אז פרט לכאבי הבטן שנובעים מהתכווצות הרחם את מעלה את הסיכון להעלות את
הלחץ דם שעלול בטעות להיחשב לסימנים מבשרים PIH רעלת הריון . את עלולה
למצוא עצמך מטופלת או במגנזיום סולפאט למשך 24 שעות [הטפול המקובל בעליית
לחץ דם + חלבון בשתן ( אחרי לידה,נלקח מקטטר) + בצקת ] או ב"לטי קוקטייל"
המכיל תרופה פסיכיאטרית ,אנטי היסטמינית וסמים.
הטפול המניעתי הזה הוא דוגמה קלאסית לתרופה הניתנת באופן נרחב
אוטומטית ,בכל העולם בגין ההפרעות וההתערביות שקורות ב"מיילדות טכנוקרטית
" בתעשיית הלידות המודרנית. התנאים בבית החולים ,שלא מאפשרים לך במקום
ציבורי לשחרר באופן ספונטני את הורמון האהבה.
מאחר והמיילדת שלך אמורה לטפל בו זמנית ב2-5 יולדות , היא לא יכולה
להישאר איתכם ולעקוב אחר התכווציות הרחם ,אחר כמות הדימום, להעריך את
ההתחברות הריגשית שלך אל התינוק , לא פנויה לעודד ולהדריך אותך להנקה מיד
לאחר הלידה.
היא לא יכולה להשאיר אותך לדמם ולעזוב ללא טפול מניעתי.
עוד גורם תרבותי ונפשי שמכשיל את התהליך הטבעי הוא הנטיה שלנו
ה"ישראלים" לפזר את חווית הזוגיות וההתחברות לתינוק ל"חברה" . אנו כל כך
נרגשים עם יציאת הילוד לאוויר העולם, שפעמים רבות אנחנו שוכחות את השלב
השלישי והרביעי של הלידה
מתקשרות ומטלפנות לכולם ומעלות בו זמנית את רמת האדרינלן שלנו.
פרץ ההתרגשות ( האדרנלין)הוא טבעי ונועד להגן על האם והילוד מפני טורפים
ומפריעים למינהם, כדאי לתעל אותו לקידום הקשר שלך , אל התינוק ואל אביו.
במידה ובן זוגך ידע לעזור לך בשלבים אלה,למצוא את השקט , לחוש
בבטחון ,עטופה באינטימיות ואהבה לא תזדקקי לפיטוצין.
בלידות בית לא מקובל להשתמש בפיטוצין בשילוב מטרגין בשל תופעות הלוואי
הקשות בלי תמיכה רפואית, במידה והיולדת אמנם זקוקה לתמיכת
מכווצים ,המיילדת תנסה להשתמש בתרופה נטורופטית ארניקה ו \ או ילקות
הרועים , עיסוי של הרחם , עיסוי נקודות לחיצה (שיאצו) ובמידה והיעילות
שלהן תהיה נמוכה והיולדת ממשיכה לדמם היא תרכיב עירו נוזלים לוריד ותשתמש
בפיטוצין וכמובן תפנה אותך לבית החולים .אחוזי העברה לבית חולים בשל
אירועי דימום לאחר הלידה על פי הנתונים שאסף ד"ר שיפטן 2%ב2007