וכתב על כך פרשגן בראשית כ"ג:ט"ו:
ג. "בֵּינִי וּבֵינְךָ" – "בֵּינַא וּבֵינָךְ". בדומה לעברית גם בלשון הארמית מציינים כינויי גוף באמצעות תוספת יו"ד, בין בפעלים כגון "וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֹנִי" (ופתרונו הגידוני, דני' ב ו) וגם בשמות כגון בְּנִי – בְּרִי. זולת כינוי הגוף למדבר, שאותו מציינים באל"ף סופית. לכן כמו אנוכי או אני שתרגומם אֲנָא, אף כאן : בֵּינִי – בֵּינַא
