אם כבר הכרתם את הרקע לביטויים המובאים להלן, הרי טוב להיזכר שוב במקור האתימולוגי שלהם.
בעבר אנשים סחרו בברטר. סחר חליפין - תרנגולת תמורת 50 ביצים, גמל תמורת 20 כבשים וכו'...
דבר זה יצר 2 בעיות מרכזיות:
האחת - בעיית אומדן. כמה שווה גמל? כמה שווה שק קמח?
שניה - הימצאות של סחורה מרובה במקום אחד.
ולכן - היו צריכים למצוא פתרון.
לקחו מתכות, התיכו אותן ובצעו מהן חתיכות. חתיכות אלה נקראות בצעים וביחיד - בצע!
מכאן הביטוי בצע כסף, רודף בצע.
על מנת לשמור את הבצעים הללו צריך ארנק. אך מה עושים כשאין ארנק?
שמים את הבצעים בתוך קרן של בע"ח.
מכאן הביטוי קרן חיסכון, קרן פנסיה, קרן להשכלה גבוהה...
מי שלא היה חכם במיוחד שם את כספו בתוך קרן צבי שהיא חלולה ופתוחה משני הצדדים, מכאן הביטוי שם את כספו על קרן הצבי.
מי שהיה לו הרבה מאוד כסף היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. ולכן השתמש בקרניים של ראמים שנקראות תועפות. מכאן הביטוי הון תועפות!.
גם אבותינו היו עשירים ומלאים בכסף. לאברהם נאמר "הרבה את כספך...", ליצחק "ויזרע בעת ההיא..."
את כספם הם שמרו בתוך קרניים. כסף = זכויות.
ולכן, כל פעם שאנו תוקעים בשופר אנו מזכירים לקב"ה את זכויות אבותינו.
--
This message has been scanned for viruses and
dangerous content by MailScanner, and is
believed to be clean.