איך ממשיכים - תגובות
maavak hofshi
--------------
שלום לכם:
ברור לכולנו איפוא שהמאבק הבא הוא רק עניין של זמן, אמר את זה יו"ר אסט
בכבודו ובעצמו.
אי לכך אני רואה את החתימה על ההסכם כנזק שיהיה קשה לתקנו בקלות.
ועדת שוחט תפרסם את מסקנותיה בקיץ , ברור לנו שהמסקנות לא ימצאו חן
בעיננו ונאלץ להיאבק,
על אי קבלתן, בטרם הגיען לממשלה.
אין שום סיכוי להיאבק ולהוציא המונים לכיכרות למאבק נוסף במסקנות ועדת
שוחט משום שתהיה זו תקופת
מבחנים, איכשהו אני לא רואה אף סטודנט יוצא להפגנה שיש לו מבחנים על הראש.
בהיעדר מאבק ציבורי היה לממשלה קל ביותר לאמץ כל מסקנה ממסקנות שוחט עם
או בלי "הידברות"
אם הסטודנטים או עם הסכמתם.
אם לא נוכל להכות בברזל שהוא חם בקיץ הקרוב זה יהיה מאוחר מידי ולאחר אימוץ המסקנות
כל מאבק יהיה בבחינת " לסגור את הכלוב אחרי שהתוכי ברח".
מה בכל זאת:
לפרסם את שמותיהם של חברי הועידה שתרמו להתמוססות המאבק, והנהיגו קו נכנע מראש,
ברשימות התפוצה, כך שבבחירות הבאות הם לא עוד ייצגו אותנו.
זאת ועוד לנסות ליצור חקיקה מסודרת בנושא קבלת הסכמים, ע"י התנייה במשאל
סטודנטים כמו שהיה
בהתחלה ולא היה בסוף.
יצירת קשר עם מחתרות נוספות באוניברסיטאות שונות והקמת גוף מרכזי שיפעיל
לחץ על האגודות כמו שהיה אצלנו
--------------
אגיב בתוך גיל לוקסנבורג, מצוות אתר studentfight.org.il
נחתם ההסכם.
ביום ראשון חוזרים ללימודים.
אין איך להמשיך את המאבק הזה על ההסכם מבלי לפגוע בעצמנו.
המשך המאבק צריך להיות בחזית ההסברתית (להמשיך ולהסביר)
אחרי שהצלחנו לסנדל את עצמנו למצב של הסכם (בין אם טוב או רע)
שחתמו עליו נציגי הסטודנטים, אנחנו מחוייבים לו. איננו יכולים לבוא
ולדרוש שלא יקבלו את ההסכם משום שנציגינו אינם מייצגים אותנו.
לא ככה הדמוקרטיה עובדת.
בדמוקרטיה לא עוברים על מחדלים ומחטפים פוליטיים, אבל גם לא "שוברים
את הכלים" בכל פעם שיש בעיות או אי הסכמה. הרוב (של הנציגים הנבחרים)
הכריע. ההכרעה היא הכרעה דמוקרטית ואל לנו לפקפק בה.
המשמעות של נסיונות לפגוע בהסכם יהיו הרות אסון:
אם אנחנו מציגים חזיתות רבות:
אם אנחנו נציג חזית שאינה מאוחדת, הממשלה תוכל להעלות שאלות בדבר תוכן
ההסכם וההסכמות אליהן הגענו בו ולהסביר שאינו מחייב את הממשלה מאחר
והסטודנטים טוענים שלא מחייב אותם ולא מייצג אותם. כתוצאה מכך, לא יקויים כל
משא ומתן בדבר רפורמת ועדת שוחט בהשכלה הגבוהה בשיתוף עם הסטודנטים,
אלא יוכתבו כל השינויים במערכת ההשכלה הגבוהה ברפורמת שוחט, ולנו לא יהיה
אלא לקבל את זה. אם נחליש את ההסכם, נשאר קרחים משני הכיוונים מאחר ואנו
למעשה מאפשרים בכך לממשלה למשוך את ידיה מההסכמות שהושגו.
אם אנחנו נשארים בחזית אחידה לקיום ההסכם:
אז נכון, ההסכם הזה לא מושלם. אולי הוא אפילו לא הכי טוב שיכלנו להשיג ברגע
החתימה, אבל נכון לרגע זה אחרי שההסכם חתום, זה ההסכם שמייצג אותנו.
אם נשים את מלוא משקל הסטודנטים מאחורי ההסכם הזה, הממשלה תהיה מחוייבת
לעמוד בהסכם. נכון, אין לסטודנטים זכות וטו מלאה, אבל ההסכמה על הסעיפים שיומלצו
מוועדת שוחט, בנוסף ללוח זמנים להחזר הכספים שנלקחו ממערכת ההשכלה הגבוהה,
מאפשרים לסטודנטים פיקוח על השלכות המאבק. במידה והממשלה לא תקיים את
ההסכם עליו חתמו עם הסטודנטים, אנחנו נוכל בשנה הבאה להשבית את כלל המשק,
מתוך ראיה של שביתה על חוסר כיבוד הסכמים על ידי הממשלה, ובמאבק שכזה כלל
המשק יצטרף למאבק.
לדעתי כן כדאי להמשיך במסע ההסברה, וכדאי להמשיך ולהסביר על מה קם המאבק,
מדוע אנחנו עשינו שביתה ארוכה, מדוע חזרנו ללמוד, ומהם השלבים הבאים.
כמו כן, לדעתי השלבים הבאים שצריכים לקרות הם הקמת תאים בכלל הארץ לתנועת
סטודנטים ארצית (של השטח) שיתאגדו יחדיו לכלל ארגון ארצי בעל כוח סטודנטיאלי אמיתי.
בשלב בו תהיה תנועה שכזו, שנציגיה יפעלו באגודות הסטודנטים, ובכלל הקמפוסים והארץ
על הסברה בנושא המאבק, על הסברה על נושא הפרטת מערכת החינוך והמערכות החיוניות
של תשתית מדינת ישראל המאשפרות מדיניות של רווחה ו/או מדיניות של סעד, משמעויות
וכו'.
כדאי גם להסביר על ההסכם, כולל חוות דעת משפטיות על רמת הציפיה ממנו, כולל מכתבו
של ח"כ מלכיאור וסיכום דיון ועדת הכנסת בנושא הצעת החוק להשכלה הגבוהה,
כדי לתת הסבר
מקיף.
המשך מחר.
גיל לוקסנבורג,
www.studentfight.org.il