2: ניקוד "דיכי" תרגומן של "הלזה" / "הלז"
אוריאל פרנק
הנה קישורים למה שציין הרד"י:----- הודעה שהועברה -----מאת: Dovid Yitzchoki <yit...@gmail.com>נשלח בתאריך: יום חמישי, 23 בנובמבר 2023 בשעה 23:18:01 GMT+2נושא: Re: ניקוד "דיכי" תרגומן של "הלזה" / "הלז"שלוכט"ס,עי' רד"ק בסוף השרשים לדניאל ב,לא ומתורגמן ערך דך (הראשון).ולה' הישועה.דויד יצחקיOn Thu, 23 Nov 2023 at 23:04, <yed...@math.biu.ac.il> wrote:בתרגומים התימניים מדגישים הרבה בגד כפ"ת בדגש קל (אמנם בעיקר בראש מילה) כמו בפרשה יקרא דּה', והא בּירא בחקלא.
ישראל ידידיה
From: Yaqov Loyfer <pesa...@gmail.com>
Sent: Thursday, November 23, 2023 10:44 PMתודה
מעניין מאוד
מה משקלם של כתבי היד?
כולם דוגשי הכ"ף, אבל זה סותר לצירי
בתאריך יום ה׳, 23 בנוב׳ 2023 ב-20:54 מאת שלום כהן אזוג <shalomh...@gmail.com>:
כת״י 448
אמנם הדיו אינו כשאר הניקוד, אבל אין רואים סימני מחיקה של איזה סימן רפה מעל האות כ׳.
בתאריך יום ה׳, 23 בנוב׳ 2023 ב-17:11 מאת אוריאל פרנק <in...@maanelashon.org>:
האם יש מסורת כלשהי התומכת בקריאה דִּכֵּי
ביום חמישי, 23 בנובמבר 2023 בשעה 16:19:56 GMT+2, Yaqov Loyfer<pesa...@gmail.com> כתב/ה:
מסתבר מאוד
בארמית בבלית יש תופעה נפוצה של נשילת עיצורים סופיים, כמו 'אמרי(ן)' 'אלפי(ן)', וכהנה לאלפים.
בתרגום אונקלוס יש מאפיינים בבליים
וזה מתאים עם החירק, כמו כן, עז, חץ וכדומה שהצירי הופך לחירק כשהדגש מופיע
בתאריך יום ה׳, 23 בנוב׳ 2023 ב-14:18 מאת אוריאל פרנק <in...@maanelashon.org>:
מעניין.
יש גם דך בעזרא ה, ח; טז
בתאריך יום ה׳, 23 בנוב׳ 2023 ב-11:54 מאת דוד וסרמן <7681356@gmail.com>:
אונקלוס ויונתן מתרגמים תדיר "הלזה" וכן "הלז" - דיכי.
[אגב, הלמ"ד של "הלזה" היא שרשית, ומשמעות מילות אלה היא אוביקט ידוע נוכח שנוכחותו נסתרת במידת מה בגלל ריחוקו הפיזי או המטאפורי, ואכמ"ל.
לכן מתרגם אונקלוס גם את "מי אפוא הוא הצד ציד" - מן הוא דיכי דצד צידא, כיון שהוא הרגע היה כאן, ואינו ממש נסתר, כמו מי שאומר "מי זה שהרגע היה כאן".
רק אוֹמַר, שכבר כתבתי בעבר שלרשות הדובר העברי הועמדו צורות יחס מגוונות יותר מהמקובל כיום.]
לעניננו, מקובל לנקד/להגות את "דיכי" או דִּיכִי או דֵּיכִי. אלא שבניאל (ב לא) כתוב "צַלְמָא דִּכֵּן", ובמצודת ציון כתב שמשמעותו "הלזה" שכן תרגומו הוא "דיכי".
לפי יש לנקד/להגות לכאורה דִּכֵּי, והיו"ד לא הגיע אלא בהעדר הניקוד, להבדיל מן "דְּכֵי" - תרגומו של "טהור".יתכן כי שורש תרגום "הלז" הוא "דככ", לעומת שורש תרגום "טהר" שהוא "דכ/א/ה/י".
מה דעתכם?
אוריאל פרנק
- שבארמית בבלית היתה "נטייה מובנית להגות את המילים מלעיל", ובארמית ארצישראלית היתה "נטייה של הדובר להגות את המילים מלרע"?
- ושהבדל זה היה כבר בתקופת חורבן בית ראשון ודניאל?
דֵּיכִי/דִּיכֵּי demonstrative
זֶה; זוֹ; הַלָּזֶה; הַלֵּזוּ
this (one)
מָרֵי דֵּיכִי בבא קמא מט, א (ועוד) ורש"י שם ע"פ תרגום אונקלוס לבראשית לז:יט
the master of this (halakha)
Our explanation of this phrase follows Rashi's commentary (here and in זבחים מג, ב and חולין צ, ב). But according to Arukh HaShalem (s.v. דֵּךְ), Rav EZM and Sokoloff (p. 709), this phrase refers to the Divine Master, i.e., the Lord of the world.
The vocalization of the demonstrative דִּכֵּן in Daniyyel 2:31 suggests that this Talmudic form be vocalized דִּיכֵּי.
הַלָּזֶה דמתרגמינן דֵּיכִי/דֵּיכִּי