5. שאלה על פרשת שמיני - הייטב בעיני ה'

[אוריאל פרנק‎]

פרשגן ויקרא י':19/8
ג. לפעמים הכתוב מציין על ידי לוּ או לוּלֵא את הבלתי מציאותי; מה היה קורה אילו לא קרה מה שקרה. את המצב או המשאלה אשר מן הנמנע שתתבצע מטעים ת"א באמצעות מלת העזר פּוֹן כגון, "לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי" (במדבר כב כט) "אִלּוּ פוֹן אִית..." והרי אין לו; "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ" (בראשית מג י) אֲרֵי אִלּוּפוֹן בְּדָא אִתְעַכַּבְנָא", והרי כבר התמהמהו. ולפעמים המצב הלא ריאלי אינו אמור במפורש אבל אונקלוס מוסיף אותו כבפסוקנו: "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם" – "וְאִלּוֹפוֹן אֲכַלִית חַטָּתָא יוֹמָא דֵּין", והרי החטאת כבר נשרפה. ויותר מפורש בתרגום ירושלמי: "הָא אִילוּ אֲכָלִית חַטָּאת יוֹמָא דֵין הֲאִית אֶפְשַׁר דְּשַׁפִּיר וְתַקִּין קֳדָם ה?". וראה גם להלן "וְנִטְמֵתֶם בָּם" (ויקרא יא מג) "וְתִסְתָּאֲבוּן פּוֹן בְּהוֹן".

‫בתאריך יום א׳, 27 באפר׳ 2025 ב-1:22 מאת ‪Yaqov Loyfer‬‏ <‪pesa...@gmail.com‬‏>:‬

יפה, תודה

אני עדיין לא בטוח שכוונת ראב"ע לשני פירושים. יתכן ומסתבר - למרות הלשון 'גם' - שהוא בתחילה רק כותב שהכוונה 'אילו אכלתי' [ודוחה בכך את הפירוש שהביא לעיל שזה לשון עבר גמור ואהרן באמת אכל]. ולאחר מכן כותב בתירוץ הקושיא שיש עוד מילות עתיד שבאות מלעיל, ועל זה הוא מביא ראיה מ'וגנבתי ותפשתי'.

לגבי 'פן אורש וגנבתי ותפשתי' אני מתחבט אם להגדיר זאת כ'הייתי גונב ותופש', או שזה לשון עתיד גמור, רק שפותח בהבעת חשש. פן אוורש ואז אגנוב ואתפוס

‫בתאריך שבת, 26 באפר׳ 2025 ב-23:40 מאת טעמי תורה <‪tame...@gmail.com‬‏>:‬

בתורת הקורא אכן הובא כשני פירושים שונים.

לגבי "וגנבתי", אף שהוא מוטעם בטעם מפסיק, הרי יש בפסוק מפסיק גדול ממנו (עולה ויורד), ולכן אינו נחשב כקיסר, ומחמת כן גם ניקודו לא השתנה לקמץ, וגם מיקום ההטעמה לא אמור להשתנות במקרים כאלו, ואם כן יש ראיה גם מ"וגנבתי".

‫בתאריך שבת, 26 באפר׳ 2025 ב-22:15 מאת ‪Yaqov Loyfer‬‏ <‪pesa...@gmail.com‬‏>:‬

אני מקפיץ כאן הודעה ישנה של רבינו  אליהו בגלל שנזקקתי היום ל'ואכלתי חטאת' שסברתי לתומי שהוא מוטעם מלרע, והופתעתי לגלות שהוא מוטעם מלעיל [לא זכרתי משנה שעברה...]

מצאתי את ההתכתבות דלמטה באימייל.

עלה בדעתי שבגלל ש'ואכלתי חטאת' פירושו 'לו הייתי אוכל' [כמו 'וואלט' באידיש או would באנגלית], לכן ההטעמה מלרע, ואין זה עתיד גמור כמו 'ואהבת את ה' אלוקיך'.

ראב"ע על אתר כותב ומלת "ואכלתי חטאת - כאילו אמר ואילו אכלתי חטאת. גם מצאנו מלות לעתיד והם מלעיל: פן אורש וגנבתי (משלי ל, ט)".

וכנראה לא הועתק הפסוק כל צרכו, כי 'וגנבתי' מוטעם באתנח, ולכן אינו ראיה. אבל המשך הפסוק הוא וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי, ומילת 'ותפשתי' מוטעמת מלעיל אף שאינו מקום הפסק.

רק תמוה לי שנראה מלשונו שהם שני הסברים. בראשון הוא אומר שפירושו 'ואילו אכלתי' וכנראה בזה הוא מסביר את הטעמת המלעיל, ואחר כך הוא כותב שסתם כך מצאנו לפעמים מילות עתיד שהן מלעיל, אך מביא לראיה פסוק שהוא דוגמה ל'אילו עשיתי'.

בברכה

יעקב לויפר

 ‫בתאריך יום ג׳, 17 ביולי 2018 ב-4:10 מאת ‪Eliyahu Levin‬‏ <‪eliy...@gmail.com‬‏>:‬

....ואכלתי ראב"ע מביא ראיה  מ

פן אשבע וכחשתי ואמרתי שאע"פ שהן מלעיל הן מתפרשות וי"ו ההיפוך לעתיד 

לעניין ואכלתי מתפרש ולו אכלתי ולראב"ע גם יתכן ולו אוכל (ובסופו של דבר מתפרש לו אכלתי, אבל דרך העתיד) 

אליהו

בתאריך יום ב׳, 16 ביולי 2018 ב-21:21 מאת ‪Meir Bulman‬‏ <‪meirb...@gmail.com‬‏>:‬ 

"ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ד'" - עיין בראב"ע שם שמביא פירוש שהוא לשון עבר, (ובפרט מפני שהיא מלעיל), וחולק על הפירוש הזה, ומביא דוגמא באותו משקל שברור שהוא לשון עתיד - "

פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ד' וגו'"

 

מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 1 באפר׳ 2019 ב-4:26 ‬

לו נתנה לי רשות הייתי מכריע לטובת הגרסא נאכלו. 

בכל אופן. 

מה שנראה מהפסוקים 

מרע"ה בגלל המאורע הפתאומי נותן הוראות לאהרון ולבניו לאכול את הקרבנות ואת המנחות 

אולי מיד ואולי במשך היום הוא דורש כלומר חוקר מה עם שעיר החטאת (לפשוטו של מקרא המיוחד של היום, ולפי חז"ל של ר"ח) 

מתברר ששורף, כבמקרים אחרים הוא קוצף עד שמסבירים לו. ואז הוא מודה ואינו בוש. 

עתה נחזי אנן 

אם שאר האכילות נאכלו אחרי שאמר להם כי כן צוויתי, הוא רוצה לדעת למה בזה לא שמעו בקולו 

[ולעת עתה אינו מבחין בין קדשי שעה לדורות, ורק שואל אם דמהּ הובא פנימה, ועל טומאה אינו שואל] 

כפי הנראה שרפת השעיר היתה אחרי האסון ואחרי הציווי לאכול.   

אם לא נאכלו - הוא תמה למה שורף, השאר יאכלו במשך היום והלילה שאחריו (גם פותר את בעיית האנינות - יש לדון בזה) 

אבל למה לעשות מעשה ולשרוף, 

אם הדיוק 'היום' הוא נכון הרי אחרי השרפה א"א אפשר לאכול. 

...

אליהו

‫ 

מאת: Tomer Newman <newman...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 31 במרץ 2019 ב-18:32‬
‪Subject: Re: 4 שאלה על פרשת שמיני - הייטב בעיני ה' 

ראיתי שיש מחלוקת בגירסה: " מה תלמוד לומר "דרש דרש משה"?    שתי דרישות; אמר להם מפני מה נשרף זה ומפני מה נאכלו אלו?" אם לגרוס "מפני מה נאכלו" או "מפני מה לא נאכלו" לפי הגרסה הראשונה ניחא לראב"ע שאכן חלקם נאכלו. 

ברמב"ן ראיתי שדייק "היום" אבל בלילה מותר, הרי שאפשר לפרש "אכלתי" בעתיד, כי עוד לא פנה היום

 

---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "Simcha Kogut" <sko...@mail.huji.ac.il>
Date: 2014 3 25 18:55 

ר' אוריאל, שלום,

לשתי שאלותיך התייחס ראב"ע בפירושו לפסוק על אתר (ויק' י, יט):

"[לשאלה הראשונה:] 'ותקראנה אותי כאלה' פירושו צרות או דאגות על מות הבנים, ובעבור זה לא יכולתי לאכול כל חטאת, רק אכלתי ממנה מה שייטב בעיני ה' [כלומר: זוהי ה"א היידוע ולא ה"א השאלה, (ש"ק)], והטעם מה שיוציאני לידי חובה. ועל דעת המעתיקים שה"א 'הייטב' לתימה, והיא מלה זרה [= מוזרה, שבה ה"א השאלה מנוקדת כה"א היידוע (ש"ק)]. גם על הפירוש שהזכרתי [פירושו של ראב"ע] היא זרה, כי לא מצאנו בכל המקרא ה"א הדעת עם פועל עתיד. [לשאלה השנייה:] ומלת 'ואכלתי חטאת' - כאילו אמר, ואילואכלתי חטאת. גם מצאנו מלות לעתיד והם מלעיל".

מסקנה לגבי השאלה הראשונה: לכל אחת משתי האפשרויות – ה"א היידוע או ה"א השאלה – מתלווה קושי, או תחבירי או מורפולוגי.

בברכה,

שמחה קוגוט

---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "y r" <gur...@gmail.com>
Date: 2014 3 25 19:30 

מצורף עמוד מספר מכלול. עיין בראש הטור השני.

ואכלתי - רש"י מפרש ואם אכלתי. אבן עזרא מוסיף: ואם היה עתיד היה מלרע.

2014-03-25 11:29 GMT-04:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

הודעה שהועברה
מאת: Elkana Erlich <elkana...@mail.huji.ac.il>
תאריך: 25 במרץ 2014 בשעה 02:30
נושא: שאלה על פרשת שמיני - הייטב בעיני ה'
אל: ‫frank...@gmail.com‬


הַיִּיטב בעיני ה' - נקוד פתח ודגש ולא חטף פתח כפי שהיה צפוי מה"א השאלה.

מה הסיבה?

יש מקום לדון גם במילה "ואכלתי חטאת היום", שהיא מלעילית וראיתי שהפרשנים מתחבטים לגבי זמנה ומהות הו"ו שבתחילתה.