שלום אוריאל,קיבלתי עכשיו תשובה מהאקדמיה ללשון, אני מצרף אותה כלשונה:_______ברק דן :שלום רב,הועברה אליי שאלתך, והפכתי בה לא מעט. גם נועצתי עם חברי הטוב ד'ר דורון יעקב מן המילון ההיסטורי משום שיש היגיון בשתי המילים - זאת העברית והיחידאית חָגָּא (בקמץ קטן) וזאת הארמית הידועה חַגָּא.כפי שהראית בעצמך, ההיגיון באפשרות הארמית ברור: ייחוד המקבילה הארמית המוכרת למילה חַג העברית אצל יהודי אשכנז לציון חגי הנוצרים.ואולם יש היגיון גם בבחירת מילה מקראית שלילית (המובנת כ'פחד', 'חלחלה') וקרובה בצלילה למילה העברית חַג (או הארמית חַגָּא) לציון חגי הנוצרים. בדרך דומה הרי קראו יהודים לחגי מוסלמים במילה השלילית אֵיד 'אסון' בגלל קרבתה למילה הערבית עיד 'חג'. על פי היגיון זה הלך בן־יהודה במילונו, והלך בעקבותיו גם אבן־שושן, שכרך את שתי המשמעויות זו בזו בערך אחד. כן עשה מילון ההווה, העומד בבסיס המילון שבאתר האקדמיה.בעקבות פנייתך שקלנו מחדש את שתי האפשרויות והחלטנו לאמץ את זו הפשוטה יותר: חַגָּא הארמית, המילה המוכרת היטב מן התרגומים הארמיים ומן התלמוד, היא המילה שעמדה במחשבתם של יהודי אשכנז ולא המילה המקראית הנדירה. אך ברור שאין כאן ודאות.כפי שתוכל לראות, שונו בהתאם הערכים במילון שבאתר האקדמיה.תודה לך על הערתך.בברכה,ברק דןבתאריך יום ד׳, 4 ביוני 2025 ב-22:28 מאת אתר השפה העברית <safa....@gmail.com>:....מטעמי סקרנות שלחתי שאלה לאקדמיה ללשון ושאלתי אותם על סמך מה נעשה הזיהוי של המילה חגא במובן חג של גויים עם המילה המקראית חוגא ולא עם המילה הארמית חגא.אתר "השפה העברית" http://www.safa-ivrit.orgבתאריך יום ד׳, 4 ביוני 2025, 22:03, מאת אתר השפה העברית <safa....@gmail.com>:שלום אוריאל,תודה, רק עכשיו הבנתי לעומק את השאלה.א) בישעיהו מופיעה מילה יחידאית חָגָּא שהיא כנראה צורה לא תקינה בעברית שנוצרה בהשפעת הארמית (הסיומת א'; אין משקל כזה בעברית), שפירושה על פי ההקשר הוא זוועה, חלחלה או בהלה. את המילה הזאת יש להגות בקמץ קטן. לא ברור מה המילה שהיתה אמורה להיות כאן במקור אלמלא השיבוש. לפי המילון המדעי המילה היא שיבוש של חָגָּה (למען האמת גם המילה חגה לא ברורה לי).ב) בספרות ימי הביניים (המהרי"ל), המילה חגא קיבלה משמעות נוספת של חג של גויים: " אם חל ל"ג בעומר ביום א' שאין הגוים מסתפרין משום חגא שלהן יכולין להסתפר ביום ו' שלפניו" (מהרי"ל, הלכ' שבוע'). ככל שאני יודע, כתבי המהרי"ל אינם מנוקדים ולא ברור לי אם כוונתו היתה למילה המקראית חוגא (כפי שסבורים היום המילונים) או למילה הארמית חגא.ג) המילה חגא במובן של חג של גויים נשארה כיום בשימוש (בעיקר אצל החרדים). אבל אני מוצא בעיה בכתיב שלה - אם זה קמץ קטן יש לכתוב אותה חוגא ולא חגא, אבל מעולם לא ראיתי את הכתיב חוגא, מלבד במילונים.ד) אליבא דכל המילונים (מלבד שלי), המילה חגא אינה שאילה מארמית, אלא זאת המילה המקראית חוגא. בעיניי זאת קביעה תמוהה, אבל אני לא חושב שאני יכול לצאת נגד כל המילונים הקיימים, ולכן בלית ברירה אקבל את זה.תודה,רוני הפנראתר "השפה העברית" http://www.safa-ivrit.orgמילון כיס ארמי עברי : http://safa-ivrit.org/shop.phpOn Wed, Jun 4, 2025 at 12:04 PM אוריאל פרנק <uriel...@gmail.com> wrote:שלום רב,האם זה מוסכם עליך:יש שתי מילים:1. חַגָּא בארמית - כמו תרגום אונקלוס ל"חג השבועות":ותרגומה העברי - חג.ומילה ארמית זו איננה משמשת בעברית היום.2. המילה חגא המשמשת בעברית היום, כמו במודעה זו מהשבוע:

מילה זו, פירושה המקובל הוא חג לא יהודי. ויש לנקדה חָגָּא (נֶהגֶה: חוֹגא).בתאריך יום ד׳, 4 ביוני 2025 ב-1:06 מאת אתר השפה העברית <safa....@gmail.com>:מילון סוקולוף כרגע לא אצלי (נמצא במחסן). אבל הניקוד ביאסטרוב בפתח:וגם במילון עזרא ציון מלמד הניקוד בפתח:אני חושב שהניקוד בקמץ בישעיהו הוא צורת הפסק.לגבי המקור מארמית - מדובר רק על המילה חגא שהגיעה מארמית (לא חג). מבחינתי זאת מילה שונה מהמילה חג, ופירושה המקובל הוא חג לא יהודי.אתר "השפה העברית" http://www.safa-ivrit.orgמילון כיס ארמי עברי : http://safa-ivrit.org/shop.phpOn Tue, Jun 3, 2025 at 11:57 PM אוריאל פרנק <uriel...@gmail.com> wrote:1. האמנם מארמית?2. הניקוד בישעיהו - ח' בק"קחָגָּא שֵם ז'
(נֶהגֶה: חוֹגא)