אדון הסליחות... ותיק בנחמות / משה אוסי
הסליחות בנוסח הספרדים נושאות אופי אישי, ותוכנן הוא אפסות האדם מול הבורא ובקשת מחילה פרטית.
אחד מפיוטי הסליחות המפורסמים ביותר הוא הפיוט:
אֲדוֹן הַסְּלִיחוֹת. בּוֹחֵן לְבָבוֹת. גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת. דּוֹבֵר צְדָקוֹת. חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ רַחֵם עָלֵינוּ.
הפיוט נכתב על פי סדר הא"ב, והוא מונה את הנהגותיו של הקב"ה בעולמו ומשבח את מידותיו, כשמחד גיסא מציין הפייטן את נוראותו של האל, יודע כל, שאין נסתר ממנו דבר בצמוד לרחמיו וחסדיו לבריות, ומאידך גיסא עומדים בני האדם מול הא-ל ומבקשים על נפשם, כשהם מודים בחטאם, ואף על פי כן - רחם עלינו, כי אתה הוא אדון הסליחות היודע לנחם בני אדם, ואם לא למעננו, כי אז למען 'בְּרִית אָבוֹת'.
אני מבקש לנתח את הביטוי: וָתִיק בְּנֶחָמוֹת.
וָתִיק בְּנֶחָמוֹת - המלה 'ותיק' אינה כתובה במקרא, ומופיעה בלשון חז"ל במשמעות של נאמן, שאפשר לסמוך עליו. מכאן נוצר הביטוי 'תפילת ותיקין' שהיא תפילת שחרית מוקדמת שבה קוראים את קריאת שמע סמוך לנץ החמה, מסיימים את ברכותיה עם הנץ החמה, ועומדים מייד לתפילת העמידה בדיוק בזמן הנץ החמה. המקור למונח "תפלת ותיקין" הוא מסכת ברכות כ"ו: "דאמר רבי יוחנן ותיקין היו גומרים אותה [את קריאת שמע] עם הנץ החמה, כדי שיסמוך גאולה לתפלה [תפילת העמידה]". ישנה סברה שהמילה שאולה מהערבית 'ות'יק' = נאמן. ובפיוטנו 'וָתִיק בְּנֶחָמוֹת', במשמע נאמן הוא הא-ל, ולכן אנו סומכים עליו שירחם עלינו.
בימינו קיבלה המילה משמעות של אדם הנמצא במקומו או בעיסוקו זמן רב, שיש לו ניסיון רב, ותיק בארץ או בעבודה. ובשנים האחרונות, בגלל ריבוי אוכלוסיית הקשישים, הוקם משרד ממשלתי לאזרחים וָתיקים.
שבת שלום,