2 היש "צורות הפסק" בארמית?

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: צבי שביט <zvi...@gmail.com>
‪Date: יום ו׳, 30 ביולי 2021 ב-0:47‬
‪Subject: [ דיוקי תפילה ולשון ] בירור לגבי קדיש 

בס"ד

שלום,

להלן התגובות שקיבלתי.

צבי שביט (שטרן)

=============

היש הסבר לקמצים שמתחת למילים "ויתהדר... ויתהלל", אשר מופיעים ברוב הסידורים?

ברוב רובם של הסידורים (למיטב ידיעתי) יש בשתי מילים אלה קמצים.

אבל אם הוא בארמית אין לזה שום הסבר, וגם בעברית הוא הגיוני רק אם יש שם הפסקה (כמו אתנחתא בתנ"ך), מה שלכאורה אין.

==========================================

להלן דיון שהתנהל בנושא צורת הפסק בארמית:

ברם, 

חיים רבין, שפות שמיות, תשנ"א, עמוד: 87: ...לעתים השפיעה הפונולוגיה העברית על הארמית (כגון הארכת תנועות בהפסק): 

דניאל ג, ד: וְכָרוֹזָ֖א קָרֵ֣א בְחָ֑יִל

 -- לעומת דניאל ד, יא   קָרֵא בְחַיִל  

דניאל ג, טו:  וּמַן־ה֣וּא אֱלָ֔הּ דִּ֥י יְשֵֽׁיזְבִנְכ֖וֹן מִן־יְדָֽי

 עזרא ד יח:  מְפָרַ֥שׁ קֱרִ֖י קׇדָמָֽי׃  

וכן נראה מאונקלוס, כגון: וְאוֹלֵיד יָת מְתוּשָלַח׃  

אוריאל פרנק

------------------------------------------------

שמעתי מהרב נבנצל שאומר אותם בפתח ולא בקמץ

וכן נהג אבי מורי ז"ל

וכן בסדור עבודת ישראל

משה ארנד

------------------------------

אמנם בארמית לא תמיד פתח משתנה בהפסק לקמץ, אבל זה כן קיים (בארמית שבמקרא זה קיים במילה "קדמי" ובמילה "פָּרס" [אלא שזה שם מקום ולא מילה ארמית אז אולי זו לא ראיה] ואולי גם במילה "כַשְׂדָּי" אלא שלא מצאתי בדומה לה בלי הפסק כך שאין לי ראיה שלולא ההפסק זה היה בפתח).

עכ"פ לגבי המילה "ויתהלל" רז"ה קמצהּ בטענה שכיון שהוא סוף לשון עברי יש בו הפסק (טענה מוזרה מאוד לכאורה), אך גם לפניו מילה זו ומילת "ויתהדר" היו קמוצות בסידורי פולין ולא ידוע לי טעם לזה.

ובסידורי אשכנז מילים אלו היו פתוחות אבל המילה "ויתרומם" היתה קמוצה.

דוד מונק

--------------------------------

אני מצטרף שזה משונה

ראיתי עתה בסידור ספרדי ויתהלל בקמץ אבל למי שמבחין בין קמץ לפתח זה לא מובן

באשכנז מערב וסידוריהם הכל פתח

אליהו לוין

--------------------------------------