שלום,
כאשר המלאך מדבר עם מנוח הוא אומר לו: "
מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה תִּשָּׁמֵר
". נשאלת השאלה האם הוא מתכוון למנוח או לאשתו. (מצורף קובץ ובו ליקטתי דעות שונות בנושא.)
בשבת פרשת נשא דיברתי על זה ואמרתי שיש דעות לכאן ולכאן. הנכד שלי הקשה קושיה על הדעה שמדובר על מנוח. הוא שאל, אם מדובר על מנוח, המלאך היה צריך להגיד למנוח "שמור" (בלשון ציווי) ולא "תשמור" (בלשון עתיד).
אמרתי לו שכאשר הציווי נמצא בסוף המשפט, הוא מופיע כעתיד ולא כציווי. הנה מספר דוגמאות:
- קנים תעשה את התבה - בראשית ו 14
- צהר תעשה לתבה - בראשית ו 16
- וחג שבועות תעשה לך שמות לד 22
- חג הסוכות תעשה לך דברים טז 13
- ואתה את בריתי תשמר בראשית יז 9
- את חג המצות תשמור שמןץ כג 15
- מוצא שפתיך תשמק דברים כג 24
ועוד מקומות רבים.
האם מישהו יכול לאשר או לסתור את הטענה שלי?
אני לא מתייחס כרגע לשאלה למי התכוון המלאך, אלא רק לשאלה לגבי עתיד/ציווי.