2 מה בין "וְשֵׁם הָאֶחָד" לבין "וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי"?

3 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Jan 31, 2022, 4:03:21 AMJan 31
to
‫בתאריך יום ב׳, 31 בינו׳ 2022 ב-9:24 מאת עזריאל ברגר <‪azr...@gmail.com‬‏>:‬
א. ווארט יפה.
ב. אם הוא היה רוצה דווקא לקשר אותו לפרשת השבוע - היה יכול להמתין עד פרשת תצווה, בה נאמר "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים" (שמות כט,לד).
ג. בתורה יש גם "ואת שם השני קרא אפרים"...
 
מאת: <kam...@netvision.net.il>
‪Date: יום ב׳, 31 בינו׳ 2022 ב-1 

אכן, יש כאן "וורט" יפה, אולם -

כל מי שיחפש במקרא את המופעים של המילה "האחד" מחד גיסא, ואת המופעים של המילה "השני" מאידך גיסא, ימצא דוגמאות נגדיות רבות.

מחד גיסא – קחו למשל את הפסוק "אֵת אֲשֶׁר-תַּשִּׂיג יָדוֹ אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה..." (ויק' יד 31). כאן אין זו התייחסות לבני אדם, ובספר ויקרא רבים הפסוקים דוגמת פסוק זה.

ומאידך גיסא – בהתייחסות לאחים/בנים: "וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם..." (בר' מא 52), ובדברי הימים א רבים כמוהו, לדוגמה: וּבִנְיָמִן הוֹלִיד אֶת-בֶּלַע בְּכֹרוֹ אַשְׁבֵּל הַשֵּׁנִי וְאַחְרַח הַשְּׁלִישִׁי" (דה"א ח 1).

 

אליעזר כמוֹן


---------- Forwarded message ---------
מאת: איתיאל ספרלינג <itiels...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 31 בינו׳ 2022 ב-6:21 


רשומה שכתבתי בעניין קרוב לזה:

וְלוֹ֙ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֔ים שֵׁ֤ם אַחַת֙ חַנָּ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פְּנִנָּ֑ה וַיְהִ֤י לִפְנִנָּה֙ יְלָדִ֔ים וּלְחַנָּ֖ה אֵ֥ין יְלָדִֽים׃

שם אחת - מספר מונה.
ושם השניה - מספר סודר.

בימי הבריאה יש הבדל בין "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" לבין שאר הימים - יום שני, שלישי, רביעי וכו'.

ושם פירש הרמב"ן שלא שייך ראשון אלא כשעומדים לפנינו כמה יחד, ואנו מפרשים מי מביניהם ראשון ומי שני. אבל כאן בזמן היום הראשון - לא היה עדיין יום נוסף בעולם. לכן בהכרח נקרא "יום אחד".

גם כאן, מדגיש הכתוב שחנה היתה אשתו היחידה, ורק בגלל שלא ילדה לו - נשא אישה נוספת להעמיד צאצאים.

אם כן בשעה שנשא את את חנה לא היתה במחשבה כלל לשאת נוספת, והרי היא "אחת" ולא "ראשונה".

גם חנה נקראת "אחת" ופנינה "השנית". היא בלי ה' הידיעה ופנינה עם.

וגם על זה פירשנו בעניין "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני וכו'", שדרשו מכך חז"ל - אחד ומיוחד, המשובח שבעדרו.

כך כאן, חנה לא היה האחת מתוך כמה, אלא המיוחדת לו.

***

חנה - מלשון חן ומלשון חנינה. שורש ח-נ-נ, ולכן הדגש בנו"ן.

פנינה - מלשון פנינים. ולפי זה לא שייך בה דגש. עיין משלי כ׳, ט״ו:
"יֵ֣שׁ זָ֭הָב וְרָב־פְּנִינִ֑ים וּכְלִ֥י יְ֝קָ֗ר שִׂפְתֵי־דָֽעַת׃

כאן פנינים בלי דגש בנו"ן.

יתכן שכאן אצלנו עם דגש מתוך היקש. חנּה - פנינּה (כך הציע בדעת מקרא).
ועדיין צ"ע.



בתאריך יום ב׳, 31 בינו׳ 2022, 0:17, מאת אוריאל פרנק ‏<frank...@gmail.com>:

מצ"ב מאמר יפה של הרב מיכי יוספי. 

צ"ע אם לפי פשוטו של מקרא יש תשובה אחרת לשאלה הלשונית ששאל:

"שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם", ובפסוק הבא: "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר". לכאורה, הדרך התקינה לפרט את השמות היא כך: "שם האחד גרשום, ושם השני אליעזר"! למה התורה אומרת גם ביחס לילד השני "ושם האחד"? ... להבדיל, על קרבן התמיד כתוב: "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד… וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי". על כבשים אפשר לומר אחד ושני, אבל על ילדים אסור בשום אופן לדבר כך.

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages