חוקת
פרה אדומה אמנם איננה קרבן, אבל יש מספר קשרים בינה ובין המקדש והקרבנות:
1 - התורה מקפידה שלא יהיה בה מום (יט ב), כפי שנדרש בקרבנות.
2 - לאחר שחיטת הפרה, מזים מדמה שבע פעמים אל נכח פני אהל מועד (יט ד). למעשה, כל הכנת הפרה מתבצע מול שער המקדש.
3 - חלק מאפר הפרה נשמר בחיל (רש"י יט ט).
4 - כתוב בפרשה "כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ" (יט יג). מסביר רש"י שמדובר על מי שנטמא ונכנס לעזרה מבלי שנטהר כראוי עם אפר פרה אדומה.
הפטרת חוקת
לפני שיפתח מתחיל את המלחמה כנגד בני עמון, הוא נודר נדר לה': "וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַיהוָה וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה" (שופטים יא ל-לא).