מספר הערות לגבי איגוד הלולב ולגבי אחיזת ארבעת המינים בזמן הלל והושענות

2 views
Skip to first unread message

צבי שביט

unread,
Oct 13, 2019, 8:40:57 AM10/13/19
to קבוצת לקראת חג
בס"ד

שלום,
אני מעביר התכתבות שהייתה בקבוצה בעבר.

חג שמח!
צבי שביט (שטרן)
=========================================
בס"ד
 
במבט סביבי בבבית הכנסת, אני רואה מספר טעויות באיגוד הלולב/הדס/ערבה. (טעויות 3-5 מאד נפוצות. מספר 1 ו-2 פחות נפוצות, אבל גם אותם ראיתי).
כמו כן, יש לי שאלה ואשמח לקבל מקורות לשאלתי.

1 - יש שאוגדים את הלולב עם השדרה כלפי חוץ, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שהשדרה (גב הלולב) תהיה כלפי האדם (משנה ברורה סימן תרנ ס"ק ח).

2 - יש ששמים את ההדס משמאל וערבה מימין, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא הדס מימין וערבה משמאל (משנה ברורה סימן תרנא ס"ק יב). (הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז.)

3 - יש ששמים את הלולב נמוך מההדס/ערבה (או שהוא מעט גבוה מהם אבל לא מספיק), וזו טעות. הלולב צריך להיות גבוה טפח מעל ההדס ומהערבה. את הטפח מודדים לא מקצה הלולב, אלא מקצה השדרה. אם הלולב קצר, וההדסים/ערבות ארוכים צריך לקצר אותם. כמו כן, לא לדחוף את הלולב יותר מידי למטה לתוך הקוישיקלך, כי אז הלולב לא בולט מספיק מעל ההדסים והערבות.
המקור הוא בגמרא, (סוכה לב:). שם יש מחלוקת האם קצה הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, או סוף השדרה צריך להיות טפח מעל ההדס. (שימו לב, לפי שתי הדעות הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, והמחלוקת היא רק מהיכן מודדים את הטפח. השו"ע פוסק שאת הטפח מודדים מקצה השדרה (סימן תרנ סעיף ב), וכן פסק הרמב"ם (הלכול לולב פ"ז ה"ח).

4 - יש ששמים את הערבה כך שהיא גבוהה מההדס, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שההדס יהיה מעל הערבה. (רמ"א סימן תרנא סעיף א)

5 - יש שמים טבעות לאיגוד הלולב ממש בחלקו העליון. לפי המשנה ברורה (סימן תרנא ס"ק יד), הטפח העליון של הלולב צריך להיות פתוח ללא קשרים כדי שאפשר יהיה לכסכס את העלים. (אמנם הוא לא מסביר אם כוונתו לטפח העליון של העלים בלבד או שהטפח העליון של השדרה + העלים, אבל בפשטות נראה שהכוונה היא לטפח העליון של השדרה. (גם הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז)


אני מניח שדברים אלו אינם מעכבים את קיום המצוה, אבל כולנו מוציאים כסף רב על קניית ארבעה מינים, ומשתדלים להקפיד בהידורם של המינים השונים. חבל שדווקא בדבר שאינו דורש הוצאה כספית כלשהי לא נקפיד על קיום המצוה בהידור. כל מה שדרוש זה מודעות ומעט תשומת לב.

בנוסף יש לי נקודה שברצוני לברר, ואם מישהו יכול לענות לי מאד אשמח:
6 - רבים נוהגים, בזמן הקפת הבימה בהושע נא, לאחוז את האתרוג ביד ימין (ביחד עם הלולב), כדי להשאיר את יד שמאל פנויה להחזקת הסידור. זכורני שראיתי פעם שגם בזמן ההקפות יש לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים, כמו שעושים בזמן קיום מצוות נטילת הלולב. מאז אני משתדל להקפיד על כך ולאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים (את הסידור ניתן להשעין על הלולב). גם בזמן אמירת ההלל אני מקפיד לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים. (בזמן הנענועים שבהלל כולם אוחזים בשתי ידים, אבל אני עושה כך במשך כל אמירת ההלל.)
ברצוני לברר האם ידוע למישהו מקור שבו דנים בשאלה זו?

צבי שביט (שטרן)
050-5918412
בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il
בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il
בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי שאלה מספר 6: עיין כאן (בתשובה לשאלה שנשאלה באתר, מובאות שם שתי דעות מנוגדות לגבי הושעות. מצד אחד מובאת דעתו של הרב אלישיב שבעת ההושענות אפשר לאחוז את ארבעת המינים ביד אחת, ומנגד דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך שגם בעת ההקפות יש לאחוז בשתי ידים)

גם אני יודע כך, שצריך לאחוז בשתי ידיים, לא זוכר היכן ראיתי בעבר.
אבישלום פויכטונגר
---------------------------------------
וכן ראו את מנהגו של הרבי מליובאוויטש, שהקפיד לאחוז ד' מינים בשתי ידיו, ועד כדי כך - שהיה אומר (חלקים מה)הושענות בעל פה (מילה במילה אחרי הש"צ).
עזריאל ברגר
---------------------------------------
בענין אחיזת המינים בהושענות עיין במקורות השונים בקובץ המצורף . (קובץ 'אחיזת ארבעה מינים בשתי ידים - מספר מקורות')
א גינצבורג
---------------------------------------
הבן איש חי אומר (שנה ראשונה האזינו הלכה יד) על אחיזת האתרוג ביד ימין בזמן ההקפות "אין זה נכון". אבל באמת קשה להקפיד על זה אא"כ כל בנאמר נמצא בדף אחד קטן.(מצ"ב סריקה בקובץ 'אחיזת ארבעה מינים - בו איש חי')
אברהם קסלינגר
---------------------------------------
לגבי הערה 2- (הדס מימין וערבה משמאל) - המקובלים נוהגים הדס מימין והדס משמאל והדס כנגד השדרה, וערבה מימין וערבה משמאל בין הדס להדס.
וכך התפייט הפייט בפיוטו "סוכה ולולב לעם סגולה", "סביביו מיניו גורן עגולה".

לגבי הערה 5 - (השארת חלקו העליון של הלולב פנוי מאיגוד) - ספרדים ועוד עדות מנענעים הלולב כמקשה אחת, ולא מנענעים עלי ראשו דהיינו כסכוס. והדברים עתיקים.
אלחנן ס.

           הערה שלי: לגבי סעיף 2, ידוע לי על מנהג המקובלים. המ"א כותב שכך כתוב בכתבי האר"י. כדאי אבל לשים לב לדברי המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרנא ס"ק יא): "עיין במ"א מה שכתב בשם האר"י בזה, ולא העתקתיו, כי הפמ"ג כתב שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, ובצנעא ולא בפרהסיא" (צבי שביט)
---------------------------------------
לגבי 3 ראיתי שהאריך הר"מ הררי בקונטרס בסוף ספרו מקראי קודש על ד' מינים.
אוריאל פרנק
---------------------------------------
בנוגע לשאלתך  הערה 6:
עיין בהלכות לולב סימן תרנא' סעיף ב' ובמשנה ברורה שם ס"ק טו' שאפי' אם ברך כבר [וכבר יצא ידי חובה] ואחר כך נוטלו פעם שני[ה] בזמן ההושענות צריך לטלו בימין [וכמובן שאת האתרוג בשמאל!!!].
תביא בחשבון שבנוסח אשכנז שהתפלל החפץ חיים אמרו הושענות אחרי כל התפילה כולל מוסף... על הלל כלל לא היתה שום שאלה.
(וראה שם בהמשך לענין הלכה שאם נטל שניהם ביד אחת צריך לחזור ולטלם שוב בלי ברכה - אם כי שם מדובר בשעה שיוצא ידי חובה ולא בשלבים מאוחרים יותר).

1. המקור לכך הוא בדברי רבה (בסוכה לז:) המובאים בסוכה לא: ובמהלך הסוגיה (בדף לא:) מובן שהחזקתם ביד אחת היא רק לרגע, ושהדרך הנכונה להחזיקם היא: לולב בימין ואתרוג בשמאל.

2. המגן אברהם (תרנא' ו') מעלה אפשרות שאולי המקור דווקא בסוגיה בדף לז: וצריך להתבונן בעומק הדברים. רבה אומר טעם למה לולב בימין ועונה שהלולב (בעודו אגוד) מכיל שלוש מצוות (לולב, הדס וערבה).
ולכאורה מה השאלה ומה התשובה הרי כל דבר שמברכים עליו צריך להחזיק ביד ימין (או"ח סימן רו' סעיף ד' ובמ"ב ס"ק יח' לגבי כל ברכה שמברך על איזה מצווה)?
ואולי זה בדיוק חידושו של רבה, שאפי' שכבר ברך ויצא ידי חובה, אם מחזיק פעם נוספת, כגון בשאלתך, צריך להחזיק לולב בימין, כי הוא מכיל ג' מצוות!.

3. אפשרות נוספת: רבה שואל מדוע האתרוג משמאל הרי לפי הכלל הנ"ל היה צריך להחזיק גם את האתרוג בימין כשמברך וא"כ צריך שיהיו כל ארבעת המינים בידו הימנית?
ואולי זה חדושו של רבה, שלמרות הכלל הרגיל שדבר שמברכים עליו מחזיקים בימין, כאן צריך להחזיק האתרוג בשמאל כי התורה הפרידה וכתבה "ולקחתם לכם ..פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" כלומר התורה החסירה ו' החיבור מכפת תמרים ולא כולם ברצף אחד ללמד שהאתרוג לבד ושלושת המינים לבד. וא"כ משמעות הדבר שהאתרוג (שהוא יחיד) יהיה ביד השניה כלומר בשמאל.
ואם כן הדרך הנכונה הכתובה בתורה להחזקת ארבעת המינים היא כאשר ג' מינים ביד ימין ואתרוג ביד שמאל ולא שכולם ביד אחת.
זאב איתן
---------------------------------------
לגבי 2 - דומני שהטעות נובעת מכך שהמילים "שדרה" או "גב הלולב" אינן חד משמעיות מספיק... אם היה כתוב בספרים בבוטות "הצד הירוק" היו פחות טועים...

לגבי 6 - בחזון עובדיה סוכות עמ' שפו קיבץ כעמיר גורנה את המקורות בזה.
הראל דביר
---------------------------------------
I believe the answer to your question regarding taking them in one hand is the same answer to the following question:
We have all seen the "V" shape holder used to hold the Hadassim and Aravot to the Luluv. (made of dry leaves so as not to add a fifth element - to avoid Ba'al Tosif). The question is: Why doesn't someone create a new type of holder to also include the Esrog as well as the Hadasim and Aravot in a new shaped holder to the Luluv???? It would make our lives more convenient and would make the inventor a very rich man!!!
 
Answer: The inventor would go broke!! It is something that very few people know and realize! Try to ask this to people in Shul as well as your group and you will be amazed that people don't know why this is a terrible failing idea!
It can't be done as the Esrog cannot be part of the "EGUD". It is based on the Pasuk which connects the Lulav, Hadasim and Aravot with "VAVS" but the "Pri Eitz Hader" is on its own without a vav connection to the other three!!
So too, holding all four in one hand gives the appearance of all four being in one EGUD so it is reccomended to use two hands - one for Esrog and one for the EGUD of three.
Look at Mishna Berura Simon 651, Se'if Katan 15. See opinion of "Orchat Chaim"
Larry Kraut
Fair Lawn, NJ
---------------------------------------
וכעת הערות שלי לאור התגובות שהתקבלו עד עכשיו:
ראיתי בספר מקראי קודש של הרב משה הררי על ארבעה מינים שהוא כותב את כל חמשת ההערות שהזכרתי.

לגבי הערה 3 (הגבהת הלולב מעל ההדס והערבה) יש לו בספר נספח ארוך שעוסק בנושא (נספח י"ג). בנספח זה הוא עוסק בהרחבה מרובה בנושא זה. הוא מציין שלחלק מהפוסקים דין זה הוא אפילו לעיכובא, ומי שנטל לולב כאשר הלולב אינו ארוך טפח יותר מההדס והערבה צריך ליטול שנית.
בין היתר הוא דן בשאלה מה הדין כאשר הלולב אכן ארוך יותר בטפח מההדס והערבה, אבל באיגוד הניחו את ההדס ו/או הערבה גבוה, כך שבעת האיגוד קצה השדרה של הלולב לא נמצא טפח מעל ההדס והערבה. הוא מביא מספר דעות שגם במקרה זה הנטילה אינה טובה ורצוי להנמיך את ההדס והערה וליטול שנית (ללא ברכה).
כמו כן, הוא דן גם במקרה הפוך: ההדס והערבה ארוכים, והלולב אינו ארוך מהם בטפח, אבל בעת האיגוד הניחו את ההדס והערבה נמוך כך שהקצה העליון שלהם כעת נמוך בטפח מקצה השדרה של הלולב. גם במקרה כזה הוא מביא שיש פוסלים, ומי שהנטל לולב בצורה כזו, צריך לקצר את ההדס/ערבה כך שחלקם התחתון לא יהיה מתחת הלולב וליטול שנית.
מסקנה: צריך להחמיר לשני הכיוונים:
 - שאורכו של הלולב (מתחילתו ועד סוף השדרה) יהיה ארוך יותר מכל ההדסים ומהערבות.
 - בעת האיגוד, לא להניח את ההדסים והערבות גבוה מידי, אלא לודא שקצה השדרה יהיה לפחות טפח מעל כל ההדסים והערבות.

לגבי השאלה ששאלתי (שאלה 6), כפי שיוצא מהתגובות השונות, יש אמנם מקילים לאחוז את ארבעת המינים ביד אחת בהלל ובהושענות, אבל יש המחמירים לאחוז בשתי ידים, ולכן נראה לי שכדאי להחמיר.
לגבי הבעיה הטכנית של הסידור, אמנם זה לא כל כך נוח, אבל מנסיון, אפשר להשעין את הסידור על ארבעת המינים. הדרך הנוחה ביותר היא להשתמש בדף מודפס עם ההושענות ואז אפשר לאחוז את הדף ביחד עם האתרוג. (שלחתי בקבוצה דף להדפסה.)
צבי שביט (שטרן)
---------------------------------------
המשך תגובות:

להלן הקטע הרלוונטי מתוך לוח "דבר בעתו" המתייחס באריכות לבעיה-שאלה זו: לכתחילה צריך  לאחוז את אגד הלולב בימין והאתרוג בשמאל, כדין הגמרא, בלא סידור/מחזור, וכ"נ הר"מ שרעבי, אדמו"ר מליובביטש והרה"ק ב' "שפע חיים" מצאנז זצ"ל. והמהדרים אכן נוהגים כך, ומשננים מבעוד-זמן את לשון פיוט ההושענא (ביום הראשון אין זה כ"כ קשה, שכן הסדר האלפביתי ידוע, גם מימי סליחות ותעניות) כדי שלא יצטרכו להחזיק ביד (או בשתי הזרתות) גם את המחזור (אבל אם אנוס ליטול מחזור בידו, מוטב שיטלנו בשמאל עם האתרוג ולא יעביר האתרוג לימינו האוחזת בלולב, כי י"א שאינ יוצא ידי-חובה בנטלו לולב ואתרוג ביד אחת. מאידך, שמא על כל אחיזת היד להיות מוקדשת לנשיאת האתרוג ולא לאתרוג ודבר נוסף [ור' סוכה לא: תוד"ה הואיל]). רצוי שהאוחז את סה"ת יאמר בקול פיסקה אחר פיסקה והחזן והקהל אחריו (והגרשי"ח קנייבסקי שליט"א העיר שזו הצעה נאה) ושמעתי שכן מנ' הגר"א [וכ"ה במנ' וורמייזא, וכ"ה מנ' הגרי"ז מבריסק זצ"ל (שו"ת רבבות אפרים ז, שלט) שהשמש נשא את הסידור לפני הש"ץ המקיף; פניו כלפי הש"ץ וצועד אחורנית(!) [והכל ענו אחר הש"ץ]
י"נ לנענע המינים בתיבת "הושענא".
מ.ג.
---------------------------------------
לגבי שאלה 6 כבר השיבוהו על זה, וכבר מרן (בשו"ע סימן תרנא סעיף יא) כתב: "צריך לחבר האתרוג והלולב בשעת נענונו ולנענע שניהם יחד". ועיין שם בב"י שכתב: אם צריך לחבר האתרוג ללולב בשעת נענונע - דבר זה לא נתבאר בגמ' ובפוסקים וכו'. עיין שם. ועיין בט"ז (שם) ובספר כפות תמרים (סוכה לד ע"ב) שהביא ראיה לזה מהגמרא. ועיין בשו"ת יצחק ירנן ברדא (ח"ב סימן כד) שהאריך בזה כיד ה' הטובה עליו.
ועתה באתי לדבר על מה שכתב רבנו יוסף חיים זיע"א (בבן איש חי פרשת האזינו סעיף יד), אם נשים לב נראה שרבנו דקדק בלשונו היטב: "וצריך שיטול הלולב בימין והאתרוג בשמאל ויזהר בכך גם בהקפות כשמקיף בלולב, כי יש טועין בזה, שאוחזים הלולב והאתרוג ביד אחת והסידור שקורין בו ההושענא ביד השנית, וזה אינו נכון, אלא גם בהקפות יאחז האתרוג בשמאל ולולב בימין. ויזהר שלא יפריד האתרוג מן הלולב בשעת ברכה, שפוגם בכך. עכ"ל. הרי ברור שיש כאן שני עניינים: א. לאחוז את הלולב בימין ואת האתרוג בשמאל. מדינא, כנזכר בשו"ע (סימן תרנא סעיף ב), עיין שם בב"י. ב. שלא להפריד בין האתרוג ללולב. על הדין הראשון כתב רבנו שצריך להקפיד אפילו בהקפות, כי דין זה שייך בכל זמן שלוקח את ארבעת המינים בידיו. אבל בדין השני - שלא להפריד - כתב "בשעת הברכה", ומזה נראה שהבין דמה שכתב מרן השו"ע "בשעת נענועו" וכלשון הריקאנטי (שהוא מקור הדברים לפי דעת מרן הב"י), היינו בנענוע החיובי שהוא בשעת הברכה. [וכן נראה מלשון רבנו בספרו "מקבציאל" מכתי"ק (האזינו כא-כב) שכתב: הלולב - יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיתפוס האתרוג [כצ"ל, ובנדפס נפלה ט"ס], וצריך שידביק האתרוג עם הלולב ולא יפרידנו" וכו'. הרי שדין זה קאי על זמן הברכה. מיהו, אפשר שמקפידים גם בזמן הנענונים של ההלל משום לשון מרן והריקאנטי "בשעת נענונו", אבל מסברה נראה שאין בזה חיוב, וכל שכן בזמן ההקפות, אבל הדין הראשון שהלולב בימין והאתרוג בשמאל חייב מדינא להזהר בזה כל הזמן.
ושבח לאל זה כבר כמה שנים שהדפסתי חוברת כיס קטנה של ההקפות (גם אחרים הדפיסו כדוגמתו), שבזה יוכל האדם לאחוז את ארבעת המינים עם החוברת הקטנה הזו בשתי אצבעות ובכך יוכל להתנהג בקלות ע"פ ההלכה הנ"ל, ואפילו בלא להפריד כל הזמן, אף שלא חייב מדינא.
הצב"י יוסף חיים מזרחי יצ"ו 
---------------------------------------

אחיזת ארבעה מינים בשתי ידים - מספר מקורות.PDF
אחיזת ארבעה מינים - בו איש חי.PDF

צבי שביט

unread,
Oct 1, 2020, 5:00:04 PM10/1/20
to קבוצת לקראת חג
בס"ד
בהמשך לקבצים ששלחתי על ארבעת המינים, אני מעביר התכתבות שהייתה בקבוצה לפני כמה שנים במספר נושאים.

חג שמח!
צבי שביט (שטרן)
=========================================
בס"ד
 
במבט סביבי בבבית הכנסת, אני רואה מספר טעויות באיגוד הלולב/הדס/ערבה. (טעויות 3-5 מאד נפוצות. מספר 1 ו-2 פחות נפוצות, אבל גם אותם ראיתי).
כמו כן, יש לי שאלה ואשמח לקבל מקורות לשאלתי.

1 - יש שאוגדים את הלולב עם השדרה כלפי חוץ, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שהשדרה (גב הלולב) תהיה כלפי האדם (משנה ברורה סימן תרנ ס"ק ח).

2 - יש ששמים את ההדס משמאל וערבה מימין, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא הדס מימין וערבה משמאל (משנה ברורה סימן תרנא ס"ק יב). (הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז.)

3 - יש ששמים את הלולב נמוך מההדס/ערבה (או שהוא מעט גבוה מהם אבל לא מספיק), וזו טעות. הלולב צריך להיות גבוה טפח מעל ההדס ומהערבה. את הטפח מודדים לא מקצה הלולב, אלא מקצה השדרה. אם הלולב קצר, וההדסים/ערבות ארוכים צריך לקצר אותם. כמו כן, לא לדחוף את הלולב יותר מידי למטה לתוך הקוישיקלך, כי אז הלולב לא בולט מספיק מעל ההדסים והערבות.
המקור הוא בגמרא, (סוכה לב:). שם יש מחלוקת האם קצה הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, או סוף השדרה צריך להיות טפח מעל ההדס. (שימו לב, לפי שתי הדעות הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, והמחלוקת היא רק מהיכן מודדים את הטפח. השו"ע פוסק שאת הטפח מודדים מקצה השדרה (סימן תרנ סעיף ב), וכן פסק הרמב"ם (הלכות לולב פ"ז ה"ח).

אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות.pdf

צבי שביט

unread,
Sep 19, 2021, 5:20:52 PM9/19/21
to קבוצת לקראת חג

בס"ד

בהמשך לקבצים ששלחתי על ארבעת המינים, אני מעביר התכתבות שהייתה בעבר בקבוצה לפני כמה שנים במספר נושאים.

 חג שמח!

צבי שביט (שטרן)

=========================================
בס"ד
במבט סביבי בבבית הכנסת, אני רואה מספר טעויות באיגוד הלולב/הדס/ערבה. (טעויות 3-5 מאד נפוצות. מספר 1 ו-2 פחות נפוצות, אבל גם אותם ראיתי).
כמו כן, יש לי שאלה ואשמח לקבל מקורות לשאלתי.

1 - יש שאוגדים את הלולב עם השדרה כלפי חוץ, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שהשדרה (גב הלולב) תהיה כלפי האדם (משנה ברורה סימן תרנ ס"ק ח).

2 - יש ששמים את ההדס משמאל וערבה מימין, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא הדס מימין וערבה משמאל (משנה ברורה סימן תרנא ס"ק יב) (הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז).

3 - יש ששמים את הלולב נמוך מההדס/ערבה (או שהוא מעט גבוה מהם אבל לא מספיק), וזו טעות. הלולב צריך להיות גבוה טפח מעל ההדס ומהערבה. את הטפח מודדים לא מקצה הלולב, אלא מקצה השדרה. אם הלולב קצר, וההדסים/ערבות ארוכים צריך לקצר אותם. כמו כן, לא לדחוף את הלולב יותר מידי למטה לתוך הקוישיקלך, כי אז הלולב לא בולט מספיק מעל ההדסים והערבות.
המקור הוא בגמרא, (סוכה לב:). שם יש מחלוקת האם קצה הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, או סוף השדרה צריך להיות טפח מעל ההדס. (שימו לב, לפי שתי הדעות הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, והמחלוקת היא רק מהיכן מודדים את הטפח. השו"ע פוסק שאת הטפח מודדים מקצה השדרה (סימן תרנ סעיף ב), וכן פסק הרמב"ם (הלכות לולב פ"ז ה"ח).

4 - יש ששמים את הערבה כך שהיא גבוהה מההדס, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שההדס יהיה מעל הערבה (רמ"א סימן תרנא סעיף א).

5 - יש שמים טבעות לאיגוד הלולב ממש בחלקו העליון. לפי המשנה ברורה (סימן תרנא ס"ק יד), הטפח העליון של הלולב צריך להיות פתוח ללא קשרים כדי שאפשר יהיה לכסכס את העלים. (אמנם הוא לא מסביר אם כוונתו לטפח העליון של העלים בלבד או שהטפח העליון של השדרה + העלים, אבל בפשטות נראה שהכוונה היא לטפח העליון של השדרה. (גם הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז)

אני מניח שדברים אלו אינם מעכבים את קיום המצוה  אבל כולנו מוציאים כסף רב על קניית ארבעה מינים, ומשתדלים להקפיד בהידורם של המינים השונים. חבל שדווקא בדבר שאינו דורש הוצאה כספית כלשהי לא נקפיד על קיום המצוה בהידור. כל מה שדרוש זה מודעות ומעט תשומת לב.


6 - בנוסף יש לי נקודה שברצוני לברר, ואם מישהו יכול לענות לי מאד אשמח:

רבים נוהגים, בזמן הקפת הבימה בהושע נא, לאחוז את האתרוג ביד ימין (ביחד עם הלולב), כדי להשאיר את יד שמאל פנויה להחזקת הסידור. זכורני שראיתי פעם שגם בזמן ההקפות יש לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים, כמו שעושים בזמן קיום מצוות נטילת הלולב. מאז אני משתדל להקפיד על כך ולאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים (את הסידור ניתן להשעין על הלולב). גם בזמן אמירת ההלל אני מקפיד לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים. (בזמן הנענועים שבהלל כולם אוחזים בשתי ידים, אבל אני עושה כך במשך כל אמירת ההלל.) 

ברצוני לברר האם ידוע למישהו מקור שבו דנים בשאלה זו?


צבי שביט (שטרן)
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי שאלה מספר 6: עיין כאן (בתשובה לשאלה שנשאלה באתר, מובאות שם שתי דעות מנוגדות לגבי הושעות. מצד אחד מובאת דעתו של הרב אלישיב שבעת ההושענות אפשר לאחוז את ארבעת המינים ביד אחת, ומנגד דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך שגם בעת ההקפות יש לאחוז בשתי ידים)

גם אני יודע כך, שצריך לאחוז בשתי ידיים, לא זוכר היכן ראיתי בעבר.
אבישלום פויכטונגר
---------------------------------------
וכן ראו את מנהגו של הרבי מליובאוויטש, שהקפיד לאחוז ד' מינים בשתי ידיו, ועד כדי כך - שהיה אומר (חלקים מה)הושענות בעל פה (מילה במילה אחרי הש"צ).
עזריאל ברגר
---------------------------------------
בענין אחיזת המינים בהושענות עיין במקורות השונים בקובץ המצורף . (קובץ 'אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות')
א גינצבורג
---------------------------------------
הבן איש חי אומר (שנה ראשונה האזינו הלכה יד) על אחיזת האתרוג ביד ימין בזמן ההקפות "אין זה נכון". אבל באמת קשה להקפיד על זה אא"כ כל בנאמר נמצא בדף אחד קטן.(הדף האחרון בקובץ הנ"ל)
אברהם קסלינגר
---------------------------------------
לגבי הערה 2- (הדס מימין וערבה משמאל) - המקובלים נוהגים הדס מימין והדס משמאל והדס כנגד השדרה, וערבה מימין וערבה משמאל בין הדס להדס.
וכך התפייט הפייט בפיוטו "סוכה ולולב לעם סגולה", "סביביו מיניו גורן עגולה".

לגבי הערה 5 - (השארת חלקו העליון של הלולב פנוי מאיגוד) - ספרדים ועוד עדות מנענעים הלולב כמקשה אחת, ולא מנענעים עלי ראשו דהיינו כסכוס. והדברים עתיקים.
אלחנן ס.

           הערה שלי: לגבי סעיף 2, ידוע לי על מנהג המקובלים. המ"א כותב שכך כתוב בכתבי האר"י. כדאי אבל לשים לב לדברי המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרנא ס"ק יא): "עיין במ"א מה שכתב בשם האר"י בזה, ולא העתקתיו, כי הפמ"ג כתב שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, ובצנעא ולא בפרהסיא" (צבי שביט)
---------------------------------------
לגבי 3 ראיתי שהאריך הר"מ הררי בקונטרס בסוף ספרו מקראי קודש על ד' מינים.
אוריאל פרנק
---------------------------------------
בנוגע לשאלתך  הערה 6:
עיין בהלכות לולב סימן תרנא' סעיף ב' ובמשנה ברורה שם ס"ק טו' שאפי' אם ברך כבר [וכבר יצא ידי חובה] ואחר כך נוטלו פעם שני[ה] בזמן ההושענות צריך לטלו בימין [וכמובן שאת האתרוג בשמאל!!!].
תביא בחשבון שבנוסח אשכנז שהתפלל החפץ חיים אמרו הושענות אחרי כל התפילה כולל מוסף... על הלל כלל לא היתה שום שאלה.
(וראה שם בהמשך לענין הלכה שאם נטל שניהם ביד אחת צריך לחזור ולטלם שוב בלי ברכה - אם כי שם מדובר בשעה שיוצא ידי חובה ולא בשלבים מאוחרים יותר).

1. המקור לכך הוא בדברי רבה (בסוכה לז:) המובאים בסוכה לא: ובמהלך הסוגיה (בדף לא:) מובן שהחזקתם ביד אחת היא רק לרגע, ושהדרך הנכונה להחזיקם היא: לולב בימין ואתרוג בשמאל.

2. המגן אברהם (תרנא' ו') מעלה אפשרות שאולי המקור דווקא בסוגיה בדף לז: וצריך להתבונן בעומק הדברים. רבה אומר טעם למה לולב בימין ועונה שהלולב (בעודו אגוד) מכיל שלוש מצוות (לולב, הדס וערבה).
ולכאורה מה השאלה ומה התשובה הרי כל דבר שמברכים עליו צריך להחזיק ביד ימין (או"ח סימן רו' סעיף ד' ובמ"ב ס"ק יח' לגבי כל ברכה שמברך על איזה מצווה)?
ואולי זה בדיוק חידושו של רבה, שאפי' שכבר ברך ויצא ידי חובה, אם מחזיק פעם נוספת, כגון בשאלתך, צריך להחזיק לולב בימין, כי הוא מכיל ג' מצוות!.

3. אפשרות נוספת: רבה שואל מדוע האתרוג משמאל הרי לפי הכלל הנ"ל היה צריך להחזיק גם את האתרוג בימין כשמברך וא"כ צריך שיהיו כל ארבעת המינים בידו הימנית?
ואולי זה חדושו של רבה, שלמרות הכלל הרגיל שדבר שמברכים עליו מחזיקים בימין, כאן צריך להחזיק האתרוג בשמאל כי התורה הפרידה וכתבה "ולקחתם לכם ..פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" כלומר התורה החסירה ו' החיבור מכפת תמרים ולא כולם ברצף אחד ללמד שהאתרוג לבד ושלושת המינים לבד. וא"כ משמעות הדבר שהאתרוג (שהוא יחיד) יהיה ביד השניה כלומר בשמאל.
ואם כן הדרך הנכונה הכתובה בתורה להחזקת ארבעת המינים היא כאשר ג' מינים ביד ימין ואתרוג ביד שמאל ולא שכולם ביד אחת.
זאב איתן
---------------------------------------
לגבי 1 - דומני שהטעות נובעת מכך שהמילים "שדרה" או "גב הלולב" אינן חד משמעיות מספיק... אם היה כתוב בספרים בבוטות "הצד הירוק" היו פחות טועים...
לגבי הערה 2, הספרדים אוגדים בדרך אחרת: הדס מימין, הדס משמאל הדס אחד על השידרה וערבה מימין להדס הימני וערבה משמאל להדס השמאלי.

לגבי הערה 3, לדעת הרב עובדיה ופוסקים נוספים פוסקים שמי ששדרת הלולב שלו לא יותר גבוהה בטפח מההדס ומהערבה – לא יצא ידי חובה.

לגבי הערה 6, זה ענין קבלי. כמו שכוס של קידוש מקבלו בשתי ידיו, וכמו שמניח שתי ידיו על הלחם כאשר מברך המוציא, להשפיע  את השפע הרוחני היורד דרך עשר ספירות ועשר האצבעות הן כנגדן.
הרב מרדכי אפרתי
-------------------------------

אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות.pdf

צבי שביט

unread,
Oct 13, 2022, 5:46:12 PM10/13/22
to קבוצת לקראת חג

בס"ד

בהמשך לקבצים ששלחתי על ארבעת המינים, אני מעביר התכתבות שהייתה בעבר בקבוצה לפני כמה שנים במספר נושאים.

 חג שמח!

צבי שביט (שטרן)

=========================================
בס"ד
במבט סביבי בבבית הכנסת, אני רואה מספר טעויות באיגוד הלולב/הדס/ערבה. (טעויות 3-5 מאד נפוצות. מספר 1 ו-2 פחות נפוצות, אבל גם אותם ראיתי).
כמו כן, יש לי שאלה ואשמח לקבל מקורות לשאלתי.

1 - יש שאוגדים את הלולב עם השדרה כלפי חוץ, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שהשדרה (גב הלולב) תהיה כלפי האדם (משנה ברורה סימן תרנ ס"ק ח).

2 - יש ששמים את ההדס משמאל וערבה מימין, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא הדס מימין וערבה משמאל (משנה ברורה סימן תרנא ס"ק יב) (הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז).

3 - יש ששמים את הלולב נמוך מההדס/ערבה (או שהוא מעט גבוה מהם אבל לא מספיק), וזו טעות. הלולב צריך להיות גבוה טפח מעל ההדס ומהערבה. את הטפח מודדים לא מקצה הלולב, אלא מקצה השדרה. אם הלולב קצר, וההדסים/ערבות ארוכים צריך לקצר אותם. כמו כן, לא לדחוף את הלולב יותר מידי למטה לתוך הקוישיקלך, כי אז הלולב לא בולט מספיק מעל ההדסים והערבות.
המקור הוא בגמרא, (סוכה לב:). שם יש מחלוקת האם קצה הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, או סוף השדרה צריך להיות טפח מעל ההדס. (שימו לב, לפי שתי הדעות הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, והמחלוקת היא רק מהיכן מודדים את הטפח. השו"ע פוסק שאת הטפח מודדים מקצה השדרה (סימן תרנ סעיף ב), וכן פסק הרמב"ם (הלכות לולב פ"ז ה"ח).

4 - יש ששמים את הערבה כך שהיא גבוהה מההדס, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שההדס יהיה מעל הערבה (רמ"א סימן תרנא סעיף א).

5 - יש שמים טבעות לאיגוד הלולב ממש בחלקו העליון. לפי המשנה ברורה (סימן תרנא ס"ק יד), הטפח העליון של הלולב צריך להיות פתוח ללא קשרים כדי שאפשר יהיה לכסכס את העלים. (אמנם הוא לא מסביר אם כוונתו לטפח העליון של העלים בלבד או שהטפח העליון של השדרה + העלים, אבל בפשטות נראה שהכוונה היא לטפח העליון של השדרה. (גם הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז)

אני מניח שדברים אלו אינם מעכבים את קיום המצוה  אבל כולנו מוציאים כסף רב על קניית ארבעה מינים, ומשתדלים להקפיד בהידורם של המינים השונים. חבל שדווקא בדבר שאינו דורש הוצאה כספית כלשהי לא נקפיד על קיום המצוה בהידור. כל מה שדרוש זה מודעות ומעט תשומת לב.


6 - בנוסף יש לי נקודה שברצוני לברר, ואם מישהו יכול לענות לי מאד אשמח:

רבים נוהגים, בזמן הקפת הבימה בהושע נא, לאחוז את האתרוג ביד ימין (ביחד עם הלולב), כדי להשאיר את יד שמאל פנויה להחזקת הסידור. זכורני שראיתי פעם שגם בזמן ההקפות יש לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים, כמו שעושים בזמן קיום מצוות נטילת הלולב. מאז אני משתדל להקפיד על כך ולאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים (את הסידור ניתן להשעין על הלולב). גם בזמן אמירת ההלל אני מקפיד לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים. (בזמן הנענועים שבהלל כולם אוחזים בשתי ידים, אבל אני עושה כך במשך כל אמירת ההלל.) 

ברצוני לברר האם ידוע למישהו מקור שבו דנים בשאלה זו?


צבי שביט (שטרן)
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי שאלה מספר 6: עיין כאן (בתשובה לשאלה שנשאלה באתר, מובאות שם שתי דעות מנוגדות לגבי הושעות. מצד אחד מובאת דעתו של הרב אלישיב שבעת ההושענות אפשר לאחוז את ארבעת המינים ביד אחת, ומנגד דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך שגם בעת ההקפות יש לאחוז בשתי ידים)

גם אני יודע כך, שצריך לאחוז בשתי ידיים, לא זוכר היכן ראיתי בעבר.
אבישלום פויכטונגר
---------------------------------------
וכן ראו את מנהגו של הרבי מליובאוויטש, שהקפיד לאחוז ד' מינים בשתי ידיו, ועד כדי כך - שהיה אומר (חלקים מה)הושענות בעל פה (מילה במילה אחרי הש"צ).
עזריאל ברגר
---------------------------------------
בענין אחיזת המינים בהושענות עיין במקורות השונים בקובץ המצורף . (קובץ 'אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות')
א גינצבורג
---------------------------------------
הבן איש חי אומר (שנה ראשונה האזינו הלכה יד) על אחיזת האתרוג ביד ימין בזמן ההקפות "אין זה נכון". אבל באמת קשה להקפיד על זה אא"כ כל בנאמר נמצא בדף אחד קטן.(הדף האחרון בקובץ הנ"ל)
אברהם קסלינגר
---------------------------------------
לגבי הערה 2- (הדס מימין וערבה משמאל) - המקובלים נוהגים הדס מימין והדס משמאל והדס כנגד השדרה, וערבה מימין וערבה משמאל בין הדס להדס.
וכך התפייט הפייט בפיוטו "סוכה ולולב לעם סגולה", "סביביו מיניו גורן עגולה".

לגבי הערה 5 - (השארת חלקו העליון של הלולב פנוי מאיגוד) - ספרדים ועוד עדות מנענעים הלולב כמקשה אחת, ולא מנענעים עלי ראשו דהיינו כסכוס. והדברים עתיקים.
אלחנן ס.

           הערה שלי: לגבי סעיף 2, ידוע לי על מנהג המקובלים. המ"א כותב שכך כתוב בכתבי האר"י. כדאי אבל לשים לב לדברי המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרנא ס"ק יא): "עיין במ"א מה שכתב בשם האר"י בזה, ולא העתקתיו, כי הפמ"ג כתב שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, ובצנעא ולא בפרהסיא" (צבי שביט)
---------------------------------------
לגבי 3 ראיתי שהאריך הר"מ הררי בקונטרס בסוף ספרו מקראי קודש על ד' מינים.
אוריאל פרנק
---------------------------------------
בנוגע לשאלתך  הערה 6:
עיין בהלכות לולב סימן תרנא' סעיף ב' ובמשנה ברורה שם ס"ק טו' שאפי' אם ברך כבר [וכבר יצא ידי חובה] ואחר כך נוטלו פעם שני[ה] בזמן ההושענות צריך לטלו בימין [וכמובן שאת האתרוג בשמאל!!!].
תביא בחשבון שבנוסח אשכנז שהתפלל החפץ חיים אמרו הושענות אחרי כל התפילה כולל מוסף... על הלל כלל לא היתה שום שאלה.
(וראה שם בהמשך לענין הלכה שאם נטל שניהם ביד אחת צריך לחזור ולטלם שוב בלי ברכה - אם כי שם מדובר בשעה שיוצא ידי חובה ולא בשלבים מאוחרים יותר).

1. המקור לכך הוא בדברי רבה (בסוכה לז:) המובאים בסוכה לא: ובמהלך הסוגיה (בדף לא:) מובן שהחזקתם ביד אחת היא רק לרגע, ושהדרך הנכונה להחזיקם היא: לולב בימין ואתרוג בשמאל.

2. המגן אברהם (תרנא' ו') מעלה אפשרות שאולי המקור דווקא בסוגיה בדף לז: וצריך להתבונן בעומק הדברים. רבה אומר טעם למה לולב בימין ועונה שהלולב (בעודו אגוד) מכיל שלוש מצוות (לולב, הדס וערבה).
ולכאורה מה השאלה ומה התשובה הרי כל דבר שמברכים עליו צריך להחזיק ביד ימין (או"ח סימן רו' סעיף ד' ובמ"ב ס"ק יח' לגבי כל ברכה שמברך על איזה מצווה)?
ואולי זה בדיוק חידושו של רבה, שאפי' שכבר ברך ויצא ידי חובה, אם מחזיק פעם נוספת, כגון בשאלתך, צריך להחזיק לולב בימין, כי הוא מכיל ג' מצוות!.

3. אפשרות נוספת: רבה שואל מדוע האתרוג משמאל הרי לפי הכלל הנ"ל היה צריך להחזיק גם את האתרוג בימין כשמברך וא"כ צריך שיהיו כל ארבעת המינים בידו הימנית?
ואולי זה חדושו של רבה, שלמרות הכלל הרגיל שדבר שמברכים עליו מחזיקים בימין, כאן צריך להחזיק האתרוג בשמאל כי התורה הפרידה וכתבה "ולקחתם לכם ..פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" כלומר התורה החסירה ו' החיבור מכפת תמרים ולא כולם ברצף אחד ללמד שהאתרוג לבד ושלושת המינים לבד. וא"כ משמעות הדבר שהאתרוג (שהוא יחיד) יהיה ביד השניה כלומר בשמאל.
ואם כן הדרך הנכונה הכתובה בתורה להחזקת ארבעת המינים היא כאשר ג' מינים ביד ימין ואתרוג ביד שמאל ולא שכולם ביד אחת.
זאב איתן
---------------------------------------
לגבי 1 - דומני שהטעות נובעת מכך שהמילים "שדרה" או "גב הלולב" אינן חד משמעיות מספיק... אם היה כתוב בספרים בבוטות "הצד הירוק" היו פחות טועים...
אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות.pdf

צבי שביט

unread,
Sep 28, 2023, 9:51:41 AM9/28/23
to קבוצת לקראת חג

בס"ד

בהמשך לקבצים ששלחתי על ארבעת המינים, אני מעביר התכתבות שהייתה בעבר בקבוצה לפני כמה שנים במספר נושאים.

מצורף גם שוב הקובץ עם ההערות ששלחתי בנושא.

 חג שמח!

צבי שביט (שטרן)

=========================================
בס"ד
במבט סביבי בבבית הכנסת, אני רואה מספר טעויות באיגוד הלולב/הדס/ערבה. (טעויות 3-5 מאד נפוצות. מספר 1 ו-2 פחות נפוצות, אבל גם אותם ראיתי).
כמו כן, יש לי שאלה ואשמח לקבל מקורות לשאלתי.

1 - יש שאוגדים את הלולב עם השדרה כלפי חוץ, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שהשדרה (גב הלולב) תהיה כלפי האדם (משנה ברורה סימן תרנ ס"ק ח).

2 - יש ששמים את ההדס משמאל וערבה מימין, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא הדס מימין וערבה משמאל (משנה ברורה סימן תרנא ס"ק יב) (הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז).

3 - יש ששמים את הלולב נמוך מההדס/ערבה (או שהוא מעט גבוה מהם אבל לא מספיק), וזו טעות. הלולב צריך להיות גבוה טפח מעל ההדס ומהערבה. את הטפח מודדים לא מקצה הלולב, אלא מקצה השדרה. אם הלולב קצר, וההדסים/ערבות ארוכים צריך לקצר אותם. כמו כן, לא לדחוף את הלולב יותר מידי למטה לתוך הקוישיקלך, כי אז הלולב לא בולט מספיק מעל ההדסים והערבות.
המקור הוא בגמרא, (סוכה לב:). שם יש מחלוקת האם קצה הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, או סוף השדרה צריך להיות טפח מעל ההדס. (שימו לב, לפי שתי הדעות הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, והמחלוקת היא רק מהיכן מודדים את הטפח. השו"ע פוסק שאת הטפח מודדים מקצה השדרה (סימן תרנ סעיף ב), וכן פסק הרמב"ם (הלכות לולב פ"ז ה"ח).

4 - יש ששמים את הערבה כך שהיא גבוהה מההדס, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שההדס יהיה מעל הערבה (רמ"א סימן תרנא סעיף א).

5 - יש שמים טבעות לאיגוד הלולב ממש בחלקו העליון. לפי המשנה ברורה (סימן תרנא ס"ק יד), הטפח העליון של הלולב צריך להיות פתוח ללא קשרים כדי שאפשר יהיה לכסכס את העלים. (אמנם הוא לא מסביר אם כוונתו לטפח העליון של העלים בלבד או שהטפח העליון של השדרה + העלים, אבל בפשטות נראה שהכוונה היא לטפח העליון של השדרה. (גם הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז)

אני מניח שדברים אלו אינם מעכבים את קיום המצוה  אבל כולנו מוציאים כסף רב על קניית ארבעה מינים, ומשתדלים להקפיד בהידורם של המינים השונים. חבל שדווקא בדבר שאינו דורש הוצאה כספית כלשהי לא נקפיד על קיום המצוה בהידור. כל מה שדרוש זה מודעות ומעט תשומת לב.


6 - בנוסף יש לי נקודה שברצוני לברר, ואם מישהו יכול לענות לי מאד אשמח:

רבים נוהגים, בזמן הקפת הבימה בהושע נא, לאחוז את האתרוג ביד ימין (ביחד עם הלולב), כדי להשאיר את יד שמאל פנויה להחזקת הסידור. זכורני שראיתי פעם שגם בזמן ההקפות יש לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים, כמו שעושים בזמן קיום מצוות נטילת הלולב. מאז אני משתדל להקפיד על כך ולאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים (את הסידור ניתן להשעין על הלולב). גם בזמן אמירת ההלל אני מקפיד לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים. (בזמן הנענועים שבהלל כולם אוחזים בשתי ידים, אבל אני עושה כך במשך כל אמירת ההלל.) 

ברצוני לברר האם ידוע למישהו מקור שבו דנים בשאלה זו?


צבי שביט (שטרן)
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי שאלה מספר 6: עיין כאן (בתשובה לשאלה שנשאלה באתר, מובאות שם שתי דעות מנוגדות לגבי הושעות. מצד אחד מובאת דעתו של הרב אלישיב שבעת ההושענות אפשר לאחוז את ארבעת המינים ביד אחת, ומנגד דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך שגם בעת ההקפות יש לאחוז בשתי ידים)

גם אני יודע כך, שצריך לאחוז בשתי ידיים, לא זוכר היכן ראיתי בעבר.
אבישלום פויכטונגר
---------------------------------------
וכן ראו את מנהגו של הרבי מליובאוויטש, שהקפיד לאחוז ד' מינים בשתי ידיו, ועד כדי כך - שהיה אומר (חלקים מה)הושענות בעל פה (מילה במילה אחרי הש"צ).
עזריאל ברגר
---------------------------------------
בענין אחיזת המינים בהושענות עיין במקורות השונים בקובץ המצורף . (קובץ 'אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות')
א גינצבורג
---------------------------------------
הבן איש חי אומר (שנה ראשונה האזינו הלכה יד) על אחיזת האתרוג ביד ימין בזמן ההקפות "אין זה נכון". אבל באמת קשה להקפיד על זה אא"כ כל בנאמר נמצא בדף אחד קטן.(הדף האחרון בקובץ הנ"ל)
אברהם קסלינגר
---------------------------------------
לגבי הערה 2- (הדס מימין וערבה משמאל) - המקובלים נוהגים הדס מימין והדס משמאל והדס כנגד השדרה, וערבה מימין וערבה משמאל בין הדס להדס.
וכך התפייט הפייט בפיוטו "סוכה ולולב לעם סגולה", "סביביו מיניו גורן עגולה".

לגבי הערה 5 - (השארת חלקו העליון של הלולב פנוי מאיגוד) - ספרדים ועוד עדות מנענעים הלולב כמקשה אחת, ולא מנענעים עלי ראשו דהיינו כסכוס. והדברים עתיקים.
אלחנן ס.

           הערה שלי: לגבי סעיף 2, ידוע לי על מנהג המקובלים. המ"א כותב שכך כתוב בכתבי האר"י. כדאי אבל לשים לב לדברי המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרנא ס"ק יא): "עיין במ"א מה שכתב בשם האר"י בזה, ולא העתקתיו, כי הפמ"ג כתב שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, ובצנעא ולא בפרהסיא" (צבי שביט)
---------------------------------------
לגבי 3 ראיתי שהאריך הר"מ הררי בקונטרס בסוף ספרו מקראי קודש על ד' מינים.
אוריאל פרנק
---------------------------------------
בנוגע לשאלתך  הערה 6:
עיין בהלכות לולב סימן תרנא' סעיף ב' ובמשנה ברורה שם ס"ק טו' שאפי' אם ברך כבר [וכבר יצא ידי חובה] ואחר כך נוטלו פעם שני[ה] בזמן ההושענות צריך לטלו בימין [וכמובן שאת האתרוג בשמאל!!!].
תביא בחשבון שבנוסח אשכנז שהתפלל החפץ חיים אמרו הושענות אחרי כל התפילה כולל מוסף... על הלל כלל לא היתה שום שאלה.
(וראה שם בהמשך לענין הלכה שאם נטל שניהם ביד אחת צריך לחזור ולטלם שוב בלי ברכה - אם כי שם מדובר בשעה שיוצא ידי חובה ולא בשלבים מאוחרים יותר).

1. המקור לכך הוא בדברי רבה (בסוכה לז:) המובאים בסוכה לא: ובמהלך הסוגיה (בדף לא:) מובן שהחזקתם ביד אחת היא רק לרגע, ושהדרך הנכונה להחזיקם היא: לולב בימין ואתרוג בשמאל.

2. המגן אברהם (תרנא' ו') מעלה אפשרות שאולי המקור דווקא בסוגיה בדף לז: וצריך להתבונן בעומק הדברים. רבה אומר טעם למה לולב בימין ועונה שהלולב (בעודו אגוד) מכיל שלוש מצוות (לולב, הדס וערבה).
ולכאורה מה השאלה ומה התשובה הרי כל דבר שמברכים עליו צריך להחזיק ביד ימין (או"ח סימן רו' סעיף ד' ובמ"ב ס"ק יח' לגבי כל ברכה שמברך על איזה מצווה)?
ואולי זה בדיוק חידושו של רבה, שאפי' שכבר ברך ויצא ידי חובה, אם מחזיק פעם נוספת, כגון בשאלתך, צריך להחזיק לולב בימין, כי הוא מכיל ג' מצוות!.

3. אפשרות נוספת: רבה שואל מדוע האתרוג משמאל הרי לפי הכלל הנ"ל היה צריך להחזיק גם את האתרוג בימין כשמברך וא"כ צריך שיהיו כל ארבעת המינים בידו הימנית?
ואולי זה חדושו של רבה, שלמרות הכלל הרגיל שדבר שמברכים עליו מחזיקים בימין, כאן צריך להחזיק האתרוג בשמאל כי התורה הפרידה וכתבה "ולקחתם לכם ..פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" כלומר התורה החסירה ו' החיבור מכפת תמרים ולא כולם ברצף אחד ללמד שהאתרוג לבד ושלושת המינים לבד. וא"כ משמעות הדבר שהאתרוג (שהוא יחיד) יהיה ביד השניה כלומר בשמאל.
ואם כן הדרך הנכונה הכתובה בתורה להחזקת ארבעת המינים היא כאשר ג' מינים ביד ימין ואתרוג ביד שמאל ולא שכולם ביד אחת.
זאב איתן
---------------------------------------
לגבי 1 - דומני שהטעות נובעת מכך שהמילים "שדרה" או "גב הלולב" אינן חד משמעיות מספיק... אם היה כתוב בספרים בבוטות "הצד הירוק" היו פחות טועים...
אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות.pdf
מספר הערות לגבי איגוד הלולב וצורת נטילתו - צבי שביט.doc

צבי שביט

unread,
Oct 18, 2024, 8:59:42 AM10/18/24
to קבוצת יהדות, קבוצת לקראת חג

בס"ד

בהמשך לקבצים ששלחתי על ארבעת המינים, אני מעביר התכתבות שהייתה בעבר בקבוצה לפני כמה שנים במספר נושאים.

מצורף גם שוב הקובץ עם ההערות ששלחתי בנושא.

 חג שמח!

צבי שביט (שטרן)

=========================================
בס"ד
במבט סביבי בבבית הכנסת, אני רואה מספר טעויות באיגוד הלולב/הדס/ערבה. (טעויות 3-5 מאד נפוצות. מספר 1 ו-2 פחות נפוצות, אבל גם אותם ראיתי).
כמו כן, יש לי שאלה ואשמח לקבל מקורות לשאלתי.

1 - יש שאוגדים את הלולב עם השדרה כלפי חוץ, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שהשדרה (גב הלולב) תהיה כלפי האדם (משנה ברורה סימן תרנ ס"ק ח).

2 - יש ששמים את ההדס משמאל וערבה מימין, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא הדס מימין וערבה משמאל (משנה ברורה סימן תרנא ס"ק יב) (הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז).

3 - יש ששמים את הלולב נמוך מההדס/ערבה (או שהוא מעט גבוה מהם אבל לא מספיק), וזו טעות. הלולב צריך להיות גבוה טפח מעל ההדס ומהערבה. את הטפח מודדים לא מקצה הלולב, אלא מקצה השדרה. אם הלולב קצר, וההדסים/ערבות ארוכים צריך לקצר אותם. כמו כן, לא לדחוף את הלולב יותר מידי למטה לתוך הקוישיקלך, כי אז הלולב לא בולט מספיק מעל ההדסים והערבות.
המקור הוא בגמרא, (סוכה לב:). שם יש מחלוקת האם קצה הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, או סוף השדרה צריך להיות טפח מעל ההדס. (שימו לב, לפי שתי הדעות הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, והמחלוקת היא רק מהיכן מודדים את הטפח. השו"ע פוסק שאת הטפח מודדים מקצה השדרה (סימן תרנ סעיף ב), וכן פסק הרמב"ם (הלכות לולב פ"ז ה"ח).

4 - יש ששמים את הערבה כך שהיא גבוהה מההדס, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שההדס יהיה מעל הערבה (רמ"א סימן תרנא סעיף א).

5 - יש שמים טבעות לאיגוד הלולב ממש בחלקו העליון. לפי המשנה ברורה (סימן תרנא ס"ק יד), הטפח העליון של הלולב צריך להיות פתוח ללא קשרים כדי שאפשר יהיה לכסכס את העלים. (אמנם הוא לא מסביר אם כוונתו לטפח העליון של העלים בלבד או שהטפח העליון של השדרה + העלים, אבל בפשטות נראה שהכוונה היא לטפח העליון של השדרה. (גם הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז)

אני מניח שדברים אלו אינם מעכבים את קיום המצוה  אבל כולנו מוציאים כסף רב על קניית ארבעה מינים, ומשתדלים להקפיד בהידורם של המינים השונים. חבל שדווקא בדבר שאינו דורש הוצאה כספית כלשהי לא נקפיד על קיום המצוה בהידור. כל מה שדרוש זה מודעות ומעט תשומת לב.


6 - בנוסף יש לי נקודה שברצוני לברר, ואם מישהו יכול לענות לי מאד אשמח:

רבים נוהגים, בזמן הקפת הבימה בהושע נא, לאחוז את האתרוג ביד ימין (ביחד עם הלולב), כדי להשאיר את יד שמאל פנויה להחזקת הסידור. זכורני שראיתי פעם שגם בזמן ההקפות יש לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים, כמו שעושים בזמן קיום מצוות נטילת הלולב. מאז אני משתדל להקפיד על כך ולאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים (את הסידור ניתן להשעין על הלולב). גם בזמן אמירת ההלל אני מקפיד לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים. (בזמן הנענועים שבהלל כולם אוחזים בשתי ידים, אבל אני עושה כך במשך כל אמירת ההלל.) 

ברצוני לברר האם ידוע למישהו מקור שבו דנים בשאלה זו?


צבי שביט (שטרן)
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי שאלה מספר 6: עיין כאן (בתשובה לשאלה שנשאלה באתר, מובאות שם שתי דעות מנוגדות לגבי הושעות. מצד אחד מובאת דעתו של הרב אלישיב שבעת ההושענות אפשר לאחוז את ארבעת המינים ביד אחת, ומנגד דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך שגם בעת ההקפות יש לאחוז בשתי ידים)

גם אני יודע כך, שצריך לאחוז בשתי ידיים, לא זוכר היכן ראיתי בעבר.
אבישלום פויכטונגר
---------------------------------------
וכן ראו את מנהגו של הרבי מליובאוויטש, שהקפיד לאחוז ד' מינים בשתי ידיו, ועד כדי כך - שהיה אומר (חלקים מה)הושענות בעל פה (מילה במילה אחרי הש"צ).
עזריאל ברגר
---------------------------------------
בענין אחיזת המינים בהושענות עיין במקורות השונים בקובץ המצורף . (קובץ 'אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות')
א גינצבורג
---------------------------------------
הבן איש חי אומר (שנה ראשונה האזינו הלכה יד) על אחיזת האתרוג ביד ימין בזמן ההקפות "אין זה נכון". אבל באמת קשה להקפיד על זה אא"כ כל בנאמר נמצא בדף אחד קטן.(הדף האחרון בקובץ הנ"ל)
אברהם קסלינגר
---------------------------------------
לגבי הערה 2- (הדס מימין וערבה משמאל) - המקובלים נוהגים הדס מימין והדס משמאל והדס כנגד השדרה, וערבה מימין וערבה משמאל בין הדס להדס.
וכך התפייט הפייט בפיוטו "סוכה ולולב לעם סגולה", "סביביו מיניו גורן עגולה".

לגבי הערה 5 - (השארת חלקו העליון של הלולב פנוי מאיגוד) - ספרדים ועוד עדות מנענעים הלולב כמקשה אחת, ולא מנענעים עלי ראשו דהיינו כסכוס. והדברים עתיקים.
אלחנן ס.

           הערה שלי: לגבי סעיף 2, ידוע לי על מנהג המקובלים. המ"א כותב שכך כתוב בכתבי האר"י. כדאי אבל לשים לב לדברי המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרנא ס"ק יא): "עיין במ"א מה שכתב בשם האר"י בזה, ולא העתקתיו, כי הפמ"ג כתב שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, ובצנעא ולא בפרהסיא" (צבי שביט)
---------------------------------------
לגבי 3 ראיתי שהאריך הר"מ הררי בקונטרס בסוף ספרו מקראי קודש על ד' מינים.
אוריאל פרנק
---------------------------------------
בנוגע לשאלתך  הערה 6:
עיין בהלכות לולב סימן תרנא' סעיף ב' ובמשנה ברורה שם ס"ק טו' שאפי' אם ברך כבר [וכבר יצא ידי חובה] ואחר כך נוטלו פעם שני[ה] בזמן ההושענות צריך לטלו בימין [וכמובן שאת האתרוג בשמאל!!!].
תביא בחשבון שבנוסח אשכנז שהתפלל החפץ חיים אמרו הושענות אחרי כל התפילה כולל מוסף... על הלל כלל לא היתה שום שאלה.
(וראה שם בהמשך לענין הלכה שאם נטל שניהם ביד אחת צריך לחזור ולטלם שוב בלי ברכה - אם כי שם מדובר בשעה שיוצא ידי חובה ולא בשלבים מאוחרים יותר).

1. המקור לכך הוא בדברי רבה (בסוכה לז:) המובאים בסוכה לא: ובמהלך הסוגיה (בדף לא:) מובן שהחזקתם ביד אחת היא רק לרגע, ושהדרך הנכונה להחזיקם היא: לולב בימין ואתרוג בשמאל.

2. המגן אברהם (תרנא' ו') מעלה אפשרות שאולי המקור דווקא בסוגיה בדף לז: וצריך להתבונן בעומק הדברים. רבה אומר טעם למה לולב בימין ועונה שהלולב (בעודו אגוד) מכיל שלוש מצוות (לולב, הדס וערבה).
ולכאורה מה השאלה ומה התשובה הרי כל דבר שמברכים עליו צריך להחזיק ביד ימין (או"ח סימן רו' סעיף ד' ובמ"ב ס"ק יח' לגבי כל ברכה שמברך על איזה מצווה)?
ואולי זה בדיוק חידושו של רבה, שאפי' שכבר ברך ויצא ידי חובה, אם מחזיק פעם נוספת, כגון בשאלתך, צריך להחזיק לולב בימין, כי הוא מכיל ג' מצוות!.

3. אפשרות נוספת: רבה שואל מדוע האתרוג משמאל הרי לפי הכלל הנ"ל היה צריך להחזיק גם את האתרוג בימין כשמברך וא"כ צריך שיהיו כל ארבעת המינים בידו הימנית?
ואולי זה חדושו של רבה, שלמרות הכלל הרגיל שדבר שמברכים עליו מחזיקים בימין, כאן צריך להחזיק האתרוג בשמאל כי התורה הפרידה וכתבה "ולקחתם לכם ..פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" כלומר התורה החסירה ו' החיבור מכפת תמרים ולא כולם ברצף אחד ללמד שהאתרוג לבד ושלושת המינים לבד. וא"כ משמעות הדבר שהאתרוג (שהוא יחיד) יהיה ביד השניה כלומר בשמאל.
ואם כן הדרך הנכונה הכתובה בתורה להחזקת ארבעת המינים היא כאשר ג' מינים ביד ימין ואתרוג ביד שמאל ולא שכולם ביד אחת.
זאב איתן
---------------------------------------
לגבי 1 - דומני שהטעות נובעת מכך שהמילים "שדרה" או "גב הלולב" אינן חד משמעיות מספיק... אם היה כתוב בספרים בבוטות "הצד הירוק" היו פחות טועים...
לגבי הערה 2, הספרדים אוגדים בדרך אחרת: הדס מימין, הדס משמאל הדס אחד על השידרה וערבה מימין להדס הימני וערבה משמאל להדס השמאלי.

לגבי הערה 3, לדעת הרב עובדיה ופוסקים נוספים פוסקים שמי ששדרת הלולב שלו לא יותר גבוהה בטפח מההדס ומהערבה – לא יצא ידי חובה.

לגבי הערה 6, זה ענין קבלי. כמו שכוס של קידוש מקבלו בשתי ידיו, וכמו שמניח שתי ידיו על הלחם כאשר מברך המוציא, להשפיע  את השפע הרוחני היורד דרך עשר ספירות ועשר האצבעות הן כנגדן.
הרב מרדכי אפרתי
-------------------------------
--
לקט מקורות לצורך לאחוז את ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות והלל.pdf
מספר הערות לגבי איגוד הלולב וצורת נטילתו - צבי שביט.doc

צבי שביט

unread,
Oct 5, 2025, 5:20:08 PMOct 5
to קבוצת לקראת חג

בס"ד

בהמשך לקבצים ששלחתי על ארבעת המינים, אני מעביר התכתבות שהייתה בעבר בקבוצה לפני כמה שנים במספר נושאים.

מצורף גם שוב הקובץ עם ההערות ששלחתי בנושא.

 חג שמח!

צבי שביט (שטרן)

=========================================
בס"ד
במבט סביבי בבבית הכנסת, אני רואה מספר טעויות באיגוד הלולב/הדס/ערבה. (טעויות 3-5 מאד נפוצות. מספר 1 ו-2 פחות נפוצות, אבל גם אותם ראיתי).
כמו כן, יש לי שאלה ואשמח לקבל מקורות לשאלתי.

1 - יש שאוגדים את הלולב עם השדרה כלפי חוץ, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שהשדרה (גב הלולב) תהיה כלפי האדם (משנה ברורה סימן תרנ ס"ק ח).

2 - יש ששמים את ההדס משמאל וערבה מימין, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא הדס מימין וערבה משמאל (משנה ברורה סימן תרנא ס"ק יב) (הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז).

3 - יש ששמים את הלולב נמוך מההדס/ערבה (או שהוא מעט גבוה מהם אבל לא מספיק), וזו טעות. הלולב צריך להיות גבוה טפח מעל ההדס ומהערבה. את הטפח מודדים לא מקצה הלולב, אלא מקצה השדרה. אם הלולב קצר, וההדסים/ערבות ארוכים צריך לקצר אותם. כמו כן, לא לדחוף את הלולב יותר מידי למטה לתוך הקוישיקלך, כי אז הלולב לא בולט מספיק מעל ההדסים והערבות.
המקור הוא בגמרא, (סוכה לב:). שם יש מחלוקת האם קצה הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, או סוף השדרה צריך להיות טפח מעל ההדס. (שימו לב, לפי שתי הדעות הלולב צריך להיות טפח מעל ההדס, והמחלוקת היא רק מהיכן מודדים את הטפח. השו"ע פוסק שאת הטפח מודדים מקצה השדרה (סימן תרנ סעיף ב), וכן פסק הרמב"ם (הלכות לולב פ"ז ה"ח).

4 - יש ששמים את הערבה כך שהיא גבוהה מההדס, וזו טעות. צורת האיגוד הנכונה היא שההדס יהיה מעל הערבה (רמ"א סימן תרנא סעיף א).

5 - יש שמים טבעות לאיגוד הלולב ממש בחלקו העליון. לפי המשנה ברורה (סימן תרנא ס"ק יד), הטפח העליון של הלולב צריך להיות פתוח ללא קשרים כדי שאפשר יהיה לכסכס את העלים. (אמנם הוא לא מסביר אם כוונתו לטפח העליון של העלים בלבד או שהטפח העליון של השדרה + העלים, אבל בפשטות נראה שהכוונה היא לטפח העליון של השדרה. (גם הערה זו מתייחסת לנוהגים כמנהג בני אשכנז)

אני מניח שדברים אלו אינם מעכבים את קיום המצוה  אבל כולנו מוציאים כסף רב על קניית ארבעה מינים, ומשתדלים להקפיד בהידורם של המינים השונים. חבל שדווקא בדבר שאינו דורש הוצאה כספית כלשהי לא נקפיד על קיום המצוה בהידור. כל מה שדרוש זה מודעות ומעט תשומת לב.


6 - בנוסף יש לי נקודה שברצוני לברר, ואם מישהו יכול לענות לי מאד אשמח:

רבים נוהגים, בזמן הקפת הבימה בהושע נא, לאחוז את האתרוג ביד ימין (ביחד עם הלולב), כדי להשאיר את יד שמאל פנויה להחזקת הסידור. זכורני שראיתי פעם שגם בזמן ההקפות יש לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים, כמו שעושים בזמן קיום מצוות נטילת הלולב. מאז אני משתדל להקפיד על כך ולאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים (את הסידור ניתן להשעין על הלולב). גם בזמן אמירת ההלל אני מקפיד לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידים. (בזמן הנענועים שבהלל כולם אוחזים בשתי ידים, אבל אני עושה כך במשך כל אמירת ההלל.) 

ברצוני לברר האם ידוע למישהו מקור שבו דנים בשאלה זו?


צבי שביט (שטרן)
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי שאלה מספר 6: עיין כאן (בתשובה לשאלה שנשאלה באתר, מובאות שם שתי דעות מנוגדות לגבי הושעות. מצד אחד מובאת דעתו של הרב אלישיב שבעת ההושענות אפשר לאחוז את ארבעת המינים ביד אחת, ומנגד דעתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך שגם בעת ההקפות יש לאחוז בשתי ידים)

גם אני יודע כך, שצריך לאחוז בשתי ידיים, לא זוכר היכן ראיתי בעבר.
אבישלום פויכטונגר
---------------------------------------
וכן ראו את מנהגו של הרבי מליובאוויטש, שהקפיד לאחוז ד' מינים בשתי ידיו, ועד כדי כך - שהיה אומר (חלקים מה)הושענות בעל פה (מילה במילה אחרי הש"צ).
עזריאל ברגר
---------------------------------------
בענין אחיזת המינים בהושענות עיין במקורות השונים בקובץ המצורף . (קובץ 'אחיזת ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות - לקט מקורות')
א גינצבורג
---------------------------------------
הבן איש חי אומר (שנה ראשונה האזינו הלכה יד) על אחיזת האתרוג ביד ימין בזמן ההקפות "אין זה נכון". אבל באמת קשה להקפיד על זה אא"כ כל בנאמר נמצא בדף אחד קטן.(הדף האחרון בקובץ הנ"ל)
אברהם קסלינגר
---------------------------------------
לגבי הערה 2- (הדס מימין וערבה משמאל) - המקובלים נוהגים הדס מימין והדס משמאל והדס כנגד השדרה, וערבה מימין וערבה משמאל בין הדס להדס.
וכך התפייט הפייט בפיוטו "סוכה ולולב לעם סגולה", "סביביו מיניו גורן עגולה".

לגבי הערה 5 - (השארת חלקו העליון של הלולב פנוי מאיגוד) - ספרדים ועוד עדות מנענעים הלולב כמקשה אחת, ולא מנענעים עלי ראשו דהיינו כסכוס. והדברים עתיקים.
אלחנן ס.

           הערה שלי: לגבי סעיף 2, ידוע לי על מנהג המקובלים. המ"א כותב שכך כתוב בכתבי האר"י. כדאי אבל לשים לב לדברי המשנה ברורה (בשער הציון סימן תרנא ס"ק יא): "עיין במ"א מה שכתב בשם האר"י בזה, ולא העתקתיו, כי הפמ"ג כתב שלא ינהוג כן אלא מי שמוחזק בחסידות, ובצנעא ולא בפרהסיא" (צבי שביט)
---------------------------------------
לגבי 3 ראיתי שהאריך הר"מ הררי בקונטרס בסוף ספרו מקראי קודש על ד' מינים.
אוריאל פרנק
---------------------------------------
בנוגע לשאלתך  הערה 6:
עיין בהלכות לולב סימן תרנא' סעיף ב' ובמשנה ברורה שם ס"ק טו' שאפי' אם ברך כבר [וכבר יצא ידי חובה] ואחר כך נוטלו פעם שני[ה] בזמן ההושענות צריך לטלו בימין [וכמובן שאת האתרוג בשמאל!!!].
תביא בחשבון שבנוסח אשכנז שהתפלל החפץ חיים אמרו הושענות אחרי כל התפילה כולל מוסף... על הלל כלל לא היתה שום שאלה.
(וראה שם בהמשך לענין הלכה שאם נטל שניהם ביד אחת צריך לחזור ולטלם שוב בלי ברכה - אם כי שם מדובר בשעה שיוצא ידי חובה ולא בשלבים מאוחרים יותר).

1. המקור לכך הוא בדברי רבה (בסוכה לז:) המובאים בסוכה לא: ובמהלך הסוגיה (בדף לא:) מובן שהחזקתם ביד אחת היא רק לרגע, ושהדרך הנכונה להחזיקם היא: לולב בימין ואתרוג בשמאל.

2. המגן אברהם (תרנא' ו') מעלה אפשרות שאולי המקור דווקא בסוגיה בדף לז: וצריך להתבונן בעומק הדברים. רבה אומר טעם למה לולב בימין ועונה שהלולב (בעודו אגוד) מכיל שלוש מצוות (לולב, הדס וערבה).
ולכאורה מה השאלה ומה התשובה הרי כל דבר שמברכים עליו צריך להחזיק ביד ימין (או"ח סימן רו' סעיף ד' ובמ"ב ס"ק יח' לגבי כל ברכה שמברך על איזה מצווה)?
ואולי זה בדיוק חידושו של רבה, שאפי' שכבר ברך ויצא ידי חובה, אם מחזיק פעם נוספת, כגון בשאלתך, צריך להחזיק לולב בימין, כי הוא מכיל ג' מצוות!.

3. אפשרות נוספת: רבה שואל מדוע האתרוג משמאל הרי לפי הכלל הנ"ל היה צריך להחזיק גם את האתרוג בימין כשמברך וא"כ צריך שיהיו כל ארבעת המינים בידו הימנית?
ואולי זה חדושו של רבה, שלמרות הכלל הרגיל שדבר שמברכים עליו מחזיקים בימין, כאן צריך להחזיק האתרוג בשמאל כי התורה הפרידה וכתבה "ולקחתם לכם ..פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" כלומר התורה החסירה ו' החיבור מכפת תמרים ולא כולם ברצף אחד ללמד שהאתרוג לבד ושלושת המינים לבד. וא"כ משמעות הדבר שהאתרוג (שהוא יחיד) יהיה ביד השניה כלומר בשמאל.
ואם כן הדרך הנכונה הכתובה בתורה להחזקת ארבעת המינים היא כאשר ג' מינים ביד ימין ואתרוג ביד שמאל ולא שכולם ביד אחת.
זאב איתן
---------------------------------------
לגבי 1 - דומני שהטעות נובעת מכך שהמילים "שדרה" או "גב הלולב" אינן חד משמעיות מספיק... אם היה כתוב בספרים בבוטות "הצד הירוק" היו פחות טועים...
לקט מקורות לצורך לאחוז את ארבעת מינים בשתי ידים בזמן הושענות והלל.pdf
מספר הערות לגבי איגוד הלולב וצורת נטילתו - צבי שביט.doc

א

unread,
Oct 6, 2025, 3:14:00 AMOct 6
to צבי שביט, קבוצת לקראת חג
בענין אחיזת המינים בהושענות
זכורני ימים מקדם התפללתי במנין בביתו של הגאון הרב יואל קלופט זצ''ל בחיפה
ושם חולקו [כנראה לראשונה] צילומים של ההושענות בהקטנה וכתוב על זה
'כדי שיוכלו לאחוז את הלולב והאתרוג בשתי הידיים כהלכה'
כמדומני שיש כאן לפחות מעשה רב
בברכת חג שמח
אהרון גינצבורג

‫בתאריך יום ב׳, 6 באוק׳ 2025 ב-0:20 מאת צבי שביט <‪zvi...@gmail.com‬‏>:‬
--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "לקראת חג".
אנא הפץ מאמר זה בקרב חבריך וידידיך והמלץ בפניהם להצטרף לקבוצה.
לתגובות או לביטול המנוי בקבוצה, שלח דוא"ל לצבי שביט zvi...@gmail.com.
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'לקראת חג' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל likrat-chag...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/likrat-chag/CADCy7adO-XzrwWM6FNdd3o0cYSm0S%3DhcTQtpH_mrEByfqzLW6Q%40mail.gmail.com.

יהונתן נוימן

unread,
Oct 12, 2025, 1:20:58 PM (13 days ago) Oct 12
to א, צבי שביט, קבוצת לקראת חג
למעשה, אין כל סיבה שבהושענות לא יצטרכו ליטול את ארבעת המינים בשתי ידים. אם נוטלים אותם, אמורים ליטלם כדין.
אלא מה? פיוטי ההושענות אמורים להאמר על ידי החזן, והקהל רק עונים על כל פסקא 'הושע נא', וכן 'כן הושע נא'.
כל הבעיה היא רק לחזן האומר את ההושענות וגם נוטל את ארבעת המינים בידיו. מה וכיצד יעשה?
אז כך: ההגיון הפשוט אומר שמי שעיני הקהל אליו, הוא זה שיאמר בקול רם את הפיוט.
במדרש נזכר שהחזן עומד וס"ת בידו. אין כל מניעה שלפניו יהיה פתוח מחזור.
אמנם, אבותינו שלא זכו לשבת בארה"ק, והרחיקו עד אירופה הטמאה
לא היו להם כמעט ארבעה מינים, רק לבודדים מהקהל.
באופן כזה, ודאי שהחזן בעצמו מקיף
יחד עם הבודדים שזכו ויש להם ד' מינים. 
במנהגים דק"ק וורמיישא נזכר שהשמָש אוחז בידיו את המחזור והולך לפני החזן. אך מסתבר שלשמש לא היו ארבעה מינים. 
אצלנו בקהלה נוהגים (הנהגתי) כפי המנהג הישן שהחזן הוא האוחז ספר תורה בידו.
אגב, בקהלות רבות נפוצה טעות: לתת לאבל (שאינו מקיף) לאחוז את הספר. טעות כזו יכולה להוולד רק אם לא יודעים להבחין בין המקורות

‫בתאריך יום ב׳, 6 באוק׳ 2025 ב-10:14 מאת א <‪5742...@gmail.com‬‏>:‬
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages