ומה אם > ומאים?

[אוריאל פרנק‎]

מאת: Yaqov Loyfer <pesa...@gmail.com> 

נשלח בתאריך: יום חמישי, 22 בינואר 2026 בשעה 20:54:02 GMT‎+2‎

נושא: Re: ומה אם > ומאים?

המשנה מושפעת הרבה מאוד מארמית, אתה לא מכיר את המאמר היפה של שלמה לעוויזאהן בתחילת משניות ע"ב פירושים? זה נמצא גם ב'זכר חנוך'.

‫בתאריך יום ה׳, 22 בינו׳ 2026 ב-19:46 מאת עמרם אייזנשטיין <‪0527...@gmail.com‬‏>:‬

ההסבר מבריק.

אבל חיפשתי ב'פרוייקט השו"ת-בר אילן' היכן יש את המילה 'מאים' - ולא מצאתיה מלבד בתרגום, [מלבד פעם אחת בהשמטת הזוהר. ובשאר המקומות זה שגיאות הקלדה]. ומבואר שבזמן המדרשים והתלמוד כבר לא היה קיים המילה 'מאים' - ונשארו רק 2 השינויים של זה 'מה' ו'אם'. וזה נראה דחוק.

ועוד, שהרי גם במשנה שאיננה קשורה לארמית כבר יש 'מה אם', 

‫בתאריך יום ה׳, 22 בינו׳ 2026 ב-16:01 מאת ‪Yaqov Loyfer‬‏ <‪pesa...@gmail.com‬‏>:‬

שלום וברכה

בלשון חכמים יש תבנית נפוצה מאוד של משפטי קל וחומר המתחילים ב'ומה אם', דוגמת "קל וחומר הדברים: ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד, מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד" (יבמות ח, ג) וכהנה רבות.

התבוננות בפתיחה 'ומה אם' מראה שבעצם יש כאן שתי מילים שכל אחת בעצמה מספיקה, ובאמת קיימות תבניות כאלו. שתים־שלוש דוגמאות:

א. "והלא דברים קל וחומר: ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו, הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת... על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד".

ב. "אמר ר' מאיר, קל וחומר: אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה, לא יביאוהו לידי קרבן הקל?" (יבמות פז, ב); "אם קנוי קנין עולם אסור לאכול פסח קנוי קנין שנים אינו דין שיהא אסור לאכול פסח" (מכילתא דרשב"י שמות יב, מה); "אם בשעה שנתכוונתי לזכות, נתחייבתי, בשעה שלא נתכוונתי לזכות על אחת כמה וכמה" (מסכת ד"א ז, י).

נראה שהתבנית הנפוצה יותר 'מה־אם' היא שילוב של שתי אלו.

ידיד אמר לי רעיון שעלה בדעתו: אולי זה 'עברות' של הביטוי הארמי 'מאים' שהוא תרגום קבוע של 'אולי' ופירושו קרוב ל'אם'?

דוגמא: "אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר" (בראשית יח, כד) - מאים אית חמשין זכאין בגו קרתא (אונקלוס שם).