עמידה בזמן קריאה בתורה של עשרת הדיברות

[צבי שביט‎]

בס"ד

כולנו מכירים את הדיון בשאלה האם לעמוד בזמן קריאת עשרת הדיברות או לא. מצד אחד יש המצדדים בעמידה עקב חשיבותם של עשרת הדיברות, ומנגד יש המתנגדים עקב החשש שיוצר רושם שיתר התורה איננה חשובה כמו עשרת הדיברות. בפועל, המצב הוא שחלק מהציבור עומד וחלק יושב, וזה יוצר בעיה של "לא תתגודדו". מצב דומה קיים גם לגבי שירת הים בפרשת בשלח ובשביעי של פסח.

ברצוני להציע פתרון לעמוד במשך כל הקריאה או לפחות בזמן העולה לתורה שקורא את עשרת הדברות (פרשת יתרו: שישי, ואתחנן: רביעי, שבועות: רביעי). כך לא תהיה בעיה של החשש לאי חשיבותה של יתר התורה, ומצד שני נמנע ממצב של לא תתגודדו.

ברצוני להדגיש שהצעה זו איננה המצאה שלי ורבים נוהגים כך. אני אישית נהגתי כך בעבר. כיום אני רגיל לעמוד באופן קבוע בזמן קריאת התורה כך שהדיון הזה איננו רלוונטי לגבי, אבל לפני שנהגתי לעמוד קבוע בכל קריאה בתורה, אכן השתדלתי לעמוד בכל הקריאה בימים שקוראים את עשרת הדברות או לפחות באותו עולה.

להלן מספר מקורות לחשיבות אמירת ומעמד קריאת עשרת הדיברות:

 - במקדש אמרו הכהנים בכל יום את עשרת הדיברות (משנה תמיד פ"ה מ"א).בפירוש המשניות לרמב"ם על המשנה הנ"ל הוא כותב : "לפי שהם עיקר התורה וראשיתו".

 - הגמרא אומרת שרצו לקרוא קריאת שמע גם בגבולין, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין. (ברכות י"ב.).

 - השו"ע אומר "טוב לומר פרשת העקידה ופרשת המן ועשרת הדברות ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם" (או"ח א' ה'). המשנ"ב מסביר את הטעם לקריאה בכל יום "כדי שיזכור בכל יום מעמד הר סיני ויתחזק אמונתו בה' " (ס"ק י"ג). הרמ"א מעיר : "ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום, אבל אסור לאומרם בציבור". המשנ"ב מסביר שהטעם הוא מפני הכופרים שיאמרו אין תורה אלא זו, ובפרט בזמנינו. כמו כן הוא מוסיף שגם ביחיד מותר דוקא שלא בתוך התפילה, אבל לקבוע בתוך הברכות, גם ליחיד אסור (ס"ק ט"ז). (בסידור קורן החדש מובאות עזרת הדברות לאחר סוף תפילת שחרית, ביחד עם שש זכירות וי"ג עיקרי אמונה)

 - פסיקתא דרב כהנא פסקה י"ב על הפסוק 'בחודש השלישי': "אמר הקב"ה ללישראל, בני, היו קורין את הפרשה הזאת בכל שנה, ואני מעלה עליכם כאילו שאתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה. אימתי, בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים". (הערה: אמנם כוונת המדרש במילה 'עומדים' היא לא לעמידה במובן הפשוט שבו אנחנו עוסקים, אלא למעמד, אבל מכאן רואים את חשיבות המעמד של קריאת עשרת הדברות שהוא שקול למעמד המקורי של קבלת התורה.)

 - מדברי הבני יששכר על דרשה זו ניתן להבין שסגולה זו היא לכאורה רק בקריאה בחג שבועות ולא בקריאה בפרשת השבוע: "ושמא תאמר גם כשקורין הפרשה הזו בשבתה תהיה הסגולה הזאת, הנה אמר בעל המדרש, אימתי, בחודש השלישי דייקא יש לו הסגולה הזאת ... סגולת היום הנכבד ו' לחודש" (בני יששכר, מאמרי חודש סיוון מאמר ד' - מעלת החג).

בחיפוש בגוגל מצאתי מספר דיונים בנושא (כמובן שיש רבים נוספים):

http://www.otniel.org/show.asp?id=45363

http://www.yeshiva.org.il/midrash/16195

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/veethcha/veetcha1.html

http://www.shtaygen.co.il/?CategoryID=1423&ArticleID=11366

https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16593

אני מצרף גם מספר קבצים שבהם יש דיון בנושא.

בנוסף, אני מצרף בהמשך גם הערה שקיבלתי בעבר מידידי אהרון גל.

צבי שביט (שטרן)

050-5918412

בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il

בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il

בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il

-----------------------------------------------------------------------------

יש בידי את הספר ״גן שושנים”. הספר נכתב על ידי הרב מנחם גנק.  הרב גנק הוא הרב של בית הכנסת ״שומרי אמונה״ בו אני מתפלל, והיה תלמיד מובהק של הרב יוסף דוב סולוביציק.  בספרו הוא אומר שהרב סולוביציק נתן טעם בזה שעומדים בעשרת הדברות, כי קןראים אותן בטעם עליון.  כיון שקןראים בטעם עליון , וכאן אני מצטט ״ מוכח בזה דאין זה קיום רגיל דתלמוד תורה וקריאת תורה שבכתב לבד (התלוי בקריאת פסוקים)  אלא קיום דקריאת דברות - זכר למעמד סיני אשר על כן מתחלקת הקריאה לדברות ולא לפסוקים” (עכ״ל).

רציתי לשאול את הרב גנק, מה יגיד על זה שעומדים בקריאת עשרת הדברות בפרשת יתרו ואתחנן בשבת שלא שבועות,  הרי שם קוראים בטעם תחתון, אבל אז הסתבר לי שאצל הרב סולוביציק קראו בטעם עליון גם את עשרת הדברות בשבת שלא בשבועות…

אהרון גל