נג"ע - יג"ע

[אוריאל פרנק‎]

כידוע, פעמים רבות נשמט הדגש החזק באות המנוקדת בשווא.

למשל:

מְבַקֵּשׁ (שמות ל"ג:ז') - מְבַקְשִׁים  (שמות י':י"א) 

וַיְבַקֵּשׁ (שמות ד':כ"ד) - וַיְבַקְשׁוּ (יהושע ב':כ"ב)

ואולם, בשורש נג"ע לא נשמט הדגש החזק בכל הפעלים "יִגְּעוּ" "תִגְּעוּ" על אף השווא:

לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן. (בראשית ג':ג')

 וְאַל תִּגְּעוּ בְּכׇל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכׇל חַטֹּאתָם. (במדבר ט"ז:כ"ו)

אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ. (תהלים ק"ה:ט"ו)

אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ. (דברי הימים א ט"ז:כ"ב)

וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (במדבר ד':ט"ו)

נָעוּ עִוְרִים בַּחוּצוֹת נְגֹאֲלוּ בַּדָּם בְּלֹא יוּכְלוּ יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם. (איכה ד':י"ד)

האם יתכן שהסיבה לכך היא רצון להיבדל משורש יג"ע, כגון:

לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה ... (ישעיהו ס"ה:כ"ג)