דברים שכתבו גדולי עולם על הרב קוק זצוק"ל - לרגל יום פטירתו (ג אלול)
*הרב רחמים חי חוויתא הכהן זצ"ל:*
'הגאון הגדול המפורסם מהרא"י הכהן קוק זצוק"ל'
*הרב כלפון משה הכהן זצ"ל:*
"גאון עוזנו וגאון ירושלים כמה"ר ר' אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו..."
"ממני תלמידו השותה בצמא את דבריו ומעתיר בעדו..."
"לקול השמועה האיומה והנוראה כי עלה שמי שחק הגאון המפורסם כבוד מורנו הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ראש הרבנים ראש הגאונים בירושלים תובב"א, נמס כל לב ורפו כל ידיים. כי הוא היה עמוד גדול לתורה ולעבודה ולישוב ארץ ישראל על ברכי התורה, ולכן פה הסכמנו להיות ביום יו"ד אלול הספד בבית הכנסת הגדולה קינות ודרש על האבדה הגדולה ממחסור הנורא אשר חסרנו שכמעט הוא יחיד בדורו ואין לנו תמורתו. ובכן בטח כי גם במחנה קודשכם כה תעשו לכבוד הגאון הנזכר ולכבוד התורה ולכבוד ירושלים תובב"א, וה' ברחמיו יחיש גאולתנו ויגדור פרצה זו מעל כל ישראל ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר ושבו בנים לגבולם במהרה בימינו אמן. נאום המעתירים בעדו עתרת החיים והשלום" שלח זאת לכל יהודי תוניס.
*בעל "החפץ חיים" מי שכתב את "שמירת הלשון" וה"משנה ברורה":*
"הגאון הגדול האב"ד הראשי באר"י"
כשביזו את הרב אמר "פגעו במרא דארעא דישראל! מען דורף קורע זיין (תרגום מיידיש: יש לקרוע קריעה)! דעו לכם כי הוא קדוש וטהור, וכל הנוגע בו לא יינקה!" "לאלה שמעליבים את הראי"ה – איני נותן שלום!"
*חתן החפץ חיים שלח ומתייחס לחפץ חיים על מרן (הראיה קוק זצוק"ל):*
""בס"ד, יום ו' עש"ק לסדר "ולא יחללו את קודשי בני ישראל" שנת תרפ"ח לפ"ק.
אם כי תמיד התפלץ ליבי בקרבי בשומעי שאנשים אשר בשם שומרי תורה ומצווה יתיימרו יהינו לבזות את האי גאון וצדיק חסיד ועניו נשיא ארעא קדישא מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א! בכל זאת לא יצאתי ברבים להתריע על עלבונה של תורה ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א, המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן (קוק) שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכל זאת לא יצא במחאה גדולה על זה באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם! (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם) אולם בראותי עכשיו בירחון אשר הופיע (חוברת ניסן דנא) המעיז עוד עצמו להקרא בשם 'בית ועד לחכמים', דברי חירוף וגידוף נוראים על מרן הגרא"י הכהן שליט"א שאסור להעלותם אפילו על הגיליון מצאתי חוב קדוש בנפשי לא לחשות (כמבואר ברמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הל' י"א י"ב) שהמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב! והרי זה בכלל כי דבר ה' בזה ומחוייבים לנדותו, ובפרט על עלבון ובזיון האי גאון וחסיד שאסור לעבור בשתיקה על זה ולצאת ולהתריע על האי עלבונה של תורה ולהצטרף למחאתם והתמרמרותם הגדולה של רבני וגאוני אה"ק והגולה על דברי הנבלה הזאת ולא לראות כבלע את הקודש ח"ו, והשי"ת יסיר חרפה מעל בני ישראל וכבוד התוה"ק ירים.
דברי הכותב בלב כואב ומורתח על כבוד התורה הק' הנתונה לשמצה. אהרון הכהן חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח חפץ חיים שליט"א"
"אל כבוד ידיד ה' וידיד נפש כל חי, הרב הגאון הגדול, נר ישראל, נזר תפארת עדת ישורון, גודר גדר ועומד בפרץ, רב פעלים לתורה כו', כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן ראב"ד דק"ק ירושלים קדישא שליט"א "
*החזון איש:*
במכתב אליו כתב: "הרב הראשי הגאון רא"י הכהן קוק הוד כבוד *מרן* שליט"א" נדיר שהחזון איש יקרא לרב כלשהו מרן..
*כאשר עמד הרב קוק לדרוש,* עמד גם ה'חזון איש' על רגליו לכבודו, וכך המשיך לעמוד בכל משך הזמן שהרב קוק עמד. וכיוון שהדברים נתארכו, היו שהציעו ל'חזון איש' להתיישב, אולם הוא השיב קצרות כדרכו: "די תורה שטייט", כלומר התורה עומדת ואיך אשב?!
*הרב איסר זלמן מלצר זצ"ל (הרב של הרב שך):* "אנו גדולים עד בריח הדלת שלו" "יחיד הדור בגאונות, יחיד הדור בצדקות, יחיד הדור בחסידות" "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו... צריך להרגיש, שנפגע עמוד השדרה של כלל ישראל...!" "במשך תשע שנים, רוב הזמן - ישב הרב וכתב "הלכה ברורה", ולפעמים ממש כאבה היד. מידי פעם, הייתי נכנס לברר עניינים קשים. הרב היה שקוע בעניינים אחרים, אבל מיד כששאלתי, נפתח המעיין, והכול קיבל אור חדש, עד שנדמה שזה עתה עסק הרב בדיוק בסוגיה זו!" אמר על רב אחד שדיבר בגנותו של הרב קוק: "קודם שיתפלל תפילת נעילה כפי שהרב קוק מתפלל מנחה רגילה ואז יוכל לדבר עליו!" ""הלוואי שביום כפור הייתי זוכה להתפלל כמו תפילת הרב בכל יום של חול."
"בשנתיים האחרונות הזדמן לנו להיפגש יחד על הכרמל, להתפלל יחד וכו'. במשך שבועות אחדים, היינו בצוותא בחלק גדול מן היום, וניתנה לי אפשרות להתבונן עליו הרבה יותר מאשר בפגישה ארעית. אז ניתנה לי הזדמנות לראות איך נראה פרצופו של אדם שאין לו רגע בלי קדושה!".
"הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות 'ולדבקה בו', שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן. "שר התורה" לאחר פטירתו אמר: "על יד שולחנו של הרב א"א לומר דברים בטלים גם כשהוא איננו..."
*מרנן הגאונים ר"ש סלנט זצ"ל:* "הרב הגאון המובהק הצדיק אשר שמו כשמן תורק מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א"
*ר"ח ברלין זצ"ל:* "רב כהנא ורב חביבא, הגאון האדיר, שמו כן תהלתו... מ' אברהם יצחק הכהן שליט"א"
*הרידב"ז:* "הנשר הגדול שפקיע שמיה בתבל ומלואה ואליו איים ידרושו להאיר להם מתורתו, חכמתו וצדקתו"
*הגרצ"ה קלינברג זצ"ל:* "להאי גברא רבה ויקירא רבה דעמיה מדברנא דאומתיה ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי ארץ איש אשכולות פאר המעלות והמידות כו' וכו' אין גומרין עליו את ההלל מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א האב"ד דעה"ק ירושלם תובב"א והרב הכולל ונשיא דכל ארעא דישראל .."
*הרב שלמה אליעזר אלפנדארי זצ"ל":* ...ומהראוי שכבודו ישתדל אצל הכהן הגדול מוהרא"י קוק .."
"לכבוד הרב הגאון הגדול חריף ובקי כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.. "
*הרב ישראל מאיר הכהן קגן זצ"ל:* 'אל כבוד הגאון הגדול י"א (ירא אלוקים) וכו' וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן"
*הרב המקובל שלמה אלישוב זצוק"ל* (בעל הלשם שבו ואחלמה ידוע מגדולי המקובלים בדורו! סבו של הרב יוסף שלום אליישיב (שליט"א) זצ"ל, ואביו של הרב אברהם אליישיב זצ"ל) :
"רבי אברהם יצחק (קוק) הוא כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה!" " "כשם שישנן שיטות שונות בהלכה, כן ישנן שיטות גם בקבלה. דרך מיוחדת להראב"ד ודרך מיוחדת לרמב"ן, ושיטת האר"י הקדוש שונה משיטת הר"מ קורדבירו, וכיוצא בזה בהמשך הדורות, אצל הרמ"ע מפאנו, הרמח"ל, הגר"א. ואילו הראי"ה קוק, ידע והקיף את השיטות כולן ועליו ניתן לומר: 'כל רז לא אניס ליה'".
על מי שפגע ברב קוק "לי לא תספרו מי זה הראי"ה ומה טיבו. מה אתם יודעים מי הוא? הלא לילות ישבנו יחד!"
"'כבוד ידידי מאז, הרב הגאון, המאור הגדול, שמו נודע לתהילה ולתפארת, כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, ..." "כבוד הרב הגאון, פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי, מהרא"י הכהן, הרב הכולל, המכונה קוק שליט"א ויאר נרו לעולמים. "
*הרב יוסף שלום אליישיב זצ"ל:* "הוא היה גאון וצדיק ראשו בשמים, אגרויסע פון אלע" (הוא הגדול מכולם). נשאל: "הרי ת"ח פלוני, אחד מגדולי הדור, אומר אחרת (שהרב קוק לא היה גדול)! ענה הגרי"ש בפשטות: "הרב קוק היה יותר גדול ממנו!" סיפור: פעם אחת היה עורך אחד במכון הוצאה שמצא קטע שהרב קוק הוציא והדפיס בקובץ תורני. לאחר שהכניס אותו לאוצר מפרשי התלמוד, עורך פלוני הוציא אותו. אחד מהעובדים התלונן על כך. קראתי לעורך ואמרתי לו: "אני רוצה שאתה תלמד איתי את הקטע. אם יש לך קושיה ודבריו של הרב צריכים עיון אז בבקשה". הוא ענה לי: "בכלל לא נכנסתי לעניינים. אני חושב שקטע מכתבי הרב קוק לא מתאים לאוצר מפרשי התלמוד". אמרתי לו: "מרגע זה אתה מפוטר". הוא לא קיבל את הדברים, והלכנו לדין תורה אצל הרב אלישיב. הרב אלישיב היה מזועזע. הוא אמר לאותו עורך: "אתה הכרת את הרב קוק? דע לך שהוא היה קדוש. הוא לא היה שייך לתקופה שלנו, ולא הבינו אותו טוב. בוודאי שר' יוסף רשאי לפטר אותך. אני הייתי עושה אותו דבר". פעם אחת כתב הגרי"ש פסק הלכה בעניין מסוים, וכשסיים לכותבו, הראה לו אחד הנוכחים את דברי הראי"ה באותו עניין, ובהם פסק הלכה שונה. מייד קרע הגרי"ש את פסקו שלו, וביטל דעתו כלפי דעת מרן הראי"ה.
*המקובל הרב מנחם מנכין הלפרין זצוק"ל:* "'כתיבה וחתימה טובה לידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול צדיק יסוד עולם מפורסם לתהילה בכל קצוי ארץ, שבחו מי ימלל כבוד קדושתו מי יספר מו"ה מרנא ורבנא מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ע"ש כל אשר לו כולם יעמדו על הברכה אמן .
ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא ונקרא שמו 'ראש מילין' שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגדולתו עד אין חקר. מה רבו מעשיו בזה נורא מאוד מי ימלל תהילתו.
יתן לו השי"ת אריכות ימים ושנים טובים ואז יראה העולם את גודל תקפו וגבורתו בנגלה ובנסתר אשרי העם שככה לו אמן ."
*המקובל הרב חיים יהודה לייב אוירבך זצ"ל (אביו של הגרש"ז זצ"ל ):* "מעלת כבוד תורתו, ידיד נפשי, הרב הגאון האדיר, שר התורה, פאר הדור, החסיד שבכהונה, החוקר ומקובל, העומד לנס עמו, מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים לארץ ישראל בעיר הקדש ירושלים תבנה ותכונן."... "נקדם בברכה את פני רבנו הגאון הצדיק אור ישראל וקדושו כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ליום עליתו ירושלימה עיה"ק תוב"א לשבת על כיסא כבוד התורה להיות אב ורועה את עמו בקודש. אנו מברכים את היום אשר זכינו לראות את רבנו מתבשר בבשורת ציון וככהן בבית ה' יהיה לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל ובישיבתנו שער השמים המוקדשת ללימוד רזי התורה וחכמת האמת אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה"
*הרב שלמה-זלמן אויירבך זצ"ל:* "הרב היה גדול בכל, איש האשכולות. מאיזה צד שהיית מתבונן בו, היית רואה את גדולתו, את יחידותו. גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד."
"הרב היה גאון מופלא וקדוש עליון! וחבל מאוד שבגלל ניגודי דעות בתוך הציבור התורני ממעטים את דמותו ומתנכרים אפילו לספריו ההלכתיים. והלא ספריו מצטיינים בישרותם ומתשובותיו הבהירות לשאלות השונות שנתעוררו בזמנו אפשר ללמוד דרכי פסיקה והוראה". "...לא היו גדולים כמוהו בדורו. זו הייתה גדלות מיוחדת... היה הרב גדול לא רק בדורו אלא בדורות!" בדורות!!!!
"היה היחיד בדורו שידע ללמוד את חכמת הקבלה ואת חכמת האגדה לעומקה של הלכה." כשהוא היה אומר "דער רב", ("הרב" סתם ללא שם ספציפי) כוונתו הייתה לרב קוק.'
"'היחיד שהנני מכיר שמגיע לו התואר 'רב' בכל המשמעויות של תואר זה הוא מרן הרב קוק זצ"ל"
"אני אינני תלמיד של הרב זצ"ל, אני חסיד שלו..."
כתב : 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל"
סיפר בחור שלמד בישיבה לצעירים של "מרכז הרב" שפעם התלבט בדרכו, ופנה אל הגרש"ז זצ"ל ושאלו, שמא כיוון שרוב הגדולים אינם הולכים בדרכו של הרב קוק, גם הוא צריך ללכת בדרכם של הרוב. ענה לו הרב אוירבך: "מה אתה מדבר? בזמן הרב קוק רוב ככל גדולי ישראל היו בטלים אצלו!" "אני מפחד מיום הדין על שלא מחיתי על ביזוי כבוד הרב (קוק) זצ"ל." ואח"כ הוסיף דוגמא: "היה מקרה מסוים שהתפרסמה חוברת (השמצות) כנגדו, והכרתי את העניין וידעתי שזה לא היה נכון, אבל לא מחיתי..."
סיפר כתב "בקהילה", יעקב פרידמן : "שמעתי במו אוזניי ממרן הגרש"ז אויירבך: 'הוא הרי היה קדוש עליון, אך אם אומר זאת ברחוב ישליכו עליי אבנים!'"
*המקובל הרב משה יאיר וינשטוק זצ"ל:* "הרב היה לבוש בבגדי לבן וכשאמר את ה'תורה', היו פניו כפני מלאך אלוקים צבאות".
*המקובל הרב יעקב מונסה זצ"ל:* "אפשר לחזור הביתה! כל מה שמספרים עליו מתנגדיו הוא הוצאת שם רע! אני מסתכל עליו ורואה את השכינה על פניו!"
*הרב יהודה ירוחם פישל פרלא זצ"ל:* 'כבוד הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מה"ר אברהם יצחק הגאב"ד דפה שליט"א"
*הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל:* ""הרב קוק הוא צדיק גמור, ..."
*הרב זליג ראובן בנגיס זצוק"ל:* "הרב הגאון האמיתי, תפארת ישורון, נודע לתהילה בקרב עם סגולה כו' כקש"ת מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, האבד"ק ירושלים עיה"ק תובב"א"
"הוד כבוד ידי"ע וידי"נ, הרב הגאון האדיר, תפארת ישראל וכו', כקש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק קוק שליט"א, הכהן הגדול מאחיו, רב הראשי לאה"ק בתוככי ירושלים עיר קדשנו ת"ו, שלום לו ולתורתו, ושלום לכל החוסים בצל חכמתו ויראתו, וכל אנשי עדתו, יתברכו בכל טוב סלה איש איש כברכתו".
*הרב פנחס הלוי אפשטיין זצ"ל:* "לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מוהרא"י הכהן שליט"א האב"ד דפעה"ק "
*הרב מנחם מנדל ז'ק זצ"ל:* "להוד כבוד ידיד ד' וידיד עמו וידיד נפשי עד מאד ה"ה הרב הגאון הגדול הנשגב ונעלה בנגלה ונסתר, חוקר ומקובל צדיק במעשיו וחסיד בדיעותיו ואוצר כל מדה נכונה ומפורסם לתפארת ישראל וכו' וכו' וכו' כבקש"ת כמוהר"ר ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הגאב"ד דירושלם תבב"א."
"טוב להוד כבוד ידיד ה' וידיד חמדת ישראל וידיד נפשי עז עוד מאז ה"ה הגאון הגדול המובהק מעוז ומגדול בתורה חכמה ויראה, בגליא ורזיא, פאה"ד, מפורסם לתהלה וכו' כבקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן הגדול וגאב"ד דירושלים עיר קדשנו תבב"א".
*הרב בן ציון גולדברג-יאדלר זצ"ל:* "כשאני יורד ממדרגות ביתו של הרב קוק, אני מרגיש שנתווספה לי יראת שמים!"
*הרב משה קליֶרס זצ"ל:* "בעזה"י יום א לחודש שבט שנת תרפ"ה פעה"ק טבריה ת"ו תפארת גדולה ועטרת ישועה מע"כ הרב הגאון הגדול, מעוז מבצר ומגדול, מפורסם לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה, כליל המדע והתבונה, פאר עולם וכו' כש"ת מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א..."
*הרב ברוך מרקוס זצ"ל:* "כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, אור ישראל, נזר תפארתו כקש"ת מו"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש הרבנים בעה"ק ירושלים תובב"א. אחדשה"ט באהבה והדרת הכבוד והמשפט לגאון כמוהו!"
*הרב חיים עוזר גרודזינסקי זצ"ל:* "'הוד כבוד ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם וכו' כש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א"
*הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל:* "'ברכה ושלום לכבוד הגאון הגדול המפורסם וכו' כ"ג מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א " "'ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב דעה"ק ירושלים תובב"א. "
*הרב משה מרדכי אפשטיין זצ"ל:* "להוד כבוד ידיד ה' וידיד בית ישראל, הגאון האמיתי, מופת הדור, אוצר התורה החכמה והיראה, מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל."
*הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקה") זצ"ל:* "וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק."
*הרב יצחק הוטנר זצ"ל:* "'הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול, עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א" "הרב היה בקי בכל התורה כולה, בבלי וירושלמי, בנגלה ובנסתר, כל רז לא אניס ליה...!" "הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות מכל אותם אשר חלקו עליו!" " 'הרב היה איש הגר"א!' וכוונתו למה שכתב ב"פחד יצחק" (ר"ה, מאמר י"ד)"הגר"א - איז דער פשט - התיחסות לכל מקצועות התורה מבל להבליט פנים אחד על השני - היקף כללי המאחד את כל חלקי התורה". ועל קשריו על הרב אמר: "הקומה התחתונה שלי... היא הסבא מסלבודקה והקומה העליונה היא הרב קוק!" ו"אלמלא נפגשתי עם הרב קוק הייתי חסר 50% מהווייתי!"
*הרב סלימן מנחם מני זצ"ל:* "'לכבוד מ"ע עטרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, כתר תורה, הוא זיוה הוא הדרה, הרב הגאון המפורסם לשם טוב ולתהלה, ראשון לציון וראש רבני עיה"ק ירושלם ת"ו, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק קוק שליט"א, ויהי שמו לעולם, כירח יכון עולם, כי"ר..." "כסא כבוד הדר"ג שליט"א ירום ונשא להוד ולתפארת וללבי עטרת, כאות נפשו הטהורה וכעטרת המוקירו ומכבדו ברגשי כבוד ויקר, סאלימן מנחם מני הי"ו."
*הרב שלמה זלמן זלזניק זצ"ל* - ראש ישיבה בישיבת "עץ חיים" לצד הגרא"ז מלצר, סיפר לגרמ"צ נריה זצ"ל: "פעם אחת ביום שישי אחר הצהריים, הייתי מוכרח לגשת אל הראי"ה לסדר איזה עניין בקשר לישיבה. כשבאתי לביתו וניגשתי לדלת חדרו הקטן בו ישב, למד וכתב, לא דפקתי מייד אלא שמתי אוזן לשמוע אולי הרב לומד, ואין להפריעו. והנה עולה באוזני קול המיה נרגשת... הרב לומד פרקי תנ"ך בהטעמה מרובה, וחוזר עליו ביתר הטעמה. ופתאום קולו עולה והוא חוזר וקורא את הפסוק בהתרגשות גוברת, וכאילו נתגלו לו דברי הנביא בגילוי חדש. הוא עובר לפסוק נוסף, וחוזרים הדברים, והלימוד נמשך. גדלתי בירושלים בין גדולים ויראים, צדיקים וחסידים. ראיתים בלימודם ושמעתים בתפילתם. אבל מעולם לא שמעתי לימוד תנ"ך כזה. היה זה לא לימוד, אלא תפילה. ולא תפילה רגילה, אלא עבודה שבלב. כך מתפללים קדושי עליון בעת רצון, בשעת התעלות, בדחילו ורחימו. עמדתי נרגש וחיכיתי, וגם כאשר נגמר הלימוד, כשנדמה התפילה, עדיין נשארתי עומד רתוק למקומי עד אשר שבה נפשי למנוחתה, ורק אז העזתי לדפוק בדלת. כשנכנסתי היו עוד פני הרב מלאים ריגוש, אולם הוא קיבלני כדרכו במאור פנים, וכשרק שמע את משאלתי הזדרז למלאותה. כשנפרדתי ממנו אמרתי לעצמי: ידעתי שהרב הוא גאון וצדיק, אולם כאן הוא נתגלה לפני כאחד קדמון, שלא מהעולם שלנו... וכל אלה שמרשים לעצמם לבקר את מעשיו או את דבריו, אינם מכירים אותו כלל וכלל. מי שמסוגל ללמוד כך פרק תנ"ך, לא רק שאסור לדבר בו סרה, אלא שאסור גם להרהר אחריו. לא לנו למדוד דרכיו בקנה מידה רגיל, כי גבוה ונשגב הוא מכולנו."
"'גאון' הוא הרב קוק. ישנם בירושלים ראשי ישיבות גדולים ששיעוריהם טובים מאוד, אבל היקף גדול כזה בכל מקצועות התורה - זה יש רק אצל הרב קוק. והוא הוא הגאון האמיתי".
*הרב אהרן קוטלר זצ"ל:* "'מעלת כבוד הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי הארץ, פאר הדור, עמוד הימיני, פטיש החזק, מעוז ומגדול לתורה ולדת כקש"ת מוהרא"י קוק שליט"א ראש הרבנים באה"ק ובירושלים עיה"ק תובב"א'."
*הרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה זצוק"ל הי"ד:* "'אל הוד כבוד ידידי ואהובי הרב הגאון הגדול פאר הדור והדרו אב (?) התורה והיראה וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים בארץ הקודש..."
*הרב אהרן וולקין זצוק"ל הי"ד:* "אישי כהן גדול ידידי חביבי, הרב הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, פאר ישראל והדרו, כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, מרא דארעא דישראל ביתו וזרעו יתברכו בכל טוב "
*הרב צבי פסח פרנק זצ"ל:* "נבצר ממני מחמת חולשתי להעלות על הכתב פרשת גדולת ענק הרוח, הגאון האדיר, פאר הדור, ראי"ה קוק זצ"ל..."
*הרב משה פיינשטיין זצ"ל:* "מה החידוש, הוא הלא היה גאון הגאונים!"
*ר' יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ' זצ"ל* (חב"ד): 'כבוד הרה"ג הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ עה"י פה"ח ( = עמוד הימיני פטיש החזק) רב פעלים כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א".
*ר' שלמה גולדמן מזוויהל זצ"ל* :"צדיק יסוד עולם".
*ר' דוד בורנשטיין מסוכצ'וב זצוק"ל הי"ד:* "השוכן בציון ובוחר בירושלים יחון בספר החיים את כבוד ידידנו ידיד ישראל והרב הגאון הנפלא, הצדיק המפורסם, חכם חרשים ונבון לחשים, דורש טוב לעמו, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א, רב הראשי לעה"ק ירושלים תובב"א ולארץ ישראל.
אחדשכגת"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו. כאשר בחסדי ה' זכיתי להיות בתוככי ירושלים והתענגתי להתודע כ"ג שליט"א וחיבתו חיבת הקודש נתקעה בלבי וכמו כן נתכבדתי ממעכ"ג באות אהבה וידידות, והנני ממקום מרחוק להרגיש רחשי תודה ולהגיש ברכתי אל הכהן הגדול מאחיו..." "הלב נדהם ונדחף לשמוע כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו, אוי לה לספינה שאבד קברניטה... היה הקברניט המיוחד שהיה ברוחו פי שניים להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש איבדה האוניה את מנהיגה, הרב הראשי...!"
*ר' אברהם מרדכי אלתר מגור זצ"ל* מיד לאחר פגישתו הראשונה עם מרן הרב, בשנת תרפ"א, יצא ואמר: "סבור הייתי שאני בא לבקר רב, ולבסוף מצאתי כאן רבי" (במובן צדיקות וחסידות שהרי הרב קוק לא היה רבי חסידי) "הוא לא רק יודע ללמוד, הוא שקוע בלימוד" סיפר בנו ": "אחרי הפגישה הראשונה של אבא עם הרב, הוא הורה מיד לאנשי פמלייתו שיקנו בשר רק מהשחיטה העומדת תחת פיקוחו של הרב" על ספק בברכה אמר "אם מרא דאתרא, רבה של ירושלים, פוסק שיש לברך, מקבל אני את דעתו" סיפור מדהים! הרב קוק הציע לרבי לשבת בכורסה. אולם הרבי סירב, ואמר שגם בביתו אינו יושב אלא על כסא רגיל. אבל הרב שרצה לכבדו אמר לו: "כל מה שבעל הבית אומר לך עשה חוץ מצא" (דרך ארץ פ"ז). השיב הרבי, אבי מורי מפרש "חוץ מצא" - חוץ מן הדברים המוציאים את האדם מן העולם, והרי אחד מהם הוא 'כבוד'. נענה הרב, אמנם פירוש נאה הוא, אבל הוא נגד התוס' בפסחים פ"ו, ב', שם מפורש שאע"פ שיש בכך כבוד, יש לשמוע בקול בעל הבית. הרבי, שהיה בעצמו גאון מופלג, וכבר זכה להכיר רבים מגאוני הזמן, התפעל מאוד מהערתו של מרן הרב שנאמרה כלאחר יד, והצביעה על זיכרון וחריפות שאין דוגמתם...
אמר: " והרב הגאון רבי אברהם קוק שיחיה הוא איש האשכולות בתורה ומדות תרומיות. "'והנה מדברי הרה"ג רבי אברהם קוק שיחיה הנ"ל תכירו מידותיו - כי הגם שרוב מאנשי עיר הקדושה והרבה מהרבנים עומדים על צידו, עם כל זה חולק כבוד להרבנים הזקנים'. "הרב לא רק גדול מאוד בתורה אלא שקוע כולו בתורה". ""ידע כבודו מעתה שהרב קוק הוא גאון וצדיק" "כבוד אהובי ידידי, הרב הגאון חכם ושלם, נודע בשערים". "כבוד ידידינו הרב הגאון המפורסם איש האשכולות וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א"
באלול תרצ"ה, שמע על פטירתו של הרב, וגעה בבכייה בלתי רגילה. זה היה דבר נדיר מאוד אצל הרבי, שכמעט ולא בכה. אין זאת אלא כי ידע את גדולתו של מרן הרב קוק זצ"ל
*הרב צבי חנוך הכהן לוין זצ"ל:* "העולם אינו יודע את הגדלות של הרב קוק! בירושלים מכהן רב בעל השגות מופלאות ביותר!"
*הרב שמעון יהודה הכהן שקופ זצ"ל:* "'לכבוד הרב הגאון הג' פאה"ד כש"ת אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.."
*הרב דוב בריש איינהורן מאמסטוב זצ"ל הי"ד:* " 'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.' ומסיים את מכתבו ב'דברי המשתחוה מול הדר"ג וקדושתו הרמה דוב בעריש בהרה"ג א"צ.'
*הרב עובדיה הדאיה זצ"ל:* "גאון ישראל וקדושו, פאר הדור והדרו". "לא רק גדול בתורה אלא גם גדול במידות ונשמה גבוהה שממנה יש ללמוד אורחות חיים!".
*גדולי הדור של רבני תימן הרב חיים בן שלמה עראקי-כ"ץ, הרב יהודה אברהם חבשוש והרב שלום שלמה נג’אר זצ"ל:* "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו'".
*הרב עובדיה יוסף זצ"ל*: "לא רק אדם גדול, אלא צדיק יסוד עולם. הגאון רבי יהודה צדקה שהיה בישיבת מרכז הרב ביום שמחת תורה, והכיר שם את הגרא"י קוק, ואמר זה היה מלאך ה' צבאות ממש! וחזר על הדברים זה היה מלאך ה' צבאות ממש"