Dvora Raziel
unread,Feb 2, 2014, 2:09:56 AM2/2/14Sign in to reply to author
Sign in to forward
You do not have permission to delete messages in this group
Either email addresses are anonymous for this group or you need the view member email addresses permission to view the original message
to levb...@googlegroups.com
ב"ה
אהובים יקרים.
משבט עד עכשיו.
בתחילת שבט היה החלק'ה של חן רעוא. הוא התרגש מאד לקראת היום הולדת ובערב
עצמו תיפקד מעולה וחגג על עצמו.
הערב היה מיוחד מאד, אוירה של קדושה כאילו רבי שמעון בעצמו הגיע להמפי,
ניגוני מרון, כסא של אליהו, גזירת תלתלים וברכות. לא גזרנו הרבה כי כרגע
התלתלים הם חלק חזק אצלו, אז לאט לאט.
מטיילים היו שותפים ממש. הכינו לו עוגה, כיפה, ציצית מצוירת, זר פרחים
ומתנות קטנות . הוא הרגיש את האהבה של כולם אליו והיה ערב מרגש לא רק
בעינים שלנו ההורים אלא הרבה מטיילים יצאו עם עיניים נוצצות. רבי שמעון
עושה את שלו גם במרחק.
האירוע הבא היה טו בשבט - היה ערב מיוחד מאד, סידרנו שולחן יפיפה עמוס
פרות מיוחדים, פרחים ונרות. שאלנו ממוכר ברחוב שהוא חבר של גנגה מכונת
מיצים טבעיים וסחטנו מיצים במקום.
כולם היו שותפים בהכנות- אתה לומד שיש ארוח שאנשים באים למשהו מוכן ויפה
ומתארחים. ויש לארח בשותפות זה טוב למארח וטוב למתארח , אני מבינה יותר
את מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שנותן מעצמו ירגיש שייך יותר לדבר.
ערכנו סדר משמעותי ובמהלכו גם משחקים וניגונים והיה מיוחד מאד.
בטו בשבט ביום עשינו פיקניק משותף למי שרצה להצטרף, היינו בסביבות 13 איש
ונסענו בשיירת אופנועים למקום במרחק שעה נסיעה, אגם וסכר עצום בגודלו
שנראה כמו ים, אחר כך ישבנו בפארק יפיפה . אנשים הביאו כלי נגינה
והניגונים עפו לשמיים.
בכלל יש כאן חבורה שהתחברה חזק לבית ולהמפי ובתוכם בעלי מנגן רציניים
ביותר מתאספים הרבה לנגן . בכל מוצאי שבת יש מדורה וניגונים שהם מיוחדים
וחזקים מאד נוצרה איזו הרמוניה אמיתית.
עד לאחרונה רוב האנשים נשארו בהמפי שבוע גג שבועיים, כעת יש כאן אנשים
שפה כבר ארבעה או אפילו שישה שבועות. אנשים מתיישבים חזק, התחילה תנועה
של חבר'ה לצאת מחוץ לרחוב הגסטהאוסים והמסעדות שכאן. לכפרים קטנים בסביבה
ולישון במקומות יותר קטנים פשוטים אצל הכפריים בבית. לא לכולם זה מתאים
אבל יש פה רוח כזאת לחלק מהאנשים וזה משפיע.
התחילה תנועה מדהימה שאנשים חוזרים ממקומות מרוחקים רק בשביל לעשות עוד
שבת כאן איתנו.
וכמובן ככל שאנשים נמצאים יותר זמן הקשר יותר חזק ומשמעותי.
הגיעו לכאן לתקופה ארוכה שתי משפחות עם ילדים סופסוף בנים בגילאים
מתאימים . הם באו לבית המון והילדים שחקו הרבה , טיילו, ואפילו יום אחד
הוכיחו כישורי שיווק ומכרו צ'אי שהכנו בבית בדוכן קטן ברחוב.
בוקר אחד כשישבנו לאכול ארוחת בוקר שמענו צעקות- שור יולדת שור יולדת..
אחת הבנות ראתה את הפרה שמאחורי הבית סוף סוף ממליטה, הנחנו את הצלחות
ורצנו לראות, הגענו בשניה שהוא יצא ונפל אל האדמה בתוך שלולית ההפרשות
והענינים. עגל קטן וחמוד שחיכינו לו כל העונה, לא רק בשבילו כמובן אלא כי
מאז שנולד יש חלב זורם בשפע.
אבל שבוע עבר ובעל הבית מכר את הפרה והעגל גם יחד.. ושוב צריך לנדוד לכפר
מרוחק יותר כל יום בחמש וחצי להביא חלב.. או לוותר.
השבוע עשינו עוד פיקניק קטן יותר ונסענו לפינה מוסתרת שלא הכרנו ליד
הנחל, שוב, מדורה קפה ניגונים , שניים יושבים ומנגנים, שתיים מציירות
בצבעי מים וגליונות גדולים, מישהו מגלף עץ, מישהו מטפס על עץ..והילדים
שוחים, ממציאים חכות , ובכלל לומדים מהמטיילים- לגלף בעץ, לצייר,
אנחנו לקראת סוף השליחות, לא יאמן שהזמן טס, למדנו את הבית תוך כדי
תנועה, את המטיילים, את עצמנו כזוג וכמשפחה,
במוצאי שבת הקרוב אנחנו נוסעים, הבית ימשיך לפעול עוד שבועיים בהנהגת טל,
ומטייל שהוא טבח שמפליא את יכולותיו במטבח ויחד עם גנגה עושה לישראלים
טעם של בית..
להתראות בינתיים,
אוהבים- אנחנו.