​מאי משמע מאי קרא(ה)

4 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Mar 29, 2022, 6:29:53 AMMar 29
to
יום ג', כ"ו באד"ש, במלאת 28 שנה לפטירתו של הרב פרופ' ע"צ מלמד

שלום, 
אשתקד פרסמתי כמה דברים "לזכר הרב פרופ' עזרא ציון מלמד זצ"ל".

1. מדביק כאן את שני הערכים ממילון רב עצ"ם
מילון ארמי עברי לתלמוד הבבלי (סרוק / מקוון) בתוך פורטל הדף היומי, וכן באוצר החכמה. 
[החריגה מהסדר האלפביתי - במקור]

מַאי קְרָאָה   -   מַהוּ הַכָּתוּב
מַאי מַשְׁמָע   -   מַה מַשְׁמָע
הערותיו:
image.png

2. מצ"ב הערכים במילון של אמו"ר (ההולך ומתעדכן).
 משוב יתקבל בברכה.

 

מֵאֵי מַשְׁמַע

[בַּקָּשַׁת הַבְהָרָה לְמִדְרַשׁ הַכָּתוּב שֶׁהֻזְכַּר קֹדֶם לָכֵן:] מֵאֵיזוֹ (מִלָּה בְּפָסוּק זֶה) מִשְׁתַּמֵּעַ (מָה שֶׁזֶּה עַתָּה נִלְמַד מִמֶּנּוּ)?

From which (word in the pasuk just now quoted) can (this halakhic or aggadic point) be deduced?

בַּהֲנָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבַעַל הַשׁוֹר נָקִי".

מֵאֵי מַשְׁמַע?

שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: "יָצָא פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו".  בבא קמא מא, א ע"פ שמות כא:כח

From where (do I derive the prohibition of deriving) benefit (from the carcass of the ox that was put to death by stoning)? Scripture states: "And the owner of the ox is clean."

From which (word in this pasuk) can (this halakha) be deduced?

Shim'on b. Zoma says: (It is) like a person who says to his friend: "So-and-so has been 'cleaned out' of his property."

In this entry מאי is popularly pronounced מַאי, and מַאי מַשְׁמַע means: How can we deduce (from this pasuk what we now learned from it)? However, we have followed the reading מֵאֵי, from which, mentioned by R. Yeshayahu HaLevi Horowitz (של"ה, כללי התלמוד, י"ג, שמ"ח בשם רבי יצחק די ליאון).

SEE: הֵי3, מֵאֵי2, מַשְׁמַע

 

מֵאֵי מַשְׁמַע (דְּהַאי)...?

[בַּקָּשַׁת מָקוֹר מִקְרָאִי לְבֵאוּר מִלָּה:] מֵאֵיזֶה (פָּסוּק) מִשְׁתַּמֵּעַ שֶׁ...? מֵאֵיזֶה (פָּסוּק) נִתָּן לְהַסִּיק אֶת מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל בִּטּוּי מְסֻיָּם?

From which (pasuk) may it be deduced that ...?

From which (pasuk) is there support for the definition proposed in the Talmud?

אֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר שְׁמוּאֵל: כָּל הַמִּצְווֹת מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּיתָן.

מֵאֵי מַשְׁמַע דְּהַאי "עוֹבֵר" לִישָּׁנָא דְּאַקְדוֹמֵי הוּא?  פסחים ז, ב

Rav Yehuda said, quoting Shemu'el: For all mitzvot one recites a berakha prior (עוֹבֵר) to performing them.

From which (pasuk) may it be deduced that this (word) עוֹבֵר is an expression denoting "priority"?

We have followed the reading מֵאֵי, from which, as mentioned in the note of the previous entry. However, according to the popular pronunciation of the first word מַאי, this question means: Which [pasuk] indicates (support for the definition proposed in the Talmud)? – or – How can we deduce (from Scripture support for the definition proposed in the Talmud)?

SEE: הֵי3, מַאי קְרָאָה, מַאי תַּלְמוּדָא, מַשְׁמַע


מַאי קְרָא; מַאי קְרָאָה

מַהוּ הַכָּתוּב (הַמְּשַׁמֵּשׁ כְּמָקוֹר לְכָךְ)?

What is the pasuk?

This question asks: What is the Scriptural source for the halakha or aggada that has just been quoted in the Talmud?

וָתִיקִין הָיוּ גּוֹמְרִין אוֹתָהּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּסְמוֹךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה, וְנִמְצָא מִתְפַלֵּל בַּיּוֹם.

אֲמַר ר' זֵירָא: מַאי קְרָאָה? "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ ..."  ברכות ט, ב ע"פ תהלים עב:ה

The pious used to finish it (= the Shema) with sunrise, in order to join (the berakha) גאל ישראל with (the beginning of) the Amida and consequently recite the Amida by day. R. Zera said: What is the pasuk? "They shall revere you at sunrise ..."

Some vocalize this expression ?קְרָאָה מֵאֵי and translate it: From which pasuk?

According to the Ramban in his discussion of the Rambam's "first principle" in the Sefer HaMitzvoth, this question seeks a mere support or intimation (אסמכתא) – rather than a real source.

SEE: קְרָא, מַאי1, מֵאֵי2, מֵאֵי מַשְׁמַע1, מֵאֵי מַשְׁמַע2..., מַאי תַּלְמוּדָא



3. מצאתי עתה באוצר החכמה ספר של הרב ד״ר דניאל פינק (תלמיד רד"צ הופמן):    לשון לימודים - ג 
image.png

4. מצ"ב מאמר בנושא, למי שחובב מחקר-תלמודי: 
משמעותו של 'מאי משמע'  מאת דיימונד, אליעזר

מתוך            עטרה לחיים, (תשס) 50-62
עטרה לחיים
מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופסור חיים זלמן דימיטרובסקי. בעריכת דניאל בויארין [ואחרים]. ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס
מאת: ramb...@gmail.com <ramb...@gmail.com>

img225.pdf
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages