נאף, נגף

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: חיים כהן <h0258...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 1 במאי 2022 ב-0:09 ‬

  שלום.

השבת קראנו בפר': (כ' י') וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת־אֵשֶׁת אִישׁ. בקריאת "השניים מקרא"

שמתי ליבי כי באונקלוס תרג': וּגבַר דִּיגוּף יָת אִתַּת גְּבַר.

הבנתי דפי' המילה 'ניאוף' לאונ' משמע "נגף". 

פניתי לשמות (כ"א ל"ה): וְכִי־יִגֹּף שׁוֹר־אִישׁ אֶת־שׁוֹר רֵעֵהוּ, גם שם תרג' האונ': וַאֲרֵי יִגּוֹף תּוֹר דִּגבַר יָת תּוֹרָא דְחַברֵיהּ. (משום מה בחולם מלא).

פניתי לשמות (כ"א כ"ב): וְכִי־יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, 

שם תרג'אונק': וַאֲרֵי יִנצוֹן גֻּברִין וְיִמחוֹן אִתְּתָא מְעַדְּיָא.

שאלתי א"כ האם הפי' ניאוף הוא 'נגף'? האם יש קשר בשורש המילים? 

ומדוע א"כ, בפסוק 'ונגפו' תרגם "וימחון"? היה לו לתר' 'ויגפו'?

אשמח למענה כמתאפשר.

בברכה, שבוע טוב וחודש טוב ומבורך.

חיים כהן.

[אוריאל פרנק‎]

מאת: איתיאל ספרלינג <itiels...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 1 במאי 2022 ב-16:01‬

יש שורש נג"ף, שמשמעו היכה. כך תרגם אונקלוס את "כי יגוף שור איש". תשומת לב לכך שיש דגש בג', דגש משלים לנ' שנפלה.

יש שורש אחר: גי"ף, שעניינו זנות. כך בהמשך הפרשה (כ, י) מתרגם "הנואף והנאפת" - גייפא וגייפתא.

לגבי "ונגפו אישה הרה" - נלענ"ד שבארמית השורש נג"פ מתייחס רק כלפי בעלי חיים, ולכן שינה ללשון מחייה שמתפרש גם על בני אדם.

---------- Forwarded message ---------
מאת: מm ח. <mh74...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 2 במאי 2022 ב-0:49‬ 

1. חיים חמיאל - המקרא ותרגומיו

2. עיין עוד: דוד גולומב - תרגומנא במדבר.

דהיינו, מגופה - צמודה. נצמד - נוגף, נואף.

3. ובדבר שאלתו השניה, למה 'וימחון' ולא 'ויגפו'.

ראה פרשגן: