כל חולי עמו ישראל ובכללם :
הילדים היקרים: חיים מיכאל שלמה בן מיכל , רפאל יצחק אייזיק בן מיכל וכן לרפואת רחל בת שרה .
לכלה הדסה אסתר בת ניצה , כמו כן העתירו בעד החולה איסקה בת דבורה ג'קלין שזקוקה לרחמי שמיים מרובים ( בהריון מתקדם לאחר 10 שנים ולצערנו התגלתה אצלה המחלה הנוראה) .
אסתר בת חנה , דניאל בן מרסל , וכן לרפואתו החלמתו של בנימין לבני בן פנינה .
כמו כן הציבור היקר מתבקש להעתיר ולעורר רחמי שמיים מרובים עבור ה הנערה מיכל בת תמר חולה במחלת הסרטן מסוג לוקמיה מגיל שבע עשרה וחצי ונמצאת ביסורים קשים .
עברה טיפולים והשתלות מח עצם מספר פעמים . אך כעת אובחן אצלה זן נדיר ושונה של המחלה , שידועים מקרים בודדים בעולם מסוגו ( כ 8 מקרים בכל העולם) .
וכן להעתיר לרפואה שלמה ורחמי שמיים בכלל חולי עמו ישראל עבור האב הצעיר אברהם בן רבקה שחלה במחלה הידועה ה' ירפאהו במהרה
חזרתו המלאה בתשובה של יצחק צח ואזנה בן חוה
הרה"ג משה דן אבא יזדי בן צביה רחל, התינוקת אדל בת אדוה , הרצל הראל בן שרה , שמעון חי בן צביה רחל , שני בת ברוריה , נעמי בת אסתר , רות בת מזל .
מלי בת אלטה-זיסל (שעברה ניתוח להסרת גידול בראש), לרפואתה המהירה שולמית בת מירים ג'ינה שנמצאת בתרדמת כבר שבועות ארוכים
לזיווג הגון לכלל המעוכבות בכללם – לרוחמה חלי בת פרידה , ומירב בת סימה.
מחפש המלצה לגנן לתחזוקה לגינה.
תודה ושבת שלום
From: יהודי יקר
Sent: Wednesday, May 21, 2014 12:17 PM
To: יהודים יקרים
Subject: FW: גליון במשנת החסידות - אייר - לאהוב השני כמוך / שיעורים על חג השבועות באתר אוצר החסידות!
From:
במשנת החסידות [mailto:gil...@otzerhachassidus.com]
Sent: Tuesday, May 20, 2014 9:21 PM
To: שירלי כהן
Subject: גליון במשנת החסידות - אייר - לאהוב השני כמוך / שיעורים על חג השבועות באתר אוצר החסידות!
|
|
Unsubscribe / Change Profile
Powered by YMLP
![]()
לום ומבורך.
התורה ברוח הקידמה?!
בתקופת המשכילים לפני כמאה שנה התוכח רב עם אחד מהמשכילים שטען: אילו משה רבנו היה חי בתקופתנו, ודאי שהיה כותב את התורה ברוח הזמן המודרני ורבים מההלכות היו משתנות מכפי שמופיעות כעת בתורה...
השיב לו הרב במעשה שהיה: סוחר אחד שכר בעל עגלה שיוביל את סחורתו ליום השוק שבליפציג, והתנה עמו בקנין גמור על פי ההלכה שאם לא יגיע בזמן למחוז חפצו יפסיד את שכר נסיעתו ואף יצטרך לשלם עבור ההפסדים שיגרמו לו מכך שלא יוכל למכור את סחורתו בימי היריד.
הימים היו ימים של חורף וכבר ביציאתם מהעיר החל לרדת שלג וכיסה את עין הארץ. בתוך כך טעה העגלון בדרכו ואך בנס ועמל רב הגיעו לאחר תלאות רבות לליפציג. אולם בעקבות טעותו אחרו את היריד, והסוחר בא לתבוע את דמי סחורתו שהפסיד כפי שסוכם. ומאחר שהעגלון סירב לשלם ואף תבע את דמי הנסיעה מהסוחר סיכמו ביניהם שיגשו לבית הדין וכל אשר יורה הרב יהיה מוסכם עליהם.
כששמע הרב את מה שסוכם טרם יציאתם לנסיעה בודאי שהכריע את הדין לטובת הסוחר, אלא שאז פרץ העגלון בצעקות זעם וטען: "רבי, מדוע חייבתני, והלא התורה פוטרת מן האונס, וכאן היה אונס גמור בכך שהשלג גרם לעיכוב בנסיעה"?! השיבו הרב בנחת: "מאחר והסוחר התנה איתך טרם יציאתך לנסיעה תנאי כהלכה, התורה היא זו שמחייבת אותך לשלם".
או אז אמר העגלון: יאמר לי הרב, באיזה חודש ניתנה התורה לישראל? השיב הרב: וכי כבודו אינו יודע שתורתנו הקדושה ניתנה בחודש סיון?! מיד קפץ העגלון בתרועת ניצחון ובניגון למדני אמר: "אילו הייתי נוסע בחודש סיון, כלום הייתי מאחר ליריד?! אם כן אי אפשר לפסוק מדיני התורה שניתנה בקיץ על המקרה שלנו שהינו בחודש טבת. בטוח אני שאילו משה רבנו היה נותן את התורה בחורף היה פוסק לטובתי.
סיים הרב ואמר לאותו המשכיל: אף אתה כעגלון נמשלת, וכי תורת משה ניתנה לחודשי הקיץ ולא לימי החורף, הרי דברים אלו הם דברי שטות, ולא לחינם נתנה התורה במדבר אלא כדי להורותנו שאין היא תלויה בזמן ומקום עונה או תקופה, אלא תקפה לעד!!! תשובה זו יש לענות גם לכל בני דורנו המחפשים לשנות ולהגמיש את ההלכה המסורה לנו מדור דור עוד ממשה רבנו כדי ליפות ולהנגיש את התורה בטענה שעל ידי זה לכאורה יתקרבו רבים ללכת בדרכה, הדברים הוכחו שכל כונתם למלאות תאוות ליבם, והרינו מאמינים שהתורה נתונה מן השמים, ושלא תשתנה בשום זמן חס ושלום.
--

: תפילת השל"ה, סגולה גדולה ונפלאה לאומרה בערב ראש חודש סיון.
וזכנו לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים
אוהבי ה' יראי אלוקים
אנשי אמת זרע קודש בה' דבקים.
ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים
ובכל מלאכת עבודת הבורא.
שיתקבלו כל תפלותינו ברצון.
האחדות משתלמת!
לאחר שנבחרו שנים עשר נשיאים לשבטי ישראל, נשיא לכל שבט ושבט, מתארת לנו התורה את הקורבן שהביאו ביום חנוכת המשכן, והתורה מקדישה לכל נשיא פרשה בפני עצמה, המתארת את קורבנו.
שואלים המפרשים: לכאורה כל זה מיותר ואריכות דברים, שהרי כולם הביאו אותו קרבן ואותה נדבה בלי שום שינוי, אם כן מספיק שהתורה תכתוב את רשימת הנשיאים ואחר כך בפעם אחת את מה שהביאו.
עונים המפרשים: כי הקב"ה חולק כבוד ליראיו, כמו שנאמר "כי מכבדי אכבד", ומי שמוותר על כבוד עצמו לגמרי ורק כבוד ה' נמצא מול פניו, אדם כזה מגיע לו כבוד מלא ושלם.
הנשיאים - כל אחד ביטל כבודו, כדי להגדיל את כבוד ה' יתברך. שהרי לכל שבט היו דברים המאפיינים אותו, ובהם הוא מיוחד על פני שאר השבטים, וכל אחד מהנשיאים יכול להביא נדבה המיוחדת רק לשבטו, ועשויה בכישרונות המיוחדים להם, ועל ידי כך להתבלט על פני שאר הנשיאים. אולם לא כך הייתה מחשבתם, אלא באו כולם יחד והחליטו שאף נשיא לא ישנה מחברו, לא במשקל, ולא במנין, אלא כולם יביאו אותה נדבה. (אולם הכוונות והייחודים במצווה, כל שבט כיוון את מה שמאפיין אותו). נמצא שבשביל האחדות בעבודת ד', כל אחד מהנשיאים ביטל את "האני" שבו. לכן שמח הקב"ה, והבליט את שמו של כל נשיא ונשיא בנפרד ואת מתנתו כאילו הביא קורבן שונה.
והנה הנשיאים הביאו קרבן נדבה, וקרבן נדבה לא קרב בשבת. אולם את הפר שנדב הנשיא שקורבנו יצא בשבת כן הקריבו, והטעם משום שהקב"ה אמר: אתם הבאתם את מתנותיכם בשווה ובאחדות בלי הפסקה, כדי לא להבדיל בין איש לרעהו, גם אני לא אפסיק ביניכם, ואתן לכם את השבת שלי שבו תקריבו את קורבן הנדבה, כמו שנאמר: "נשיא ליום", "נשיא ליום" - אף בשבת, כדי שלא תהיה הפסקה ביניכם ותישארו באחדות .
ואומר הרמב"ן, שמכיוון שמחשבתם הייתה על איחוד, גם משמים סייעו בידם, ואפילו על עצם המחשבה להביא את המתנות לא קדם אחד לחבירו, אלא כל שנים עשר הנשיאים חשבו יחד באותו רגע להביא את תרומתם, וכאן רואים את יד ד' המסייעת - כיון שבטבע על מחשבה אין שליטה.
ומוסר זה אנו צריכים ללמוד לקראת קבלת התורה, שיש באפשרותנו להיות בסיס לשכינה הקדושה, על ידי שכל אחד ואחד יבחר לו את דרך החיים של אהבה ואחווה, שלום ורעות, ובחרת - בחיים.
From:
ידידיה אסיאס
Sent: Thursday, May 29, 2014 2:26 PM
To: זאב ויטמן; רונן רויטמן; יעקב בורו (Yaakov Borow);
אליהו חג'ג; yedi...@nana10.co.il
Subject: FW: פרשת נשא
From: יהודי יקר
Sent: Thursday, May 29, 2014 2:01 PM
To: יהודים יקרים
Subject: FW: פרשת נשא
From:
אשר יוסף - חטיבת לקוחות עסקיים
- Yosef Asher [mailto:Yosef...@bezeq.co.il]
Sent: Thursday, May 29, 2014 1:53 PM
Subject: פרשת נשא
ב"ה
העלונים מופצים
לעילוי נשמתו הטהורה של הרה"ג רבן של כל בני הגולה – הרב עובדיה בן ג'ורג'יה זצללה"ה , וכן לעילוי נשמת הרה"ג יעקב חי בן מרגלית .
להתפלל על עמית בן אושרית בן 10
From: kashrut [mailto:KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL]
On Behalf Of Yohai
Sent: Thursday, May 29, 2014 3:50 PM
To: KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL
Subject: עדכון כשרות מיוחד ערב שבועות תשע"ד מאת מחל קת היבוא הארצית של הרבנות הראשית לישראל
![]()
|
|
|
|
|
------------------------------------------------------------------------
הודעה זו נשלחה ממערכת אוטומטית, אין להשיב עליה.
------------------------------------------------------------------------
להסרת כתובתך מרשימת התפוצה הנ"ל לחץ על הקישור הבא
הסרה מרשימת התפוצה
ושלח את בקשתך לשרת התפוצה שלנו.
לשם אימות בקשתך תשלח משרת התפוצה הודעת דואר ובה פרטים לאישור סופי של הבקשה.
בסיומו של תהליך האימות תשלח הודעת דואר נוספת המאשרת את הסרת כתובתך מרשימת התפוצה הנ"ל.
אם מכל סיבה שהיא אין באפשרותך להסיר את כתובתך מרשימת התפוצה, אנא פנה לצוות
התמיכה
שלנו.

|
המדור מוקדש לעילוי נשמת מרן רבינו עובדיה יוסף בן ר' יעקב זצוק"ל הלימוד היום לרפואתו השלימה והמהירה של הילד חיים יוסף בן אסתר בתושח"י בס"ד יג. יש אומרים שמותר לעבור כנגד קטן המתפלל שמונה עשרה, והגאון החזון איש מחמיר בזה, ובפרט בקטן בן תשע ומעלה. ואף שמעיקר הדין העיקר להקל בזה, מכל מקום נכון להחמיר בזה היכא דאפשר, שלא לעבור לפני קטן המתפלל. יד. אין לעבור גם כנגד אשה המתפללת שמונה עשרה, וגם בתפילה השניה שמתפללת ביום. ™˜ ™˜ © ההלכות מתוך הספר 'ילקוט יוסף', וכל הזכויות שמורות לגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר. להצטרפות חינם למסלולי 'שתי הלכות ביום', יש להקיש על הקישורית המתאימה: 2 הלכות ביום | שמירת הלשון | משנה יומית | הלכות שבת | מוסר - פלא יועץ | מוסר - אורחות צדיקים | מצוה יומית | שנים מקרא... | 2 הלכות בלילה | תהילים יומי | אהבת חסד | דף היומי ברי"ף | הלכות חג בחג | ילקוט יוסף | עשה לך רב | תיאום חברותא | שיעורי תורה | 6 מצוות תמידיות לתרומות והנצחות: בנק הפועלים (12) סניף 520 ח-ן 133056 | אשראי: 0765-404-360 | 08:30-13:00 (24 שעות מוקד טלפוני)| ת.ד. 23053 ירושלים 9123001 | לתרומה בכרטיס אשראי לחץ כאן
|
|
כתובת: ירושלים נשלח באמצעות מערכת רב מסר לכתובת el...@tnuva.co.il לחצו כאן להסרה או עדכון פרטים |
הודעה שהועברה
מאת: יהודה ורחל סבינר <yrss057...@gmail.com>
תאריך: 28 במאי 2014 בשעה 08:49
נושא: Fwd: FW: FW: Fwd: רק להעביר אל תמחקו- לא נתעצל ונעשה מצווה-אנא עזרו אני מתחננת
אל:
רחל רז מנהלת השרות לעבודה סוציאלית
בי"ח בילינסו מרכז רפואי רבין
אנא עזרו אני מתחננת !!!!!!!!!!! רק להעביר אל תמחקו...
אנא עזרו אני מתחננת !!!!!!!!!!!
נושא: סטודנטית לרפואה
לא מבקשים כסף . . . . רק לשלוח, בבקשה לא למחוק את ה דוא"ל
רק לקרוא ולהעביר הלאה
שמי דניאלה פסקו בת 21 וסובלת מזן נדיר של לאוקמיה(סרטן הדם )
הסיכוי היחיד שלי הוא השתלת מח עצם,
אין לי סיכוי לשרוד בלי השתלה
עלות הניתוח הוא 55000
משפחתי גייסה 32000
הארגון שעוזר לי לגייס כספים סגרה עסקה עם
YAHOO and AOL
והם יקבלו עבורי 0.1 סנט עבור כל הודעה מועברת
אני מתחננת לתת לי גם הזדמנות לחיות כמוך
להעביר דוא"ל לוקח רק כמה שניות
"אצלי זה עיניין של חיים !!!! או מוות ?
בבקשה תעבירו את הדוא"ל הלאה . . . ..
שה" יעזור לכם ,כמו שאתם עוזרים לי
תודה מראש
דניאלה פסקו
03-6231201
--
דינה סקורניק
--
מירי גליס
שינפלד תיירות
03-6189999
--
בכבוד רב
רחלי אילוז
אלול שירותי עזר רפואיים בע"מ
משרד: 072-2155020 / 072-2155021
נייד:054-3450288
ת.ד 34434
מיקוד 91344
גבעת שאול,ירושלים.
This message is confidential and intended only for the addressee. If you have received this message in error, please immediately notify the
sup...@coop-is.co.il and delete it from your system as well as any copies. The content of e-mails as well as traffic data may be monitored by COOP Israel for employment and security purposes. To protect the environment
please do not print this e-mail unless necessary.
From:
הלכה יומית [mailto:s...@shtaygen.co.il]
Sent: Monday, June 02, 2014 12:03 AM
Subject: רעיון לכבוד חג מתן תורתנו, יה"ר ששפע האור הרוחני המושפע בחג יאיר את חיינו למשך כל השנה, חג שמח.
שמחה יתרה בחג השבועות
נמצאים אנו סמוך ונראה לחג מתן תורתנו הקדושה וכדי שנוכל להפיק את מירב התועלת הרוחנית מחג זה עלינו להתכונן כראוי לקראתו לא רק בצד הגשמי אלא בעיקר בצד הרוחני, על ידי שנדע את משמעותו של יום קדוש זה ובכך נזכה לקבל את השפע המיוחד מיום גדול זה.
כתוב בספר "יסוד ושורש העבודה": "מאוד ראוי לאדם בחג הקדוש הזה זמן מתן תורתנו הקדושה התמימה וכו', לשמוח בלבבו יותר מכל החגים וכו', וראוי לכל איש ישראלי מעם קדוש, שיתעורר עצמו ביום הקדוש הזה הן באמצע התפילה, הן בלימוד, וביחוד בעת אכילה ושתיה, להכניס שמחה עצומה בליבו ובמחשבתו. ויתן הודאה עצומה לבורא יתברך שמו ויתעלה, שנתן חלקו וגורלו גם כן מעם קדוש הישראלי, וזיכה אותו לעובדו לשרתו בלימוד תורתנו הקדושה ובשמירת מצותיו".
הטעם לשמחה הגדולה הנדרשת מאתנו היא שביום זה משולבים שני יסודות גדולים, קבלת התורה ומחילת עוונות.
קבלת התורה - "פקודי ה' ישרים משמחי לב" - ביום זה קיבלנו את תכלית חיינו בעולם הזה , התורה, שבלעדיה חיינו אינם חיים ונטולים כל שמחה.
בקבלת התורה הראה לנו הקב"ה חיבה עצומה ואהבה כשנתן לנו את המתנה הגדולה ביותר שיש בעולם והיא התורה, ובעצם נתינתה לנו ולא לאומות העולם הראה הקב"ה שהוא "אוהב את עמו ישראל". וכמו שביאר הגר"א [מובא בשיר השירים (א ט"ז)], שמה שאנו אומרים בתפילה: "אהבת עולם אהבתנו" - אנו מכוונים על מתן תורה, שה' נגלה בענן כבודו על הר סיני ונתן לנו את התורה ושם למעשה ביטא את אהבתו לעם ישראל. וכאשר יהודי חי עם ידיעה זו שהקדוש ברוך הוא בורא העולם אוהב אותנו מכל האומות, זה לבד נותן שמחה עצומה.
מחילת עוונות - בספר "קדושת לוי" כתב: "מובא בגמרא דחתן מוחלין לו על כל עוונותיו, וכיון דמוחלין לחתן מוחלין גם לכלה וכו'. והנה חז"ל דרשו "ביום חתונתו - זה מתן תורה". נמצא שבשבועות הייתה בחינת נישואין בין הקב"ה - החתן, לבין עם ישראל - הכלה, ואם כך נמחלים עונותינו".
נמצא שביום קדוש זה מבטא ה' את אהבתו אלינו בנתינת התורה, ובמחילת עונות וידיעה זו גורמת לחג מתן התורה להיות היום השמח ביותר בשנה.
בס"ד

"מעבר לפינה מחכה לך הפתעה גדולה"
י"ב ימים הראשונים של חודש סיוון ימים נעלים ויש בהם קדושה, אין אומרים בהם תחנון בתפילה ואין מתענים בהם. אנחנו בשלושה ימי ההגבלה , שלושה ימים של הכנה ,שצריך אדם להשתדל שיגביל את עצמו מדיבור אסור וירבה בלימוד תורה.
בשלושת ימי ההגבלה – ראשון שני שלישי, וגם בחג עצמו, רביעי , את כובשת את יצרך!
אומר רבי חיים ויטאל, בכל שנה חוזרת אותה הארה בחג ונפתחים שערי שמים כפי שהיה מימי קדם.
בחג השבועות נפתחו השמים למתן תורה , "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו". עם ישראל ראו מראות אלוקים, שמעו את הקול מדבר מתוך האש הגדולה, זכו למדרגות נבואה - יום זה מסוגל לקניית אמונה מושרשת ובהירה, ולהשגות מרוממות לקניית התורה.
כשהקב"ה נותן את התורה , הוא עובר בין העמים השונים ושואל אם רוצים לקבל את התורה.
הישמעאלים שאלו: מה כתוב בה? ענה להם הקב"ה: אסור לגנוב! הם ענו: קשה לנו בלי לגנוב....
עשו (אדום) שאלו: מה כתוב בה? ענה להם הקב"ה: אסור לרצוח! הם ענו : "על חרבך תחיה" – זה המציאות שלנו.
עם ישראל לקחו בלי שאלות , בלי תנאים מוקדמים: נעשה ונשמע!
אם אני יודע שזה בא מהאלוקים , אני סומך עלייך!
ריבונו של עולם אני סומך עלייך , שאתה יודע מה טוב לי!
שואלים חז"ל: למה הקב"ה מכשיל את הגויים, למה הוא בא להם עם דברים שקשים, שכואב להם, למה ללחוץ על נקודות רגישות?
ללמדנו , שתורה נועדה בשביל שתוכל לעבוד דווקא על הנקודות הרגישות שלך ולתקן אותם. להיות בדרך רוחנית שהכול כיף לי והכול הולך לי, זה לאו דווקא הדרך האמיתית. כי באתי לפה לתקן! גן עדן זה לא פה...
ואיפה עיקר העבודה? איפה שקשה לי!
את מתיקות התורה אי אפשר להסביר ורק מי שטועם מטעמה יכול להתחיל להבין ...
אם יביאו לך שיק פתוח ליום קניות בקניון , תקני כל מה שאת רוצה , יש לך את כל היום ורק היום! ומצד שני יאמרו לך שיש לך תור אצל גדול הדור , הוא יברך אותך ברכה עצומה שתתקיים עלייך ועל בני ביתך וכל יוצאי חלצייך , ברכה עצומה לדורי דורות ורק היום יש לך הזדמנות , לאן תלכי?
על זה אמר דוד המלך: "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".
יש נשים שמוכנות למסור ולתת כל מה שיש להן , בעד שהבעל שלהן יניח תפילין...
יש נשים שמוכנות למסור הכול למען זה ,שהבן שלהן ילך להתפלל בבית כנסת.
יש נשים שמוכנות לוותר על כל המלתחה שלה ,בעד שמלה צנועה אחת.
יש נשים שמוכנות ללבוש כל שבת את אותה שמלה , כדי שבעלה יצליח ללמוד תורה.
אדם מוכן לתת מעצמו והוא לא יכול להבין מאיפה יש לו את הכוחות האלו , כדי למסור נפש בעד ערך של חיים רוחניים , חיים בשמחה אמתית , חיים עם ערכים. וזה כוח של תורה , שאי אפשר להסביר אותה.
אני זוכרת שלפני כמה שנים טובות , שהייתי בתחילת הדרך בתשובה שלי , הייתי עומדת מול נרות השבת והייתי מתפללת להקב"ה , שאני אזכה להיראות ככה בכל יום.
הייתי מדליקה נרות שבת עם כיסוי ראש ובגדי שבת יפים ולא היה לי את האומץ עדיין לשים כיסוי ראש ביומיום והתפללתי על זה בהדלקת נרות שבת , שכל כך הייתי משוועת להיראות כך גם ביום יום וברוך ה' התפילה התקבלה ותודה לה' יתברך שזיכה אותי להיראות כמו שהתפללתי , לשמח את ה' ולשמוח שמחה אמתית.
זכיתי בכרטיס כניסה לעולמה של תורה ...למסור שיעורי תורה , ללמוד תורה וללמד תורה ...והכול בסייעתא דשמיא! שהרי את לא יודעת כשאת נכנסת תחת כנפי השכינה , מה מחכה לך ומה מצפה לך...מעבר לפינה.
רק אל תפחדי להיכנס ולעשות את רצון ה' , גם אם יהיו ימים קשים , שיהיה יותר חושך מאשר אור , אם את בדרך ה' , אין לך מה לפחד! אדם שהולך בדרכי ה' אין לו מה לפחד , "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי" , מי שלא הולך בדרכי ה' , זה באמת מפחיד...
רות לא פחדה ללכת , היא הלכה אל הלא נודע , רצתה את הקדושה , רצתה ודבקה בכל ליבה ותראו מה היא זכתה , היא הייתה מתארת בכלל לעצמה שהיא תזכה לזה...והיא עברה הרבה ביזיונות , הרבה צער , אך מעבר לפינה חיכתה לה הפתעה גדולה , שאם היא לא הייתה הולכת על זה , לעולם לא הייתה יודעת מה היה מצפה לה....
גם את אל תפחדי להיכנס תחת כנפי השכינה , את לא יודעת מה את יכולה לפספס , אל תישארי מאחור!
סגולות לחג השבועות
· טוב לתת 104 ₪ לבני תורה לקראת חג השבועות. זו הזדמנות לזכות בקניין של תורה , בזכויות של בן תורה. הנותן את התרומה הזאת לתלמיד חכם ,זוכה לחלק מתורתו , זוהי סגולה לילדים שיהיו צדיקים ,ילכו בדרך התורה ולקירוב הגאולה.
(מי שמעוניין להעביר דרכי , אשמח להעביר לבני תורה בצירוף שמות לברכה– ניתן לפנות אליי למייל או בנייד 052-3604866 נאוה)
· טוב לעשות הפרשת חלה בערב שבועות.
יש שני מנהגים: המנהג לאפות חלה בצורת סולם בעל שבעה שלבים, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות ולכוון "שנעלה במעלות התורה" . בכל שלב בסולם , תבקשי 7 דברים שאת רוצה...
· מקשטים את הבית בפרחים. ה"חזון איש" היה תולה פרח מכל צד של הפתח ומכוון: "שתולים בבית ה', בחצרות אלוקינו יפריחו – יהי רצון שהילד שלי ילמד תורה ויהיה שתול בתורה
· מאכלי חלב - אצל אשכנזים נוהגים בדרך כלל חלבי בערב ובבוקר. אצל הספרדים אוכלים בערב בשרי ובבוקר חלבי, כי חל"ב – ראשי תיבות להגיד בבוקר חסדך.
כשאוכלים מאכלי חלב , עוגות גבינה...זה עונג!!!
זה כמו המן שנקרא בתורה שטעמו "צפיחית בדבש" , אי אפשר להסביר את הטעם של המן , אי אפשר להסביר את טעם מתיקות התורה...ואשרי מי שזוכה לטעום מטעמה.
· יש לשים צלוחית דבש על השולחן למשך כל החג – זו סגולה עצומה לשכל מה"בן איש חי". דב"ש – ראשי תיבות דעה, בינה שׂכל. השאירו את צנצנת הדבש במרכז השולחן לאורך כל החג, גם בין הסעודות.
· ממתקים לילדים. כתוב על בועז, השופט בן ה- 87, שהוא נורא אהב ממתקים. וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ. כשילדים אוכלים ממתקים, נהיה להם חשק לתורה. לבסוף הסעודה, לפני שאת משלחת אותם לבית הכנסת, הכיני להם שקית ממתקים.
· אסרו חכמים להדליק אש חדשה ביום טוב, כמו מקופסת גפרורים או ממצית וכדומה, והתירו להדליק מאש הדלוקה מערב יום טוב. אי לכך, יש לשים לב בערב יום טוב קודם כניסת החג להכין 'נר נשמה' הדולק 24 שעות, כדי שאם יצטרך לבשל ולהדליק את הגז ביום טוב, יהיה לו מהיכן לקחת את האש.
וזהו הנקרא
'הדלקה מאש לאש', דהיינו שאני מדליק מאש שהייתה דלוקה מלפני יום טוב, לאש שעכשיו מתחדשת. ואמנם, יש להיזהר שלא לכבות את הגפרור שבאמצעותו מעביר את האש ביום טוב, אלא יניח אותו שיכבה לבד.
טוב שהנשים ידליקו את נרות החג לפני השקיעה כבכל ערב שבת.
· הברכה - קודם ההדלקה תברך האישה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב" ואחר כך תדליק.
ואף על פי שבערב שבת נוהגות רוב בנות אשכנז לברך לאחר שמדליקות את הנרות, מכל מקום, בערב יום טוב אף הן יברכו על הנרות ואחר כך ידליקו. מכיוון שכל מה שנוהגות הן להדליק ואחר כך לברך, הוא רק מחשש שמקבלות שבת בהדלקה, והיאך ידליקו לאחר מכן? אך ביום טוב שמותר להדליק מאש לאש, נמצא שאף לשיטה שמקבלות את החג בברכה, רשאיות להדליק, אך יזהרו שלא לכבות את הנר שבו הן מדליקות. (
· שהחיינו - לא תברכנה הנשים 'שהחיינו' בהדלקה, כיון שמברכים ברכה זו לאחר מכן בקידוש של החג. נמצא שהמברכות נכנסות לחשש הפסק בין הברכה להדלקה, ולכן טוב להעיר להן בנחת שיפסיקו ממנהגן.
· חידושי תורה בשולחן. הבטחה של החיד"א - מי שהתחדשו על שולחנו דברי תורה ביום חג השבועות, יזכה לחידושי תורה כל השנה.
· ברכת המזון - יברך בשמחה גדולה ובכוונת הלב. וכתוב בזוהר הקדוש, שככל שיכוון יותר בברכת המזון, ויברך יותר בשמחה, כך יזכה לקבל משמים שפע טובה וברכה יותר, ויזכה גם כן לדרגות גבוהות מאוד ברוחניות.
· לאחר הסעודה, כותב האלשיך הקדוש, שאי תפילה לזיווג ולקירוב לב. בקשי בלילה על הזיווג האמיתי שלך. ואם את כבר נשואה, בקשי על כך שבעלך יאהב אותך אהבה גדולה, ואת אותו.
· בלילה, הגברים יוצאים לתיקון ליל שבועות. ואמר רבי שמעון בר יוחאי, כל המתקנים את התיקון בלילה הזה ושמחים בו, כולם יהיו רשומים וכתובים בספר הזיכרונות של הקב"ה, והקב"ה מברך אותם בשבעים ברכות, ומכתיר אותם בכתרים של העולם העליון.
והנשים, מי שמטופלת בילדים וזקוקה לכוחות בבוקר, מוטב תישאר בביתה. החיד"א: אישה – שתאמר תהילים ותתפלל עד שעיניה נעצמות. אישה לא צריכה להישאר ערה כל הלילה.
· דוד המלך נולד ונפטר ב- ו' בסיון , חג השבועות. ולכן אנו נוהגים לקרוא בשבועות את ספר התהילים. דוד המלך חיבר את התהילים ברוח הקודש וברגישות עצומה, שר וניגן לה' תמיד ובכל עת. בעתות שמחה וגם בעתות צרה ומצוקה.
זו זכות גדולה לקרוא את הספר התהילים. וכל העניין לקרוא מילה במילה ובנעימה קדושה.
רבי חיים פלאג'י זצ"ל אמר : כי יותר טוב מעט בכוונה מהרבה בלי כוונה. ויקבל שכר הרבה מאשר ילמד כל ספר התהילים במרוצה ובאין מבין...
· בחג השבועות קוראים את מגילת רות בבית הכנסת. הזכות של רות , שהיא סבתא רבא של דוד המלך , על הזכות הזו שלה, קוראים את מגילת רות. כי רות התאמצה ועברה ביזיונות וקשיים בחייה כגיורת ובכל זאת דבקה במטרה לחיות כבת ישראל ולא התייאשה , היא בחרה בדרכי ה' ולא פחדה "ממה יגידו" ... והנה הקב"ה זימן לה להינשא לבועז.
רות והיא ילדה את עובד. עובד את ישי וישי את דוד המלך.
מדוד המלך ב"ה ייצא מלך המשיח...והזכות התגלגלה מרות המואבייה.
"וַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה... וַתֵּלֶד בֵּן... וַתִּקְרֶאנָה שְׁמוֹ עוֹבֵד, הוּא אֲבִי יִשַׁי אֲבִי דָוִד"...
· לפנות בוקר, או מתי שאת קמה, אומר בעל הרוקַח, שאישה תיגש לבניה ולבנותיה הישנים (וגם אלה שהתעוררו), תכסה את ראשם בשמיכה ותברך כל אחד ואחד בברכת כוהנים:
יברכך ה' וישמרך
יאר ה' פניו אליך ויחונךָּ
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום.
טוב לברך אותם מוקדם בבוקר – כי זה הזמן של מתן תורה, והקב"ה כיסה את ראשי כל עם ישראל בענני הכבוד.
הרגע החשוב ביותר: קריאת עשרת הדיברות בבית הכנסת. מה קורה ברגעי האלה?
1. חז"ל עומדים על כך שלא כתוב "משה דיבר והאלוקים ענה לו" אלא מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹקים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. זה לדורות! בכל שנה ושנה כשהקורא בתורה קורא בבית הכנסת "אנוכי", זה לא הוא אלא הקב"ה. בכל שנה מתרחש מתן תורה קטן בכל בית כנסת (לכן במקומות רבים קוראים שוב ושוב את עשרת הדיברות לאורך כל היום).
2. זה רגע, אומר האלשיך, לעשות תשובה.
3. יורדת רפואה לעולם. כל מי שהיה צולע החל ללכת. מי שהיה עיוור התחיל לראות. מי שהיה חירש התחיל לשמוע, זה רגע עצום לבקש על רפואת כל החולים של עמו ישראל, ושלך, כי ה' מוריד לעולם רפואה.
כותבת הגמרא: מזג אויר בהיר בשבועות - סימנא טבא (סימן טוב); שתהיה לנו בע"ה שנה בהירה, נפלאה ומשמחת. והזוהר הקדוש כותב שבשבועות, יפקון מן גלותא. הגלות תסתיים, בע"ה. יבוא משיח וכל האויבים שלנו ינוסו על נפשם. יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב! "תרעץ" – אותיות "עצרת", הוא גם שמו של חג השבועות.
הרבה אנשים מחפשים סגולות להצלחה בעניינים שונים. יש סגולה מהקב"ה בכבודו ובעצמו שהעושה כן יצליח בכל דרכיו וענייניו ולא יפחד כלל וה' אתו בכל מקום , כפי שנאמר בתהילים , פרק א': "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והיה כעץ שתול על פלגי מים , אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח".
*** נא לשמור על קדושת הדף.
בברכת חג מתן תורה שמח ,
שנזכה שיהיה לחג הגאולה השלמה,
נאוה יוספשוילי

From:
הלכה יומית [mailto:s...@shtaygen.co.il]
Sent: Wednesday, June 04, 2014 11:55 PM
Subject: רעיון לשבת פרשת בהעלותך, שבת שלום ומבורך.
הלקח הנלמד מפסח שני
בפרשתנו מובא הציווי לעשות את קרבן הפסח הראשון במדבר לאחר יציאת מצרים. ידוע שאדם שנטמא לפני הפסח ולא היה באפשרותו להיטהר כדי להקריב קרבן פסח - איבד את זכותו ולא יכול להקריב קרבן פסח.
לאחר שמשה רבנו ציוה את העם להקריב את קרבן פסח, באו קבוצת אנשים לפני משה בטענה כמובא: "ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה... ויאמרו האנשים ההמה אליו, אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל" (במדבר ט' ו'-ז')
נשאלת השאלה למה התכוונו באומרם: "למה נגרע"? הרי הם בשאלתם נותנים את התשובה למה הם לא יכולים להקריב את קרבן הפסח מפני שהם טמאים לנפש אדם? ועוד הרי הם היו אנוסים בזה שהיו טמאים, ואונס רחמנא פטריה - היינו שאדם אנוס פטור מן המצוות, אם כן הם לא יענשו על כך מאחר שהם היו אנוסים?
מבאר בעל "חידושי הרי"ם" מגור: נכון שבמציאות אנשים טמאים מנועים מלהקריב ואין נגדם שום תביעה, שאנוסים כדין הם. אלא שאותם אנשים שבאו לפני משה לא חיפשו פטור מן המצוות, נהפוך הוא, הם חשו שאם לא יקיימו את המצווה יהיה להם חסר גדול, ושאלתם "למה נגרע" לא הייתה שאלה אלא משאלה ובקשה, אנו מבקשים פתרון ודרך כדי לקיים את המצווה ולקבל את כל השפע הרוחני היורד ממנה. ואכן כשראה הקב"ה את חוזק כמיהתם וחשקם, ציווה את משה על מצות "פסח שני" - היינו שכל מי שהיה אנוס בפסח ראשון יקריב את קרבן הפסח בי"ד אייר - פסח שני.
והנה אם ניבחן פרשה זו תגדל התמיהה שהרי אנשים אלו היו בשנה הראשונה של פסח במדבר, ונכונו להם עוד שנים רבות לקיים את הפסח, ואם כן איזה אסון יהיה אם יפסידו שנה אחת ולא יעשו פסח? תמיד יש את השנה הבאה?! ובכל זאת כזו תשוקה וכזה שברון לב על חסרון העבודה, עד שנפתח פתח לכבודם וניתן להם פסח שני. וזה החידוש הגדול שנלמד מפרשה זו, שגם מי שהתורה אומרת שאיבד זכותו להקריב ועבר זמנו, אף על פי כן לא בטל קרבנו. ואם ירצה באמת, יכול לשנות את מצבו - הכל תלוי אך ורק בו.
לפי זה יוצא שגם אנחנו אם הייתה לנו תשוקה אמיתית להקריב את קרבן הפסח, והיינו זועקים לבורא עולם מקירות ליבנו: "למה נגרע"? אין ספק שהיינו יכולים לקרב את בנין בית המקדש, למרות שאנו לא ראויים עדיין. כמו אותם טמאי נפש, שלמרות שלא היו ראויים להקריב את קרבן הפסח, בחשקם וברצונם העז זכו וגם הם הקריבו.
|
|
|
|
|
|
החובה לעשות כציווי ה' בלי לשנות
בפרשתנו מובא מעשה נורא שקרה... לאחר שנצטוו בני ישראל על השבת, כבר בשבת השניה מצאו במדבר אדם שמחלל שבת ומקושש עצים, והביאו אותו אל משה ואהרן. כמו שכתוב: "ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש", ופסק דינו היה מוות בסקילה, וזהו למעשה מחלל השבת הראשון בהיסטוריה היהודית.
כתוב במדרש, שמקושש עצים זה היה - צלופחד הצדיק, שזה לו החטא היחיד, וכל כוונתו במעשה שעשה היה לשם שמים, מכיוון שחשש שמא יטעו בני ישראל ויאמרו שכל עיקר שמירת שבת נוהגת רק בהיכנסם לארץ ישראל, לכן בקש צלופחד המקושש להורות הלכה לכלל ישראל, ולהשריש בלב האומה, כי אף במדבר מצווים על שמירת שבת, וחילל שבת ועל ידי שייהרג וילמדו וייראו.
הבה נתבונן - במעשה נעלה וטהור זה, גדולת נפשו של צלופחד שהעדיף טובת הכלל על חיי שעה שלו, ומסר נפשו על שמירת השבת והמצוות. למרות שידע ששמו יישאר לנצח כמחלל שבת, בכל זאת מסר נפשו - היש לך מסירות נפש גדולה מזו? אולם הבא נבדוק את ההשלכות שנבעו ממעשיו.
"דעת הזקנים מבעלי תוספות" כותבים: "אמרו רבותינו ז"ל, אלמלא שמרו ישראל שבת שנייה לא שלטה בהם כל אומה ולשון (שבת קי"ח:). ומנא להו שזה (מעשה המקושש) היה בשבת שניה? מדכתיב 'ויהיו - וימצאו', דתיכף להויה שנצטוו במצוות שבת מצאו מקושש".
ממעשה זה אנו למדים כמה אדם שהולך אחר מחשבותיו העצמאיות ופוסק לעצמו דברים בניגוד לתורה, אף שמוסר נפשו ומתכוון לטובה, יכול לגרום נזק עצום לכלל ישראל ולעצמו. שהרי כל הצרות והמלחמות שעם ישראל עבר, הם רק כתוצאה מאותו חטא של צלופחד, שבגללו לא נשמרה שבת שניה ולא באה הגאולה כמאמר חז"ל: "אם ישראל משמרים שתי שבתות מייד נגאלים". והגורם לכל זה הוא מפני שהאדם יראה לעיניים ראיה שטחית, ורק אם הולך לאור התורה מצליח. וגם אם נמסר לנו טעם המצוות, אין זה הטעם היחידי, ואין בכוחנו לעמוד על סודות התורה.
המגיד מוורשא המשיל על כך משל: למלך שביקש לחזק ישוב כפרי, ופטר את אוכלוסייתם משירות צבאי. דבר זה גרם לרבים לנהור לאותו הכפר כדי לזכות בפטור זה. משפחה אחת המונה אב, אם וילד בן חמש גם כן עברו לכפר, וכשהגיעו ופרקו חפציהם ביקש הילד כסף ללכת לקיוסק לקנות במבה. אמר לו אביו: בכפר אין קיוסקים! בכה הילד ואמר בא נחזור לעיר איפה שיש במבה. ענה אביו: הירגע... כאן אין קיוסקים אך יש שדות מוריקים פרחים ופירות וירקות נפלאים. ענה הילד: האם פרח תחליף לבמבה? לא רוצה! אכן צודק הילד כי פרח לא מהווה תחליף לבמבה, אולם האם יכול אביו להסביר לו מהי עבודה בצבא? ומדוע באמת עקרו לכפר? התשובה ודאי שהילד לא יבין זאת . ואם ילד בן חמש לא יכול לרדת לדעת אביו בן 25, האם בן תמותה יכול לעמוד על דעת קונו?!
?
ב"ה
העלונים מופצים
לעילוי נשמתו הטהורה של הרה"ג רבן של כל בני הגולה – הרב עובדיה בן ג'ורג'יה זצללה"ה , וכן לעילוי נשמת הרה"ג יעקב חי בן מרגלית .


לרפואת כל חולי עמו ישראל ובכללם :
לכלה הדסה אסתר בת ניצה , כמו כן העתירו בעד החולה איסקה בת דבורה ג'קלין שזקוקה לרחמי שמיים מרובים ( בהריון מתקדם לאחר 10 שנים ולצערנו התגלתה אצלה המחלה הנוראה) .
...
|
ידידים יקרים! שלשה נערים מאחינו בית ישראל נמצאים ברגעים אלו בצרה ובשביה, וכולנו תפילה שהקב"ה ירחם עליהם ויוציאם במהרה מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה. לאור המצב, אנו פותחים כעת מסלול זמני של אמירת תהילים להצלתם המהירה, בריאים ושלמים בגוף ובנפש אנו נשלח אי"ה (החל מהיום) ועד שנתבשר מהם בשורות טובות פרק תהילים כל יום בשעה 12:30 בצהריים (כמובן ניתן גם לאומרו בשעה מאוחרת יותר) להצטרפות לקבלת תהילים יומי, יש להקיש: 3@2halachot.org אנו קוראים לכל מי שמעוניין לעשות דבר המועיל באמת להצלתם, להצטרף למסלול זה, ולהעביר הודעה זו לכל חבריו וידידיו א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל יְיָ בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי. ב יְיָ הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. ג מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה. ד חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים. ה אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר. ו רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם. ז אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה. לזכותם ולהצלתם המהירה של הנערים: יעקב נפתלי בן רחל דבורה, גלעד מיכאל בן בת גלים, אייל בן איריס תשורה. להצטרפות חינם למסלולי הלימוד השונים של 'שתי הלכות ביום', יש להקיש על הקישורית המתאימה: |
|
כתובת: ירושלים |
|
From: kashrut [mailto:KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL]
On Behalf Of Yohai
Sent: Sunday, June 15, 2014 12:35 PM
To: KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL
Subject: קריאה לתפילה והתכנסות בענין הנעדרים בכתל ה מערבי מאת הרה"ר לישראל
|
|
||
|
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
|
|
.htm
Sent: Tuesday, June 17, 2014 12:18 PM
Subject: שולח דואר אלקטרוני: תנך מנוקד - תהילים פרק קכא.htm
בשעה 13.20 תפילה המונית להשבת החטופים ,
איל גיל-עד ונפתלי
תנ"ך - תהילים -
הכול
פרק א ב ג
ד ה ו
ז ח ט י
יא יב יג
יד טו טז
יז יח יט
כ כא כב כג
כד כה כו
כז כח כט
ל לא לב לג
לד לה לו
לז לח לט
מ מא מב מג
מד מה מו
מז מח מט
נ נא נב נג
נד נה נו
נז נח נט
ס סא סב סג
סד סה סו
סז סח סט
ע עא עב עג
עד עה עו
עז עח עט
פ פא פב פג
פד פה פו
פז פח פט
צ צא צב צג
צד צה צו
צז צח צט
ק קא קב קג
קד קה קו
קז קח קט
קי קיא קיב
קיג קיד קטו
קטז קיז קיח
קיט קכ קכא קכב
קכג קכד קכה
קכו קכז קכח
קכט קל קלא
קלב קלג קלד
קלה קלו קלז
קלח קלט קמ
קמא קמב קמג
קמד קמה קמו
קמז קמח קמט
קנ
האזנה לפרק זה
א שִׁיר,
לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים-- מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה-- עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ; אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן-- שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ-- מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.
תנ"ך - תהילים -
הכול
פרק א ב ג
ד ה ו
ז ח ט י
יא יב יג
יד טו טז
יז יח יט
כ כא כב כג
כד כה כו
כז כח כט
ל לא לב לג
לד לה לו
לז לח לט
מ מא מב מג
מד מה מו
מז מח מט
נ נא נב נג
נד נה נו
נז נח נט
ס סא סב סג
סד סה סו
סז סח סט
ע עא עב עג
עד עה עו
עז עח עט
פ פא פב פג
פד פה פו
פז פח פט
צ צא צב צג
צד צה צו
צז צח צט
ק קא קב קג
קד קה קו
קז קח קט
קי קיא קיב
קיג קיד קטו
קטז קיז קיח
קיט קכ קכא קכב
קכג קכד קכה
קכו קכז קכח
קכט קל קלא
קלב קלג קלד
קלה קלו קלז
קלח קלט קמ
קמא קמב קמג
קמד קמה קמו
קמז קמח קמט
קנ
יש לך שאלה או הערה?
From:
הלכה יומית [mailto:s...@shtaygen.co.il]
Sent: Wednesday, June 18, 2014 11:57 PM
Subject: רעיון לשבת פרשת קורח, שבת שלום ובשורות טובות במהרה!!!
למה גזר משה עונש כ"כ קשה על קורח ועדתו?
"ויאמר משה בזאת תדעון כי ה' שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מליבי. אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא ה' שלחני ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ..."
וקשה: א. משה שהיה תמיד מליץ טוב על ישראל וגם כשחטאו חטאים גדולים בעגל ובמרגלים עמד בעדם והתפלל כדי להסיר מעליהם גזרת כליה, מדוע כעת כשפגעו בכבודו ובכבוד אחיו שחת רחמיו וגזר עליהם מיתה מיידית ולא ביקש שה' יאריך אפו עד שיחזרו בתשובה. כביכול כבודו וכבוד אחיו חשובים בעיניו יותר מכבוד שמיים?
ב. אם כבר חשב משה שמגיע להם עונש מידי, למה ביקש מה' שיברא בריאה חדשה בחינת יש מאין ונס בתוך נס, למה לא הענישם במגיפה כמו שמתו המרגלים?
ג. ה"משך חכמה" מקשה: איך משה רבנו סיכן את כל התורה כולה ואמר שאם ה' לא ישמע לו ויתן להם עונש מחודש סימן ש-"לא ה' שלחני", וכי בשביל כבודו מותר לסכן את כל אמונת התורה בעם ישראל, או לחילופין עשה את התורה קרדום לחפור בו כדי להוכיח את מנהיגותו?
בהכרח יש לומר שמחלוקת קורח גרמה לסכנת קיום האמונה בתורה ובנצחיותה לא רק לדור המדבר אלא אף לכל הדורות. כי יסוד התורה וקיומה הוא במה שה' ירד על הר סיני לעיני כל ישראל באותות ובמופתים, וכולם שמעו מפי הקב"ה שהוא ממנה את משה שיהיה שלוחו לתת להם תורה ומצוות הקיימים לעולמים, וציווה הקב"ה על בני ישראל שיאמינו בכל המצוות שציווה אותם משה מפיו ושכולם מצוות אלוקיות ולא מצוות שאנשים בדאום מליבם. וכל זה נעשה בפומבי לעיני 60 ריבוא שראו בעיניהם ושמעו באוזניהם ולא היה חולק ומכחיש זאת, ומהם עברה התורה בקבלה נאמנה לדורות הבאים עד שדומה לכל דור כאילו עמד בעצמו במעמד הר סיני וראה ושמע בעצמו את כל הנאמר.
אולם לאחר שעמדה עדה רעה - עדת קורח - עוד בחיי משה, תקופה קצרה אחר מתן תורה והכחישה את שליחותו ונבואתו ובזה הכחישה את כל התורה כולה, וכמו שטענו שמשה מינה מדעתו את אחיו אהרן לתפקיד כהן גדול, כך על כל דבר אחר בתורה יאמרו שמשה עשה מדעתו ויפול יסוד אמונת התורה כבר בדור משה, וכ"ש בדורות הבאים, שיאמרו שאפילו בדור המדבר לא כולם הסכימו באמיתות שליחות משה - שהרי הייתה הכחשה ע"י כת אחת ולא נתברר עם מי הצדק.
לכן ראה משה חובה עכשיו לעשות דבר שהוא לא בגדר הטבע כי אם בריאה חדשה. כמו שבמתן תורה ירד הקב"ה על הר סיני באותות ובמופתים שהיו דומים כבריאת יש מאין כדי לקיים אמיתותה לדורות, כך עכשיו כשעמדו כת מינים המכחישים את מעמד הר סיני יש צורך מיידי לעשות מופת גדול שיהיה דומה כבריאת יש מאין כדי לקיים אותו שוב ולברר אמיתותה ולהורות כי שקר הם דוברים ועל ידי זה תתקיים האמונה בשליחות משה.
|
|
|
|
פרשת השבוע - פרשת קרח - מחלוקת שלא לשם שמים
|
|
Subject:
עלון "אהבת-ישראל"
פרשת "קרח"
! שבת שלום וחודש טוב ומבורך
!!!
To: "עמודי-השלום"
<ba...@amude-hashalom.co.il>


From:
אשר יוסף - חטיבת לקוחות עסקיים
- Yosef Asher [mailto:Yosef...@bezeq.co.il]
Sent: Thursday, June 19, 2014 6:31 AM
Subject: פרשת קרח - פדיון שבויים
ב"ה
העלונים מופצים
לעילוי נשמתו הטהורה של הרה"ג רבן של כל בני הגולה – הרב עובדיה בן ג'ורג'יה זצללה"ה , וכן לעילוי נשמת הרה"ג יעקב חי בן מרגלית .



|
|
|
|
|
)
|
אמירת התהילים לזכותם ולהצלתם המהירה, בבריאות הגוף והנפש, של הנערים: יעקב נפתלי בן רחל דבורה, גילעד מיכאל בן בת גלים, אייל בן איריס תשורה בס"ד ספר תהילים / פרק מד
א לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מַשְׂכִּיל. ב אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם. ג אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם. ד כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם. ה אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב. ו בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ. ז כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי. ח כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ. ט בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה. י אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ. יא תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ. יב תִּתְּנֵנוּ כְּצֹאן מַאֲכָל וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ. יג תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם. יד תְּשִׂימֵנוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ. טו תְּשִׂימֵנוּ מָשָׁל בַּגּוֹיִם מְנוֹד רֹאשׁ בַּלְאֻמִּים. טז כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבֹשֶׁת פָּנַי כִּסָּתְנִי. יז מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף מִפְּנֵי אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם. יח כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. יט לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ. כ כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת. כא אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהֵינוּ וַנִּפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר. כב הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. כג כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה. כד עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי הָקִיצָה אַל תִּזְנַח לָנֶצַח. כה לָמָּה פָנֶיךָ תַסְתִּיר תִּשְׁכַּח עָנְיֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ. כו כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. כז קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ. ˜ "אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפילה לאורה, ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא [-במהרה] ובזמן קריב, ונאמר אמן" ˜™˜˜ להצטרפות חינם למסלולי הלימוד השונים של ארגון 'שתי הלכות ביום', יש להקיש על הקישורית המתאימה: 2 הלכות ביום | שמירת הלשון | משנה יומית | הלכות שבת | מוסר - פלא יועץ |מוסר - אורחות צדיקים | מצוה יומית | שנים מקרא...| 2 הלכות בלילה | תהילים יומי | אהבת חסד | דף היומי ברי"ף | הלכות חג בחג | ילקוט יוסף | עשה לך רב | תיאום חברותא | 6 מצוות תמידיות
|
|
כתובת: jerusalem |
|
לכתובת gu...@tnuva.co.il |
בס"ד
|
|
למוסד אישור מס הכנסה לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
בית מדרש גבוה לכהנים 'נזר הקודש'
קריאה לבית ישראל
הננו מתקרבים לשנת היובל לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים.
זמן זה מחייב למחשבה בדבר הצורך להתכונן לחידוש העבודה במקדש. כך הם דברי בעל 'אור החיים' הקדוש בפירושו לויקרא (כה, כח): שנת היובל זה הזמן בו תתרחש מציאות בה ישובו ישראל למקדש - "כי אין כוח בעם לסבול חבלי משיח עוד... והוא זמן המוגבל לגאולה! ועל כך נאמר: 'ויצא [המקדש משעבודו] ביובל - ושב [הקדוש ברך הוא] לאחוזתו!' - כי בא קץ הגלות!"
אכן, ב'מכון המקדש' ההכנות נמשכות לקראת יובל זה, ועד כה סיימנו שלבים אחדים בהכנות:
א. שלב עשיית הכלים קרוב לסיומו. בימים אלה משלימים במכון את הכנת המזבח ואת הכנת הכיור להעברתם למקדש, כך יהיו בידינו כמאה כלים הנדרשים לעבודת הקודש.
ב. בגדי כהונה של כהן גדול וכהן הדיוט מוכנים. כמו כן, הולכים ומתרבים הכהנים הרוכשים בגדי כהונה. מתברר, שארבעים כהנים רכשו בגדי כהונה, והם מחכים בביתם עם בגדי הכהונה, לקריאה שתבוא להתחיל בעבודה.
ג. תערוכת כלי המקדש עברה לאתר חדש ומפואר בלב הרובע היהודי. הנהירה לתערוכה מתגברת, והכל יוצאים בהתרשמות והתרגשות גדולה.
ד. ספרות המקדש היוצאת לאור מתרחבת, תודעת המקדש בציבור מתגברת, וההכרה, כי קרוב היום בו ייבנה מקדש הולכת וכובשת לה מקום במעגלים נוספים בעם ישראל.
ה. בשנה זו – תשע"ד – הננו עוברים לשלב הבא: בראשית השנה הוקם במכון המקדש בית מדרש גבוה לכהנים, שם כבר לומדים אבות ואף בנים. זאת, על פי הכלל המובא בהלכה (ראה רמב"ם כלי המקדש ג, ז): שכהנים ולויים אינם נכנסים לעזרה לעבודתם, אלא אם כן למדו תחילה חמש שנים כדי שיהיו רגילים בעבודה.
ו. בבית מדרש זה מתקיימות הרצאות קבועות לכהנים מכל הארץ, ואף תירגול מעשי, תוך שימוש בכלי תירגול שהוכנו לכך, זאת, להכשיר כהנים לעבודתם לקראת היובל המתקרב.
ז. בהקשר לכך, מתקיים קשר עם רבנים, ואף עם הרבנים הראשיים לישראל, בדבר ההכנות שיש לעשותן להרחבת המעגלים הפרטיים והציבוריים, ולקראת חידוש העבודה במהרה.
חשוב לציין, כי לאחרונה מתחולל שינוי בקרב העם, והולכת ומתקבעת ההכרה, בכל החוגים, כי הגיע הזמן, לחדול מדיבורים על המקדש ולעבור למעשים. זאת, לקיום מאתיים המצוות המתקיימות במקדש – כבשנים קדמוניות.
נציין בהקשר לכך את מה שכתב בעל 'אור החיים' הקדוש (ויקרא כה, כה): "והודיע הכתוב: כי גאולתו [של המקדש] היא ביד הצדיק, אשר יהיה קרוב לה'... והגאולה תהיה, בהעיר לבות בני אדם [לבנות מקדש]... ובזה יגאל ה' ממכרו [וביתו]. ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ - גדולי ישראל! ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב!"
קריאתו ותוכחתו מכוונת לכל יחיד, להימנות על הצדיקים, המקרבים את גאולת המקדש מחורבנו!
הצטרף עוד היום לתורמים למכון 'נזר הקודש'. בתרומתך ילמדו הכהנים את תורת המקדש, ויכינו את עצמם לקראת חידוש העבודה. כך יהא לך חלק בקיום מצוה גדולה זו, ובכך תתקיים בך התפילה:
"יהי רצון...
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו
ותן חלקנו בתורתך!"
בברכת
מהרה יבנה המקדש
ישראל אריאל
ראו כאן דברי של הרב ישראל אריאל שליט"א
ראו כאן קישור לדף הפייסבוק של משמרת הכהנים
סרטון על התערוכה החדשה
לתרום באתר המאובטח שלנו – לאחרונה עלה לאוויר האתר החדש של מכון המקדש. האפשרות לתרומה מאובטחת דרך האתר עדיין בבנייה, אפשר לנסות ולבדוק בעוד שבוע.

יוסף יהודה באלי
מנהל גיוס תרומות
נייד 054-4830311
טל. 02-6264545
דוא"ל: yo...@temple.org.il
אתר ברשת: www.temple.org.il


Subject: רעיון לשבת פרשת חוקת, שבת שלום ובשורות טובות לכל בית ישראל.
"זאת חוקת התורה"
פרשת חוקת היא התשובה לטענתם של קרח ועדתו... קרח טען: "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה'", כלומר הסמכות העליונה אינה בידי משה ואהרן אלא בידי העם.
וכדי לאמת את דבריו, מביא שתי טענות שכליות שאותן שואל את משה: א. טלית שכולה תכלת פטורה מציצית או חייבת? ב. בית מלא ספרי תורה האם פטור ממזוזה או חייב?
בשני דברים אלו טען קורח שפטור, ומשה טען שחייב.
קרח השתמש בשכלו ובקל וחומר. הוא אמר, אם חוט אחד תכלת פוטר את הטלית, טלית שכולה עשויה מחוטי תכלת לא כל שכן שתיפטר מציצית? כמו כן טען קורח: אם שתי פרשיות של קריאת שמע ששמים אותם במזוזה על פתח הבית פוטרות את הבית - בית מלא ספרים, שכל התורה בתוכו, לא כל שכן?
בטענות אלו רצה קרח להראות ששכלו של אדם מחייבו, והוא חייב לפעול רק לפי שכלו, ובכך רצה לערער את ההלכות שהביא משה מסיני שאינן סומכות על השכל אלא הן ציווי ד'.
פרשת פרה שהיא חוקה לא מוסברת, ואין בה מן ההיגיון ולא כלום באה להראות שהסמכות העליונה היא הקובעת, ודת משה וישראל אינה בנויה על דעת העם אלא דעת תורה, שלא תמיד זהה עם שכלו של האדם.
אולם יש עניין נוסף באי נתינת טעם למצוות. ה"אור החיים" הקדוש מקשה: למה התורה מתחילה בפרשתנו "זאת חוקת התורה" כשבאה לדבר על מצוות פרה אדומה? הייתה צריכה לכתוב "זאת חוקת הטומאה" או "זאת חוקת הטהרה" שהרי זה הנידון? ומתרץ ה"אור החיים": "בדרך רמז ירצה באומרו חוקת התורה, שאם יקיימו מצווה זו, על אף היותה חוקה בלא טעם, מעלה עליהם הכתוב כאילו קיימו כל התורה אשר ציווה ה', כי קיום מצווה בלא טעם יעיד על הצדקת האמונה והסכמת הנפש לקיים כל רצונות הבורא יתברך".
ר' חיים שמואלביץ זצ"ל מסביר את דבריו: קיום מצווה שאדם יודע טעמה והבנתה, עדיין משאיר מקום לפקפוק ולשאלה, האם האדם באמת מוכן ומזומן לקיים את מצוות ה' מתוך עבדות לו יתברך ובגלל שציווהו או שהוא מקיים רק את הדברים שנראים לו חשובים ורציונאליים ומה שדעתו מכריעה.
אפילו בשבע מצוות בני נוח, שכולם מצוות רציונאליות והכרחיות לקיום העולם כגון: דיינים, גזל וכו' אומר הרמב"ם בפרק ה' מהלכות מלכים: גוי המקיימם מחמת הכרע הדעת - היינו שיקול דעת שאכן מצוות טובות הן, אין לו דין של גר תושב ולא נקרא חסיד אומות העולם, אלא צריך לקיימן מפני שנצטווה עליהן ע"י הבורא יתברך.
כך בכל המצוות השכליות כגון: "לא תגנוב" "לא תרצח" צריך האדם להימנע מעשיית הרע לא בגלל שזה רע, אלא מחמת ציווי הבורא. מכיוון שכל מהות האדם היא שהוא "עבד ה'", ועבד אמיתי נקרא רק זה שמקיים מצוות אדונו בלי "חשבונות" אלא שכך ציווהו אדונו, ואם עושה את עבודת ה' מתוך חשבונות, אינו עבד אלא בן חורין שעושה את דעת עצמו. לכן נאמר כאן "זאת חוקת התורה" להורות שאת כל מצוות התורה יש לקיים כחוקה שנצטווינו בה.
From:
ג'וליה ביטון
Sent: Thursday, June 26, 2014 9:08 AM
Subject: FW: סיפור לשולחן שבת וחשיבות תוספת שבת לביטול גזירות
בס"ד
סיפור לשולחן שבת
מעשה באדם שהלך ברחוב בוורשה והבחין ביהודי ישיש ,העומד ליד מכולת פרטית וקורא בקול: בייגאלאך בייגאלאך...
הוא היה סקרן לראות , כיצד מתנהלת המכירה...הוא ראה כי פעם ברבע שעה בערך ,נעצר אדם להושיט יד ולקנות בייגלה , בשעת המכירה המוכר היה בשקט , הוא לא קורא :בייגאלאך!
וכאשר הקונה עזב את המקום , היה המוכר ממשיך לקרוא "בייגאלאך" ללא הפוגה, אותו יהודי ריחם עליו, כמה אפשר לצעוק? רחמנות...עלה במוחו רעיון , הוא ניגש למוכר הבייגאלאך ושאל: יהודי יקר, כמה כסף הנך מרוויח ליום? מה מקסימום שאתה יכול להרוויח?
ענה המוכר: חמשה רובל.
אמר לו האיש: אתה יודע מה , בוא ונעשה עסק, אני אתן לך מידי ערב חמשה רובל ובאותן שעות ,שעמדת עד היום בשמש ברחובה של העיר ,תשב בבית המדרש הגדול ותגיד מדי יום את כל ספר התהילים עם כוונה...
המוכר אמר: בסדר אני מסכים ,תודה רבה!
הם התחילו במימוש העסקה ועמדו בדיבורם, הזקן אמר תהילים והאיש שילם את הרובלים ,שהבטיח.
חלפו שבועיים והישיש בה לאיש ואמר כי מעוניין הוא לחזור בו מהעסקה.
שאל האיש: מה קרה? האם אתה רוצה לחזור לצעוק ברחוב וכי לא יותר טוב לך לשבת בבית המדרש?!
הזקן סירב לנמק ואמר , בוא נלך לרב. הם נכנסו לבית הרב בכובד ראש והישיש נימק את החלטתו , כבוד הרב , האיש היקר הזה ריחם עליי ,ישר כוח לו! אך בחלוף תקופה קצרה התיישבתי בדעתי ונוכחתי ,כי הדבר מזיק לי...
עד היום כאשר עמדתי ברחוב התפללתי בפה מלא להקב"ה : ריבונו של עולם ,תשיג לי קונה ,צעקתי בייגאלאך ובשקט ביקשתי מריבונו של עולם שישיג לי קונה ,כאשר ברוך ה' לאחר עשרים דקות הגיע קונה ,הייתי מודה להקב"ה ומבקש שנית , כך עשרות פעמים ביום אני בתפילת " ה' אנא הושיעה נא" ומסיים ב "והודו לה' כי טוב , כי לעולם חסדו".
הייתי מתפלל , לה' שיסייע בידי לסיים את הבייגאלאך מוקדם כי הרגלים עייפות , אני כבר זקן ...ובכך כבוד הרב , הקשר שלי עם ריבונו של עולם היה חזק ,עיניי היו תמיד נשואות לשמיים ,אבל בשבועיים האחרונים נכון שאני אומר את כל התהילים אבל הלב רחוק , אני משום מה מרגיש כי על אמירת התהילים אני יותר רחוק מפעם , אני מרגיש בטוח במשכורת הקבועה...
צורת חיים של יהודי , זה לחיות בקירבה עם אלוקים ואת הקירבה מגלים כקשה לנו...
(מתוך החוברת "כי אתה עימדי")
תוספת שבת
"ושָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם"
כיצד ניתן ל"עשות את השבת"?
האבן עזרא רואה מלים אלו כמכוונות לעבר העשייה שלפני השבת...
יש לי חידוש נפלא שבעלי שמע ואמר לי : תחזקי את הנשים בתוספת השבת:
כשמקבלים חצי שעה לפני השקיעה וחצי שעה אחרי השקיעה מוציאים את השבת , יש לנו שעה של תוספת בשבת בכל שבוע. שעה תוספת בכל שבת = 2 שבתות בשנה . את יכולה לזכות לתוספת של 2 שבתות בשנה! איזו קדושה את זוכה...ישתבח שמו לעד... מקור הברכה לחייך!
סגולה בדוקה ומנוסה בשם הרב שטינמן שליט"א לכל הישועות:
ביום שישי יש להתפלל תפילת מנחה לני שמקבלים שבת, ולהקדים לקבל שבת 10 דקות פני זמן הדלקת נרות המופיע בלוח.
נשים נשואות מקבלות שבת ע"י הדלקת נרות, ובנות שאינן מדליקות נרות צריכות לומר בפה מלא "הריני מקבלת עלי תוספת שבת קודש".
לתשומת לב: נשים שמדליקות נרות לא יאמרו לפני ההדלקה שמקבלות שבת כי אם יקבלו שבת לא יוכלו להדליק, אלא הקבלה חלה מאליה לאחר ההדלקה והברכה.
בהנהגה זו וכן בהנהגות הבאות יש להקפיד לומר בלי נדר בפעם הראשונה שמתחילים לנהוג כן.
ב-10 דקות הללו זה עת רצון גדול מאוד מכמה סיבות:
א. משום שזמן כניסת שבת הוא עת רצון.
ב. כי כאשר מקדימים לקבל שבת נחשב הדבר כאילו הקריבו קרבן, וזמן הקרבת קרבן הוא עת רצון ומחילת עוונות.
ג. כל הנשים והבנות שמקדימות לקבל שבת מכפרות על כל הנשים שמדליקות נרות ברגע האחרון, ובזכות זה הן נוטלות שכר כולם.
לכן ב-10 דקות הללו יש להתפלל ולבקש ובעז"ה מובטח שכל הבקשות תתקבלנה ברצון.
כמו כן יש ללמוד הלכה אחת בהלכות שבת בשולחן שבת.
רפואה: כל המוסיף מחול על הקודש מוסיפין לו חיים! כך אומר התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי. אלו שמקדימים לקבל את השבת, זוכים לקבל תוספת חיים! יש הרבה סיפורים על חולים שקיבלו על עצמם תוספת שבת, וזכו בתוספת חיים!
זיווג:
חכמינו הקדושים אומרים, שהשבת היא הבת זוג של עם ישראל. עם ישראל זה החתן, והשבת היא הכלה, ומצווה על החתן לצאת לקראת הכלה. זו המצווה של תוספת שבת, לצאת לקראת שבת,
ולומר: בואי כלה! בואי כלה!
פרנסה וברכה:
זוהר הקדוש אומר, "שכל השפע שיש בעולם", בא רק בזכות השבת!!! וככל שמכבדים את השבת ומוסיפים תוספת שבת, כך מקבלים יותר ברכות ושפע גשמי ורוחני. ככל שמקדימים לקבל שבת ,הרי ממשיכים על עצמם יותר שפע גשמי לששת ימי המעשה.
אופן קבלת תוספת שבת
אפשר לקבל תוספת שבת על ידי:
א. הדלקת הנרות: מנהג נכון הוא שתלבש בגדי שבת לפני הדלקת נרות וכן תיתן כמה מטבעות לצדקה ואחר כך תדליק נרות שבת.
ב. או: על ידי אמירת "מזמור שיר ליום השבת" או אמירת "לכה דודי", ומסיימים "בואי כלה! בואי כלה! שבת מלכתא!" או לומר את המלים "שבת שלום" ולכוון שבאמירה זו תחול עלי קדושת השבת.
(שימו לב: אם מדליקה נרות שבת, יש להדליק את הנרות לפני שמקבלת תוספת שבת!)
ג. בספר "משמרת שלום" כתב: וטוב שיוציא מפיו ויאמר: "הריני מוסיף מחול על קודש לקיים מצות תוספת שבת כמו שציוונו הבורא יתברך שמו. ריבון העולמים זכני לשמור את השבת כהלכתה ולחזור בתשובה שלמה לפניך".
ד. מאז קבלת תוספת שבת, אסורה במלאכות שבת ויכולה לבקש מבני הבית שעדיין לא קיבלו את השבת.
תוספת שבת מבטל את כל הגזירות, בירושלמי מובא שהתנא הקדוש, ר' חנינא בן דוסא, שהיה מלומד בניסים, היה מקדים מאוד לקבל שבת. וכן במסכת אמר ר' יוסי יהא חלקי עם מקבלי שבת בטבריא, ששם היו מקדימים מאוד לקבל את השבת.
וכן
מסופר על הרבה צדיקים שפעלו ישועות גדולות לעם ישראל ,שהקפידו מאוד לקבל שבת מוקדם.
בזמן הרה"ק מהר"ם מלכוויץ זצ"ל, כשהייתה גזירה לגייס את בחורי ישראל לצבא הגויים, ובאו אליו אסיפת נכבדים מהעיר פינסק לטכס עצה מה לעשות למנוע את הגזירה?!
אמר להם הרה"ק מלכוויץ זצ"ל ,אם יצליחו להשפיע על תושבי ליטא, שיקדימו לקבל את השבת, שיעשו תוספת גדולה לשבת, אני מקבל עלי לבטל את כל הגזירות מישראל.
וכן ידוע בזמנינו כשהיו הרבה אסונות בעיר ליקווד, יעץ להם מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, לקבל את השבת מוקדם. "שבת היא מקור הברכה ובכוחה לבטל את כל הגזירות". ואכן האסונות פסקו בדרך פלא!
בברכת שבת שלום ומבורך,
גוט שאב'עס,
חודש טוב ומבורך,
נאוה יוספשוילי
From:
ידידיה אסיאס
Sent:
רים
Subject: FW: פרשת בלק
From: yitzchak shalom cohen [mailto:yitzchak.s...@outlook.com]
Sent: Tuesday, July 01, 2014 8:43 AM
Subject: פרשת בלק
בכבוד רב מעבד ה'
יצחק שלום כהן
להסרת כתובתך מרשימת התפוצה הנ"ל לחץ על הקישור הבא
הסרה מרשימת התפוצה
ושלח את בקשתך לשרת התפוצה שלנו.
לשם אימות בקשתך תשלח משרת התפוצה הודעת דואר ובה פרטים לאישור סופי של הבקשה.
בסיומו של תהליך האימות תשלח הודעת דואר נוספת המאשרת את הסרת כתובתך מרשימת התפוצה הנ"ל.
אם מכל סיבה שהיא אין באפשרותך להסיר את כתובתך מרשימת התפוצה, אנא פנה לצוות
התמיכה
שלנו.
ת.
הבית היהודי - משכן
בפרשה מובא כיצד בלעם מנסה בכל דרך לקלל את עם ישראל, אולם במקום לקללם נמצא מברכם. כשרואה שלא מצליח לקללם מבקש מבלק שיעלה אותו למקום גבוה, ומשם יראה את כל מחנה ישראל, אולי ימצא בהם ערות דבר כדי שיוכל לקטרג עליהם ולקללם.
והנה כשבלעם רואה את מחנה ישראל שוכן לשבטיו הוא מתפעל ואומר: "מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל". לכאורה דבריו נראים כברכה... אולם אפשר לבאר, שבלעם שואל כאן שאלה שתשובה בצידה.
בלעם קיווה למצוא מומים בעם ישראל. עם המונה למעלה מחמישה מיליון איש שגר באהלים בתנאי מדבר במשך תקופה ארוכה של ארבעים שנות נדודים. הוא שיער שבודאי היחסים החברתיים בניהם לוקים, ויש ביניהם סכסוכי שכנים, בעיות של עוני, רווחה וסעד, שלום בית לקוי, נוער שוליים המסתובב ברחובות בחוסר מעש ועושה מעשים לא ראויים.
אך במציאות כשבעלם מסתכל מלמעלה על המחנה, הוא רואה את עם ישראל "שוכן לשבטיו", וכמו שמפרש רש"י: "ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבים" - כל שבט ושבט שומר על הייחודיות שלו, אינו מקנא בשבט האחר ואינו מנסה לכוף דעתו עליהם.
ו"ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך אוהל חברו" - שכל אחד שמח בחלקו, ולא מציץ ומסתכל לתוך אהל חברו כדי לראות איזה רהיטים חדשים קנה, איזו נברשת או שטיח רכש לאחרונה, לא חושב כל הזמן שהדשא של השני ירוק יותר.
כשרואה כל זאת, משתומם בלעם ושואל: "מה טובו אהלך יעקב" - איך עם ישראל מצליח לחיות כך בהרמוניה ובאהבה אחד עם השני, למרות התנאים הטבעיים הלקויים, ואילו אצלנו במדיין ובמואב שאנו גרים במקום קבוע בשכונות וילות וקוטג'ים הבנויים היטב כשבחניית כל בית חונות שתי מכוניות, ובתים מלאים כל טוב, מחשב בכל חדר, אולם למרות הכל חיים בקנאה, שנאה ותחרות, סכסוכי שכנים, חוסר שלום בית, וילדים המסתובבים בשעמום ובחוסר מעש, ועושים מעשים רעים.
עונה בלעם: "משכנותיך ישראל" - הסיבה לכל הטוב נעוצה בכך שהבית היהודי הוא "משכן" להשראת השכינה, כמו שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בית שמושתת על חסד, אהבת הזולת ורצון להעניק לאחרים, בית שבו הילדים הם מרכז החיים של ההורים, המשקיעים בהם את כל מרצם ואונם, בית כזה יוצר סביבה מצוינת לחיות, וחברה לא תחרותית במובן השלילי, וממילא ברור לי עכשיו "מה טובו אהלך יעקב".
אם אנו מחפשים מתכון להצלחה בשלום בית וחינוך הילדים, עלינו לבנות את ביתנו בדרך התורה והמצוות - כמשכן לשכינה הקדושה, וכשיראו הילדים את הכבוד והערכה שבין ההורים, ואת היחס של ההורים לסביבה, אף הם ילכו בדרך הנכונה.
|
|
|
|
פרשת השבוע - פרשת בלק נאמר בפרשה: "ויאמר בלעם לאתון, כי התעללת בי, לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך".
בקשה נפוצה למדי קיימת בקרב אנשים הרחוקים מן התורה והמצוות. ותמיד הם אומרים, אם יש ה' בעולם, אז שיעשה לנו נסים ונפלאות כאשר עשה לאבותינו, ומיד נאמין בו, אבל כל זמן שאין אנו רואים בעיננו את ה' ואת נפלאותיו, איך נאמין בו?
בפרשתינו זו אנו רואים שזה לא קורה. שהרי יש לשאול, איך בלעם הרשע הולך בדרכו לקלל את ישראל, והנה ה' עושה לכבודו נס ופלא אשר לא היה כמותו, שהאתון בכבודה ובעצמה מדברת אליו, ועם כל זה, בלעם לא נבהל ומיד אומר, חטאתי עוויתי פשעתי, ומתחרט, אלא אדרבא, הוא כועס על אתונו ומכה אותה מכות חזקות, ואומר לה: לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך. וכל זה צריך הבנה.
ומפרש רבינו בחיי, כי אדם שיש בו טבע של אכזריות במידה רעה ומושרשת בו, נעשה המעשה שהוא מבקש לעשות כטבע אצלו, שהוא עושה אותו בתמימות גמורה, כאילו ברור לו שכך יש לנהוג, וממילא, כל חכמתו לא תועיל לו גם אם יראה בעיניו שאותו המעשה הוא לא נכון. וכך אנו רואים, שבלעם שהיה אדם חכם נשגב מאד, מכל מקום כאשר האתון מדברת אליו, הוא עונה לה ממש כמו ילד קטן, הוא אומר לה "כי התעללת בי", את התחלת! ממש כילד קטן, ומוכח מכאן, כשאדם שקוע ברשע שלו, אפילו אם יראה בעיניו עניני של נסים ונפלאות, כל זה לא יגרום לו לחזור בתשובה. (ובלשון העם, מי שהוא מסובך בדעתו באיזה דבר, כל האינטלגנציה שלו לא תעזור במקום שהוא נפגש בתיסבוך העצמי שהוא בנה לעצמו).
הנביא מספר בספר מלכים, שכאשר בנה חיאל לבית האלי את העיר יריחו, מתו בניו כולם, ו"באבירם בכורו יסדה, ובשגוב צעירו הציב דלתיה", וכל זאת מפני שה' יתברך אסר על בניית העיר יריחו. הלכו אליהו הנביא ואחאב מלך ישראל לנחם את חיאל באבלו על מות בנו האחרון. וכשישבו שם, פרץ ויכוח בין אחאב לאליהו. אליהו אמר שבניו של חיא מתו בעון בניית העיר יריחו. וכמו שקילל יהושע את מי שיבנה את יריחו. צחק עליו אחאב מלך ישראל, ואמר לו, והלר אפילו קללת משה רבינו שהיה רבו של יהושע אינה מתקיימת, שהרי אנו עובדים עבודה זרה ויורד לנו גשם, ובקריאת שמע נאמר שהגשם ירד רק אם נשמע בקול ה'. ומעתה, איך תאמר שקללת יהושע מתקיימת, והלא קללת התלמיד בודאי אינה יותר מקללת הרב.
מיד כעס אליהו הנביא מאד, ואמר "חי ה' אשר עמדתי לפניו, אם יהיה השנים האלה טל ומטר, כי אם לפי דברי"!
והנה אחר כמה שנים שלא ירד גשם ולא היה טל, אחאב אומר לעובדיה הנביא, בא ונחפש יחד מקור מים, בכדי להחיות את מעט הבהמות שעוד נשארו לנו למאכל. והנה אחאב הרשע הולך בדרכו לבדו, כי את עובדיה שלח ללכת בדרך אחרת לפניו, והוא הלך לבדו, כי אף שראה את הבטחת אליהו מתקיימת, לא שת לבו לכל זה, והמשיך לעמוד במרדו לעבוד עבודה זרה, ולא היה מוכן לשום פשרות עם אליהו. עד שנעשה מה שנעשה, ועל ידי אליהו הנביא ירד גשם לעם ישראל וניצלו ממות בצמא אחר שחזרו בתשובה.
הנה אנו רואים, שאם אדם לא מוכן להטיב את דרכיו, לא יועילו לו כל הנסים שבעולם, והוא ימשיך באמת לעמוד במרדו, ואדרבא, לפעמים הנסים גורמים לו שהוא מתרחק יותר ויותר, כמו שהיה אצל אחאב, שנעשה עקשן יותר מחמת מה שראה שלא יורד גשם, והחזיק בדעתו בכל עוז. אבל אם אדם מטיב את דרכיו ושומע בקול ה', הוא אינו צריך נסים, ואפילו בהסתכלות קלה על העולם הוא רואה את יד ה' בכל דבר ודבר, כי מי עשה כל אלה אם לא מיד ה'? והוא יודע כי הכל מאתו יתברך.
שבת שלום.
עפ"י מאמר הרה"ג דוד שאלתיאל שליט"א, עפ"י מעייני החיים ח"ב. |
|
בס"ד
שלום לכולם,
מידת הדין מאוד מתוחה בשמיים , והכוח של עם ישראל להמתיק ולבטל את מידת הדין היא בתפילה! אין לנו משהו אחר , אלא תפילה...
יש עניין עצום בביטול מידת הדין ,בקריאת פרשת העקידה , שמעוררת זכות אבות ואם חלילה צריכה לרדת מידת הדין ואת קוראת את פרשת העקידה ,את פשוט יכולה לבטל את הדין של עצמך ושל כלל עם ישראל!
(מצ"ב פרשת העקידה בתחתית המייל ובקובץ וורד). שבזכותה ניתן לעורר מעלינו רחמים ולבטל מוות ודינים , זכות פרשת העקידה יש בה שמירה שלא ישלטו בנו אויבינו...והקב"ה שולח לנו מלאכים טובים ששומרים ומגינים עלינו.
"וְנֶאֱמַר בְּכָל צָרָתָם לו צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הושִׁיעָם בְּאַהֲבָתו וּבְחֶמְלָתו הוּא גְאָלָם"
בספר "שתי ידות" , כתב בשם ספר הזוהר אמר רבי שמעון בר יוחאי : "אין דבר המבטל מוות ודינים מבני אדם כקורבן על עקידת יצחק" , כמו שנאמר: "ויעקוד את יצחק בנו" שע"י זה נקשר מידת הדין ועקידת יצחק מועילה לישראל ,שמזכירים אותה בכל יום בגלות.
אמירת פרישת העקידה מגינה עליהם מכל מיני דברים רעים וקול יוצא בשמיים "אל תעש לו מאומה" , משום שיתגברו הרחמים על הדינים וכן מביא הרב מנחם מירקנטי וכתב הגאון היעב"ץ בסידורו , שאמירת פרישת העקידה מבטלת מיתה מבני אדם ומגן מכל חוליים רעים ומכפר עוון.
אם יש עלייך מידת הדין את פשוט יכולה לבטל את הדין של עצמך ושל כלל עם ישראל ובאותו רגע קוראים בשמיים: "אל תעש לו מאומה".
כתב "הסדר יום" , שאין לנו על מה לסמוך , אלא על זכות אבותינו הקדמונים. והוא המקיים אותנו בגלותנו ומפני שעניין העקידה היה גדול במאוד מאוד , בין מצד העוקד ובין מצד הנעקד.
ואם כן ראוי הוא לזכור עניין העקידה בכל יום ויום קודם שנסדר תפילתנו , כדי שיתמלא עלינו רחמים , אלוקינו שבשמיים ויקבל תפילתנו ברצון ותחינתנו בחמלה. ובעל נפש לא יבטל אותה בשום עניין (הכוונה שבכל מצב שיהיה , ישתדל לאומרה) וגורם טובה גדולה לו ולכל ישראל.
עוד טעם אחר לאומרו בכל יום , מפני שבזכות העקידה נשבע הקב"ה לאברהם אבינו "בי נשבעתי נאום ה' ויירש זרעך את שער אויביו" ואנו מבקשים מאת הקב"ה שיקבץ נפוצותינו מארבע כנפות הארץ ויפקדנו בפקודת ישועה ורחמים שלא ישלטו בנו שונאינו , אלא שנשלוט בהם וניקח מהם נקמתנו על כל הרע שהרעו לנו.
*טוב לקרוא את פרשת העקידה בכל יום אחרי ברכות השחר ואפשר גם לקרוא במשך היום ועד השקיעה. את פרשת העקידה לא אומרים בלילה.
מובא ע"י ר' מרדכי לוי.
בשורות טובות,
בס"ד
אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ זָכְרֵנוּ בְּזִכְרון טוב מִלְּפָנֶיךָ וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי
קֶדֶם. וּזְכָר לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמונִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּורִיָּה. וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנו עַל גַּבֵּי
הַמִּזְבֵּחַ כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ:
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם. וַיּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיּאמֶר הִנֵּנִי:
וַיּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמּרִיָּה. וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אמַר אֵלֶיךָ:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמרו וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּו וְאֵת יִצְחָק בְּנו. וַיְבַקַּע עֲצֵי עלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר אָמַר לו הָאֱלהִים:
בַּיּום הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקום מֵרָחק:
וַיּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פּה עִם הַחֲמור וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כּה. וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם:
וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת עֲצֵי הָעלָה וַיָּשֶׂם עַל יִצְחָק בְּנו וַיִּקַּח בְּיָדו אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
וַיּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיּאמֶר אָבִי וַיּאמֶר הִנֶּנִי בְנִי. וַיּאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעלָה:
וַיּאמֶר אַבְרָהָם אֱלהִים יִרְאֶה לּו הַשֶּׂה לְעולָה בְּנִי. וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
וַיָּבאוּ אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר אָמַר לו הָאֱלהִים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרךְ אֶת הָעֵצִים. וַיַּעֲקד אֶת יִצְחָק בְּנו וַיָּשֶׂם אתו עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים:
וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת יָדו וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת. לִשְׁחט אֶת בְּנו:
וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה' מִן הַשָּׁמַיִם וַיּאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם. וַיּאמֶר הִנֶּנִי:
וַיּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לו מְאוּמָה. כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלהִים אַתָּה וְלא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי:
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו. וַיֵּלֶךָ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעלָה תַּחַת בְּנו:
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקום הַהוּא ה' יִרְאֶה. אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּום בְּהַר ה' יֵרָאֶה:
וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה' אֶל אַבְרָהָם. שֵׁנִית מִן הַשָּׁמַיִם:
וַיּאמֶר בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה'. כִּי יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ:
כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחול אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר איְבָיו:
וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כּל גּויֵי הָאָרֶץ. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקלִי:
וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע. וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע:
וְשָׁחַט אתו עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפנָה לִפְנֵי ה'. וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרן הַכּהֲנִים אֶת דָּמו עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵנוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ, שֶׁתִּתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלֵינוּ. וּבְכֵן בְּרב רַחֲמֶיךָ תִּזְכּר לָנוּ עֲקֵדָתו שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ בֶּן אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום, כְּאִלּוּ אֶפְרו צָבוּר וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
וְתַבִּיט בְּאֶפְרו לְרַחֵם עָלֵינוּ, וּלְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרות קָשׁות וְרָעות, וּתְזַכֵּנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע וּמִכָּל חֵטְא וְעָון, וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוב וּשְׁנותֵינוּ בַּנְּעִימִים:
רִבּונו שֶׁל עולָם. כְּמו שֶׁכָּבַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת רַחֲמָיו לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת כַּעֲסֶךָ. וְיִגּולוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּותֶיךָ. וְתִתְנַהֵג עִמָּנוּ ה' אֱלהֵינוּ בְּמִדַּת הַחֶסֶד וּבְמִדַּת הָרַחֲמִים.
וְתִכָּנֵס לָנוּ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. וּבְטוּבְךָ הַגָּדול יָשׁוּב חֲרון אַפָּךְ. מֵעַמָּךְ וּמֵעִירָךְ וּמֵאַרְצָךְ וּמִנַּחֲלָתָךְ. וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱלהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתורָתָךְ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדָּךְ כָּאָמוּר:
וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוב. וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּר וְהָאָרֶץ אֶזְכּר:
וְנֶאֱמַר וְאַף גַּם זאת בִּהְיותָם בְּאֶרֶץ איְבֵיהֶם לא מְאַסְתִּים וְלא גְעַלְתִּים לְכַלּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. כִּי אֲנִי ה' אֱלהֵיהֶם:
וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשׁנִים. אֲשֶׁר הוצֵאתִי אתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּויִם לִהְיות לָהֶם לֵאלהִים אֲנִי ה':
וְנֶאֱמַר וְשָׁב ה' אֱלהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ. וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלהֶיךָ שָׁמָּה:
אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם. מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:
וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ. וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבתֶיךָ:
וְנֶאֱמַר עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ ה' חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ. הֱיֵה זְרעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה:
וְנֶאֱמַר וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ:
וְנֶאֱמַר בְּכָל צָרָתָם לו צָר וּמַלְאַךְ פָּנָיו הושִׁיעָם בְּאַהֲבָתו וּבְחֶמְלָתו הוּא גְאָלָם. וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עולָם:
וְנֶאֱמַר מִי אֵל כָּמוךָ נשֵׂא עָון וְעבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתו. לא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּו כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲונתֵינוּ. וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלות יָם כָּל חַטּאתָם:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:
וְנֶאֱמַר וַהֲבִיאותִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עולתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצון עַל מִזְבְּחִי. כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים:
*נא לשמור על קדושת הדף
נוצר תאנה יאכל פריה
אחרי מיתת צלופחד לא השאיר בעולם אחריו בנים לרשת אותו אלא רק בנות. משום כך ביקשו בנותיו ששם אביהן לא יגרע - ותנחלנה הן בארץ ישראל נחלה על שמו. וכששאל משה את ד' האם לתת להן את נחלת אביהן? הסכים ה' עימן כמו שכתוב: "כן בנות צלפחד דוברות".
כששמע משה את תשובת ד' לבנות צלופחד, שאכן מגיעה להן ירושה על שם אביהן, ביקש מד' "יפקוד ד' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה" (כ"ז ט"ז).
ביאר רש"י: כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלופחד לבנותיו, אמר הגיע שעה שאתבע צרכי, שירשו בני את גדולתי. אמר לו הקב"ה: לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שימושו, שלא מש מתוך האוהל. וזהו שאמר שלמה: "נוצר תאנה - יאכל פריה".
יהושע שנבחר להיות יורשו של משה לא היה הגדול בעם ישראל, וראיה לכך שכאשר שלח משה מרגלים לתור את ארץ ישראל, התורה מונה אותם בשמם, ויהושע נמנה החמישי. ושואל הרמב"ן במקום, לפי איזה סדר נמנו? ועונה: שנמנו לפי מעלתם האישית. ואם כן יהושע היה מספר חמש, ובכל זאת נבחר למלא את מקומו של משה בהנהגת עם ישראל. והשאלה: באיזו זכות נתמנה יהושע כמנהיג?
הגמרא במסכת בבא בתרא (עה.) מביאה: "זקנים שבאותו הדור אמרו, פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה, אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה".
ומסביר זאת החיד"א בדרך דרש: שהזקנים ראו את משה הענק כפני חמה, ואת יהושע שזכה לאור לבנה, שזוהר החמה משתקף בה.
ואמרו על עצמם "אוי לאותה בושה" - מה גרם לנו לא להיות כיהושע למרות שאנו גדולים ממנו. הבושה המדומה שהייתה לנו - שראינו את יהושע מטאטא ומסדר את בית המדרש וחשבנו שזה לא לכבודנו, אנו זקנים חשובי הקהל, ולא לכבודנו לעשות דברים כאלה, שבזכות זה זכה יהושע לגדולה.
שימוש ת"ח ובית הכנסת הינו יסוד לקבלת התורה והגדולה. בדרך כלל בבתי כנסיות רגילים למכור עליות וכיבודים, אולם בעיר קלם נהגו למכור בסוכות שמשות לכל השנה... מי יזכה לנקות את בית המדרש, להסיק את תנור החימום, להדלקת הנר וכד'. לא כל אחד זכה להשתתף במכירה זו, ומי שזכה שילם דמים מרובים, ועשה תפקידו ביראת קודש, ולא ניכנס לתפקיד חברו. ומספרים שכאשר הגיע ר' ירוחם לקלם ראה את "הסבא מקלם" לוקח את קערת נטילת הידיים לשופכה אחרי נטילת הכוהנים, רץ ר' ירוחם מפני כבוד התורה ורצה לשמש ולשפוך. הזעיף בו הסבא את פניו ואמר לו: "חדש אתה, אינך יודע מכל אשר סביבותך". (עפ"י דעת חכמה ומוסר)
כולם צריכים לשנן זאת: "נוצר תאנה יאכל פריה" - ואז יושפעו מן השמים, בכל השפע הטוב.
|
|
|
|
פרשת השבוע - פרשת פנחס
|
|
From: kashrut [mailto:KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL]
On Behalf Of Yohai
Sent: Wednesday, July 09, 2014 6:01 PM
To: KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL
Subject: קריאה קדושה מאת הראשון לציון
בס"ד
השיעור מוקדש לשמירה וסייעתא דשמיא לכל עם ישראל , לחיילים ולכל אחד ואחד בעם ישראל.
ולנס גלוי , מתנת חינם של ה' יתברך לרפואתה של נטלי חיה בת יפה
המאמין שהכול לטובה – זוכה לראות זאת!
החפץ חיים מספר על חלבן , אשר בכל בוקר השכם היה ממלא חביות חלב ויוצא למכור בקבוקי חלב. בשכונה היו פרחחים שרצו להציק לחלבן. ותכננו למלא את החביות במים ולהקפיא את החביות , כדי שבבוקר כשיקום החלבן יראה שכל החביות מלאות בקרח, יתחיל לשבור את הקרח , יזיע ויתעצבן , ותהיה להם הזדמנות ללגלג עליו ולעשות ממנו צחוק.
החפץ חיים שמע את המזימה. הניח להם למלא את החביות במים ולהכניסם לחדר ההקפאה. כאשר הלכו לדרכם , יצא החפץ חיים אחריהם , שפך את כל המים והחזיר את החביות למקומם.
בבוקר קם החלבן , פתח את החביות ומילא בהם חלב ויצא לדרכו כמו בכל בוקר...
הפרחחים שרצו לראות את הדרמה על הבוקר , לא הבינו לפשר העניין. לא הבינו אילו חסדי שמיים היו לו...מאיפה באה לו הישועה???
אומר החפץ החיים: אם כך , מי צריך יותר להלל את חסדי ה'? הפרחחים או החלבן? הרי החלבן בכלל לא ידע שקרה לו נס...
וזה שאומר דוד המלך: "הַלְלוּ אֶת ה', כָּל גּוֹיִם, שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים, כִּי גָבַר עָלֵינוּ, חַסְדּו וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם..."
אומר החפץ חיים , לזה התכוון דוד המלך , שעל הגויים להלל את ה' , שהם יושבים ומתכננים עלינו מזימות לכלותינו...והקב"ה מצילנו מידם.
בכל יום הקב"ה עושה לנו מעשה ניסים... מלווה אותנו השגחה פרטית שמסדרת לנו את היום ולא תמיד אנחנו רואים את מהלכי ה'...אך הגויים רואים ועוד איך רואים ועל זה הם צריכים להלל ולשבח את ה' , "כי גבר עלינו חסדו".
מחר , ביום שלישי חל י"ז בתמוז (15 ביוני) ,מתחילה תקופה שנקראת "שלושת השבועות". ימי שלושת השבועות הם "ימי בין המצרים" , כתוב בזוהר הקדוש , שימי חודש תמוז וכן חודש אב שלאחריו , ימים של סכנה... הם. הרעה שולטת בעולם באותם הימים , "אשרי האיש שזוכה להינצל הימנה".
אלו ימים שישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם , כדי לעורר הלבבות , על דרכי התשובה. ולכן חייב כל איש לשים אל ליבו באותם הימים ולפשפש במעשיו ולשוב , כי אין העיקר בתענית ,אלא התשובה! ואין התענית אלא הכנה לתשובה...
עשרים ואחד הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב , נקראים "ימי בין המצרים" , על שם הכתוב "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" ואמרו חכמים , אלו ימי הצרה שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב ,שבהם מזיקים שולטים וצרות רבות ורעות מצאו את ישראל בדורותיו בימים אלה וכן חרב הבית בראשונה ובשנייה בימים אלה של מצור ומצוק.
משום כך נקבעו כל ימי בין המצרים לאבל על חורבן בית המקדש ולכן ממעטים בימין אלה בשמחה יותר מכל השנה ובימים אלה שולטים המזיקים ולכן יזהר בהם כל אדם מכל דבר שיש בו חשש נזק וסכנה.
בכל שלושת השבועות , יש להיזהר מאוד בבחינת כל מילה שמוציאים מהפה, או חלילה מכה, יש בזה סכנה.
ומן הזהירות לא להכות את הילדים אפילו מכה קלה בימים אלה. ימים שצריך להוסיף כמה שיותר זכויות , להרבות בחסד ולעורר את מידת הרחמים.
ביום שבעה עשר בתמוז אירעו חמישה דברים קשים, ואלו הן:
1. נשתברו לוחות הברית.
2. הופסקה הקרבת קרבן התמיד בכל יום בבית המקדש.
3. הבקיעו האויבים את חומת ירושלים בתקופת חורבן בית המקדש השני.
4. שרף אפוסטמוס הרשע את ספר התורה.
5. והועמד צלם בהיכל בית המקדש.
מה העניין הנורא בביטול קורבן התמיד? כתוב בגמרא (במסכת סוטה) , כשהאויב צר על ירושלים היו הכוהנים מורידים בחומה , ארגז מלא דינרים והצוררים העלו תמורתם שני כבשים לקורבן התמיד.
היה שם זקן רשע שאמר להם: "כל זמן שהיהודים מקריבים את קורבנותיהם ,לא תוכלו להם!" ,למחרת הורידו להם דינרים ושיגרו תחתם חזיר ,כיוון שהגיע לחצי החומה נעץ טלפיו והזדעזעה ארץ ישראל ובתלמוד ירושלמי נאמר , באותה שעה גרמו העוונות ובטל התמיד וחרב הבית.
שככל שנחשוב שאנו מבינים את מה שאירע , כך רחוקים אנו מלהבין את גודל השבר...
מה שאנחנו רק יכולים לעשות , זה תשובה , תפילה וצדקה , להעביר את רוע הגזירה , התפילה של עם ישראל היא האמצעי להתחבר ולהתקשר לה',
שכל זמן שעם ישראל מתפללים לה' יתברך מעבודת הלב , לא יוכלו לנו אויבינו!
חייבים להתענות בי"ז בתמוז "וכל המצטער עם הציבור זוכה ורואה בנחמתה" , אין ספק שאנחנו על סף הגאולה , הגאולה המבוטחת. כל הסימנים שחז"ל הקדושים מנו לדור עקבתא דמשיחא מתממשים לעיננו!
וסגולה מיוחדת לזכות בכך שאכן נראה בעיניים שלנו את הגאולה , הוא הצער על החורבן... בית המקדש. וכן הובטח בנבואה "שימחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה" , שישו אותה כל המתאבלים עליה , מכאן אמרו : "כל המתאבל על ירושלים ,זוכה ורואה בשמחתה".
חייבים להתענות ביום שבעה עשר בתמוז, מגיל בר מצווה ומגיל בת מצווה חייבים בתענית.
מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות בשבעה עשר בתמוז, בצום גדליה ובעשרה בטבת. ואפילו אם רוצות להחמיר על עצמן ולהתענות יש למחות בידן.
ולעניין זה נקראת מעוברת כל שהוכר עוברה, דהיינו שעברו שלושה חודשים מתחילת הריונה. ואם סובלת ממחושים והקאות פטורה מכל התעניות הללו גם קודם עבור שלושה חודשים מתחילת הריונה, ובפרט אם עברו כבר ארבעים יום מתחילת הריונה.
מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל , כתב שכל אישה תוך עשרים וארבעה חודשים ללידתה, פטורה מלהתענות בתעניות אלה.
וחיוב התענית הוא מעלות השחר ועד לצאת הכוכבים. ואף על פי שזמן התענית הוא מעלות השחר, מכל מקום מי שקם משנתו באמצע הלילה קודם עלות השחר, אסור לו לאכול, אלא אם כן התנה קודם שהלך לישון שבכוונתו לקום ולאכול.
ביום התענית יזהר ביותר מכעס, ואם יש לו משא ומתן עם אחרים, יתנהג בנחת יותר מכפי הרגלו (כה"ח תקמט, יא).
דברים האסורים בכל שלשת השבועות (י"ז בתמוז 15.6.14 עד ט' באב 5.8.14):
א. אסור ללכת יחידי מחוץ לעיר, משעה 9.00 בבוקר ועד לשעה 15:30 אחה"צ. וכן יש להיזהר שלא ללכת מחוץ לעיר בין חמה לצל בשעות הנ"ל.
ב. אין לברך "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש. בשבתות מותר לברך "שהחיינו", אבל אין ללבוש כלל בגד חדש מראש חודש אב (כולל שבת חזון) כדלהלן.
ג. אסור לעשות ריקודים בימי בין המצרים אפילו בלי נגינה.
ד. אסור לשמוע שירים המלווים בכלי נגינה, כולל שמיעה מטייפ, דיסק וכדומה.
טוב להימנע מללכת לים ולבריכה בתקופה זו מפני הסכנה. אבל אם מדובר על מצב של קייטנה וכדומה , שצריך להעסיק את הילדים מותר הדבר ובתנאי שיגבירו את הזהירות!
ככל שמתקרבים יותר לתשעה באב הדינים מחמירים יותר. (ההלכות למנהג הספרדים).
דברים האסורים בתשעת הימים (מר"ח אב עד ט' באב):
א. מנהג הספרדים לאסור עריכת נישואין מראש חודש אב, וראש החודש הוא בכלל האיסור.
ב. יהודי שיש לו משפט עם גוי לא יערכנו בימים אלו, כוון שמזלם של ישראל ירוד בימים אלו.
ג. עדיף שלא לעשות ניתוח בימים אלו, מהטעם המבואר בסעיף הקודם.
ד. אסור לקנות או למכור חפצים של שמחה, כגון: צרכי חופה, או מכונית לצורך טיול.
ה. אסור לבנות בית או לשפץ את הבית כאשר זה נעשה להרווחה ונוי, אבל לצורך מגורים מותר.
ו. אסור לסייד ולצייר את ביתו.
ז. אסור לאכול בשר בהמה או עוף או תבשיל של בשר (בראש חדש עצמו מותר).
ח. שתיית יין תלויה במנהג המקום, ומנהגינו להקל.
ט. אסור לתפור בגדים ונעליים חדשים בימים אלו, וכן אסור לרקום ולסרוג.
י. יש להחמיר שלא לקנות בגדים או נעלים חדשים בימים אלו.
יא. יש להחמיר שלא ללבוש בגדים חדשים (גם בשבת, ואפילו שלא מברכים עליהם שהחיינו).
פירשו חז"ל , כי יש מקום להקב"ה ומסתרים שמו... שם הוא מצטער על חורבן בית המקדש. כי רק הקב"ה יודע מה היה צפון בבית המקדש ומה הפסדנו ורק הוא יודע ,כמה נרוויח בבניינו בגאולה הקרובה במהרה בימינו! אמן סלה
ברכה והצלחה,
בשורות טובות,
נאוה יוספשוילי


|
* * * * * * * *
לחץ כאן להקדשת הלכה * * * * * * * * |
||
|
הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים" על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א פסוק ג) "כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו אויבים מבית ומחוץ. ואף על פי שזכינו תהלות לאל, לחזור לארץ קדשינו בצורה יחסית חופשית, עדיין לא זכינו לגאולה שלימה, כי בית חיינו חרב, ואומות העולם מציקות לעם ישראל יום יום, והצרות תוכפות יותר ויותר. ועל הכל, מבחינה רוחנית, שאנו רחוקים מאד מהגאולה האמיתית, עד שישוב ה' וירחם על נחלתו, וישוב לגאול אותנו גאולה שלימה, גאולת עולמים. דרגות האבלות בימים אלה, ושבוע שחל בו תשעה באב
ובשנה זו (תשע"ד) שבוע שחל בו תשעה באב, יחול מיום ראשון ז' באב, (כלומר, סך הכל יומיים לפני תשעה באב, הם בגדר "שבוע שחל בו תשעה באב"). תיקון חצות וכן נהג תמיד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הכ"מ), לעורר את הצבור לומר תקון חצות בזמן חצות היום בימי בין המצרים. (ותיקון רחל מודפס בסידורים). וכן היו נוהגים לאמרו בישיבת "פורת יוסף" בירושלים. ויש נוהגים לומר "תיקון חצות" בכל ימות השנה בחצות הלילה, ותבא עליהם ברכה. ויש לציין שגם בשאר ימות השנה, טוב לומר תיקון חצות בכל לילה. וכאשר מרן זצ"ל הכ"מ היה אומר תיקון חצות, היו עיניו זולגות דמעות בבכיות גדולות על צרות כלל ישראל ועל איחור הגאולה. ה' יזכינו לראות עין בעין בנחמת ציון ובנין ירושלים. אמן כן יאמר האל. |
|
From:
הלכה יומית [mailto:s...@shtaygen.co.il]
Sent: Thursday, July 17, 2014 12:13 AM
Subject: רעיון לשבת פרשת מטות, שבת שלום שקטה ושלווה.
"לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה"
הגמרא במסכת כתובות (דף עז עמוד ב) מספרת על רבי יהושע בן לוי, שכאשר הגיעה שעת פטירתו, אמרו לו למלאך המוות, לך ועשה לו כרצונו. (שלא תיקח את נשמתו עד שתעשה את מבוקשו).
הלך מלאך המוות ונתגלה לפני רבי יהושע בן לוי. אמר לו רבי יהושע, לפני שאתה לוקח את נשמתי אני רוצה שתראה לי את מקומי בגן עדן. אמר לו מלאך המוות, טוב דיברת, בא ואראה לך את מקומך.
אמר לו רבי יהושע, תן לי חרבך, משום שאני חושש שמא תהרגני בדרך. נתן לו. כשהגיעו לגן עדן, הגביהו מלאך המוות מעל חומת גן עדן, והראה לו את חלקו. קפץ רבי יהושע בן לוי, ונפל לצד גן עדן. תפסו מלאך המוות בכנף בגדו וניסה להוציאו. אמר לו רבי יהושע בן לוי, אני נשבע שלא אצא מכאן. הלך מלאך המוות לפני הקב"ה להתלונן על מעשהו של רבי יהושע בן לוי. אמר הקדוש ברוך הוא למלאך המוות, לך ותבדוק... אם קרה אפילו פעם אחת בחייו של רבי יהושע שהוא נשבע על דבר ואח"כ הלך אל חכם ונשאל על שבועתו, גם עכשיו נתיר את שבועתו ותוכל להוציא אותו מגן עדן. אך אם לעולם קיים רבי יהושע את דבריו ולא חיפש היתרים להתיר את שבועתו, אף עכשיו שבועתו במקומה עומדת, ואין לך ברירה אלא להניחו בגן עדן. חיפשו ומצאו שלעולם עמד רבי יהושע בדבריו, ועל כן ביכולתו להישאר בגן עדן.
אמר לו מלאך המוות, החזר לי חרבי. לא רצה רבי יהושע להחזיר, עד שיצאה בת קול ואמרה, תן לו, שהיא צריכה לבריות.
וזהו שאומר הפסוק: "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה". אדם שמקפיד תמיד לקיים את מה שאמר ללא מציאת היתרים, זוכה ל"ככל היוצא מפיו יעשה", הקב"ה יקיים אף הוא את דברי הצדיק.
!
|
|
|
||
|
כתובת: ירושלים |
|
לכתובת el...@tnuva.co.il |
------------------------------------------------------------------------
הודעה זו נשלחה ממערכת אוטומטית, אין להשיב עליה.
------------------------------------------------------------------------
כוחה של תפילה
בפרשה אנו למדים דין רוצח בשוגג, שלאחר משפטו גולה לעיר מקלט, וצריך להיות שם עד מות הכהן הגדול.
הגמרא במסכת מכות (י"א.) שואלת: למה תלתה התורה חזרת הרוצח לביתו במותו של הכהן הגדול? וכי מה חטא הכהן הגדול בזה שהרוצח רצח בשוגג?
מתרצת הגמרא שהיה לו לכהן הגדול לבקש רחמים על דורו שלא תארע תקלה כזו, ומכיוון שלא התפלל מספיק קרה הרצח, ועל זה אחראי הכהן הגדול.
ומוסיפה לבאר, שמכיוון שהתורה תלתה חזרת הרוצח לביתו במות הכהן הגדול, אמותיהן של כהנים גדולים היו מספקות מזון וכסות לרוצחים בשוגג ששהו בעיר המקלט כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו (שבכך יהיה להם משתלם להיות בעיר מקלט ולא ירצו במות הכהן).
משמע מהגמרא שאם היו מתפללים אותם רוצחים היו נענים והכהן הגדול יכל למות טרם זמנו. למדים אנו מכך שאפילו תפילה של אדם כזה שרוצח בשוגג מקובלת לפני המקום.
המהרש"א במסכת קידושין דף כ"ט מבאר יסוד גדול בעניין התפילה, שיש בכוחה לשנות הטבע ולא יחשב השינוי בגדר נס.
כמו כן מי שנעשה לו נס ע"י תפילתו לא מנכים לו מזכויותיו שכך ברא הקב"ה את הבריאה שהיא כפופה לתפילה וניתנת לשינוים על ידה.
וכמו שראינו במסכת מכות (לעיל) שבכח התפילה לשנות גם את הבחירה שיש לאדם בין טוב לרע, שעל ידי שהכהן הגדול יתפלל שלא יחטאו ישראל הוא מסייע בידם לעמוד בניסיון ולהצליח.
וכן מצינו במסכת ברכות המספרת על בריונים שהיו גרים בשכנות לרבי מאיר והיו מציקים לו מאוד והפריעו לו בעבודת ד', עמד רבי מאיר והתפלל עליהם שימותו. אמרה לו ברוריה אשתו, לא כתוב "יתמו חוטאים מן הארץ" אלא "חטאים" - תתפלל עליהם שיחזרו בתשובה, וכך הוה. התפלל עליהם רבי מאיר וחזרו בתשובה.
נשאלת השאלה וכי מה תעזור תפילתו של רבי מאיר על אותם בריונים בדבר התלוי בבחירה בן טוב ורע שמוטלת על האדם לבחור? אלא מכאן רואים שכוח התפילה כל כך חזק שיכול לעזור לאדם החוטא לעמוד בניסיון ולהתגבר עליו ולחזור בתשובה.
אולם ישנו תנאי חשוב בעניין התפילה והוא שאדם המתפלל צריך להאמין באמונה שלמה ובלב שלם שבידי הקב"ה לעזור ולעשות כבקשתו ואז תפילתו תתקבל ויראה פירות אולם בלי אמונה זו חסר בתפילה ואינה עושה פירות.
הבה נתחזק בתפילה בימים קשים אלו ובורא עולם יכופף וישנה את הטבע למענינו וידבר שונאינו תחתינו ויעטרנו בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. אמן.
|
|
||
|
פרשת השבוע - פרשת מסעי - והורשתם את הארץ וישבתם בה נאמר בפרשה, "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה". רבינו הרמב"ן מביא בפירושו שהפסוק "וישבתם בה לרשת אותה", בא ללמדינו כי מצות עשה מן התורה לשבת בארץ ולירש אותה, כי ה' יתברך נתנה לנו ולא לשום עם אחר. ואם יעלה על דעתם של ישראל להחליף את ארץ ישראל וללכת לכבוד ארץ אחרת, ארץ שנער או אשור וכיוצא באלו, יעברו על מצות ה', כי אין להם לישראל ארץ אחרת, אשר קדושתה כקדושת גן העדן מכל הארצות, ואשר ממנה מביאים תרומות ומעשרות ועומר וביכורים וכן כל שאר המצוות התלויות בארץ. דוד המלך ע"ה אומר, ואם בני אדם ארורים הם לפני ה' כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים. ומכאן למדו רבותינו במסכת כתובות, כי כל הדר בחוץ לארץ, דומה כמי שאין לו אלוה, ובספר חרדים כתבכי מצות ארץ ישראל אדם מקיים כל עת וכל רגע אשר הוא נמצא בה. וככל שמצוה זו גדולה היא, וזכות גדולה לכל יהודי לגור בארץ ישראל ולבקר בה, ועל אחת כמה וכמה שלא לנטוש את הארץ, מכל מקום עם הזכות יש גם חובה גדולה שלא לפגום בקדושת הארץ, על ידי עבירות ח"ו, אלא אדרבה להוסיף בקדושתה ע"י קיום המצוות. ארץ ישראל שלנו היא, אך בלא קיום המצוות אין זכות לעם ישראל בארצם, ועל כן קודם הכניסה לארץ ישראל צוה יהושע בין נון את עמינו "רק חזק ואמץ מאד לשמור
ולעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי". וזאת גם לפי שבכדי לזכות לשפע הטמון בארץ ישראל, יש להקפיד על קיום המצוות בה, ובזה אפשר לזכות לכמה מעלות רבו וגדולות מאד. |
||
| ||
<<...>>


From:
לא תגורו מפני איש
מעשה נורא אירע אצל הסבא משפולי זיע"א. באותה תקופה היה רעב גדול, והיהודים סבלו סבל רב. ה"סבא" שדרכו היה לדאוג לעניים והמסכנים לא יכל לשית עצות בנפשו, וכאב צעקות היתומים והאלמנות שפנו עליו לעזרה כאבו לו עד מאוד, החליט לעשות מעשה...
שלח ה"סבא" מכתבים לעשרה צדיקים שהיו באותו הדור, וביניהם הרה"ק רבי זושא מאנפולי, רבי יעקב משסיטובקא, רבי זאב מז'יטומיר ועוד, שיבואו תיכף לשפולי. כשהגיעו הצדיקים לבית ה"סבא" הושיבם סביב שולחן ואמר: "דעו נא רבותי שיש לי "דין תורה" עם הקב"ה! ואני עושה אתכם לדיינים, ואם תשאלו איך אני מעיז לעשות דין תורה עם הקב"ה, הרי כתוב "לא תגורו מפני אשי כי המשפט לאלוקים הוא". ואע"פ שמן הדין צריך ללכת ולתבוע במקום שבו הנתבע מתגורר, הרי הקב"ה נמצא בכל מקום בעולם, ולכן אפשר לעשות את הדין כאן.
אחר שהתפללו כולם בציבור מתוך בכי ורעדה, פקד הסבא על שמש בית הדין להכריז בזה הלשון: "בפקודת העדה הקדושה הנמצאת כאן, הנני מכריז ומודיע שהרב ר' אריה ליב בן רחל תובע את ה' יתברך לדין תורה, שיתקיים בחדר זה בעוד ג' ימים"!!!
כל שלושת הימים ישבו הצדיקים בצום ובתפילה, ולא ניתן רשות לאף אחד להכנס לאותו החדר. ביום הרביעי לאחר תפילת שחרית ישבו עשרת הדיינים כשהם עטורים בטלית ובתפילין, והסבא פקד על השמש שיכריז שהדין תורה מתחיל. או אז נעמד ה"סבא" ואמר: "בשם כל הנשים והילדים של יהודי רוסיה אני תובע את הקב"ה לדין, מדוע אינו מפרנסם? הרי נאמר בתורה "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם", ואם כן יש להם לכל הפחות דין של עבד עברי, והדין מחייב את האדון לפרנסת את אשתו ובניו של העבד, ואיך ה' אינו מפרנסם?"
המשיך ה"סבא": "ואני ידעתי שהמקטרג יטען מצד הקב"ה שהעבדים אינם עושים מלאכתן כראוי! ועל זה אני משיב: א. לא מצאנו הלכה הפוטרת את האדון מלפרנס את משפחת העבד בגלל שהעבד אינו עובד כראוי. ב. גם במה שהעבד אינו עושה מלאכתו כראוי אשם האדון בעצמו, שהרי אילולי היה נותן בעבד יצר הרע, מובטח אני שהעבד היה עושה מלאכתו נאמנה!!!"
כשסיים הסבא את דבריו עיינו הדינים בדין ולאחר כמה זמן נעמדו והכריזו: "הדין עם רבי לייב בן רחל, והקב"ה מחויב לפרנס לכל הפחות את נשי ישראל וילדיהם, וכשם שהסכים בית דין של מטה כך יסכים הבית דין של מעלה", כך הכריזו ג' פעמים. לאחר מכן הוציא הסבא יי"ש ומיני מתיקה ועשו "לחיים" בשמחה רבה.
עוד באותו השבוע הכריזה הממשלה הרוסית כי עד עכשיו לא היה ניתן להביא חיטים מסביר, אך כעת נמצא נתיב הובלה, ובתוך כמה ימים יגיע משלוח גדול של תבואה מסביר לרוסיה. ובאותו יום ירדו כל מחירי התבואה שבשוקי רוסיה.
![]()
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
From:
הלכה יומית [mailto:s...@shtaygen.co.il]
Sent: Sunday, August 03, 2014 11:54 PM
Subject: דברי חיזוק לט' באב, יה"ר שהצום החמישי יהיה לבית ישראל לששון ולשמחה במהרה.
הסיבות לחורבן ותיקונם
בימים אלו אבלים אנו על חורבן שני בתי המקדש, בית ראשון ובית שני ,שחרבו בתשעה באב. כדי שנזכה שהקב"ה יבנה את בית המקדש השלישי חייבים אנו לתקן את הפגמים שגרמו לחורבן שני בתי המקדש. וכבר אמרו חז"ל בירושלמי מסכתמקדש השלישי חייבים אנו לתקן את הפגמים שגרמו לחורבן שני בתי מקדשות יומא פרק א': "כל דור שלא ניבנה בית מקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" - היינו, שבדור שסיבות החורבן עדיין קיימות בו, אין סיכוי שיבנה בו בית המקדש, שהרי בניין בית המקדש הוא לא רק בניין פיזי אלא בעיקר השראת שכינה ודרגה רוחנית גבוה על עם ישראל, וכל זמן שהדרגות הרוחניות שבגינם חרבו המקדשות לא תוקנו לא נוכל לקבל השראת שכינה בצורת בנין בית המקדש השלישי.
הבא נתחקה אחר הסיבות לחורבן שני בתי המקדש :
א. חורבן בית ראשון
הגמרא במסכת יומא (ט:) כותבת: "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני ג' דברים שהיו בו עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים" ומוסיפה הגמרא ביבמות (פ"א.) סיבה רביעית : "אמר רב יהודה אמר רב אל שלא ברכו בתורה תחילה" - וביארו המפרשים שלא החשיבו את לימוד התורה כדבר המרכזי של חייהם.
ב. חורבן בית שני על שום מה? חורבן שני המקדשות רבו המקדשות לא תוקנו , לא נוכל לקבל השראת שכינה בצורת בנין בית המקדש השלישי.
אומרת הגמרא ביומא (שם): "מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצוות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד ג' עבירות עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים". ובהמשך דבריה מוכיחה הגמרא עד כמה חמורה העבירה של שנאת חינם: "שאלו את רב אלעזר ראשונים גדולים או אחרונים גדולים? (פירוש עוון חורבן בית ראשון גדול או עוון חורבן בית שני גדול?) אמר להם: תנו עינכם בבירה (בית המקדש) ובירה תוכיח, שחזרה לראשונים ולאחר חורבן בית ראשון ניבנה בית שני ולא חזרה לאחרונים ועדיין אנו בגלות.
נמצא שעוון שנאת חינם חמור מג' עבירות של עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. וכדי לתקן עוון חמור זה של שנאת חינם עלינו להרבות באהבת חינם. להאיר פנים אחד לשני ולרצות בטובתו והצלחתו של השני, לדון כל אחד לכף זכות ולראות במעלת חברו ולא בחסרונו. ואז מובטח לנו שבורא עולם ידון אותנו לכף זכות ויראה רק את מעלתנו ולא את חסרונותינו ויגאלנו מגלות קשה זאת ויבנה לנו את בית המקדש השלישי במהרה בימינו אמן.
From: kashrut [mailto:KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL]
On Behalf Of Yohai
Sent: Monday, August 04, 2014 10:01 AM
To: KASHRUT...@LIST.TEHILA.GOV.IL
Subject: עדכון מיוחד בענין השמיטה הבעל"ט מאת הרה"ג
דוד לאו שליט"א - הרב הראשי לישראל
<<...>> <<...>>


---------- Forwarded message ----------
From: "עמודי-השלום"
<ba...@amude-hashalom.co.il>
Date: 2014-08-05 15:58 GMT+03:00
Subject: עלון
"אהבת-ישראל"
פרשת "ואתחנן"
! שבת שלום וכל הישועות!!
To: "עמודי-השלום"
<


"אתה הראת לדעת כי ה' - הוא האלוקים"
היה זה באחת המסעות בהם נסע הרב משה פארדו זצ"ל מנהל ומייסד סמינר "אור החיים" בבני ברק והרחיק לאמריקה בכדי לגייס כסף עבור מוסדותיו. אך מיד כשהגיע לאמריקה חש ברע, חומו טיפס ועלה והוא היה חייב להיות מרותק למיטתו. ובאותם השעות התגנבה אל ליבו תחושה ממורמרת: הלא שלוחי מצוה אינם ניזוקין, ואיך ייתכן שאני ההולך לדבר מצוה באופן ברור כל כך, חולה?!
רופא הוזעק למיטתו כמנהג המקום, הוא ביקש להאזין לפעימות ליבו, וכשראה את הציצית הצחורה, התרגש ואמר: "מה!
יש עוד יהודים שלובשים טלית קטן? אני זוכר זאת מהעיירה...". מין הארה נזרקה בו באותו רגע, לא לשוא עשה אותי בורא העולם
'חולה' בדיוק במקום הזה, תפקיד מרומם מוטל ככל הנראה על כתפיי... הוא חייך לעבר הרופא בחיוכו הכובש ואמר לו: "אתה יודע אמריקה התקדמה עם השנים, כדאי גם לך להצטרף אל הגל החדש של החוזרים לכור מחצבתם ולא לפגר מאחור..."
"קח לך", הושיט לרופא. היה זה זוג תפילין יקר ערך, בשווי מאות רבות של דולרים, אותו רכש כמתנה עבור נדיבי הישיבה. הרופא חייך, הבטיח להניח את התפילין מידי יום ביומו, ואמר כי אם יבוא אי פעם לבקר בישראל, ירצה לערוך איזשהו ביקור במוסד המעניין שלו. אחר רשם תרופות, נטל את שכרו והלך לו. תוך זמן קצר התאושש רבי משה מן המחלה, ושוב יכול היה למלא את תפקידיו הרבים, ולאחר מכן לשוב ארצה להמשך פעילותו הענפה.
הפגישה עם אותו רופא פרחה מזיכרונו לגמרי. השנים חלפו ובאחת הימים מתקבל טלפון במזכירות המשרד. אלמוני מבקש לשוחח עם הרב פרדו. הלה הציג את עצמו בשמו וביקש לבוא למשרד, רבי משה לא הצליח לזהותו, אולם מכל מקום לא נמנע, כמובן, מלהדריך אותו באופן מדוקדק בדרכי הגישה למקום. חלפה שעה קלה, והנה מופיע האורח בפתח. רק כעת נזכר רבי משה. היה זה הרופא הישיש ההוא...
הוא קידם את פניו בשמחה. הרופא סיפר לו, שמאז אותה פגישה, לא עבר עליו יום ללא הנחת תפילין, וכי הוא מקיים גם את הבטחתו השניה ובא לבקר במוסדות. הניח רבי משה יד אוהבת על שכמו וערך לו סיור מקיף בכל האגפים, בפנימיות ובחדרי הלימודים. לבסוף החזיר אותו אל המשרד ומזג לו כוס שתיה צוננת.
"לא יאמן", אמר הרופא, והניח את ידו על השולחן, "בטוח הייתי שמדובר במקום קטן ועלוב, והנה אני מגלה קמפוס שלם, ממלכה מפוארת..." הוא שתק לרגע ואחר אמר: "ראה רבי, אני אדם ערירי, כל חיי חסכתי כסף, אולם אדם אינו חי לעולם... מבקש אני לתרום את כל רכושי לטובת מוסדות "אור החיים"!!!
התרגשות עמדה במשרד, רבי משה לא ידע כיצד להודות למיטיב, שהיה עד כה אלמוני ובלתי מוכר. לבסוף נטל סידור שעמד על שולחנו והקריא לו מתוכו: את דברי המשנה (אבות ו. י): "בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד", והסביר: "כסף שאדם משאיר בעולם, הוא, לכאורה, כסף אבוד מבחינתו, מלבד תורה ומעשים טובים שרכש בכספו, ולשני הדברים הללו זכית בתרומתך כאן!". במהירות הובא לשם עו"ד נוטריון, והדברים נוסחו כחוק.
כשיצא הקשיש, אמר רבי משה: "כמה עיור הוא האדם, כשחליתי לפני שנים באכסניה, התמרמרתי על שאיני מצליח למלא את תפקידי. התנחמתי בעובדה, שבשל אותה מחלה זכיתי לקרב אדם להנחת תפילין, אבל לא שיערתי, שבאמצעות אותה מחלה עצמה, נטעתי את הבסיס לתרומה העצומה, בה זכינו היום".
הנה כי כן, אותה מחלה, אשר נדמתה בתחילה כמידת הדין, היא עצמה התגלגלה והתהפכה למידת הרחמים... "אתה הראת לדעת כי ה' - הוא האלוקים"!!


מיהו המפרנס האמיתי?!
"ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם"
"ויענך וירעיבך - ויאכילך את המן" - הקב"ה גורם לפעמים לאדם לצער לפני שהוא נותן לו את הטובה על מנת שאח"כ יעריך את הטובה שהוא מקבל.
סיפר ר' סלימאן מאני זצ"ל רבה של חברון מעשה שקרה בחכם אחד שנותר בערב שבת בלא פרוטה ולא יכל לקנות את צורכי השבת למשפחתו. הלך החכם לבית הכנסת להתפלל וללמוד, לפתע הגיע שליח מאשתו, וביקש מהחכם שיכתוב לו איגרת, כתב לו איגרת, וקיבל שכרו נאה. הלך האיש והנה נוכח החכם שהאיגרת נשארה בידו הצניעה על מנת למוסרה לאיש, לקח את הכסף שקיבל והלך לקנות צרכי שבת. ביום ראשון בא האיש ואמר לחכם: "תוכל לקרוע את האיגרת כי ראיתי שאין לי בה צורך" והלך לדרכו. אמר החכם לאשתו: "הוא ודאי מתפלא מדוע כתב את האיגרת ובזבז את כספו לשווא שלא לצורך. ואני יודע שהוא היה שליח ההשגחה העליונה כדי לתת לנו צורכי שבת".
שאלה אותו אשתו: אם כן מדוע הקב"ה ציער אותנו בתחילה ולא נתן מיד את צורכי השבת? ענה החכם: אם היינו משיגים מראש לא היינו רואים עין בעין את השגחת הקב"ה עלינו ולא היינו מודים לו.
וזהו שנאמר "ויענך וירעיבך - ויאכילך את המן" קדם הקב"ה לענותנו לפי שרצה להאכילנו את המן הנפלא וכך נדע "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם" - מוצא פי ד' הוא הנותן לחם ופרנסה, נשכיל נדע ונודה.
וכן בהמשך הפרשה כתוב: "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי... ונתתי מטר ארצכם... ואכלת ושבעת" (י"א י"ג-ט"ו). נשאלת השאלה למה תלה הקב"ה את המטר בשמיעה בקולו וקיום מצוותיו?
בריאת העולם בנויה בסדר ומשטר והכל נועד לצורך האדם. שמש - כל הבריאה תלויה בשמש. עשירות בבטן האדמה - נפט ברזל זהב, בלי ברזל אין תעשיה ואין כלום. והכל נמצא בסדר מופתי לפי הצרכים שלנו. הרבה ברזל כיוון שנזקקים לו לצורך בניית העולם, קצת זהב כי צריכים אותו לצורך תכשיטים.
השאלה היא למה דווקא גשם שזקוקים לו מאוד לקיום העולם לא נתון במשטר קבוע כמו השמש והחמצן? ויותר מכך מפתח הגשמים נשאר בידי הקב"ה ולא נמסר למלאך?
התשובה: כדי שיזכרו בני האדם שהכל תלוי בידי שמים, ואם ילכו בדרכי הבורא ירד גשם ויהיה קיום לעולם ואם לא אין קיום לעולם!
|
|
|
|
מאמרו של הגאון רבי זבדיה הכהן שליט"א, חבר בית הדין הרבני בתל אביב, עבור "הלכה יומית". השבת נקרא: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ונתנה לך". דהיינו, התורה מבטיחה, שאם עם ישראל ישמרו את מצוות התורה, הרי שמובטח להם ברכות על הפרנסה, ניצחון על האויבים, ובריאות. וכהמשך הפסוק: "ובירך פרי בטנך ופרי אדמתך, דגנך ותירושך ויצהרך, שגר אלפיך ועשתרות צאנך" וכו'. "ואכלת את כל העמים" וכו', "והסיר ה' ממך כל חולי" וכו'. ונשאלת השאלה, מדוע פתחה התורה בלשון רבים והיה עקב תשמעון, ושמרתם, ועשיתם, וסיימה בלשון יחיד ושמר ה' אלהיך לך, ואהבך, והרבך, ובירך פרי בטנך וכו', או שתכתוב הכל בלשון יחד או הכל בלשון רבים? אך אם נתבונן היטב נראה שעל קיום המצוות, כתבה התורה בלשון רבים, "תשמעון", "ושמרתם", "ועשיתם". ואילו במתן שכרן של המצוות, והברכות שבהן, הקפידה התורה לכתוב בלשון יחיד, ללמדנו, כי רבים יכולים לקיים מצוות, אך את השכר על קיום המצוות, יקבל כל אחד לפי השקעתו בקיום המצווה, שהרי אינו דומה קיום מצווה של אדם כשזה בא לו בקלות ללא טורח, לאדם שקיום המצווה בא לו בקושי רב, אינו דומה אדם שהולך לבית הכנסת להתפלל כשהוא שבע, לאחר מקלחת, והולך מתון, לאדם שחזר מהעבודה סמוך לשקיעת החמה, כשהוא רעב, צמא ועייף, ובכל זאת רץ מיד לתפילת מנחה. אף שבסך הכל שניהם התפללו אותה תפילה, אך השכר על קיום המצווה אינו שווה בשניהם, אלא נמדד לכל אחד לפי גודל השקעתו בקיום המצווה, וכפי שנאמר בתהילים, "ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו". מעשה במלך רם ונישא, שבנה לו ארמון חדש, ובו טרקלין גדול ורחב לקבלת אורחים, רצה המלך כי טרקלין זה יהיה מפואר ביותר, והזמין ארבעה ציירים אומנים ובקש מהם שכל אחד יקבל כותל אחד מארבעת כתלי הטרקלין, ויצייר עליו ציורים כיד הדמיון הטובה עליו. נתן להם שלושים יום לסיים את הפרוייקט, כאשר המלך מבטיח להם שכר גדול בסיום העבודה. בינתיים, קבלו סכום גדול של כסף על החשבון, לקניית חומר לעבודה. למחרת התייצבו ארבעת הציירים בארמון המלך, כל אחד בחר לו כותל, ווילונות נפרשו ביניהם כדי שלא יעתיקו אחד מהשני. הצייר הראשון החל מיד בציורים של נופים מרהיבים, הרים מושלגים, נהרות ואגמים ומפלי מים. לעומתו הצייר השני, החל לצייר גינות נוי עצי פרי ופרחים בצבעים מרהיבים. הצייר השלישי צייר את עולם החי, תוכים וציפורים נדירות, השוכנים ביערות העד, על רקע של נפלאות הבריאה. ורק הצייר הרביעי ישב רגל על רגל. בכסף שקיבל לקנות חומר, קנה לעצמו אוכל ושתייה וישב לנוח. כששאלו אותו חביריו, מה איתך? ענה להם, כי יש עוד זמן וכעת הזמן לנוח. כך עבר שבוע ועוד שבוע, שלושת הציירים מתקדמים בעבודתם לקראת סיום, ורק הצייר הרביעי נח ומטייל וטוען שיש לו עוד זמן. שלשה ימים לפני תום המועד שהקציב להם המלך, קבלו הודעה כי בעוד שלושה ימים יבוא המלך לראות את עבודתם וליתן להם את שכרם. התעורר הצייר הרביעי, והבין כי לא נותר לו זמן לעשות את עבודתו, ואת הכסף לחומרים הוא בזבז, החל לטכס עצה היאך לקדם את פני הרעה, ואז נצנץ במוחו רעיון גאוני, מיד מדד את גודל הכותל עליו הוטל עליו לצייר בו, והלך לחנות של זגגים, הזמין מראה ענקית מזכוכית בגודל כל הקיר, והדביק אותה על הקיר, כך חשב לפתור את הבעיה, ברגע שיבוא המלך הרי שהוא יראה את הציורים של כולם בקיר שלו, וכך בעוד שלושת הציירים עושים את הגימור האחרון לציורים הרי שהצייר הרביעי סיים לשים את המראה הענקית וישב לנוח. ביום המיועד הגיעו המלך והשרים לראות את הטרקלין ואת העבודה של הציירים וליתן את שכרם. הגיעו לכותל הראשון, הסירו את הוילון, וכולם התפעלו מהציור היפה והמדהים של הנופים, הרי השלג ומפלי המים שנראו כאמיתיים. פנו לכותל השני, הסירו את הוילון, ולעיניהם המשתאות נתגלה ציור קיר ענק של גינות נוי עצים ופרחים בצבעים נדירים. מיד נפנו לכותל השלישי, הסירו את הוילון, ומולם נפרש ציור מרהיב של עולם החי ציפורים ותוכים ממינים שונים, שנתן תחושה כאילו הם ממש חיים. מיד פנו כולם לכותל הרביעי, וכשהסירו את הוילון, קולות של התפעלות ותדהמה יצאו מפי המלך והשרים, כשבקיר זה ראו גם נופים מדהימים ועולם המים, גם את עולם הצומח, וגם את עולם החי, הכל במקום אחד. אמנם המלך הבין את ערמתו של הצייר הרביעי שהדביק מראה על הקיר, ובו משתקפים שלושת הציורים משלושת הקירות. אך שתק ולא אמר כלום. כאשר הגיע זמן תשלום השכר, קרא המלך לשר האוצר וציווהו לשים תיק יקר ערך מלא דינרי זהב ליד הקיר של הצייר הראשון ותיק נוסף של דינרי זהב ליד הקיר השני, ותיק מלא דינרי זהב נוסף ליד הקיר השלישי. ראה זאת הצייר הרביעי ושאל, כבוד המלך מה איתי? ענה לו המלך, הבט בקיר שלך, שם מונחים שלושה שקים של דינרי זהב לך וקח לך אותם! ללמדנו שכרו של האדם ניתן לפי גודל השקעתו בקיום המצווה באופן אישי, "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו", אף בימים אלו של חופשה ונופש, ישנם קשיים מסוימים בקיום המצוות, הנראים לכאורה כשעת הדחק, נשתדל להתאמץ בקיום המצוות, זמני התפילה, ותפילה בצבור, נקפיד להיות מהדרין במצוות כדבר יום ביומו, ונזכה להתברך מפי עליון את כל הברכות שבפרשת השבוע, אמן. שבת שלום! |
|
From:
יהודי יקר
Sent: Wednesday, August 13, 2014 8:47 PM
To: יהודים יקרים
Subject: FW: עלון "אהבת-ישראל" פרשת "עקב" ! שבת שלום וישועות מקיפות !!
Date: Wed, 13 Aug 2014 10:24:47 +0300
Subject: Fwd: עלון "אהבת-ישראל" פרשת "עקב" ! שבת שלום וישועות מקיפות !!
---------- Forwarded message ----------
From: "עמודי-השלום"
Date: 2014-08-12 17:52 GMT+03:00
Subject:
עלון "אהבת-ישראל"
פרשת "עקב"
! שבת שלום וישועות מקיפות !!
To: "עמודי-השלום"
<ba...@amude-hashalom.co.il>

