בְּהֵן

[אוריאל פרנק‎]

בראשית י"ט:כ"ט: בָּהֵ֖ן

תרגום אונקלוס: בְּהוֹן

וצ"ע, למה אינו: "בְּהֵן"?

הרי "שלהן" = דילהין [בניגוד לזכר: "שלהם" = דילהון]

וכן "יומן" = יומהין [בניגוד לזכר: "יומם" = יומהון] 

[אוריאל פרנק‎]

לעומת זאת: בראשית י"ט, ח

הִנֵּה־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת ... אוֹצִֽיאָה־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן

תרגום אונקלוס [לפי CAL]:  אַפֵיק כְעַן יָתְהוֹן לְוָתְכוֹן וַעֲבִידוּ לְהוֹן ...

אך בתח"י [ניאופיטי]: אנפיק כדון יתהין לוותכון ועיבידו להין 

ואכן כאן ב"מקרא ותרגומו": יתהין ... להין 

אך בבראשית י"ט:כ"ט: בְּהוֹן 

ואין לטעון ש"קרויא" בארמית הוא ממין זכר שהרי תרגום אונקלוס בראשית מ"א (מח) וִיהַב עֲבוּרָא בְּקִרְוַיָּא עֲבוּר חֲקַל קַרְתָּא דִּבְסַחְרָנַהָא יְהַב בְּגַוַּהּ.

‫בתאריך יום א׳, 8 בנוב׳ 2020 ב-1:54 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

במהדורת "מפעל התרגום" (ב"ב תשנ"ט)ובמהדורת "המוגה" (ב"ב תשס"ו): בהין (י"ט, כט), להין (י"ט, ח)

‫בתאריך יום א׳, 8 בנוב׳ 2020 ב-2:13 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

כמצ"ב, שפרבר מביא כתבי"י שגורסים בהין (בר' י"ט, כט), להין (י"ט, ח).

ולכאורה כך מסתבר כדי ליצור בידול בין זכרים לנקבות.

[אא"כ נאמר שדווקא גרסאות הגיוניות אלו חשודות כתיקון מאוחר מסברא...]

ביום ראשון, 8 בנובמבר 2020, 11:45:50 GMT‎+2‎,‏ Eliyahu Levin<eliy...@gmail.com>‏ כתב/ה:

ואיך בשפרבר?

‫בתאריך יום א׳, 8 בנוב׳ 2020 ב-10:44 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬