קבצים לל''ג בעומר 1 - פיוטים ותפילות

[צבי שביט‎]

בס"ד

שלום,

מצ"ב קבצים בנושא פיוטים ותפילות.

כל הקבצים נמצאים גם בגוגל דרייב כאן.

קישור לכלל הקבצים של ל''ג בעומר כאן.

קישור לכל הקבצים של כל החגים כאן

צבי שביט (שטרן)

===================================

מה פירוש מילותיו של דוד, "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי", ששובצו בראש הפיוט המושר בל"ג בעומר?

אפ"ר: 

1. אם "לֶחָי" פירושו "טוב וקיים" (כדלקמן), זה נשמע דומה מאוד למילה "לחיי" [ואולי אף יש להגות מילים אלו באותו אופן?...] שאותה מפרש רש"י במסכת גיטין דף ו עמוד ב ד"ה לחיי - כלומר שפיר מצית למימר דלאו גברא רבה הוא. 

2. לפירוש המילה "לֶחָי" קשורה סוגיה לשונית נוספת - הפיסוק: בעל הטעמים מפסיק ב"כה". ראה על כך בפירוש דעת מקרא על אתר. לעומת זאת, בלחן של שיר זה, מפסיקים ב"ואמרתם": קישור.

וע"ע ב

קישור מאמר "כֹּה לֶחָי" באתר האקדמיה ללשון העברית.

הנה נוסחאות בפירוש רש"י שמואל א פרק כה פסוק ו 

פרויקט השו"ת:

(ו) כה לחי - כה יהיה לשנה הבאה גוזז:

(כה לחי - כה יהיה לשנה הבאה מזל חי וקים) (ל"א כה לחי, אמרו על טבחו ונסכו שתראו כן ראוי לאיש חי לאיש זריז וחשוב כמו בן איש חי רב פעלים חי ומזורז בעל מעשים ע"כ):

לחי - טוב וקיים:

ואתה שלום וגו' - כן תהיה לאורך ימים:

הכתר:

(ו) כה לחי - כה יהיה לשנה הבאה מזל חי וקיים וטוב. 

על התורה:

כה לחי – כה יהיה לשנה הבאה, גוזז.

כה לחי – כה יהיה לשנה הבאה, מזל חי וקים.

כה לחי – אמרו על טבחו ונסכו שתראו, כן ראוי לאיש חי, לאיש זריז וחשוב, כמו (שמואל ב כ״ג:כ׳) בן איש חי רב פעלים, חי ומזורז, בעל מעשים.

ואתה שלום וגו׳ – כן תהיה לאורך ימים.

אוריאל פרנק

*********************

 

שיבושים בשירים: 

יש לציין שיבוש מחריד 

וֵיְיְיְאמרתם מלעיל [כמובן!] הוי"ו צריכה להיות בפתח כדינה לפני ח"פ 

גם קוראים יוחָאי בניקוד קמץ  

אליהו לוין

***********************************

אחת הטעויות הנפוצות בשיר אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל - טעות שמשבשת לגמרי משמעות.

לפני מי אתם מטהרים - הרבה שרים בשווא במ' כאילו אנחנו יכולים לטהר

והנכון הוא לפני מי אתם מיטהרים. בחיריק במ' בבניין התפעל - ה' מטהר אותנו, ואנחנו מיטהרים.

וכן כמובן הטעות הרווחת "וַאמרתם כה לחי" באות ו' כמובן צ"ל פתח ולא שווא.

נעמי פרבשטיין

------------------------------------------

כעת דיון על שיבוש בפיוט "אשרי יולדתך":

--------

שימו לב לשיבוש בקטע זה של פזמון בר יוחאי:

בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ

וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ

יוֹלַדְתֶּךָ הוא שיבוש שמקורו בפרקי אבות . שם נאמר על רבי יהושע "אשרי יולדתו" בגלל שאמו היא שדאגה לחינוכו ולימודו וכו'. לעומת זאת  על רבי שמעון יש לומר אשרי יולדיו כי שני הוריו היו שותפים בהבאתו לעולם ובחינוכו.

ואכן במקורות קדומים כמו בתכלאל התימני מוצאים "אשרי יולדיך" שגם מתחרז נכון עם לומדיך ועם סודך:

 

בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלְדֶיךָ אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶיךָ

וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ:

רחמים שר שלום

====================================

א - מבנה השיר הוא תשע תנועות, תשע תנועות, לכן מוכרח הנוסח הנפוץ.

ב - לבד מהאמור, יש בביטוי יולדתיך מסר מדברי רבא בגמ' מכות דף יז: דילידא אימיה כר' שמעון תיליד - כל שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כר' שמעון (רש"י).

יהודה גנוט

----------------------------------------------

תגובה של רחמים על הערותיו של יהודה:

א - בקשר לתנועות, רב מתוניס כותב לי שאצלם נהוג לבטא כל שוא נע  כפתח וכן נוהגים התימנים.  הנה יש לך 9 תנועות.

בַּר - יוֹ- חַאי - אַשְׁ- רֵי- יוֹ- לֲ- דֶי - ךָ

ב - ההוכחה מהתלמוד אינה משכנעת. התלמוד פשוט הושפע מהביטוי "אשרי יולדתו" שבפרקי אבות

 

לעומת  נימוקיך אני מציג את החרוז המקורי והנכון כפי שהוא מופיע אצל התימנים. לא יעלה על הדעת שרק בבית זה  יש חריגה בחרוז. נאמן עלי  הנוסח שמופיע בסידור התימני.

לכן אין שום ספק שצריך להיות כתוב יולדיך כי זה מתחרז עם לומדיך ועם סודך. יולדתך שבפי ההמון הוא שיבוש  שנוצר בעקבות פרקי אבות

בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלֲדֶיךָ
אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ
לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ.

 

פזמון: בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ:

בַּר יוֹחַאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ
נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ
נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ
חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ
יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ
בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ
שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים
לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים
אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים
הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים
עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים
סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים
נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה
וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה
וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ
שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ
הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ
גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ
תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים
קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים
קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה
הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה
שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה
אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה
יָרֵאתָ מִלְהַבִּיט כִּי רַב לָהּ
תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ
נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ.

פזמון

בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלֲדֶיךָ
אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ
לְבוּשֵׁי חשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ.

רחמים שר-שלום

--------------------------------------------------------

בענין ביטוי השוא - אני זוכר בירושלים אנשים ''פתחו'' את ה-שי''ן כאשר קראו ''שמואל'' .

ראו נא שהשמות שמואל ושלמה נקראים בשפות אחרות ...SAM ו- ...SAL עדות למבטא המקורי, העברי, שלהם.

בתשעה מעשרת הבתים שבפיוט שלוש השורות הראשונות מסתימות סיום זהה, שתי אותית, בבית העשירי זהה רק האות האחרונה.

שתי שורות הפתיחה וכל שורות הסיום [הרכיעיות] של הבתים מסתימות ''רך'' או  ''ריך'': נראה שהמחבר אינו מבדיל בין ''דיך'' שבתיקון/שחזור  ל- ''דך'' שבשתי השורות האחרות.

היכן אמצא פיוט זה בסידור של האשכנזים?

רחמים בן עצ''ם הכהן

---------------------------------- 

בהתייחס ל"שיבוש" בשיר בר יוחאי, לענ"ד כדאי שלא לקבוע בפסקנות שזה שיבוש, בהסתמך על הגרסה התימנית דווקא, בשעה שאצל כל העדות האחרות הנוסח הוא "יולדתך". ובמיוחד, בהתייחס למוצאו הספרדי/מרוקו/טריפולי של המחבר המקובל כשמעון לביא.
לא סביר להניח שהדרך הלא פשוטה, שהפיוט עשה מלוב לפחות, ועד שהגיע לתימן, עשתה אתו חסד והפכה אותו למדויק יותר, מהנוסח של בני עדתו ספרד/מרוקו/לוב.

כל האמור לעיל בהנחה שאין טענה שהמחבר הוא תימני.

הביטוי "אשרי יולדתו" הפך להיות שגור בפי כולם, כאמצעי לציון שבחו של אדם ותרומתו הגדולה, ואולי בא להשלים העובדה שמזכירים את שמו של רבי שמעון עם שם אביו ובא לפצות גם את אמו "ואל תיטוש תורת אמך".

חנן חסן

-----------------------------------

מצאתי ברשת סיפור על לידתו של רשב"י. להלן תמצית הסיפור:

אימו, שרה, הייתה עקרה, ובעלה, יוחאי רצה לגרשה. היא התפללה ובכתה לה' ואז בעלה חלם חלום שהוא עומד ליד עץ יבש ובא מישהו והישקה את העץ והוא צמח. ר' עקיבא פתר לו את החלום שהעץ הוא אישתו, ואותו אדם הישקה את העץ בדמעות שלה וכעת היא תלד.

הסיפור מופיע באתרים רבים באינטרנט, לדוגמא http://www.acheinu.co.il/?p=2432 . כתוב שהסיפור מופיע בספר "נחלת אבות ח"ג (יש מספר ספרים בשם זה. באחת האתרים כתוב שהכוונה לספרו של הרב יוסף משאש).

לאור הסיפור, דווקא נשמע מאד מתאים לומר אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ .

צבי שביט (שטרן)

----------------------------------------

כאשר שלחתי את סדרת הקבצים לל"ג בעומר, שלחתי גם קובץ עם ביאור מקיף לפיוט "בר יוחאי" מאת הרב ישעיה אשר זליג מרגליות.

בדקתי בקובץ הנ"ל, וגיליתי שיש שם התייחסות לשאלה מדוע הפייטן משבח דווקא את האם ולא את האב.

מצ"ב קטע מתוך הקובץ שבו יש את הפיוט עצמו ואת ההסבר לשאלה הנ"ל.

צבי שביט (שטרן)

------------------------------------

האמת תורה דרכה 

שאמנם שערי תירוצים לא ננעלו, 

ויש שתי דעות אם שבשתא ממילא נפקא או כיון דעל על 

הלכה למעשה הציבור נוהג כדעה כיון דעל על! 

ומגייסים הרבה כוחות להגן על המקובל. 

אני נתקל בזה, כש מגייסים כל כוח בלתי אפשרי להגן על נוסח הצנזורה הנוצרית. 

אבל זה נכון גם כאן. 

ללא ספק שיטתי היא להמנע מתיקונים ע"פ סברה, ולרוב הם מתבדים. 

זה לא המקרה כאן.    

כאן ידידנו רחמים צודק ללא ספק. 

ושום חריפות לא תצדיק את שאינו צודק. 

אם באמת יצליחו לתקן את השיבוש, לא פשוט. 

אבל אני מקווה שכן. 

אליהו לוין

----------------------------------------------

לגבי הסיפור, ראוי לדעת שאין לסיפור זה שום מקור.

עיין עוד כאן ובלינקים שהובאו שם

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=38674
---------------------------------------------

א. אמת יהגה חכך, אך אנן אשכנזים שלא נוהגם לקרוא שוא נע כפתח, נאלצנו לשנות ליולדתיך.

ב. ואין בין יולדיך ליולדתך אלא הא דאמר רבא דילידת אמיה וכו'.

יהודה גנוט

---------------------------------------------

לא הבינותי מה ההוכחה מפירושו של ישעיהו מרגליות האשכנזי

הוא מביא את הפסוק  "ישמח אביך ואמך" שמאשר את נוסח  "יולדיך"

ואחרי זה  הוא מסביר את הנוסח המשובש עפ"י הזוהר

{ו"יולדתך   " – שבא בהמשך הפסוק הנ"ל  פרושו המלמדך, המוליד חכמה בלבך (כפי שפירש בעל המצודות)}

גם הסיפור שהביא צבי נוצר בעקבות השיבוש

אבל לא קיבלתי שום הסבר לנוסח המשובש שאינו מתחרז עם "לומדיך"  ו"סודך"

רק ר' רחמים בן עצ"מ הכהן מעמידנו. שוב על החריגה/ השיבוש בסיום  החריזה של הבית העשירי.

ודרך אגב העיר נכון שהשיר אינו נמצא בסידור האשכנזי.ואכן מה ל"פרשנים" האשכנזים ולפיוט בר יוחאי.

 

תשובה לר' חנן חסן: אכן מצאתי בדבריך את המקור לשיבוש.  כתבת נכון: הביטוי "אשרי יולדתו" הפך להיות שגור בפי כולם,

וזו הסיבה שכל המדפיסים  (כולל המרוקאים והטריפוליטאים) שיבשו את הנוסח של ר' שמעון לביא  עפ"י הביטוי השגור...  

אולי תוכל להשיג את הנוסח המקורי מאיזה כתב יד לפני שהמדפיסים שיבשו את החרוז בהשפעת אשרי יולדתו ששגור בפי כולם?

 

התימנים היו נוהגים להעתיק שירים שהגיעו אליהם בכתב יד, כך הם נשמרו מהמדפיסים ששיבשו את החרוז ואילו אצלם זה נשמר כבמקורו

                

דרך אגב . בנוסח השיר שצרף ר' צבי יש שגיאות שמוכיחות  שאינו מקורי

יוחאִי (א' חרוקה) זו שגיאה. במקור נכתב יוחַי (בלי אלף) וכדי שלא יקראו יוחִי  נהוג להוסיף א'

שלושים ושתים נתיבות  הורס את מבנה השורה של תשע תנועות והנכון הוא ל"ב נתיבות כמו שמובא בסידור התימני ובעוד סידורים

 

ותודה לחברים שבתגובותיהם איפשרו להוכיח שוב את מקור השגיאה

רחמים שר שלום

-----------------------------------------------------

ודאי שאי אפשר להביא ראיה מהסיפור ש(אמנם מופיע באתרים רבים באינטרנט, אבל) לא היה ידוע לאף אחד לפני שפרסמו הרב יוסף משאש.

ומצד שני מסתברים דברי חנן חסן, ויש להוסיף לכך שהפיוט בר יוחאי נכנס לסידורי תימן בעקבות ספר 'תיקוני שבת', שמהר"י ונה העתיקו לתוך התכלאל שלו, וב'תיקוני שבת' הגרסה היא 'יולדתך' ולא 'יולדיך'.

אריאל בנימין רחמים

-------------------------------------------------------  

בהקשר ל"הגנה" - כך דרכה של תורה להגן על מסורת אבות אף שנראה שהיא משובשת. בדיוק כמו שמגנים על נוסח המסורה אף שברור שנפלו בו שיבושים רבים.

זה כוח השימור של העולם היהודי שמשמרים מנהגים ארכאיים ומוזרים ולא אומרים בטל טעם בטלה התקנה.

ואיני רואה פסול לשמר מסורת אבות ברורה ויציבה גם אם ברור שנפלו בה שיבושים.

כל התפתחות הלשון בנויה על תהליכים שיבושים, אנלוגיות, היקשים, גרירה, הידמות ועוד ועוד. אנשים עומדים אחרי אלפי שנים של התפתחות ונתפסים לפרט ומנסים לחזור אחורה לאחד משלבי ההתפתחות המאוחרים שהוא קצת קדום ממה שלפנינו ומרגישים שהם כעת הוגים כמו משה רבנו או אברהם אולי אפילו עזרא...

 אדם בן נון

------------------------------------------------------  

[צבי שביט‎]

בס"ד

שלום,

מצ"ב קבצים בנושא פיוטים ותפילות.

כל הקבצים נמצאים גם בגוגל דרייב כאן.

קישור לכלל הקבצים של ל''ג בעומר כאן.

קישור לכל הקבצים של כל החגים כאן

להלן מספר תוספות

ללא וירוסים.www.avast.com

[צבי שביט‎]

בס"ד

שלום,

מצ"ב קבצים בנושא פיוטים ותפילות.

כל הקבצים נמצאים גם בגוגל דרייב כאן.

קישור לכלל הקבצים של ל''ג בעומר כאן.

קישור לכל הקבצים של כל החגים כאן

===================================

להלן מספר תוספות

[צבי שביט‎]

בס"ד

שלום,

מצ"ב קבצים בנושא פיוטים ותפילות.

כל הקבצים נמצאים גם בגוגל דרייב כאן.

קישור לכלל הקבצים של ל''ג בעומר כאן.

קישור לכל הקבצים של כל החגים כאן

===================================

להלן מספר תוספות

מה פירוש מילותיו של דוד, "וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי", ששובצו בראש הפיוט המושר בל"ג בעומר?

אפ"ר: 

1. אם "לֶחָי" פירושו "טוב וקיים" (כדלקמן), זה נשמע דומה מאוד למילה "לחיי" [ואולי אף יש להגות מילים אלו באותו אופן?...] שאותה מפרש רש"י במסכת גיטין דף ו עמוד ב ד"ה לחיי - כלומר שפיר מצית למימר דלאו גברא רבה הוא. 

2. לפירוש המילה "לֶחָי" קשורה סוגיה לשונית נוספת - הפיסוק: בעל הטעמים מפסיק ב"כה". ראה על כך בפירוש דעת מקרא על אתר. לעומת זאת, בלחן של שיר זה, מפסיקים ב"ואמרתם": קישור.