1. אמו"ר בשם הרב ע"צ מלמד זצ"ל:
בסוף פרשת פקודי יש פסוק עם כל שלושת דגמי בניין קל בעבר:
וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.
2. ברם, מצינו שני נוסחים בת"א כאן: וְלָא יְכֵיל / יָכֵיל וכפי שהוער אל נכון במהדורת פוזן בני ברק: הראשון בשווא בעבר, והיו"ד הקמוצה - בהווה.
ב"מקרא ותרגומו" הלכו בעקבות נוסח התיג'אן (חסיד, פרשה מפורשה, ועוד רבים): אך נראה לאמו"ר שמוטב לבכר את הנוסח "יְכֵיל" בזמן עבר, וכפי שנקטו במק"ג הכתר ובמהדורת ר"ש וייזר.
3. בתרגום המיוחס ליונתן: ולא הוה אפשר למשה למיעל למשכן זימנא
4. כדמות ראיה ש"יכל" בפרשת פקודי אינו בינוני אלא
עבר, יש בפסוק המקביל בחנוכת מקדש שלמה: וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד יְהֹוָה אֶת בֵּית יְהֹוָה. (מלכים א ח':י"א; דברי הימים ב ה יד).
אמנם, גם שם מצינו נוסחים שונים בתיוב"ע: וְלָא יְכִילוּ ״יָכְלִין#3#״ כָהְנַיָא לִמקָם לְשַמָשָא מִן קֳדָם עְנָנָא אְרֵי אִתמְלִי יְקָרָא דַיוי יָת בֵית מַקדְשָא דַיוי׃
5. ב"פרשגן" לא התייחס הר"ב פוזן ל"יכל", אלא דן רק בנוסחאות התרגום ל"מלא" [ולכאורה הם תלויים ג"כ אם מבינים ש"מלא" הוא עבר, אתמלי, או בינוני פעול, מלי], אך :