א. ווארט יפה.ב. אם הוא היה רוצה דווקא לקשר אותו לפרשת השבוע - היה יכול להמתין עד פרשת תצווה, בה נאמר "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" (שמות כט,לד).ג. בתורה יש גם "ואת שם השני קרא אפרים"...
אכן, יש כאן "וורט" יפה, אולם -
כל מי שיחפש במקרא את המופעים של המילה "האחד" מחד גיסא, ואת המופעים של המילה "השני" מאידך גיסא, ימצא דוגמאות נגדיות רבות.
מחד גיסא – קחו למשל את הפסוק "אֵת אֲשֶׁר-תַּשִּׂיג יָדוֹ אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה..." (ויק' יד 31). כאן אין זו התייחסות לבני אדם, ובספר ויקרא רבים הפסוקים דוגמת פסוק זה.
ומאידך גיסא – בהתייחסות לאחים/בנים: "וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם..." (בר' מא 52), ובדברי הימים א רבים כמוהו, לדוגמה: וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת-בֶּלַע בְּכֹרוֹ אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי" (דה"א ח 1).
אליעזר כמוֹן
מצ"ב מאמר יפה של הרב מיכי יוספי.
צ"ע אם לפי פשוטו של מקרא יש תשובה אחרת לשאלה הלשונית ששאל:
"שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם", ובפסוק הבא: "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר". לכאורה, הדרך התקינה לפרט את השמות היא כך: "שם האחד גרשום, ושם השני אליעזר"! למה התורה אומרת גם ביחס לילד השני "ושם האחד"? ... להבדיל, על קרבן התמיד כתוב: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד… וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי". על כבשים אפשר לומר אחד ושני, אבל על ילדים אסור בשום אופן לדבר כך.