כתב הרמ"א (סימן תקנט סעיף א) שבליל תשעה באב "מתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים".
ומכיון שיש שטעו בהבנת דבריו, וחשבו שכוונתו לתפילה במתינות.
יש לציין למש"כ בביאור הגר"א: ומתפללים כו'. מסכת סופרים סוף פרק י"ח; בתפלת ערבית אין אדם שומע לחבירו מפני שהם מתפללי' בלחישה:
הרי ש'בנחת' - פירושו שמתפללים בשקט מוחלט עד שאין אדם שומע לחבירו.
ועיי"ש במסכת סופרים בהמשך (בתחילת פרק יט) שבבוקר מתפללים בקול נמוך.
והשקט ודממה זה חלק מ'דרך אבילות', כמפורש ב'איכה רבה' (על 'ישב בדד וידום' שבפרק ג) בתשובת מלאכי השרת.