המקדש במגילת אסתר

[צבי שביט‎]

1- הגמרא במסכת מגילה מסבירה את הרקע למשתה שעשה אחשוורוש בשנת שלוש למלכותן. הגמרא מסבירה שאחשוורוש טעה בחשבון שבעים השנים שקבע ירמיהו לבנייה מחדש של בית המקדש. לפי חשבונוץ שבעים השנים הסתיימו באותה השנה. מכיוון שבית המקדש לא נבנה, אחשוורוש הניח שהוא כבר לא יבנה יותר, ולכן הוא הוציא את כלי המקדש והשתמש בהם במשתה שלו (מגילה יא:). זוהי הסיבה שיש הנוהגים לקרוא את הפסוק "וכלים מכלים שונים" במנגינה של איכה.

2 - על הפסוק ״בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת עוֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ״ אומרת הגמרא: "אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כְהוּנָּה. כְּתִיב הָכָא: ״יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ״, וּכְתִיב הָתָם: ״לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת״ (מגילה יב.).

3 - על הפסוק ״אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף וְגוֹ׳״ כתוב בגמרא: "אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁעָתִיד הָמָן לִשְׁקוֹל שְׁקָלִים עַל יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִקְדִּים שִׁקְלֵיהֶן לִשְׁקָלָיו. וְהַיְינוּ דִּתְנַן: בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם (מגילה יג:).

4 - "וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ״. דורשת הגמרא: "חֲצִי הַמַּלְכוּת וְלֹא כׇּל הַמַּלְכוּת, וְלֹא דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ לַמַּלְכוּת, וּמַאי נִיהוּ - בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ" (מגילה טו:).

5 - הגמרא מספרת שכאשר בא המן למרדכי כדי להרכיב אותו על הסוס, מרדכי לימד את החכמים הלכות קמיצה (רש"י מסביר שזה היה יום ט"ז בניסן, יום הנפת העומר). שאל המן את מרדכי במה הם עוסקים. ענה לו מרדכי, שבזמן שבית המקדש היה קיים, אדם היה מקריב מלא הקומץ של סולת, והיה מתכפר לו. אמר לו המן, בא מלוא הקומץ שלכם, ודחה את עשרת אלפי ככר הכסף שלי (מגילה טז.).

6 - מדוע הרגו בני ישראל את עשרת בני המן? מסביר רש"י: " רָאִיתִי בְסֵדֶר עוֹלָם: אֵלּוּ עֲשָׂרָה שֶׁכָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם; כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר עֶזְרָא: "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ, כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל ישְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם" (עזרא ד ו). וּמָה הִיא הַשִּׂטְנָה? לְבַטֵּל הָעוֹלִים מִן הַגּוֹלָה בִּימֵי כוֹרֶשׁ, שֶׁהִתְחִילוּ לִבְנוֹת אֶת הַבַּיִת, וְהִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם הַכּוּתִים וְהֶחֱדִילוּם. וּכְשֶׁמֵּת כּוֹרֶשׁ וּמָלַךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְהִתְנַשֵׂא הָמָן – דָּאַג שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ אוֹתָן שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם בַּבִּנְיָן; וְשָׁלְחוּ בְשֵׁם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְשָׂרֵי עֵבֶר הַנָּהָר לְבַטְּלָן" (רש"י אסתר ט י).