מחזור ט' היקר:
ברצוני לשתף אתכם במעט ממה שעובר עלי בשנים האחרונות בגלל שאני חושב שחשוב שתהיה מודעות לנושא הזה - שהוא לא פחות חשוב מנושאים אחרים של הפרק בארץ/ בעולם הזה...
רובכם המכריע לא יודעים אז אני יגיד את זה ישירות- יש לי מאניה דיפרסיה.
ולפי ויקיפדיה:
הפרעה דו-קוטבית (באנגלית Bipolar Disorder), הידועה גם בשם מאניה דֶפרסיה, היא הפרעה נפשית שהחולה בה סובל מתנודות קיצוניות ומחזוריות במצבי הרוח, ללא תלות הכרחית בנסיבות הסביבתיות. זו הפרעה אפקטיבית, כלומר קשורה למצב רוח. בזמן ההתקף נע מצב הרוח של החולה בין מאניה - מצב רוח מרומם באופן קיצוני - לבין דפרסיה, כלומר דיכאון. ההפרעה מאופיינת בתנודה בין שני הקטבים באופן התקפי ומחזורי. בין התקף להתקף יכולות לחלוף שנים של מצב רוח מאוזן. ספר האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV שינה את הגדרת ההפרעה ממחלת נפש מאניה-דפרסיה, להפרעת מצב רוח - הפרעה דו-קוטבית.
תפוצת ההפרעה מוערכת בכאחוז אחד בקרב האוכלוסייה בארצות המערב. היא תוארה בתרבויות שונות במהלך ההיסטוריה. אנשי שם רבים – מוזיקאים, סופרים ומנהיגים - סבלו מהפרעה דו-קוטבית, ורבים מהם ומרופאיהם הוטרדו מהאפשרות כי טיפול תרופתי הכובש את מצב הרוח עלול להפחית את יכולת היצירה שלהם. מכל מקום, קיימות עדויות רבות[דרוש מקור] לכך שאנשים עם הפרעה זו הם יצירתיים יותר דווקא כאשר הם מטופלים ביעילות. רק השלבים המוקדמים של המאניה תורמים ליצירתיות. המאניה במלוא עוזה משבשת את היצירתיות ואת מהלך החיים כולו.
התסמונת יכולה "להתעורר" בשלב בחיים - לא חייבים להיוולד עם זה.
אצלי זה התחיל בדיכאון מאוד קשה שחוויתי בצבא בעקבות משבר משפחתי- כשיצאתי מקרבי ועברתי למרפאה ועברתי ל"מאניה" כחודש אחרי השיחרור.
בתקופה הזאת לא היה נראה שזה מצב של היי אלא רק יציאה מדיכאון , עבדתי כמאבטח טיולים, הייתי מאוזן , ועברתי לגור עם ענהאל- אישתי כיום, שהיא סוג של מלאך.
התחתנו והיה מדהים! החלטנו לטוס להודו לחצי שנה ירח דבש .
אחרי שלושה שבועות של גיהנום של חרדות איימים, דיכאונות , ועוד דברים שלא להלאות אתכם חזרנו הבייתה בהתייעצות פסיכיאטרית בסקייפ [יעל עפרון- זה למה נעלמנו באמפי...]
כשנחתנו התאשפזתי במעון יום לטיפול אינטנסיבי- שלוחה של כפר שאול- לחמישה חודשים, התאוששתי, יצאתי משם, פתחתי עסק מצליח ומשוגע של צבע [שהלך טוב אבל עשיתי הרבה שטויות בדרך], עישנתי סמים, שתיתי אלכוהול, לקחתי תרופות פסיכיאטריות, ונפלתי שוב...
היום אני שוב במעון ירושלים כבר חצי שנה בשביל איזון תרופתי למאניה דיפרסיה, עובד בקולנוע גלובוס בנייני האומה ומתכנן ללמוד נגרות כשאצא מכאן.
אני מבקש שהמחזור והמחזור בלבד יראה זאת ושזה לא ידלוף החוצה כי אנשים לא מעסיקים"חולי נפש". ואם אתה לא מהמחזור וכבר ראית - אז תשמור את זה בבטן...
היה לי חשוב לכתוב את זה - זה חלק מהתהליך שאני עובר ואני יותר מאשמח לתגובות במייל...
אהבה גדולה לי אליכם, שנה טובה ואל תשכחו לאהוב!