הקריאה בתורה מדי שבת בשבתו היא הזמנה לשמוע היא דבר ה' לעמו, הבורא, היוצר, גדול העצה ורב העליליה. על כן שמנו לבנו להדגיש את הטעון דגש, ובעיקר כאשר יש הבדל משמעות בהדגשה או בהמנעות ממנה. ומזה תושגנה שתי מעלות:
האחת קריאה בדיוק תוך שמירה על משמעות המילה מפי הקורא בתורה,
והשניה -המתבונן ילמד ויבין את משמעות המילה. על אף שהקורא בתורה ראוי שידגיש את כל הדגשים, אך 'שמנו דגש' רק בדגשים המשנים את משמעות המילה, שדין הוא שמחזירים את הקורא (שו"ע או"ח קמ"ב, א' ובהגה שם)