להלן מספר תוספות:
- כולנו יודעים שירושלים נגאלה בכ"ח באייר תשכ"ז. אולם, מתברר ששנים רבות לפני כן החלה הרחבת
ירושלים בה' באייר בשנת תרכ"ט. מצורף קובץ ("הרחבת ירושלים החלה בה' באייר תרכ'ט")
שמתאר את הארוע. לפי מה שרשום בקובץ המצורף, לדעת הגר"א יש סגולה מיוחדת ביום העשרים לעומר (ה' באייר). כפי שכתוב שם המקור הוא מספר "מדרש שלמה" של הרב שלמה זלמן ריבלין, פרק ט"ז. מצורפת סריקה של הקטע הנ"ל בספר.
- מובא בכתבי הקבלה של הגר"א (מדרש שלמה פרק ז' על ספירת העומר - הקובץ מצורף)
כי ימי העומר ימי התעלות בקדושה, אולם מאידך, ימים אלו רגישים להתדבקות הקליפה. זאת, פרט
לשני ימים - יום העשרים בעומר (ה' באייר) ויום ארבעים ושניים בעומר (כ"ז
אייר). הוא מבאר שם כי שניהם קשורים לשילוב קו הרחמים (יסוד דתפארת ומלכות
דיסוד).
כפי שהבאנו, תלמידי הגר"א כיוונו את יום עשרים לעומר, ה' באייר תקע"ב, להנחת היסוד להקמת 'בית מדרש אליהו' על שם רבם. ואמרו אז תלמידי הגאון ברוח קודשם, כי על ידי הנחת היסוד לבית המדרש ביום זה נפתח חלון במחיצת הברזל שבין השמים לארץ, להחזרת החיבור של זכות אבות שנפסק מאז חורבן בית המקדש.
מאוחר יותר כיוונו ממשיכיהם להניח ביום העשרים לעומר ה' באייר את אבן הפינה לשני הבתים הראשונים לשכונה החדשה שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה - שכונת נחלת שבעה, בשנת תרכ"ט ( 1869) וביארו שיום זה הוא "יסוד שבתפארת", שכולל את כל הספירות, ורומז להשפעת מידתו של יעקב אל יוסף, שבכוחו להתגבר על שרו של עשו לבנות את הארץ (עפ"י ספר 'קול התור' פרק חמישי עמ' 114, 'מוסד היסוד' עמ' 184, מדרש שלמה עמ' 53).
שחרור ירושלים החל בכ"ז באייר תשכ"ז והסתיים בכ"ח באייר.
- מובא בשם הגאון מווילנא בספר קול התור (א, ט):
"ענה רבנו, אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים ריבוא בפעם אחת, צריכים לעשות זאת מיד, כי מספר זה של ששים ריבוא כוח גדול ושלם להכריע את הס"מ (השטן) בשערי ירושלים". ואכן בעת הקמת המדינה היו בארץ קצת יותר מששים ריבוא יהודים, ובמלחמת ששת הימים היו ששים ריבוא גברים (קטעים שהביא הרב מתוך ספרו של הרב שמואל יניב שליט"א 'התגלות').
- אולם לא רק לדעת הגר"א, ה' באייר הוא יום שקשור לגאולה. למרבה הפלא מתברר
שגם לדעת הרבי מסאטמר, ה' באייר הוא תאריך שמסוגל לגאולה. קיבלתי בעבר
מאמר שעוסק בספירת העומר. בסוף המאמר, הופיע מכתב תגובה למאמר הנ"ל, מהרב יואל טייטלבויים מחסידי סאטמר. לצורך
הנושא שלנו, לא חשוב כרגע נושאו של המאמר ולא נושא התגובה. בכל אופן, לפי מכתבו של הרבי מסאטמר, בימים שלאחר השואה היה זמן מוכן לגאולה. כמו כן, ה' באייר הוא יום מסוגל
לגאולה. להלן הציטוט הרלוונטי מתוך מכתבו:
"... ע"פ המובא בשם הרה"ק מסאטמאר זי"ע שאחר ימי התלאות בהשואה
היה זמן מוכן לגאולה, רק באשר שרו ניגון התקוה בעת פדיונם מהלאגרן וכו', שרצו גאולת
המינים, נתחלף לגאולה של כח הס"ם שהוא שר הרוחני של ממשלת המינים ע"כ. וכן
ע"ד ששמעתי בעניין ה' אייר שהוא יום מסוגל לגאולה וכאשר לא זכו שציפו לגאולה בכוח
הזרוע נתחלף לגאולה של הס"ם" (ההדגשות הן כמובן שלי- צבי).
- אמנם לפי המכתב, הרבי מסאטמר סבור שהגאולה התחלפה לכוחו של הס"מ, אבל לעומתו, רבנים רבים (כולל רבנים חרדים) סברו שהקמת המדינה היא דווקא התחלת הגאולה. מצ"ב קובץ עם דעתם של רבנים רבים בנושא (שם הקובץ המצורף: "דעת רבותינו על יום העצמאות ועל הקמת מדינת ישראל").
- בט"ו בשבט תש"ט נפתחה האסיפה המכוננת הראשונה בכנסת במדינת ישראל. בבחירות הראשונות לכנסת התאחדו כל המפלגות הדתיות והחרדיות למפלגה אחת. לקראת הבחירות התפרסם כרוז עליו חתמו כמאתים רבנים מכל גווני הציבור הדתי והחרדי. הכרוז פותח במילים: "נודה לה' על שזכינו ברוב רחמיו וחסדיו לראות את הניצנים הראשונים של האתחלתא דגאולה, עם הקמתה של מדינת ישראל" (מצורף צילום מהספר "התקופה הגדולה" של הרב מנחם מנדל כשר ובו מופיע נוסח הקריאה עליה חתומים רבנים מחוגים שונים).
- להלן דברים נפלאים בשם הרב אליעזר מלמד שליט"א:
שנת הקמת המדינה התש"ח, היא השנה ה-5708 מבריאת העולם. ובפסוק ה-5708 מתחילת התורה נאמר: "והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והיטיבך והרבך מאבותיך".
ובפסוק ה-5700 (שנת הת"ש) כנגד השנה שבה התחילה השואה, נאמר: "ויחר אף ה' בארץ ההיא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה".
ובפסוק ה-5727, כנגד שנת מלחמת ששת הימים ( התשכ" ז) , נאמר: "ועשה ה' להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי". ומלך ירדן ששלט אז בירושלים נקרא 'חוסין' - אותיות 'סיחון'.
- ראש ישיבת כסא רחמים כבוד הרב מאיר מאזוז זצ"ל כתב רמזים חשובים על תקומת ישראל בדורנו מפרק י"ב בספר דניאל. הנה דבריו של הרב מאזוז:
וּבָעֵ֣ת הַהִיא֩ יַעֲמֹ֨ד מִֽיכָאֵ֜ל הַשַּׂ֣ר הַגָּד֗וֹל הָעֹמֵד֮ עַל־בְּנֵ֣י עַמֶּ֒ךָ֒ וְהָיְתָה֙ עֵ֣ת צָרָ֔ה אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־נִהְיְתָה֙ מִֽהְי֣וֹת גּ֔וֹי עַ֖ד הָעֵ֣ת הַהִ֑יא.....׃
ניקח את ההיסטוריה כולה, ותראו שאף פעם לא הייתה צרה כמו השואה, היה חורבן בית ראשון וחורבן בית שני, היו מלחמות, מלחמה באופן טבעי – "כזה וכזה תאכל החרב" (שמואל-ב' י"א, כ"ה), ואפילו אז לא הגיעו לשישה מיליון בשום פנים . אבל מה שהיה בשואה עלה על כל דמיון. "והיתה עת צרה אשר לא נהיתה" - לא היה כמוה מעולם, ככה כתוב, "מהיות גוי" - מעם ישראל שהיו גוי – "עד העת ההיא".
אבל יש נחמה בסוף הפרק (פסוק י"ב) – אַשְׁרֵ֥י הַֽמְחַכֶּ֖ה וְיַגִּ֑יעַ לְיָמִ֕ים אֶ֕לֶף שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃
דורות רבים חשבו שזה אלף שלוש מאות שלושים וחמש שנים, אבל האבן עזרא אומר זה לא יכול להיות שנים, כי כתוב "אשרי המחכה ויגיע" - מי יכול לחיות אלף שלוש מאות שנה? "ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה" (תהלים צ', י').
אלא שם מדובר על ימים.* הפסוק אמר מפורש – "אשרי המחכה ויגיע לימים – ויש זקף גדול בתיבת לימים - אלף שלוש מאות שלשים וחמשה".
ומספר הימים מראש השנה שנת תש"ה (זו השנה האחרונה של השואה) עד יום חמשה באייר תש"ח הם אלף שלוש מאות שלושים וחמשה ימים!
אני גיליתי את זה, לקחתי לוח שנה וספרתי את הימים בשנים: תש"ה, תש"ו, תש"ז, תש"ח עד חמשה באייר ויצא לי אלף שלוש מאות שלושים וחמשה יום (למה כבוד הרב התחיל את הספירה מראש השנה תש"ה? מפני שהשואה הסתיימה בכ"ו באייר תש"ה. מתי הוחלט בשמיים על סיום השואה? בראש השנה, כך היא האמונה היהודית. ולכן ספר כבוד הרב 1335 ימים מראש השנה תש"ה. ספירתו תמה בתאריך ה' באייר תש"ח. וראו איזה פלא. נס גדול, ברוך ה', יום הקמת מדינת ישראל).
אם כן הפסוק רומז שבמלאת אלף שלוש מאות שלושים וחמשה ימים יהיה משהו – "אשרי המחכה ויגיע", והיה מה שהיה. יש אנשים יאמרו לא, זו ציונות. זה לא ציונות, זו מציאות. אנחנו לא מדברים על ציונות, אנחנו מדברים שפעם היו ישראל נרמסים ונרדפים, בזויים וסחופים למשיסה, "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים הלא ה' זו חטאנו לו" (ישעיה מ"ב כ"ד), ואחר כך הגיע הזמן שישראל מרימים את הראש, גם זה דבר גדול.
עד כאן דברי הרב מאזוז.
רעיון הבסיס הופיע בעלון מספר 307 של "בית נאמן" בשמו של ראש ישיבת כסא רחמים כבוד הרב הנאמ"ן מזוז. הרחבת הרעיון על ידי הרב הראל פדידה, מפעיל מיזם ניסי ה' ועוזו במדינת ישראל. לצפיה כאן. הבהרה:
החישוב המדויק של מספר הימים בין א' בתשרי תש"ה (ראש השנה תש"ה) לה' באייר תש"ח (יום העצמאות תש"ח) לפי הלוח העברי הוא 1,335 ימים.
הסבר החישוב:
התקופה כוללת:
1. *שנת תש"ה* – שנה פשוטה (354 ימים).
2. *שנת תש"ו* – שנה מעוברת (384 ימים).
3. *שנת תש"ז* – שנה פשוטה (353 ימים).
4. *חלק משנת תש"ח* – מה' בתשרי עד ה' באייר (244 ימים).
סך הכול: 354 + 384 + 353 + 244 = 1,335 ימים.
מקורות:
המידע אודות אורכי השנים בלוח העברי, כולל שנים פשוטות ומעוברות, מופיע במקורות כגון:
- המשך רמזים קדושים בתקומת עם ישראל מראש ישיבת כסא רחמים כבוד הרב מזוז זצ"ל:
רק אני זוכר דבר אחד שאמרתי אותו בדרום אפריקה בתשנ"א, ואמרו לי "איך הגעת לזה?!". אמרתי להם התורה אמרה "ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא" (דברים ל"א, י"ז). מה זה "רעות רבות וצרות"? המלחמה העולמית הראשונה התחילה בתרע"ד והסתיימה בתרע"ח, האמצע שלה זה "רעות" – תרע"ו. והמלחמה העולמית השניה התחילה בתרצ"ט והסתיימה בתש"ה, האמצע שלה – תש"ב – (בגימטריא) "וצרות".
יותר מזה, כתוב שם (ט"ז-י"ז): "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים".
"ביום ההוא", איזה יום? לא כתוב יום לפני כן ולא כתוב כלום. "וקם העם וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו, ועזבני, והפר את בריתי אשר כרתי אתו. וחרה אפי בו ביום ההוא, ועזבתים". איזה יום? לא כתוב איזה יום. אבל "ההוא" עולה שבעה עשר - ביום שבעה עשר באלול (תרצ"ט) – "וחרה אפי" - התחילה המלחמה העולמית השניה! (אחד בספטמבר 1939 למניינם). הנה התורה אמרה את זה כאן, רק אנחנו לא רואים שום דבר, וכשרואים אומרים לא, אתה מפרש לאחר מעשה. זה לא לאחר מעשה.
- פעם רבי יעקב הרצוג ישב במעמד של כמה וכמה ראשי דתות, אחד ראש הדת המוסלמית, זה שיעי וזה סוני, ויש נוצרים, ויש נוצרים מסוג אחר, כולם יחד. והוא אמר להם: תגידו לי, יש לכם בספרי הדת שלכם (הרי אתם ראשי דתות) הבטחה כזאת שאחרי אלפי שנים תחזרו למעמד שלכם שהייתם פעם?! התחילו כולם להיזכר, כל אחד תפש את הראש שלו. יש כזה בקוראן? לא. יש כזה בחדית'? לא. יש כזה בברית החדשה? לא. יש כזה בברית בטטה? לא... שום דבר. אמר להם לנו יש! מה יש לכם? כתוב (דברים ל', א'-ב'): "והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה, ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו". כמה עולה ושבת? (בגימטריא) תש"ח. אבל לא חזרו בתשובה "עד הוי"ה" - הוי"ה זה בגימטריא עשרים ושש. עשרים ושש שנים אחרי תש"ח, זו שנת תשל"ד - מלחמת כיפור. ואז אלפים חזרו בתשובה.
- באחד הקבצים המצורפים ("יום העצמאות של האדמור מסדיגורא") מסופר על הרב אברהם יעקב פרידמן - האדמו"ר מסדיגורא, שהיה רגיל לומר ביום העצמאות הלל בברכה. כמו כן הוא נהג לתלות על גג ביתו את דגל מדינת ישראל. הוא נהג גם לקחת מטאטא ולנקות את הרחוב ליד ביתו.
- אחד הקבצים המצורפים (חודש אייר, חודש של הכנה לגאולה - ע''פ הפרי צדיק - המדרשה לידע המקדש), מבוסס כאמור על דברי הפרי צדיק.
להלן הציטוט המלא מדברי הפרי צדיק: "ועיקר האור קבלו בחודש סיון, אך חודש אייר היה ההכנה למתן תורה, וזה שאמר שיבא זיוותן של בני, ומשום הכי נקרא חודש אייר זיו דאית ביה זיוא לאילנא האדם עץ השדה, ואף דזמן אילני דמלבלבי ביומי ניסן..ואז בניסן היה זמן יציאת מצרים וכן נולדו האבות בניסן וחודש אייר ניתן להם שמביא זיו של בני, ומשום הכי בשעת בנין בית המקדש נקרא חודש זיו. .. ואז הרגיש שלמה המלך ע"ה שהתגלות האור הראשון היה התחלת ההכנה בחודש אייר שקודם סיון".