לפי בדיקה שעשיתי, ברוב מוחלט של כתבי היד האשכנזיים [החל משנת ד"א תתקע"ו], וכן בחלק גדול מכת"י בספרד ואיטליה [אם כי לא בכולם], הניקוד הוא כפי שמקובל כיום "לַחֲדָא" (בחטף פתח תחת הח') ולא כפי הנוסח התימני "לַחְדָא" (בשוא תחת הח')
שאלתי היא האם ידועה עדיפות דקדוקית לניקוד בנוסח התימני על פני הניקוד המקובל?