ליום פטירת עזרא הסופר:
והנה התמליל של ההקלטה:
אין אנו יודעים מי בדיוק תיקן את תפילת הדרך.
שנינו [ברכות ט ד]
הַנִּכְנָס לִכְרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם,
אַחַת בִּכְנֵיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ.
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:
אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנֵיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ.
וְנוֹתֵן הוֹדָיָה לְשֶׁעָבַר,
וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא.
מפרש הרמב"ם:
ומה שאמר בכאן מתפלל – אינו רוצה לומר תפילה בכוונה ולפאת מזרח, ולא גם כן ברכה, אבל היא בקשה.
[הרב אשר וייס (מנחת אשר, בראשית): ייתכן שלשיטת הרמב"ם כל דין תפילת הדרך הוא רק מידת חסידות ולא חובה.]
תוספתא [ברכות ו כא]: יצא לשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני לשלום כך יהי רצון מלפניך שאגיע למקומי.
תלמוד בבלי ברכות ס א:
דפוס וילנא: יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך
מינכן 95: יצא או' יהי רצון מלפניך יי אלהי כשם שהוצאתני מן הכרך הזה לשלום כן תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ב'א'י' שומע תפילה
בנוסף לסוגיה זו בפרק תשיעי במסכת ברכות, הגמרא בפרק רביעי של מסכת ברכות כט: מסבירה שאליהו הנביא המליץ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא להתפלל תפילת הדרך, ושם מוגדרים כמה תנאים לאמירתה, כגון שיש לאומרה בדרך שאורכה לפחות פרסה, אך נחלקו דעות פוסקי ההלכה בנוגע להגדרה המדויקת של הדרך שמחייבת תפילת הדרך, והאם אורך הדרך הוא המחייב תפילה או מידת הסכנה של הדרך, גם אם היא קצרה יותר מפרסה. יש אף מי שאומר שתפילת הדרך אינה אמורה להיות תפילה יומיומית שגרתית.
עכ"פ מקובל לפסוק שתפילת הדרך צריכה להיאמר לא רק ביציאה לדרך שהיא מסוכנת מאוד והרת גורל, כמו יציאת יעקב בבורחו לחרן שממנה ישוב כעבור שנים רבות, אלא גם לרוב ההולכים בדרכים.
בנוסף לסוגיה זו בפרק תשיעי במסכת ברכות, הגמרא בפרק רביעי של מסכת ברכות כט: מסבירה שאליהו הנביא המליץ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא להתפלל תפילת הדרך, ושם מוגדרים כמה תנאים לאמירתה, כגון שיש לאומרה בדרך שאורכה לפחות פרסה, אך נחלקו דעות פוסקי ההלכה בנוגע להגדרה המדויקת של הדרך שמחייבת תפילת הדרך, והאם אורך הדרך הוא המחייב תפילה או מידת הסכנה של הדרך, גם אם היא קצרה יותר מפרסה. יש אף מי שאומר שתפילת הדרך אינה אמורה להיות תפילה יומיומית שגרתית.
עכ"פ מקובל לפסוק שתפילת הדרך צריכה להיאמר לא רק ביציאה לדרך שהיא מסוכנת מאוד והרת גורל, כמו יציאת יעקב בבורחו לחרן שממנה ישוב כעבור שנים רבות, אלא גם לרוב ההולכים בדרכים.
אף שהגדרים ההלכתיים של תפילת הדרך התחדשו על ידי חז"ל, בניסוח שלה הלכו יוצריה של תפילת הדרך בעקבות תפילות דרך מקראיות.
עזרא ח':
(טו) וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא אֶל אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם…
(כא) וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם עַל הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכׇל רְכוּשֵׁנוּ. (כב) כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעׇזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ כִּי אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר יַד אֱלֹהֵינוּ עַל כׇּל מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כׇּל עֹזְבָיו. (כג) וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת וַיֵּעָתֵר לָנוּ…
(לא) וַנִּסְּעָה מִנְּהַר אַהֲוָא בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְיַד אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה עָלֵינוּ וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל הַדָּרֶךְ.
הלשון המתארת את היענות ה' לתפילתם, שובצה בנוסח תפילת הדרך שבידינו: "וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ" (בבלי ברכות כ"ט:; בבלי ברכות ס'.).
מוקדש להצלחת ילדיי, שבזכות הלימוד איתם התעוררתי לעסוק בסוגיית תפילת הדרך, מקורותיה ולשונותיה.