הוה אמינא
לביטוי זה שני משמעים, הנבדלים זה מזה בשתים:
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מ עמוד א
א"ר אבהו: מריש הוה אמינא להו, כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו דלא אמר להו, אנא נמי לא אמינא להו. ואמר רבי אבהו: מריש הוה אמינא עינותנא אנא, כיון דחזינא ליה לרבי אבא דמן עכו דאמר איהו חד טעמא ואמר אמוריה חד טעמא ולא קפיד, אמינא לאו עינותנא אנא.
התלמוד כאן מביא שני עניינים אלו בגלל הדמיון הלשוני, אך יושם לב להבדל במשמעות:
הביטוי הרגיל במו"מ התלמודי (כמו בקידושין ב, ב) דומה יותר למאמר השני: הייתי חושב
יש לציין ש"מריש הוה אמינא" מצוי אצל 4 אמוראים בלבד (X17 בכל התלמוד)