הקטע שציטטתי הוא מתוך הפרק שמתחיל בעמוד: 215
בספר עד היום הזה
ז . היחס להצעות תיקוני נוסח
כפי שראינו , נוסח המקרא משופע בספקות , החל במקרים בהם יש הבדל בין הנוסח שנמצא בקומראן לנוסח הרווח בימינו , דרך מקרים בהם היה לחז"ל נוסח שונה מנוסחנו , המשך במחלוקות בין בעלי המסורות השונות : מדינחאי - מערבאי , ובתוך המערבאי - בן אשר ובן נפתלי ; המשך במגוון הנוסחים שרווחו בישראל בימי הביניים , וכלה בהבדלי הנוסח בין ספרי הנ"ך של ימינו . ממילא , קשה לטעון שהנוסח הרווח כיום , מבטא בבל מקרה ומקרה ובאופן מושלם , את הנוסח 'המקורי , '
...
קביעה זו מחייבת בראש ובראשונה לנסות ולהבין את הנוסח שלפנינו . גם אם אנו מודעים לכך שייתכן שהיו טעויות בטקסט , אין לנו כל אפשרות להוכיח זאת באופן נחרץ . אשר על כן , שומה עלינו לנסות להבין תמיד את הנוסח שלפנינו , עם הקשיים שבו , וזאת אף על פי שאנו מודעים לאפשרות , שלא ניתן להוכיחה , שבנוסח שלפנינו נפלו טעויות . בנוסף , יש לזכור שלעתים מזומנות דווקא הנוסח הקשה יותר , מתברר כנוסח הנכון .
עמוד: 217
בעבר נטו החוקרים , שאמונם בנוסח המסורה היה נמוך מאוד , להציע תיקוני נוסח על כל צעד ושעל . מעבודתם של חוקרים מסוימים התקבל הרושם , שאף פסוק אחד במקרא לא חמק משיבושים . אלא שהצעות תיקון נוסח הן אמנם פתרון קל ונוח לבעיות פרשניות , אך הן עשויות להתגלות , ופעמים רבות גם התגלו , כפתרון שטחי ורדוד . בדורות האחרונים , השתנתה מגמת התיקון המופרז בקרב חוקרי המקרא , ואת הקלילות שבה הוצעו בעבר שינויי נוסח , החליפה מגמה זהירה יותר . לא פעם מתברר , שהצעות התיקון מחמיצות מסרים ספרותיים משמעותיים , שאותם מבטא הכתוב דווקא בצורה הקשה יותר לכאורה . היכרות מעמיקה עם דרכו הלשונית והספרותית של המקרא עשויה ללמד , שבאופן עקבי ושיטתי הוא משתמש בדרכים שונות על מנת לחדד את המסרים התוכניים , ועל כן הלומד מחויב לרגישות לדרכים אלו על מנת להבין טוב יותר את הכתוב . גם ידיעותינו בדרכי העברית המקראית התרחבו והעמיקו , וצורות ביטוי שנראו בדורות קודמים כטעות של מעתיק , התחוורו בשימור מופלא של מסורת כתיבה או הגייה . נציג כמה דוגמאות למקרים כאלה , כשכל דוגמה מייצגת סוג אחר של הצעת תיקון נוסח , העשויה להתברר כביטוי ספרותי מכוון של מסר רעיוני :
עמוד: 218
"בן שנה שאול במלכו" שמ"א י"ג , א
עמוד: 222
כיצד אפוא ניתן להבין את הפסוק ? נראה , שיש לאמץ כאן את פירושו של ר' תנחום הירושלמי , שהפסוק כתוב באופן חסר , כשבמקור צריך היה להיות כתוב "בן x שנה שאול 90 במלכו . " מדוע אפוא נכתב הפסוק באופן זה ? הנחה רווחת במחקר היא שגילו של שאול היה כתוב באופן מטושטש , והמעתיק התכוון להשלים את הגיל ממקור אחר , אך מעולם לא עשה זאת ; וכך הועתק הנוסח החסר מדור לדור , מבלי שגילו של שאול יושלם . ברם , מסתבר שגישה זו מחמיצה את מהותו של הביטוי הספרותי העומד דווקא מאחורי נוסח חריג זה . נראה , שבכתיבת פסוק הכותרת למלכות שאול באופן פגום , מבקש המקרא לרמוז כבר מלכתחילה , ששאול נכשל בהפקידו , ואין להתייחס אליו כאל מלך רגיל , ועל כן אין הוא 'ראוי' לפסוק המסגרת הרגיל של יתר מלכי ישראל .
עמוד: 223
הצעות תיקון נוסח עלולות להחמיץ מגמות ספרותיות שונות של המקרא , ומכאן נובעת חובת הזהירות המרבית שיש לנקוט בעיסוק בנושא
עמוד: 227