לעניין בטל התמיד ברש"י הלקוי על תענית כתוב שהמלכות גזרה שמד שלא להקריב
יש פקפוקים גדולים ביחוס פירוש זה לרש"י לא רק מכאן
פירוש זה הוא בסתירה לרש"י מסכת ערכין דף יא עמוד ב
שלא היו להם כבשים מחמת שהיו צרים על ירושלים ואין יוצא ובא.אם זה היה שלושה שבועות לפני החורבן, שמדות המלכות כבר לא עניינו את המורדים, בעיקר ביום הבקעת העיר, כלומר החומה הפנימית שנותרה להגן על העיר.
יש בדניאל ב2 מקומות על הסרת התמיד ו /או זבח ומנחה ושקוץ משומם
אם המשנה מתכוונת לזה הרי זה בימי בית ראשון
הלשון גזרה המלכות שמד מתאימה למלכות רומי או יוון.
אולי כוונת המפרש שבימי הבית השני היתה גזרת שמד לביטול התמיד, ולא סמוך לחורבן הכללי
אבל מהסוגיא בערכין נראה שמאז הביטול כבר לא היו כבשים לצורך התמיד
זה בערך מה שעלה בידי
אליהו לוין