קבצים לעשרה בטבת 3 - פטירת עזרא

[צבי שביט‎]

בס"ד

שלום,

מצ"ב קובץ על פטירת עזרא.

הקובץ נמצא גם בגוגל דרייב כאן  .

קישור לכל הקבצים של כל החגים כאן.

----------------

מצורפים בהמשך הדוא"ל מספר מאמרים שקיבלתי מאוריאל פרנק על עזרא הסופר, וכן התייחסות לקשר בין תפילת הדרך ועזרא הסופר, (גם זה מאוריאל).

מאמר מומלץ [ותגובות מעניינות] על אחת מתקנות עזרא - שינוי הכתב:

כתב התורה והבנת התורה | שיעורי הרב יואל עמיטל (yoelamital.com)

"נתינת התורה" על ידי עזרא הסופר היתה הרחבת ידיעת התורה להמון על ידי שינוי כתב התורה לכתב אשורי שבו כבר הורגלו ישראל, בדומה למה שעשה רבינו הקדוש כשכתב את התורה שבעל פה ובכך גרם להפצת התורה ולשמירתה. להנחלת התורה להמון היה "מחיר" גם אצל עזרא וגם אצל רבי יהודה הנשיא: לימוד התורה הכללי גרם להתחזקות הצדוקים שהחלו לדרוש את פשטי המקראות, ולאחר שנכתבה תורה שבעל פה נתרבו המחלוקות; ואף על פי כן זה עדיף על פני צמצום ידיעת התורה[16]. ולכן מובנת ההשוואה בין משה רבינו לעזרא הסופר: "ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו לישראל… ואף על פי שלא ניתנה תורה על ידו נשתנה על ידו הכתב".

-----

מומלץ לשמוע שיעור מענין זה של הרב אורי שרקי: https://meirtv.com/shiurim/shiur-13524/

שיעור על דמותו של עזרא הסופר, הרב מתמקד בעזרא על רקע התקופה של סיום תקופת הנבואה והופעתה של החוכמה,סיקור ההשפעה בעולם על העלמות הנבואה על עם ישראל והגויים, מה ההבדל בין החכמה לנבואה ומה השפעת עזרא על עם ישראל בדורו ועל שאל הדורות. התייחסות לתקנות עזרא (כתב אשורי, תפילה ועוד)

אורך השיעור: 55 דקות

---------------------

ליום פטירת עזרא הסופר:

119. תפילת הדרך של עזרא הסופר (כולל הקלטה): https://www.maanelashon.org/?p=553

והנה התמליל של ההקלטה:

אין אנו יודעים מי בדיוק תיקן את תפילת הדרך. 

שנינו [ברכות ט ד]

הַנִּכְנָס לִכְרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם,

אַחַת בִּכְנֵיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ.

בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:

אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנֵיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ.

וְנוֹתֵן הוֹדָיָה לְשֶׁעָבַר,

וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא.

מפרש הרמב"ם:

ומה שאמר בכאן מתפלל – אינו רוצה לומר תפילה בכוונה ולפאת מזרח, ולא גם כן ברכה, אבל היא בקשה.

[הרב אשר וייס (מנחת אשר, בראשית): ייתכן שלשיטת הרמב"ם כל דין תפילת הדרך הוא רק מידת חסידות ולא חובה.]

תוספתא [ברכות ו כא]: יצא לשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני לשלום כך יהי רצון מלפניך שאגיע למקומי.

תלמוד בבלי ברכות ס א: 

דפוס וילנא: יצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך

מינכן 95: יצא או' יהי רצון מלפניך יי אלהי כשם שהוצאתני מן הכרך הזה לשלום כן תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ב'א'י' שומע תפילה 

בנוסף לסוגיה זו בפרק תשיעי במסכת ברכות, הגמרא בפרק רביעי של מסכת ברכות כט: מסבירה שאליהו הנביא המליץ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא להתפלל תפילת הדרך, ושם מוגדרים כמה תנאים לאמירתה, כגון שיש לאומרה בדרך שאורכה לפחות פרסה, אך נחלקו דעות פוסקי ההלכה בנוגע להגדרה המדויקת של הדרך שמחייבת תפילת הדרך, והאם אורך הדרך הוא המחייב תפילה או מידת הסכנה של הדרך, גם אם היא קצרה יותר מפרסה. יש אף מי שאומר שתפילת הדרך אינה אמורה להיות תפילה יומיומית שגרתית.

עכ"פ מקובל לפסוק שתפילת הדרך צריכה להיאמר לא רק ביציאה לדרך שהיא מסוכנת מאוד והרת גורל, כמו יציאת יעקב בבורחו לחרן שממנה ישוב כעבור שנים רבות, אלא גם לרוב ההולכים בדרכים.

בנוסף לסוגיה זו בפרק תשיעי במסכת ברכות, הגמרא בפרק רביעי של מסכת ברכות כט: מסבירה שאליהו הנביא המליץ לְרַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא להתפלל תפילת הדרך, ושם מוגדרים כמה תנאים לאמירתה, כגון שיש לאומרה בדרך שאורכה לפחות פרסה, אך נחלקו דעות פוסקי ההלכה בנוגע להגדרה המדויקת של הדרך שמחייבת תפילת הדרך, והאם אורך הדרך הוא המחייב תפילה או מידת הסכנה של הדרך, גם אם היא קצרה יותר מפרסה. יש אף מי שאומר שתפילת הדרך אינה אמורה להיות תפילה יומיומית שגרתית.

עכ"פ מקובל לפסוק שתפילת הדרך צריכה להיאמר לא רק ביציאה לדרך שהיא מסוכנת מאוד והרת גורל, כמו יציאת יעקב בבורחו לחרן שממנה ישוב כעבור שנים רבות, אלא גם לרוב ההולכים בדרכים.

אף שהגדרים ההלכתיים של תפילת הדרך התחדשו על ידי חז"ל, בניסוח שלה הלכו יוצריה של תפילת הדרך בעקבות תפילות דרך מקראיות.

 

עזרא ח':

(טו) וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא אֶל אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם… 

(כא) וָאֶקְרָא שָׁם צוֹם עַל הַנָּהָר אַהֲוָא לְהִתְעַנּוֹת לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לָנוּ וּלְטַפֵּנוּ וּלְכׇל רְכוּשֵׁנוּ. (כב) כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעׇזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ כִּי אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר יַד אֱלֹהֵינוּ עַל כׇּל מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כׇּל עֹזְבָיו. (כג) וַנָּצוּמָה וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל זֹאת וַיֵּעָתֵר לָנוּ… 

(לא) וַנִּסְּעָה מִנְּהַר אַהֲוָא בִּשְׁנֵים עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְיַד אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה עָלֵינוּ וַיַּצִּילֵנוּ מִכַּף אוֹיֵב וְאוֹרֵב עַל הַדָּרֶךְ.

 

הלשון המתארת את היענות ה' לתפילתם, שובצה בנוסח תפילת הדרך שבידינו: "וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ" (בבלי ברכות כ"ט:; בבלי ברכות ס'.).

מוקדש להצלחת ילדיי, שבזכות הלימוד איתם התעוררתי לעסוק בסוגיית תפילת הדרך, מקורותיה ולשונותיה. 

[צבי שביט‎]