קבצים ליום העצמאות 2 - שם המדינה, דגל, סמל, המנון, מגילת העצמאות וחוזה המדינה

[צבי שביט‎]

בס"ד

שלום,

מצ"ב קבצים בנושא שם המדינה, דגל, סמל, המנון, מגילת העצמאות וחוזה המדינה.

אחד הקבצים גדול מידי והוא מצורף כקישור לאתר שיתוף הקבצים של גוגל.

כל הקבצים נמצאים גם בגוגל דרייב כאן.

קישור לכל הקבצים של יום העצמאות כאן.

קישור לכל הקבצים של כל החגים כאן.

=======================

בנוסף, מספר תוספות והערות:

1 - המנון המדינה - התקווה (תקוותנו)

שיר "התקוה" שהוא כיום ההמנון של מדינת ישראל, הוא קטע קטן מתוך שיר ארוך יותר שנקרא "תקוותינו". גם הבית הנוכחי, עבר שינוי מהגרסה המקורית. מעניין לקרוא את הגרסה המלאה והמקורית של השיר ואת ההסברים כאן. מצורף קובץ עם מילות השיר.

מעמד מיוחד ומרגש במיוחד שבו הושר השיר היה במחנה ההשמדה ברגן בלזן כמה ימים לאחר השחרור. ניתן לקרוא על המעמד המרגש בכתבתו של זאב גלילי כאן. מעמד התפילה הוקלט ע"י השדר הבריטי של הבי.בי.סי, פטריק גורדוון ווקר. בכתבה של זאב גלילי מופיע קישור להקלטה של השיר כאן. מעניין שמצד אחד מדובר בגירסה המקוצרת של בית אחד, אבל הבית הזה מושר בגרסתו המקורית.

והנה קישור למעמד שירת התקוה בברגן בלזן כאן.

הקלטה מעניינת נוספת היא של תלמידי הגימנסיה היהודית במונקץ'. בשנת 1933 נערכה חתונת בתו של הרבי ממונקץ'. צוות צילום אמריקאי שבא לצלם את החתונה, צילם את תלמידי הגימנסיה היהודית בעיר שרים את התקוה כאן.  גם כאן מושר רק הבית הראשון אבל בגרסתו המקורית. קטע מתוך ההקלטה הזו מצורף לדוא"ל זה (קישור לגוגל דרייב).

והקלטה בת ימינו חדשה של החזן הראשי לצה״ל סא״ל שי אברמסון במצעד החיים הוירטואלי (עקב מגיפת הקורונה) בשנת תשפ"א כאן.

קישור לויקיפדיה על ההמנון כאן.

2 - הכרזת המדינה - מגילת העצמאות

ביום שישי ה' באייר תש"ח בשעה 16:00, שמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, החל טקס הכרזת המדינה.

מצורף צילום של המסמך המקורי וכן נוסח המגילה.

פרטים על מגילת העצמאות כאן  וכאן.

ניתן לשמוע את טקס ההכרזה כאן  וכאן.

תאגיד השידור "כאן" העניק צבע להכרזת העצמאות כאן.

את הנוסח (המנוקד) של מגילת העצמאות ניתן לראות כאן.

3 - דגל ישראל, סמל המדינה ושם המדינה

הרצאה של הרב בן-ציון בר-עמי על דגל ישראל ועל השם "ישראל" כאן.

קישור לויקיפדיה על דגל המדינה כאן.

קישור לויקיפדיה על סמל המדינה כאן.

קישור לויקיפדיה על חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה כאן.

בקבצים המצורפים יש הקלטה של שיעור של הרב יהונדב דרורי בשאלה האם יש בדגל משום חוקות הגויים (על דגל ישראל - הרב יהונדב דרורי).

איך נקבע שמה של המדינה כאן.

4 - כיצד נולד דגלנו הלאומי?

בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבזל, כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס הראשון. בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז היתה אחת, לא גדולה אך גם לא קלה – היה בה משהוא מן הפרובלימה העברית הגדולה. באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס? מה הם צבעיו? הן דגל אין לנו. הרעיון הזה הכאיבני מאד. צריך ליצור את הדגל. ואולם באיזה צבעים נבחר?

 והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל, לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו – טלית זו היא סמלנו, נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל כחול־לבן ומגן־דוד מצוייר עליו.

וכך בא לעולם דגלנו הלאומי.

דוד וולפסון  כאן

5 - חוזה המדינה

מצורף קובץ שבו ליקטתי מקורות על יחסו של הרצל ליהדות. בניגוד למה שרבים חושבים שהוא היה יהודי מתבולל, מתברר שזה לא נכון. זה היה נכון בתחילת דרכו, אבל בהמשך היחס שלו ליהדות השתנה לחלוטין. אני ממליץ לקרוא את הקובץ עם המידע שליקטתי בנושא זה.

6 - ארכיון המדינה

באתר של ארכיון המדינה יש  מספר פרקים שעוסקים בנושאים להם התייחסתי כאן.

ועוד מארכיון המדינה: הרצאה של איתמר יואלי - החל מדקה 5:30 הוא מתחיל לדבר על הכרזת העצמאות כאן.

------------------------------

נצטט את הפתיחה של מגילת העצמאות, ואת משפט הסיום המופיע לפני החתימות של נציגי העם על כל מגזריו:

"בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלַל אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.

... מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ".

מאחורי ההסכמה על נוסח זה, מסתתרת פרשנות שונה לביטוי צוּר יִשְׂרָאֵל. אלו שהגדירו עצמם כשומרי מצוות הסבירו כי הם בוטחים בקב"ה, שאחד מכינויו הוא "צור ישראל". לעומתם, אלה שלא הסכימו להיכנס תחת כותרת זו, הסבירו כי חתימתם נובעת מביטחון בכוחו של העם היהודי.

ההסכמה הרחבה לנוסח זה, איפשרה את האחדות שהייתה נדרשת בשעה הגורלית.

ננסה להבין את מקורו של הביטוי ואת הקשר שלו לדוד בן ישי, מי שהכריז לראשונה על הקמת מדינה יהודית עצמאית, שבירתה ירושלים. מדינה יהודית שכל שנים עשר שבטי י-ה הם אזרחיה.

בשירת האזינו, העוסקת בגורלו של עם ישראל עד ימות המשיח, נזכר הכינוי צּוּר חמש פעמים, ככינוי כלפי שמיא כמו בפסוק: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (דברים לב, ד).

בשירות דוד ובפרקי תהילים, מופיע שם זה ככינוי כלפי שמיא עשר פעמים, ושם הוא מופיע גם בצורה של צוּר יִשְׂרָאֵל (שמו"ב, כג ג).

אנו למדים מכך כי גם אלה שלא הסכימו ששם שמים יופיע במפורש במגילת העצמאות, זכו לכוון לביטוי שדוד המלך, שהיה הראשון אחרי דור הכניסה לארץ, שזכה לאחד סביבו את כל העם, השתמש בו פעמים רבות, יותר מכל קודמיו וגם מאלה שהיו אחריו. כך נוצר קשר נוסף, גם אם לא בכוונת מכוון, בין ימי דוד - מייסד מדינת היהודים הראשונה, לימי דוד בן גוריון שזכה להכריז שוב על עצמאות מדינתו של העם היהודי בשנית.

הרב יוסי כרמל

------------------------------

מספר פרטים מעניינים על דגל ישראל מאת דב פרימרמן.

בתאריך כ"ה בתשרי תש"ט (28.10.1948) אושר, רישמית, צורתו של הדגל הישראלי. הדגל הישראלי:

דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן  בעולם.

דגל עברי זה הוא בעל רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה, אשר בסיסיו מקבילים לפסים האופקיים של הדגל. 

הסמל הוא סמל יהודי המתחבר למסורת היהודית, (אם כי הוא מוכר כ"קישוט" גיאומטרי מזה אלפי שנים).

ואם חשבתם שניתן להניף דגל ישראל בכל מידה שבא לכם - אתם טועים. יש ממדים חוקיים לדגל הרשמי: הממדים הרשמיים, כפי שפורסמו ב"רשומות":

ראשיתו של הדגל במושבה ראשון לציון בימי העלייה הראשונה,  והוא אומץ כדגלה של התנועה הציונית מיום היווסדה ב-1897.

 דגל זה הועדף על פני "דגל שבעת הכוכבים" שהציע בנימין זאב הרצל.

דגל 7 הכוכבים שהציע הרצל:

לאחר קום מדינת ישראל התלבטה מועצת המדינה הזמנית  לגבי דגלה של המדינה. דגל התנועה הציונית נבחר באופן רשמי לשמש כדגלה של מדינת ישראל, כאמור לעיל, בתאריך כ"ה בתשרי תש"ט (28 באוקטובר 1948), והוא הועדף על פני רעיונות אחרים, בעיקר בשל  הפופולריות הרבה שהייתה לו בציבור היהודי.

מעמדו החוקי של הדגל עוגן בחוק הדגל והסמל, ה'תש"ט, ובשנת ה'תשע"ח (2018) גם ניתן לו מעמד חוקתי בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

הפסים הכחולים של הדגל  מקורם בפסים הכחולים של הטלית.

סמל מגן דוד ששולב בדגל, נמצא בתרבויות העמים מאז תקופת העת העתיקה; אולם זוהה עם היהדות מאז, בפריטי אמנות ותשמישי קדושה רבים.

אם מתוך ששמע על האירוע, או שגיבש את הרעיון בעצמו, הניף בשנת 1885 ישראל בלקינד, מחלוצי תנועת ביל"ו, את הדגל במתכונת דומה לדגל ישראל כיום אותו הכין יחד עם פאני מאירוביץ' ("יריעת אריג לבנה: שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה דוגמת הטלית שלנו ומגן דוד של תכלת באמצע"), בחגיגות שלוש שנים להיווסדה של המושבה ראשון לציון. דגל זה כונה "דגל ראשון לציון". בדגל דומה השתמש מיכאל הלפרן באירוע "החגיגה המשולשת" בנס ציונה בשנת 1891.

אתר הנפת הדגל ע"י מיכאל הלפרן בנס ציונה:

טכס הכרזת העצמאות ב 14.5.48 - (דגל לא חוקי - בסיסי המשולשים אינם מקבילים לפסים הכחולים):

"פלוגת החפרים 608" - מניפה דגל ישראל במצרים - 1940:

דגל עברי מונף על האניה "עמנואל" בנמל סאות המפטון, לונדון - ע"י אריה גרבנוב. דצמבר 1933:

הדגל בשער "הפרוטוקולים של זקני ציון" 1933:

דגל 7 הכוכבים של חב' "צים":

ואחרון חביב - דגל צה"ל :

אגב: זה , כנראה הדגל שנכנס לספר "שיאי גינס" כ"הדגל שנישרף הכי הרבה". אם היה לי שקל אחד כנגד כל דגל ישראלי שנישרף באיראן, סוריה, עירק, לבנון, ירדן, ושאר ארצות העולם (ע"י מוסלמים) - הייתי קונה וילה רחבת ידיים.

הפרטים נלקחו בעיקר מויקיפדיה כאן.

דב פרימרמן

----------

 ילדי הגימנסיה היהודית במונקץ' שרים את התקווה.mp4