תשעה באב
עליזה בן דוד- מרכז מרכבה
|
בס"ד
בין המיצרים – תשעה באב
עשרים ואחד יום מ-י"ז בתמוז עד תשעה באב נקראים בין המייצרים, בגלל חורבן וצרות שאירעו לעם ישראל. ימים אלו נקבעו לאבל על חורבן בית המקדש. ימים חשובים לפרט ולכלל.
יש קליפה שנקראת צר (מצריים). מייצרים – צר – מייצר – צרות (בעיות) – צרות (דבר צר), "צר ואויב". מה שסוגר את האדם וגורם לו לראות רק את עצמו (אגו, תדמית, אנוכיות, אינטרסנטיות) הפוך מדרך הבורא – המשפיע והנותן. הבורא נקרא רחב – מרחב. רוחב לב, רווחה. "מן המייצר קראתי יה ענני במרחב יה"
כמה שהאדם יותר משפיע, הוא מתרחב (לא בפיזי).
כל הנשמות נמצאות שלושה שבועות במייצר רוחני. זה זמן של תיקון. הקלקול גרם לחורבן בית המקדש – ירושלים הלב של היהודי, סמל של דבר רוחני. המעשים המקולקלים גרמו להסתלקות השכינה.
אפשר להפוך את הימים האלו לימים טובים. כגודל השקיעה כך גודל הבליטה. "העדר קודם להוויה" כלומר לפני אור גדול תמיד יהיה חושך גדול. ימים של חיסרון, של חורבן. אפשר להפוך מחורבן לגאולה.
הדרך לארץ ישראל ממצריים היתה מאוד קצרה, יכלו לעשות קפיצת דרך. מפני שעם ישראל לא "התנהגו כראוי" היו צריכים לעשות דרך מאוד ארוכה (תהליך).
אחד עשר יום מחורב – מלשון חורבן. דרך הר שעיר – מלשון דינים, קשיים, קטנות (שערות, דינים). עד קדש ברנע – עד שמתקדשים לגמרי.
ישנם שלושה דברים שהאדם עובר בתיקון שלו עד שמגיע לקדושה. תמיד מתחיל בחורבן – אדם שמגיע לעולם הזה בא לתקן חורבן פרטי וחורבן כללי. כשהאדם מתחיל את התיקון הוא נמצא במצב של הסתרה (בתדמית, באגו, מסכות, חיצוניות). אדם שלא הגיע לגילוי נמצא במצב של חורבן. זה אומר שהמציאות האמיתית נסתרת ממנו. המציאות האמיתית היא שיש בורא לעולם, שמשפיע רק טוב וכל הזמן. אדם שלא יכול לראות את ההטבה של הבורא (הכול לטובה) נמצא בהסתרה.
אדם שרואה את המאור האלוקי בכל דבר ודבר(מחובר למהות שלו ורואה את המהות בכל דבר), נמצא בגילוי פנים. זה מה שקובע את איכות ורמת החיים שלו, את האושר הפנימי שלו.
לכל אדם יש חיים השאלה היא איך הוא רואה ומבין את מה שיש לו. רשעים לא רואים את האמת. נמצאים בהסתרה. צדיקים הגיעו להכרת ההשגחה של הבורא (הבנת חוקיות הבריאה וחיים על פיה). שהכל לטובה, כל המציאות מתגייסת לעזור לאדם בתיקון, אפילו במחיר של ייסורים. ייסורים וכתישות ממרקים את הגוף.
בינוניים – נמצאים באמצע (רובנו נמצאים שם). מאמינים שיש בורא ויכולים להעיד על כך אבל לא בשלמות. נע ונד - נקרא קיין. עשה תשובה אבל עדיין הוא נע ונד, אין לו קביעות בקדושה. חוסר קביעות בקדושה אלו נדודים קשים. אדם לא אוהב לנדוד (חוסר שורש), אדם אוהב קביעות, בית, שייכות, מנוחה בנפש, יציבות, איזון, שורש, יישוב הדעת.
כל העולם החיצוני של האדם נובע מהעולם הפנימי. מקרה חיצוני – שיקוף של העולם הפנימי.
בית של אדם זה היכל לקדושה. בבית שורה שכינה. יש בית פרטי של האדם ויש בית כללי זה בית המקדש. דירה – מקום מגורים (מלשון דיר). אדם שרוצה להגיע ליישוב הדעת (מנוחה בנפש. כל תנועה בנפש – אי שקט. חיסרון), צריך לצאת ולהלך בדרך (חיפוש). "לך לך מארצך" (זכך את הארציות, החייתיות שלך). "מבית אביך" (מההרגלים, שחרר את העבר). זוהי נדידה בצו אלוקי. כל עוד הנדודים של האדם הם לצורך התקדשות, לעלות מדרגה, הם טובים. בני ישראל הלכו במדבר. כתוב "ויסעו ויחנו". לכל מסע ולכל חניה יש לו מטרה. מסע - משיכת שפע אלוקי – אור (רצונות נכונים). חניה - קבלת השפע – כלים (הכנת כלים. מידות). נוסעים וחונים. היתה להם הדרכה משמיים: עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה. אדם שהולך נכון בדרך מסייעים לו. יש לו עמוד ענן ועמוד אש – השגחה, הדרכה והכוונה. "הבא להיטהר מסייעים בידו". אומרים לו מתי ללכת, איך ללכת, לאן ללכת. צריך להיות קשוב מספיק. צריך רב אמיתי. אם זה רב אמיתי זה עמוד אש. מאיר את הלילה ואת החושך, מדריך בנדודים. בזמן נדודים קשה אם תועים. הרבה עושים תשובה ומתחילים לנדוד במדבר (רגל פה ורגל שם). אפשר להגיע לשאננות רוחנית ולהיתקע.
הקדושה זה קדש ברנע. בר – החוצה. נע – לנוע (חיפוש, זיכוך).
כל המסעות שהיו לבני ישראל במדבר מסמלים את המסעות שכל אחד מאיתנו עובר ויעבור. 42 מסעות. דרך הנדודים של הנפש עד שמגיעים לתכלית. בשלושת השבועות של בין המייצרים עוברים מחורבן גדול לבניין גדול. שורש חטא המרגלים (הסבר ניתן בחומר של חודש אב).
יש יום שהוא שיא הקדושה. כולו קדושה – יום כיפור. ויש יום שכולו טומאה – תשעה באב. יום כיפור הוא יום שכולם כמו מלאכים. לובשים לבן, מתפללים, אין אכילה ושתיה, אין בו רע. כנגדו יום של הנחש הקדמוני - תשעה באב, יום שאין בו כל קדושה. כולו טומאה. כל דבר שהאדם יעשה ביום הזה ששייך לקדושה ילך לצד האחר- לטומאה. לכן בתשעה באב וביום כיפור יש אותם איסורים, אסור לאכול לשתות להתרחץ וכו'.
סדר הזמנים מקדושה עד טומאה - v יום כיפור. v שבת. v יום טוב. v חול המועד. v יום חול. v תשעה באב.
תשעה באב זה היום הכי נמוך בשנה. מיד אחר כך מגיע ט"ו באב- חג האהבה, ימים טובים. מהמקום של החורבן הגדול אפשר לצאת לבניין הכי גדול.
חודש אב מאוד שלילי בתחילתו ומאוד חיובי בהמשכו. לעתיד לבוא יהיה אב לכל החודשים, יהיה חודש גדול אחרי שיתוקן. התיקון הוא: לברוח מדיבור ושמיעת לשון הרע, רכילות, שנאת חינם (קמצא ובר-קמצא), פילוג ומחלוקת בין יהודי ליהודי, וראשי הדור נותנים לזה חיזוק.
חורבן – פירוד בניין – אחדות שנאה זה הפגם בגללו אנחנו בגלות 2000 שנה. ביום תשעה באב בזמן מינחה יולד המשיח. הריון – ניסתר לידה – גילוי נחש בגימטרייה = משיח. יש בהם משהו משותף. חיסרון גדול ואור גדול. משיח – מדרגה של אור. מדרגת יחידה (נפש רוח נשמה חיה ויחידה), בשביל שיולד משיח צריך שיולד מחיסרון מאוד גדול. מקור של גילוי עריות (יהודה ותמר).
רות המואביה – סבתו של דוד המלך. מואב – גילוי עריות. מבנותיו של לוט ואביהן – יצאו מואב ועמון, ישי ואשתו – חיבור של יצרים ללא אהבה. דוד נולד מחטא.
ישראל השורש שלהם מאוד גבוה, מאוד עליון. השלמות של ישראל כשהתורה (מודעות) ישראל (אחדות) והבורא (מהות) מאוחדים. אם הם עולים - עולים עד רום השמיים. אם הם יורדים – יורדים עד שאול תחתיות. אין באמצע, או שעולים או שיורדים. התיקון נמצא באהבת חינם – אחדות.
תשעה באב זה היום עם החיסרון הכי גדול שנוגע בשורש התיקון שלנו. כל חיסרון בחיים שלנו מראה איפה אנחנו צריכים להשקיע את עיקר העבודה. שם יהיה תיקון ואור גדול, ויהפוך הרע לטוב.
ייסורים אי אפשר למחוק, צריך לחבר למעלה ולהמתיק (לתקן) אותם.
יש בעולם יצר טוב ויצר רע. ישנם באדם שני כוחות. בשביל לדעת להבדיל ביניהם – זה טוב וזה רע, צריך קודם להכניע, אי אפשר להגיע להבדלה בלי הכנעה. כל זמן שהאדם שטוף תאווה רודף אחריה וממלא אותה, לא יוכל לראות שום דבר. רק כשיהיה נקי מהדבר (מהתאווה, מהקלקול) יתחיל לראות ולהבדיל.
הכנעה- לזהות תכונה רעה שיש ולא לתת לה להשתולל ולשלוט. להכניע אותה על ידי התאפקות גדולה, דיכוי היצר. זה שלב ראשון, אסור להתקבע בשלב הזה, אסור לקבור נטיה שיש אלא להמתיק. הכנעה לא לאורך זמן , שלב מכין (אחרת מתפוצצים). הבדלה- אחרי שהכניע מספיק זמן. התבוננות. הבדלה בנפש. ברור מה טוב ומה רע. מאירים את הדעת. אור הדעת – רחמים. המתקה- להמיר את הרע לטוב. למשל כל הכוחות שהופנו לרע: כעס, קינאה, ביקורת, לשון הרע, זה המון אנרגיה, המון כוח. צריך לתעל את הכוחות האלו ולהפנות לטוב. הכנעה הבדלה המתקה- עוזרים לעשות את העבודה. נותנים מוח נקי, זה נקרא "מוחין". ידיעות בענייני העולם הזה. ידיעות רוחניות. לימוד. מודעות. זיכוך. בלימוד מתוך ספרי קודש מקבלים "מוחין", מכניסים אורות למוח ומאירים את הלב ויש כוח לעבודת מידות. המאור של התורה עוזר לשינוי הטבע (דברים שטבועים בנו). "סור מרע עשה טוב" סור מרע – הבדלה, עשה טוב – המתקה. לימוד תורה בלילה – כוח ההבדלה נעשה חזק יותר.
כתוב שישי - קולות (דיבורים) שביעי - מלחמות (מלחמת תרבות, מלחמות עם אוייבים) מוצאי שביעי - בן דוד בא – משיח.
סיכום בין המייצרים ותשעה באב: v לא לשמוע לקבל ולדבר לשון הרע (לשון הרע שייך לנחש. הולך רכיל). v אחדות, אהבת חינם. עבודה על כעסים (סם המוות). לתעל את הרע לטוב, קודם סור מרע. v למצוא את נקודת התיקון – איפה קשה לנו – שם התיקון. v לעשות סדר לגבי תרבות, אופנה, יופי, תפיסת עולם (משחית את המוח והנפש). v לימוד קדושה מאיר את הנפש. v הכנעה הבדלה המתקה – עובד לגבי כל דבר: כעס, ביקורת, מידות, וכו'.
וכל קושי נפילה ושפל טומנים בתוכם פוטנציאל גדול.
|
|
|