רעא 8862/10 מינס אופק (קטינה ) נ' ד"ר דוד פרדי
Joseph Eldor
|
____________________________________________________________________________________________________ ____________________________________________________________________________________________________ רעא 8862/10 מינס אופק (קטינה ) נ' ד"ר דוד פרדי ____________________________________________________________________________________________________
בבית המשפט העליון |
|
בפני: |
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבים: |
1. ד"ר דוד פרדי |
|
|
2. מכבי שירותי בריאות |
|
|
3. מרכז רפואי סוראקי |
|
|
4. מדינת ישראל - משרד הבריאות |
|
בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 4.11.10 בת.א. 1032/07 שניתן על-ידי כבוד השופט ש' פרידלנדר |
בשם המבקשים: עו"ד י' וינברג; עו"ד ש' חסידוב-פרג
בשם המשיבים 2-1: עו"ד ל' דור-זילבר
בשם המשיבים 4-3: עו"ד ר' וינברג
נזיקין,קבלת התנגדות להגשת חוות דעת רפואית
להחלטה בעליון (25-01-2011): רעא 8862/10 מינס אופק (קטינה ) נ' ד"ר דוד פרדי שופטים: ה א' ריבלין, עו"ד: וינברג
להחלטה בעליון (25-01-2011): רעא 8862/10 מינס אופק (קטינה ) נ' ד"ר דוד פרדי שופטים: ה א' ריבלין, עו"ד: וינברג
להחלטה בעליון (29-03-2011): רעא 8862/10 מינס אופק (קטינה ) נ' ד"ר דוד פרדי שופטים: ה א' ריבלין, עו"ד: ישראל וינברג
--- סוף עמוד 1 ---
1. המבקשת 1 היא אחת משני תאומים זהים אשר נולדו ביום 22.12.2000. התאומים נולדו עם שליה אחת משותפת וסבלו מתסמונת המכונה Twin to Twin Transfusion Syndrome. כתוצאה מכך, נותרה המבקשת 1 נכה לצמיתות, בעוד שאחותה התאומה נפטרה. המבקשת 1 הגישה יחד עם הוריה ועזבון אחותה התאומה (להלן: המבקשים) תביעה כנגד הרופא המטפל, קופת החולים המבטחת, בית החולים המטפל ומשרד הבריאות (להלן: המשיבים), בגין רשלנות רפואית. לכתב התביעה צירפו המבקשים את חוות דעתה הרפואית של פרופ' מרים כץ – מומחית למיילדות ולגניקולוגיה. בהמשך, צירפו המבקשים לתיק המוצגים שהוגש לבית המשפט חוות דעת רפואית נוספת, ערוכה על ידי מומחה אחר – ד"ר מריוס ברגר, גם הוא מומחה למיילדות ולגניקולוגיה (להלן:חוות הדעת הנוספת). המשיבים התנגדו להגשת חוות הדעת הנוספת, ובית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופט ש' פרידלנדר) קיבל את התנגדותם, והורה על הוצאת חוות הדעת מתיק המוצגים. על החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפנינו.
2. בית המשפט המחוזי השית את החלטתו על שלושה נימוקים עיקריים. תחילה, הודגשה העובדה שחוות הדעת הנוספת הוכנסה לתיק המוצגים מבלי שהוגשה בקשה מתאימה לבית המשפט, וממילא מבלי שבית המשפט נעתר לבקשה. בית המשפט הוסיף וקבע כי חוות הדעת הנוספת מהווה מעין "מקצה שיפורים" לחוות הדעת הראשונה, אשר במסגרתו הרחיבו המבקשים את טיעוניהם ויצרו למעשה חזית חדשה. לבסוף, עמד בית המשפט על שיקולים של יעילות הדיון: חוות הדעת הנוספת – כך נקבע – "...גוזרת אי רלבנטיות על המאמצים הכבירים שכבר הושקעו במהלכי הפשרה שנעשו בתיק, מחייבת השלמה ראייתית מצד הנתבעים [המשיבים], וגוררת בהכרח ביטולן של לפחות חלק מישיבות ההוכחות הרבות שכבר נקבעו בתיק לתקופה הקרובה".
3. המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה עת הורה על הוצאת חוות הדעת הנוספת מהתיק. ראשית, מדגישים המבקשים כי כל הטענות אליהן התייחס ד"ר
--- סוף עמוד 2 ---
ברגר בחוות הדעת הנוספת, הועלו ונטענו כבר בכתב התביעה, ולכן לשיטתם אין המדובר בהרחבת חזית. שנית, מציינים המבקשים כי המומחים מטעם המשיבים כבר התייחסו למעשה לכלל הטענות המועלות בחוות הדעת הנוספת, ולכן אין הכרח כי יידרשו להגיש חוות דעת מתוקנות. שלישית, מוסיפים המבקשים כי חוות הדעת הנוספת הוגשה כמקשה אחת עם יתר הראיות שהוגשו מטעמם, וזאת לפני שהוגשו הראיות מטעם המשיבים. לבסוף, טוענים המבקשים כי חוות הדעת הנוספת חיונית לשם הכרעה בשאלות העומדות לדיון במסגרת התובענה ולהוכחת תביעתם.
המשיבים, לעומת זאת, סומכים ידיהם על החלטתו של בית המשפט קמא, ובפרט על קביעותיו בדבר היעדר בקשה מסודרת, הרחבת החזית והפגיעה ביעילות הדיון. המשיבים מוסיפים ומדגישים כי המבקשים ידעו עוד ביום הגשת התביעה כי קיים צורך בהגשת חוות דעת רפואית נוספת לשם הוכחת מלוא הטענות המועלות בכתב התביעה, אך למרות זאת נמנעו מלעשות כן עד לשלב הגשת הראיות.
4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל.
תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת כי בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, נדרש לצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין. משלא צירפו המבקשים את חוות הדעת הנוספת מלכתחילה לכתב התביעה, ומשחפצו לצרפה בשלב מאוחר יותר, היה עליהם להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, ולא לצרף את חוות הדעת באופן עצמאי וללא אישור. על כן, מן הבחינה הפורמאלית, צדק בית המשפט קמא, כאשר הורה על הוצאת חוות הדעת הנוספת מתיק המוצגים.
עם זאת, בנסיבות המקרה המיוחדות, ראוי היה לאפשר למבקשים לתקן את טעותם, ולצרף את חוות הדעת הנוספת לתיק המוצגים, בכפוף להגשת בקשה מתאימה. חוות הדעת הנוספת של ד"ר ברגר כוללת התייחסות לעניינים מהותיים אשר לא ניתן להם מענה בחוות דעתה של פרופ' כץ. למעשה, אין חולק כי חוות הדעת הנוספת חיונית לשם ביסוס חלק נכבד מן הטענות המועלות בכתב התביעה. אי-לכך, גם אם אכן מדובר ב"מקצה שיפורים" כקביעת בית המשפט המחוזי, הרי שראוי היה להתירו מקום שבו עשויה להיות לכך השלכה גורלית על תביעתם של המבקשים (ראו: בר"ע 6098/92
--- סוף עמוד 3 ---
זכאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.7.1993); רע"א 9893/01 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' פרוקס (טרם פורסם, 23.6.2002)).
5. המבקשים הבהירו כי חוות הדעת הנוספת לא הוגשה קודם לכן מתוך ניסיון לצמצם את העלויות הכרוכות בניהול התביעה, וזאת לאור הליכי הפשרה והגישור שנתקיימו בתיק. המשיבים מצידם, טענו להתרשלות המבקשים. יהיה הטעם לאיחור אשר יהיה - אין בכך כדי להשפיע על ההכרעה דנן. בית המשפט המחוזי יוכל לתת ביטוי לאיחור בהגשת חוות הדעת הנוספת, אם יראה בכך צורך, באמצעות פסיקת הוצאות.
אשר על כן, הערעור מתקבל במובן זה שהמבקשים יהיו רשאים לצרף את חוות הדעת הנוספת. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א באדר ב התשע"א (27.3.2011).
5129371
ה א' ריבלין 54678313-8862/10
54678313
|
|
|
המשנה-לנשיאה |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10088620_P03.doc גח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן
--- סוף עמוד 4 ---
____________________________________________________________________________________________________
רעא 8862/10 מינס אופק (קטינה ) נ' ד"ר דוד פרדי
____________________________________________________________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________