מוזמנים להוסיף בשרשור זה דוגמאות נוספות על המובאים בקטע דלקמן.
אפ"ר
אלחריזי , כמשוררים מאוחרים אחרים , אהב להעמיד משחקי לשון בין שמות האותיות , התנועות והטעמים ובין המשמעות הכללית העולה משמם , כאותו מכתב נאה על עשיר כילי שאינו פותח ידו : " אנשים נוקדים ידו בפתח / ואך הוא מחליף פתח בקמץ . " כלומר , בני אדם מצפים כי עשיר זה יפתח ידו ויחון עני , והוא קומץ ידו ואינו נותן כלום ( ניקוד המילה קמץ בצירה נעשה מכורח החרוז הקודם לה [ יאמץ-קמץ . ([ בשיר אחר מתאר אלחריזי " קמצן גאוותן , גאה בעושרו עד כוכבי הכסילים . " המשורר מרגיע את הקורא לאמור : " בראותך נבל אשר / עלה ושם בזבול דביר // פתע יהי נשבר ושח / כי אחרי דרגא – תביר . " הוא קמצן גאוותן , קבע משכנו בשמים מרוב עושרו וגאוותו , אך אחרי דרגתו הגבוהה פתע יבוא שברו–תבירו , כפי שהדרגא שבטעמים גוררת אחריה , לרוב , תביר . שימוש דומה בסדר הטעמים מצאנו בשירתם של בני צפון אפריקה . במכתם יפה מנחם משורר אלמוני את הסובל והמתייסר לאמור : " אנוש גביר אל תאנח / אחרי טרחא יבוא אתנח . " באותה מתכונת של אלחריזי , אך בהיפוך תוכן , נמצא לימים בשל ה" שתי אמרות אלה מצורפות לאחת : " אדם עצב , אל תאנח / אחרי טרחא יבוא אתנח // אל תתהדר אדם גביר / כי אחרי דרגא יבוא תביר . " גלגל הוא החוזר בעולם , ודרכו של עולם הוא ומוסרו ורמז וסימן בטעמים , בשמותיהם ובסדרם . זיקה מעין זו בין צמדי טעמים , הנדרשים לעניין שבמנהג עולם ובטבע האדם , מצויה בדיבורם של תלמידי החכמים במזרח ובצפון אפריקה . הם משתמשים בביטוי " מאריך טרחא" לציין אדם המאריך בדיבורו או חזן בתפילתו ודרשן בדרשתו , ומתוך כך הוא מטריח עצמו על הציבור . הביטוי משמש לאו דווקא בדיבור עברי , אלא נכנס גם כיסוד עברי בלשונות היהודיות המדוברות . מתוך:
מאמר אפרים חזן, השפעות 'ספר תחכמוני' על איגרות ר' יעקב אבן צור
בתוך: עורך/כים: אפרים חזן ושמואל רפאל
שם הספר: מחברות ליהודית : קובץ מחקרים מוגש לפרופ' יהודית דישון
שם ההוצאה: הוצאת אוניברסיטת בר אילן
שנת ההוצאה: תשע"ג - 2012
עמוד: 91 - 90
