3: תַּחֲבֹל או תַּחְבֹּל ?
אוריאל פרנק
מסורת תימן במשפטים - נח, ובכי תצא - חטף פתח.בני תימן הכירו את הרד"ק, וגם מהרי"ץ ציטט אותו, אך לא הכריע כמוהו אלא ככתה"י התימניים שבהם מנוקד כמו שציינתי.בכלל, בני תימן קראו על פי מסורת שבע"פ שבד"כ תאמה את כתבי היד ולפעמים המסורת לא תאמה את כתבי היד (ואז יש לדון מה הסיבה, אם השפעת הדפוסים, אנלוגיה, שרידים למסורת בבלית וכדו'), אך אף פעם לא הכריעו מתוך ספרי דקדוק ולא אימצו מדעתם שיטות של מדקדקים. וזה לא כמסורות אחרות, ואכמ"ל.
מאת: elihu shannon <sha...@saad.org.il>
תאריך: 3 בספטמבר 2017 בשעה 8:04
נושא: Re: תַּחֲבֹל או תַּחְבֹּל ?
אל: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
כבר דברתי פעם בכינוס על כך שאין הקפדה יתרה על הלשון במקרא.
וראה את הפרק הראשון במגלת רות: שתיהם, חילוף מקומות מחלון וכליון, שם שני בניו, משני בניה ומאישה,
המקום אשר היתה שמה, עשיתם.
אלה שש דוגמות של שימוש "לא תקני" של השפה, אבל המקרא שלנו סובל אותן. ועוד בתוך פרק אחד ששם הקפיד בכל מקום על לשון רבים של נקבה [ותלכנה, ותאמרנה, שבנה, ומצאנה, ותשאנה, ותבכינה, תשברנה,תעגנה, תקראנה].
אגב, גם אני התלבטתי איך לכתוב בלכה דודי "והוא יחמול" חטף או שוא. וראה סידורים אחרים.
בברכת התורה
אליהוא
אוריאל פרנק wrote:
לפי המסורת שלנו (כהכרעת מנחת שי) קוראים בפרשת משפטים "תַּחְבֹּל", ואילו בפרשת כי תצא קוראים "יַחֲבֹל... תַחֲבֹל" (לצד "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ", שבהמשך הפרק, פסוק כ).
1. האם חוסר העקביות הוא רק בגלל גיבוב מסורות לשוניות שונות?
מעין פשרת "נימרינהו לתרוייהו"?
או שמא יש לכך הסבר הגיוני?
2. האם יש הסבר הגיוני לשיטת רד"ק, שיש לקרוא תמיד "תַחְבֹּל", בניגוד ל"יַחֲבֹל".
מקורות:
שמות פרשת משפטים פרק כב פסוק כה
אִם־חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ עַד־בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ:
מנחת שי תַחְבֹּל: אין מאריך בתי"ו. [תַּחְבֹּל].
דברים פרשת כי תצא פרק כד פסוק ו
לֹא־יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי־נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל:
מנחת שי לא יַחֲבֹל: בשוא ופתח החי"ת, ורפה הבית, זשרשים. [יַחֲבֹל].
דברים פרשת כי תצא פרק כד פסוק יז
לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה:
רד"ק: תַחְבֹּל
מנחת שי ולא תַחֲבֹל: בשוא לבדו החי"ת ודגש הבי"ת, כ"כ יברד"ק בשרשים, והלכו אחריו יגהמכלל יופי, ידובעל הלשון, טוורב פעלים, אבל בספרי' כ"י מדוייקים וספרי הדפוס החי"ת בחטף פתח, והבי"ת רפה, וכ"כ א"ת[1]. [תַחֲבֹל].
