מחנוכה עד עכשיו
7 views
Skip to first unread message
Dvora Raziel
Jan 6, 2014, 1:58:00 PM1/6/14
to hada...@walla.com, ode...@umtb.co.il, יוכבד קליימן, avigayilba, efrat breuer, fיהודית fזגורי, lea klibanoff, Moshe Raziel, necha...@yahoo.com, Nili Arbel, nili broyer, oren elad, Rhona Bar-Asher, אבי זגורי, אביבה לוברבום, אבנר שיפטן, איתמר גור, אריאל חסן, בשביל הלב, גוגל גרופ לב יהודי באגסו, דינה נחלאות, הדס ניימן, יוגב כהן, רועי ויסכה אליצור, רזיאל, רחל זגורי, שירה שטיינר, שרה אשכנזי
ב"ה
אהובים ויקרים שלום וברכה
בעוד בארץ הקודש קור ושלג כאן קופצים למי האגם.
חנוכה נראה כל כך מזמן, אולי גם בגלל שאנשים מתחלפים ואנחנו זוכרים תקופות לפי אנשים: תקופת יונתן, תקופת עדי ומעיין, אז מאז תקופת החברה שהיו בחנוכה עברו עוד הרבה גלים.
חנוכה היתה בתקופת אביביאן- כך הילדים קוראים לשתי בחורות מיוחדות שטיילו כאן יחד- אביבה וויויאן,
הרבה אנשים פותחים לנו את הראש והכרות עם העולם- ויויאן לדוגמא, בחורה עיראקית (לא יהודיה) שברחה עם המשפחה למרוקו לחמש שנים מאימת המלחמה האמריקאית בעיראק, ומשם עברו לספרד שם היא גדלה ובשנים האחרונות חיה בדבלין- אירלנד.
היא באה אלינו כל יום ממש. והיה מיוחד וכיף.
חנוכיהיפיפיה מעץ וקוקוסים והדלקה בשמן זית, שבוער שעות רבות, סופגניות מופלאות שהכנו כאן בניצוחה של קונדיטורית מעולה, והמצאות של מילויים מיוחדים אינדיה סטייל- קרם בננה חלב קוקוס, קרם וניל תפוחים (אגב התפוחים פה איומים קימחיים לגמרי ואני תפוחיסטית מושבעת שכמותי אפילו חלמתי על תפוח ירוק שבוע שעבר באיזה לילה)
הילדים עבדו קשה לקשט את הבית וכל ערב היתה אוירה שונה, יותר עמוקה, יותר מסיבה.. זה השתנה..למדתי להכין ספינג'ים וכולם הרגישו בבית.
בנר שישי היה יומולדת לפורת חגגנו לו וחבריו ההודים באו עם הילדים שלהם לשמוח בשמחתו ולהתכבד בעוגתו, פורת הוא מלך השכנים- ההודים משוגעים עליו " פורתיפורתי" (עם ריש מתגלגלת כמובן) ויש שניים שלושה שמשקיעים ובאים כל יום והוא ממש אוהב אותם ואפילו נרדם בזרועותיהם.
גנגה קנה לו חליפה הודית מבריקה עם ווסט וצעיף והוא היה נסיך משו משו.
סביב לתקופה הזו אנשים התחילו יותר ויותר להתחבר לבית ולהאריך את השהות איתנו יותר- אפילו לבטל כרטיסי נסיעה למקומות אחרים ולהשאר כאן יותר- זה נפלא שאותם אנשים נשארים תקופה- נוצר קשר והשפעה הדדית טובה וחזקה יותר. לפעמים אנחנו יוצאים עם אנשים לטיול של יום וזה גם מחבר מאד לפתור דרכים ביחד, להיתקע ביחד לצחוק ביחד ולדבר דיבורים טובים בלכתך בדרך..
ברוך השם הבית הומה אנשים, הבנו יותר את הצרכים של האנשים ואנחנו משתדלים לבנות את הימים והקשר לפי זה יותר,
לדוגמא- ארוחות בוקר נהיו מאד משמעותיות ונמשכות עד 12 בצהריים-לומדים פרקי אבות כל יום מסביב לשולחן ונהיה לימוד ודיון משמעותי, אנשים ממש מרגישים שהם הפסידו אם פיספסו ארוחת בוקר. – מה גםשזה באמת פיספוס קולינארי שקשוקות וצ'פאטי סוף הדרך,
גנגה עושה כל מיני נסיונות במטבח ומוציא הפתעות תחת ידיו,
שבתות הן שבת מנוחה אבל עבודה קשה- לשכל וללב בעיקר, מלימוד ללימוד מסיפור לסיפור, אנשים כבר שרועים על המזרונים מעולפים מחמין וסיפורי מעשיות אבל ממשיכים עד איזה ארבע והופ מנוחה קצרה וסעודה שלישית.
בכלל סיפורי מעשיות מעורר הרבה, אנשים אוהבים לשמוע סיפור וללמוד מתוכו- ידע רבי נחמן את הדור,
יש פה סלעים שמשקיפים אל נוף נפלא וכל יום בחמש עולים לשם ועושים ג'ם סשן (כל מי שרוצה מביא כלי נגינה וזורמים ביחד) יום אחד עשינו ג'ם קרליבך והיה נפלא- גויים ויהודים נכנסו לזה וניגנו וניגנו עד שהשמש נעלמת מאחורי הסלעים וערב יורד על העמק.
התחילו בזריעת האורז כאן בשדות והילדים עזרו לזרוע, קצת עזרו קצת הפריעו – עד שהפועלות העיפו אותנו, היה מצחיק וכיף ומי יודע באיזה סיבוב של השגחה יבוא האורז הזה להיות על שולחננו יום אחד ולא נדע ולא נרגיש רק שכך זה יהיה וישפיע.
אנחנו מנצלים את הזמן היותר מאוורר ונתנאל לומד קצת צורפות כאן אצל מישהו ואני מקווה להתחיל יוגה.
ברוך ה' אנחנו ביחסים מעולים ואוהבים עם בית חב"ד, מתפללים ביחד בשבת בבוקר פעם אצלינו ופעם אצלם – לא פשוט לקושש כאן מנין ולגרד מאנשים את הניצוץ שיסכים לבוא בשבת בבוקר- לא כזה בוקר, כן? קריאת התורה ב11. ובכל זאת אנשים לא כ"כ בקטע אבל ברוך ה' יש כל שבת מנין. אבל בדיוק.
מעבר לזה גם במישור האישי- אנחנו מבקרים אותם והם אותנו, נתנאל ומוטי לומדים חברותא ליבי ואני מפטפטות והילדים משחקים, אפילו פורת יודע שהשער הירוק ברחוב זה הבית שלהם ומושך את העגלה להיכנס כל פעם שעוברים.
ברוך ה' הילדים גדלים ונפלא איתם- עתר לומד הרבה דברים- אפילו כבר אי אפשר להגיד לידו באנגלית kids sleeping כי הוא ישר אומר בטון נעלב: זה לא פייר! למה שהילדים ילכו לישון?!
חן רעואבחינווברעוותיו– מחכה ליום הולדת שלו בכליון עיניים ומבקש זיקוקים ועוגה שחורה. חמוד חמוד.
ופורתי גדל ממש- אומר סוס (תוס) ועושה ממהה כמו עז ממש, מים, תודה, הוא התחיל להתעצבן כשלוקחים לו משהו, רוצה לערבב, לסגור פקקים ולמרוח על הלחם.
ברוך ה'..
מה שלום ארץ הקודש הקרירה? כיף לכם שחורף אנחנו אוהבים מאד את האנרגיה הזו ומתבאסים שנפסיד את רובה.
שמחים לשמוע מכל אחד ואחת שמגיבים לאימיילים שלנו.
אוהבים
נתנאל, דבורה עתר יצחק, חן רעואו פופו.
אהובים ויקרים שלום וברכה
בעוד בארץ הקודש קור ושלג כאן קופצים למי האגם.
חנוכה נראה כל כך מזמן, אולי גם בגלל שאנשים מתחלפים ואנחנו זוכרים תקופות לפי אנשים: תקופת יונתן, תקופת עדי ומעיין, אז מאז תקופת החברה שהיו בחנוכה עברו עוד הרבה גלים.
חנוכה היתה בתקופת אביביאן- כך הילדים קוראים לשתי בחורות מיוחדות שטיילו כאן יחד- אביבה וויויאן,
הרבה אנשים פותחים לנו את הראש והכרות עם העולם- ויויאן לדוגמא, בחורה עיראקית (לא יהודיה) שברחה עם המשפחה למרוקו לחמש שנים מאימת המלחמה האמריקאית בעיראק, ומשם עברו לספרד שם היא גדלה ובשנים האחרונות חיה בדבלין- אירלנד.
היא באה אלינו כל יום ממש. והיה מיוחד וכיף.
חנוכיהיפיפיה מעץ וקוקוסים והדלקה בשמן זית, שבוער שעות רבות, סופגניות מופלאות שהכנו כאן בניצוחה של קונדיטורית מעולה, והמצאות של מילויים מיוחדים אינדיה סטייל- קרם בננה חלב קוקוס, קרם וניל תפוחים (אגב התפוחים פה איומים קימחיים לגמרי ואני תפוחיסטית מושבעת שכמותי אפילו חלמתי על תפוח ירוק שבוע שעבר באיזה לילה)
הילדים עבדו קשה לקשט את הבית וכל ערב היתה אוירה שונה, יותר עמוקה, יותר מסיבה.. זה השתנה..למדתי להכין ספינג'ים וכולם הרגישו בבית.
בנר שישי היה יומולדת לפורת חגגנו לו וחבריו ההודים באו עם הילדים שלהם לשמוח בשמחתו ולהתכבד בעוגתו, פורת הוא מלך השכנים- ההודים משוגעים עליו " פורתיפורתי" (עם ריש מתגלגלת כמובן) ויש שניים שלושה שמשקיעים ובאים כל יום והוא ממש אוהב אותם ואפילו נרדם בזרועותיהם.
גנגה קנה לו חליפה הודית מבריקה עם ווסט וצעיף והוא היה נסיך משו משו.
סביב לתקופה הזו אנשים התחילו יותר ויותר להתחבר לבית ולהאריך את השהות איתנו יותר- אפילו לבטל כרטיסי נסיעה למקומות אחרים ולהשאר כאן יותר- זה נפלא שאותם אנשים נשארים תקופה- נוצר קשר והשפעה הדדית טובה וחזקה יותר. לפעמים אנחנו יוצאים עם אנשים לטיול של יום וזה גם מחבר מאד לפתור דרכים ביחד, להיתקע ביחד לצחוק ביחד ולדבר דיבורים טובים בלכתך בדרך..
ברוך השם הבית הומה אנשים, הבנו יותר את הצרכים של האנשים ואנחנו משתדלים לבנות את הימים והקשר לפי זה יותר,
לדוגמא- ארוחות בוקר נהיו מאד משמעותיות ונמשכות עד 12 בצהריים-לומדים פרקי אבות כל יום מסביב לשולחן ונהיה לימוד ודיון משמעותי, אנשים ממש מרגישים שהם הפסידו אם פיספסו ארוחת בוקר. – מה גםשזה באמת פיספוס קולינארי שקשוקות וצ'פאטי סוף הדרך,
גנגה עושה כל מיני נסיונות במטבח ומוציא הפתעות תחת ידיו,
שבתות הן שבת מנוחה אבל עבודה קשה- לשכל וללב בעיקר, מלימוד ללימוד מסיפור לסיפור, אנשים כבר שרועים על המזרונים מעולפים מחמין וסיפורי מעשיות אבל ממשיכים עד איזה ארבע והופ מנוחה קצרה וסעודה שלישית.
בכלל סיפורי מעשיות מעורר הרבה, אנשים אוהבים לשמוע סיפור וללמוד מתוכו- ידע רבי נחמן את הדור,
יש פה סלעים שמשקיפים אל נוף נפלא וכל יום בחמש עולים לשם ועושים ג'ם סשן (כל מי שרוצה מביא כלי נגינה וזורמים ביחד) יום אחד עשינו ג'ם קרליבך והיה נפלא- גויים ויהודים נכנסו לזה וניגנו וניגנו עד שהשמש נעלמת מאחורי הסלעים וערב יורד על העמק.
התחילו בזריעת האורז כאן בשדות והילדים עזרו לזרוע, קצת עזרו קצת הפריעו – עד שהפועלות העיפו אותנו, היה מצחיק וכיף ומי יודע באיזה סיבוב של השגחה יבוא האורז הזה להיות על שולחננו יום אחד ולא נדע ולא נרגיש רק שכך זה יהיה וישפיע.
אנחנו מנצלים את הזמן היותר מאוורר ונתנאל לומד קצת צורפות כאן אצל מישהו ואני מקווה להתחיל יוגה.
ברוך ה' אנחנו ביחסים מעולים ואוהבים עם בית חב"ד, מתפללים ביחד בשבת בבוקר פעם אצלינו ופעם אצלם – לא פשוט לקושש כאן מנין ולגרד מאנשים את הניצוץ שיסכים לבוא בשבת בבוקר- לא כזה בוקר, כן? קריאת התורה ב11. ובכל זאת אנשים לא כ"כ בקטע אבל ברוך ה' יש כל שבת מנין. אבל בדיוק.
מעבר לזה גם במישור האישי- אנחנו מבקרים אותם והם אותנו, נתנאל ומוטי לומדים חברותא ליבי ואני מפטפטות והילדים משחקים, אפילו פורת יודע שהשער הירוק ברחוב זה הבית שלהם ומושך את העגלה להיכנס כל פעם שעוברים.
ברוך ה' הילדים גדלים ונפלא איתם- עתר לומד הרבה דברים- אפילו כבר אי אפשר להגיד לידו באנגלית kids sleeping כי הוא ישר אומר בטון נעלב: זה לא פייר! למה שהילדים ילכו לישון?!
חן רעואבחינווברעוותיו– מחכה ליום הולדת שלו בכליון עיניים ומבקש זיקוקים ועוגה שחורה. חמוד חמוד.
ופורתי גדל ממש- אומר סוס (תוס) ועושה ממהה כמו עז ממש, מים, תודה, הוא התחיל להתעצבן כשלוקחים לו משהו, רוצה לערבב, לסגור פקקים ולמרוח על הלחם.
ברוך ה'..
מה שלום ארץ הקודש הקרירה? כיף לכם שחורף אנחנו אוהבים מאד את האנרגיה הזו ומתבאסים שנפסיד את רובה.
שמחים לשמוע מכל אחד ואחת שמגיבים לאימיילים שלנו.
אוהבים
נתנאל, דבורה עתר יצחק, חן רעואו פופו.
שרה כהן
Jan 6, 2014, 2:43:59 PM1/6/14
to levb...@googlegroups.com
דבורה אהובתי. ככ אוהבת לקרוא את מה ואיך שכותבת... ממלא געגועים להודו לבית יהודי ולכם..
מתרגשת כל פעם מחדש לקרוא עליכם ועל המטיילים..
שולחת המון נשיקות. שלומי מאד טוב בחיי היומיום סוף סוף..
אוהבת שרה
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'לב יהודי באגסו' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל levbagsu+u...@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
yinon gavrieli
Jan 6, 2014, 5:12:34 PM1/6/14
to levb...@googlegroups.com
איזה שיתוף מכל הלב!
דבורה באמת נפלא לקרוא כל שורה, להתרגש איתכם על מה שקורה בבית,
להיזכר...
להתגעגע...
יקר בעיניי שאתם טורחים לחבר אותנו למה שהולך בבית ומזכירים לנו שכולנו משפחה גדולה של מחפשי קירבה חום ומשמעות,
בטח זה אחרת לבוא עם ניסיון ועם עוד ידע והרחבת דעת, משמעות חדשה זה בטוח.
אשמח לשמוע ממכם בהזדמנות דברים והגיגים נפשיים יותר, רצוי בסקייפ אם אפשר?
אצלי יד לימודים בהרצוג חינוך מיוחד וארץ ישראל maybe 1 day...
מלא חיפוש התחברות לעצמי, תהיות וחשיבה,
נלואי והאור הגדול יזרח ויאיר מחשכי לבבי, ובסך הכל טוב לי, ברוך שמו לעד
אוהבכם משכבר השנים
גבריאלינון
בתאריך 6 בינו 2014 20:58, "Dvora Raziel" <dvor...@gmail.com> כתב:
--
נתיק זגורי
Jan 7, 2014, 12:45:54 AM1/7/14
to levb...@googlegroups.com
ינון , איזה מתיקות של מילים. בטח שנדבר בסקייפ . אני נקרא netanelzag
. אגב אתה עדיין לומד מוסיקה?
דניאל ואוריה ברוכי
Jan 7, 2014, 6:49:49 AM1/7/14
to levb...@googlegroups.com
דבורה יקרה (וכמובן כל משפחת זגורי)
אחרי שקראתי את המייל שלך אמרתי לדניאל שעבורי את פשוט מעוררת השראה. ככה. במלוא מובן המילה ובלי לנסות להתייפף.
מעוררת בעבורי השראה לחיות את החיים שאני רוצה לחיות, ולא את חיים שמוכתבים לי ומוטמעים בתוכי מכוח ההרגל והיומיום וה"מה צריך לעשות" ומה בדר"כ עושים.
אני בתקופה מאוד לחוצה וטובה. אני לומדת לתואר שני בפסיכולוגיה באוניברסטיה העברית. זו תוכנית מאוד תובענית אבל אני כל הזמן מזכירה לעצמי שזה המקום שאני רוצה להיות בו ושאני שם מתוך בחירה ומתוך עבודה קשה שעשיתי. וכל הזמן מאוד מאוד זוכרת את מה שפעם דיברת עליו בבאגסו...(פעם פעם בימים שרק עתר היה איתכם ולא שלושת המוסקטרים המהממים, עושה לו באקטים בערב על המרפסת...) - שמה שאנחנו מספרים לעצמנו הופך להיות המציאות שלנו - אם נספר לעצמנו סיפור שכל כך קשה לגדל ילדים, שכל כך קשה ללמוד בתוכנית הזאת - אז זה באמת יהיה כל כך קשה.
אז אני רוצה להודות על המילים שלך, על האומנות שבה את שוזרת אותן יחד לתיאור כל כך חי ופשוט וכנה ושמח. ועל שאת חולקת אותן איתנו ובאמת כמו שכבר אמרו פה - חולקת איתנו את המשהו הזה שכולנו במובן מסוים שייכים אליו ומתגעגעים אליו.
כי המילים שלך מלטפות ומרגיעות ונותנות הזדמנויות להתגעגע ולמלא את הראש והריאות באוויר צלול, להתחבר קצת לקצב של שם וקצת לנסות להביא אותו לכאן.
וכמובן שגם התמונות משמחות ומרחיבות את הלב - כיף שאתם מתעדים.
נשיקות לכולם
אוריה דניאל ואריאל הקטנה
--
yinon gavrieli
Jan 7, 2014, 1:39:22 PM1/7/14
to levb...@googlegroups.com
השנה התחלתי תואר ראשון בהרצוג ( עם יניב אשכנזי) וכרגע מזמור לא מסתדר לי.
ממש אשמח לדבר, מתי בגדול אתה מחובר לאינטרנט?
בתאריך 7 בינו 2014 07:45, "נתיק זגורי" <matb...@gmail.com> כתב:
צורית יער
Jan 7, 2014, 3:22:45 PM1/7/14
to levb...@googlegroups.com
אם אפשר להוריד אותי מרשימת התפוצה.
תודה
דש חם מצורית!
כיף לראותאותכם מגשימים את עצמכם ונהנים!
נשלח מה-iPhone שלי
--
אסתר לסקוב
Jan 8, 2014, 7:39:35 AM1/8/14
to levb...@googlegroups.com
בבקשה להוריד מרשימת התפוצה, זו לא הבקשה הראשונה!
בתאריך 6 בינואר 2014 בשעה 20:58, מאת Dvora Raziel <dvor...@gmail.com>:
ב"ה
--
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages