מענה לשון - על קצה הלשון - "נפש יהודית" ​ -- 11. מרן ומרן דבשמיא

1 view
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Aug 29, 2021, 12:43:42 PM8/29/21
to

https://www.maanelashon.org/?p=187


המילה"מָרַן" (או "מָרָן") במקורה הארמי, היא צירוף של שם העצם"מר" או "מרא" [= אדון, רב] בתוספת צורן סופי: כינוי השייכות החבור הארמי "־ן" למדברים [= שלנו]. על כן פירושו המילולי הוא:מוֹרֵנוּ, אדוננו, רַבֵּנוּ. תואר כבוד דומה ל"מרן" הוא "רבן", וגם הוא נוצר באותה דרך: "רב" + "־ן" (= הרב שלנו).
המילה"מרן" בתור פנייה ותואר כבוד מצויה פעמיים בתלמוד הירושלמי,והוא משמש בסידור התפילה בכינוי לריבון העולמים, "מרן די בשמיא" [=אדוננו שבשמים], כגון בתפילת "יקום פורקן" שבסידור האשכנזי, ובסליחות במנהגי כל העדות: "מרן די בשמיא לך מתחנינן...". בקרב בני תימן נקראות הבקשות הפותחות בפנייה "מרנא דבשמיא" בשם "מרנות".
במאות השנים האחרונות משמש התואר "מרן" בדרך כלל לרבי יוסף קארו, מחבר ה"כסף משנה", "בית יוסף" ושולחן ערוך". 

בנוסף לכך, משמש התואר "מרן" לצד תארים סתמיים אחרים לציין מחבר ספר בפי מהדיר הספר, או לציין מנהיג רוחני בפי תלמידיו. דוגמה לכך: סידור תפילה ההולך בעקבות פסיקותיו של "מרן הרב עובדיה יוסף", ונושא את השם"סידור אור מרן".

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages