ניתן לקרוא כאן אתר ויקיפדיה וכאן ויקישיבה
מצורפים מספר קבצים שקשורים לימי השובבי"ם.
לפי שאינני יכול להעתיק את כתובת הדוא"ל של "מעדני המלך" (כנראה נעולה בפי. די. אף.) – הריני שולח נוסח מתוקן, מוגה, מדוייק ומדוקדק (בלי שגיאות, כמו: פעם אחד, לנדא, ועוד).מהלוח "דבר בעתו", ליום ה' פרשת שמות.
יש קהל יראים המתענים בימי ה' בשבועות אלה (ר' דין קבלת תענית במנהגי היום, אתמול) ואומ' את ה"סליחות" כנהוג (סליחות לשובבי"ם לפר' שמות) ~ בטריפולי (לוב) א"א תחנון, בגין "פורים שריף". ר' "דברי הימים" (מ111).
כשיש עשרה מתענים בודאי מה טוב להתפלל מנחה יחד לקרוא "ויחל", ולומר "עננו" כבתענית צבור. הכהנים נושאים כפיהם, ואומ' "אבינו מלכנו" (הנוהגים לאמרו בכל ת"צ) (ויש נוהגים כ"תענית יחיד" בלבד), ונהרא נהרא ופשטיה.
גם מי שאינו מתענה, רצוי שימעט מתענוגים, כמש"כ הפוסקים בתענית צבור (וז"ל מכתב אחד הקוראים ב"דער בלאט", פר' שמות ה'תשע"ד: אזוי ווי ס'איז איינגעפירט אז אין טאג פון א תענית צבור ווען קליינע קינדער פאַסטען נישט, און טראָצדעם איז מען אין יענעם טאָג ממעט צו געבן פאר זיי נאַשרייען און אַנדערע תענוגים ווי ווייט מעגליך, איז אַ שטאַרקע סבָרָא אז אויך די אידן וועלכע קענען נישט פאַסטען שובבי"ם, זאָלן כאָטש אין דעם טאָג ממעט זיין בתענוגים, שניידן עטוואַס פונעם טאָג...).
להלן י"ג סעיפים אשר נרשמו מפי הגה"צ ר' שריה דבליצקי זצ"ל להדפיסם לזיכוי הרבים ולע"נ מרת פורטונה גואטה בת ואסי ע"ה. נטמנה במוצש"ק פר' וארא [אור לז"ך בטבתשע"ח] (ומתי יאהרצייטהּ? בכ"ה? בכ"ו?)
א. לתת פרוטה למתן בסתר או לעני בידו, לפני תפילת שחרית [ויאמר/יכוון "אני בצדק אחזה פניך" וגו' (תהלים טוב, טוב)]. כג בטבת
ב. להתפלל שחרית כסדר כל התפילה, כולל קרבנות בלי כל דילוגים והשלמות וכו', בכל נוסח שהוא רגיל, ואם אפשר שיהיה כותיקין, אבל דוקא במנין שנוהגים כפי הנץ הנראה, כי כפי הנץ המחושב, הוא חשש של בדיעבד.
ג. כשסומך גאולה לתפילה במילים "בא"י, גאל ישראל. ה' שפתי" וגו', יכוון שנעשה בזה תיקון גדול, כל שכן אם זה כותיקין כנ"ל.
ד. בברכת "תקע בשופר" ישנו בסידורים הישנים הגדולים "יהי רצון" מיוחד לעניני השובבי"ם, ויש לאמרו בשחרית, במנחה ובערבית. אבל דוקא רק במחשבה ולא בדיבור, כי על פי ההלכה הנגלית אין לכך כל שייכות לברכה זו, ואמירתו מהוה הפסק.
ה. בכל אחת משלש הפעמים שאומרים "ויכולו" בליל שבת, יהרהר במאמר חז"ל (שבת קיט:) כל המתפלל ואומר "ויכולו", שני מלאכי השרת מניחים ידיהם על ראשו ואומרים "וסר עוונך וחטאתך תכופר" (ישעי' ו, ז); עם תשובה, כמובן.
ו. לומר בכל יום – חמישה פרקי תהילים על הסדר.
ז. להשמר מכל חלקי דיבורים אסורים כולל דברים בטלים.
ח. ללמוד כל יום שני סעיפים בחפץ חיים הלכות לשון הרע, וכן להשמר ממנה במשך היום.
ט. להזהר באופן מיוחד בברכות הנהנין, הן בדיניהן, והן באמירתן כמונה מעות.
י. להזהר בשמירת שבת במעשה ובמחשבה. ובפרט בדיבור, שלא לדבר שום שיחות חולין עד כמה שאפשר.
יא. להימנע בכל ימי השובבי"ם מאכילת מאכל פרי או משתיית משתה אחד שתאב אליו באופן מיוחד, חוץ משבתות, ר"ח וט"ו בשבט.
יב. אם אפשר לצום יום אחד בשבוע, רצוי שיצום ביום חמישי. אם חל בו ר"ח[/ט"ו בשבט] יצום ביום רביעי.
יג. להיות פעם אחת במנחה במקום שהש"ץ מכוון את הכוונות של השובבי"ם ומוציא את כל הציבור (הרב פנחסי נ"י עושה זאת בפר' משפטים. בביהכנ"ס החדש בוכרים [בב"ב] ברחוב הרב לנדא, ובביהכ"נ הרב פרץ זצ"ל ברח' מנחם [בב"ב] עושים כן כל יום חמישי).
אגב, אעתיק לכם מהלוח הנ"ל גם את י"ג ההנהגות של ענק-המוסר הגה"צ רבי ישראל סלנטר זצ"ל, ליום היא"צ כ"ה בשבט, מוגהות וערוכות בלשון תקינה.
י"ג הנהגות של הגה"צ רבי ישראל מסלנט זצ"ל
אמת. אל תוציא מן הפה דבר שאין הלב מעיד על אמיתותו.
זריזות אל תבטל רגע לבטלה. עשה את מה שדרוש לעשות.
חריצות. את מה שהוחלט לעשות, עשה בשקידה וברגש.
כבוד. הזהר בכבוד כל אדם גם אם אינו תמים-דעה עמך.
מנוחה. מנוחת הנפש. אין להיות מבוהל. יש לעשות כל דבר במנוחה.
נחת. דברי חכמים בנחת נשמעים, לכן יש להשתדל לדבר כך.
נקיון. נקיון וטהרה בגוף ובבגדים.
סבלנות. סבול במנוחה כל מקרה וכל פגע חיים.
סדר. עשה את כל המעשים והענינים בסדר ובמשטר.
ענוה. הכר חסרונות עצמך והסח דעת ממומי חברך.
צדק. כפשוטו וכדרשתו: וַתֵּר משלך.
קמוץ. אל תוציא פרוטה שלא לצורך.
שתיקה. חשוב את התועלת שבדבריך בטרם תדבר.
ניתן לקרוא כאן אתר ויקיפדיה וכאן ויקישיבה
מצורפים מספר קבצים שקשורים לימי השובבי"ם.
ניתן לקרוא כאן אתר ויקיפדיה וכאן ויקישיבה
מצורפים מספר קבצים שקשורים לימי השובבי"ם.
ניתן לקרוא כאן אתר ויקיפדיה וכאן ויקישיבה
מצורפים מספר קבצים שקשורים לימי השובבי"ם.