2: תרגום הַיְדַעְתֶּ֖ם ... יָדָֽעְנוּ

[אוריאל פרנק‎]

פרשגן בראשית כ"ט:ה'
וַאֲמַר לְהוֹן הֲיָדְעִיתּוּן (ח"נ: הַיְדַעְתּוּן) יָת לָבָן בַּר נָחוֹר וַאֲמַרוּ יָדְעִנָּא (ח"נ: יָדְעִין)
ביאור נוסח התאג'
בלשון הכתוב השאלה וגם התשובה באות בלשון עבר (הַיְדַעְתֶּם? יָדָעְנוּ!) והתרגום גם הוא בזמן עבר (הַיְדַעְתּוּן? יָדְעִנָּא!). אבל מכיוון שהשאלה "הַיְדַעְתֶּם?" משמעה "האם יודעים אתם?" תרגמו במקצת נוסחים את כל השיחה בזמן הווה: "הֲיָדְעִיתּוּן?" (האם יודעים אתם?) "יָדְעִין!" (יודעים!).
ואולם בנוסחי תימן הישנים השאלה בלבד מתורגמת בזמן עבר (הַיְדַעְתּוּן?) לעומת תשובת הרועים המתורגמת בהווה (יָדְעִין!). לכן תמה "מרפא לשון": "מה טעם נשתנה התשובה מן השאלה?". אבל אולי יש מקום לנוסח זה המביע את יחסם המתנכר ליעקב כמו שחשו חז"ל מדיוק הכתובים.

⁷ לעומת פניית יעקב לרועים שהיא לבבית וחמה, תשובותיהם הן קצרות ומתנכרות. השווה:וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב: אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם?וַיֹּאמְרוּ: מֵחָרָן אֲנָחְנוּ.וַיֹּאמֶר לָהֶם: הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר? וַיֹּאמְרוּ: יָדָעְנוּ.וַיֹּאמֶר לָהֶם: הֲשָׁלוֹם לוֹ?וַיֹּאמְרוּ: שָׁלוֹם, וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן.הואיל ופנייתו לרועים היא לבבית וישירה (אַחַי, וַיֹּאמֶר לָהֶם) ותשובותיהם קצרות, קרות ואפילו מתעלמות ממנו (וַיֹּאמְרוּ ולא: וַיֹּאמְרוּ לוֹ), חשו חז״ל שתשובתם השלישית נשמעת ארוכה מכפי הצורך, ולכן הוסיפו בה את הביאור הבא: ״ויאמרו שלום – ואם פטפוטין אתה רוצה ״והנה רחל בתו באה עם הצאן״ – שהדיבור מצוי בנשים!״ (ב״ר ע י). ייתכן אפוא שבתשובה לשאלה ״הידעתם את לבן בן נחור?״, תרגם אונקלוס במתכוון יָדְעִין (יודעים) ולא יָדְעִנָּא (יודעים אנו) כי התשובה הסתמית יָדְעִין מביעה היטב את יחס הרועים ליעקב – קרירות והתעלמות.  

‫בתאריך יום ב׳, 5 בינו׳ 2026 ב-22:03 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

בראשית כט, ה-ו	תרגום אונקלוס באתר על התורה – ע"פ התאג'
וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֖ם אֶת־לָבָ֣ן בֶּן־נָח֑וֹר וַיֹּאמְר֖וּ יָדָֽעְנוּ׃	וַאֲמַר לְהוֹן הַיְדַעְתּוּן יָת לָבָן בַּר נָחוֹר וַאֲמַרוּ יָדְעִין.

באתר הכתר: הַיְדַעתּוּן [כלומר, י' בשווא נע, וע' בשווא נח]

https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=474&ArticleID=13376&SearchParam

רבי יצחק רצאבי, מוצש"ק ויצא התשע"ו: אעפ"י שבפסוק קוראים הַיְדַעְתֶּם בשוא נח תחת האות יו"ד, מ"מ בתרגום הַיְדַעתּוּן - רבים קוראים בשוא נע תחת האות יו"ד, אבל יש האומרים בשוא נח.

CAL ע"פ כתבי יד: וַאֲמַר לְהוֹן הֲיָדֲעִיתוּן יָת לָבָן בַר נָחוֹר וַאֲמַרוּ יָדְעִנָא׃ – צורות בינוני

ביאור לאונקלוס של מכון עוז והדר:

הֲיָדְעִתּוּן - הֲיודעים אתם. ידעיתון - ידעין אתון (פתשגן). וכן ניקוד הספרים המדויקים [ולא הַיְדַעְתּוּן], כי לפי הענין אין משמעות הידעתם כאן על העבר, אלא על ההווה. וכן ידענו שבסוף הפסוק.

יָדְעִין - יודעים. בלשון הווה, כמבואר בדיבור הקודם. והיה ראוי לומר ידעין אנחנא (כעי"ז בתי"ר השלם וק"ג), אלא שלא להוסיף על מילות הכתוב.