אני מתנצלת על העיכוב בתשובה שנובע מעומס גדול.
לגופם של דברים- ההליך הפלילי מתקיים בין העבריין למדינה. מעמדו של קורבן
העבירה הוא, באופן מסורתי, מעמד של עד, אך לפני מספר שנים נחקק חוק נפגעי
עבירה שמעניק לקורבן העבירה מספר זכויות בעת ניהול ההליך הפלילי בעניינו.
בין היתר, מחייב החוק את הפרקליטה להודיע מראש על עסקת טיעון.
עסקת הטיעון מתגבשת, כאמור, בין המדינה, שמיוצגת על ידי הפרקליטות לבין
הנאשם וסנגורו. היתרונות בה הן שנחסך מהמתלוננים הצורך להעיד (מעמד לא קל
לכשעצמו) וכן מתקצר מאוד משך הזמן שלוקח ניהול משפט רגיל. במסגרת עסקת
טיעון, מודה הנאשם בעובדות כתב האישום (או בעובדות קלות יותר לגביהן
מסכימים סנגורו והפרקליט המטפל בתיק, אז מוגש כתב אישום מתוקן) ובדרך כלל
הצדדים מסכימים על העונש שיבקשו לגזור, או על מסגרת של עונש זה. בית
המשפט רשאי לקבל את העסקה, ורשאי לקבל את ההודאה של הנאשם אך לסרב לקבל
את העונש שהוסכם עליו. המקרים בהם בית המשפט לא מקבל את העסקה הם נדירים,
ובדרך כלל מסגרת העונש שהוסכמה עם הפרקליטות נשמרת.
לא ניתן להעריך לפי השאלה שלך את תקופת הזמן שירצה הנאשם או את גובה
הפיצוי הכספי. הדברים תלויים בסוגי העבירות בהן הוא מודה במסגרת כתב
האישום, בחומרתן וכמותן. את יכולה לשאול שאלות אלו את הפרקליטה המטפלת
בתיק שיש לה מושג טוב יותר על טיבן של העבירות. הפיצוי הכספי לנפגעי
עבירה שניתן במסגרת ההליך הפלילי אינו בא לפצות אותך על כל נזקייך כתוצאה
מהעבירה, אלא הוא בעל אלמנט עונשי, וככל שנגרם לך נזק את רשאית להגיש
בנפרד תביעה נזיקית כנגד התוקף.
אני מקווה שהתיק יסתיים לשביעות רצונך, במובן זה שהאיש שפגע בך יבוא על
עונשו. צריך לזכור שמדרג הענישה בעבירות מין הוא פעמים רבות מדרג מאכזב,
ואין פרופורציה בין עוצמתה של הפגיעה לעונש שמקבל הפוגע.
בהצלחה,
קרן