פינת המקדש והקרבנות בפרשת ויקרא
צבי שביט
פרשת ויקרא עוסקת כולה בסוגים שונים של קרבנות.
אלו הם הנושאים בפרשה:
- קרבן עולה (עולת הבקר, עולת הצאן ועולת העוף)
- מנחת נדבה (מנחת סולת, מנחת מאפה תנור, מנחת מחבת ומנחת מרחשת)
- הלכות כלליות לגבי מנחה (הגשה לקרן דרומית מערבית של המזבח, קמיצה, הקטרת הקומץ, אכילת הקומץ ע"י הכוהנים, איסור להחמיץ את המנחה, איסור להקטיר שאור ודבש (מתיקת פרי) והחובה לשים מלח על כל מנחה וגם על כל קרבן באופן כללי)
- מנחת העומר (מנחת ביכורים בלשון התורה)
- קרבן שלמים (בקר כבשים ועיזים)
- קרבן חטאת (כהן גדול, הוראה שגויה של הסנהדרין שהתירו דבר איסור, נשיא (מלך) ויחיד)
- קרבן עולה ויורד - לפי המצב הכלכלי של החוטא.
- אשם מעילות (אדם שנהנה בשוגג מהקדש)
- אשם תלוי (אדם שמסופק אם עבר בשוגג על חטא שחייבים עליו חטאת)
- אשם גזלות (אדם שכפר בחוב שחייב לחברו ונשבע לשקר ואח"כ הודה שנשבע לשקר)
הערות:
1 - אדם שמתנדב סתם מנחה ולא מגדיר איזה סוג, מביא מנחת סולת.
2 - מנחת מאפה תנור מחלוקת לשני סוגים: חלות ורקיקים. ההבדל ביניהם הוא שבחלות בוללים את העיסה בשמן, ואילו ברקיקים מושחים את השמן לאחר גמר האפייה.
3 - מחבת ומרחשת שניהם כלים שבהם מטגנים את העיסה. ההבדל ביניהם הוא שמחבת הוא כלי שטוח (כמו המחבת שלנו), ומרחשת היא כלי לטיגון עמוק
4 - לגבי האיסור להקטיר שאור ודבש יש שני יוצאי דופן: מנחת שתי הלחם היא חמץ, והביכורים הם מן הדבש. המשותף בשניהם הוא שהם קרבן "ראשית", אבל שניהם לא עולים על המזבח.
5 - המיוחד בכבשים לעומת בקר ועיזים, שמקטירים גם את האליה (שומן בזנב).
6 - חטאת כהן גדול וחטאת הציבור הם חטאות פנימיות. כלומר, את הדם לא זורקים על המזבח החיצוני, אלא בהיכל (על הפרוכת ועל מזבח הזהב). את הבשר לא אוכלים, אלא שורפים מחוץ לעיר.
7 - קרבן עולה ויורד מביא אדם שנשבע לשקר שהוא לא יודע עדות לחברו, טמא שנכנס בשוגג למקדש או אכל קדשים ואדם שעבר על שבועתו. עשיר מביא כבשה או עז (כמו בחטאת רגילה), עני מביא שתי עופות ודל מביא מנחה. מנחת הדל נקראת גם מנחת חוטא.
8 - אשם תלוי, כשמו כן הוא, אינו מכפר על החטא, אלא רק תולה את העונש. אם לאחר הקרבת האשם התברר לו שאכן הוא חטא, הוא חייב להקריב קרבן חטאת.
9 - אשם גזלות חייב רק אדם שהודה מעצמו שנשבע לשקר. אם באו עדים והעידו שהוא שיקר, טינו מקריב אשם.
10 - מי שמביא אשם מעילות או אשם גזלות, חייב לשלם, בנוסף לקרן, גם חומש.
הפטרה
בתחילת ההפטרה פונה הנביא לעם ישראל בטענה שבמקום להקריב קרבנות לה', הם הקריבו לע"ז.