3: סימני פיסוק בשאלה רטורית

[אוריאל פרנק‎]

שלום, 

מצ"ב שו"ת מלפני שנתיים וחצי.

נראה לענ"ד לתקן את האמור כך: 

ראשית, אין הבדל בין הסעיף השלישי לרביעי, ובשניהם ראוי לסמן רק סימן קריאה (!), כגון: 

• (9ג) איך עלה הדבר על דעתך!
• וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע: לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ!
• עַל מָה הִכִּיתָ אֶת אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים!
• וַתֹּאמֶר אֵלָיו: אֵיךְ תֹּאמַר אֲהַבְתִּיךְ וְלִבְּךָ אֵין אִתִּי!

שנית, את סימן התמיהה (?!) יש לייחד רק לסעיף השני.

• (8)  הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים?! 
• הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכׇל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?!
• וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת?! 

באופן זה יהיה בידול ברור בין שלושת הסוגים.

כ"ט,

אפ"ר

‫בתאריך יום ב׳, 11 ביוני 2018 ב-1:07 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

הודעה שהועברה
מאת: האקדמיה ללשון העברית <pni...@hebrew-academy.org.il>
תאריך: 11 ביוני 2018 בשעה 1:04
נושא: תשובה – סימני פיסוק בשאלה רטורית [#82819]
אל: ‫frank...@gmail.com‬

רונית גדיש :

שלום רב אוריאל,

כפי שכתוב בכללים במשפט תמיהה (שאפשר לקרוא לו שאלה רטורית אם רוצים) אפשר לנקוט רצף הסימנים ?!.

כללי הפיסוק אינם קובעים כאן קביעה נחרצת (ובכלל אינם קובעים שום קביעה נחרצת כאמור במבוא לכללים), ואם אתה רואה במשפטים מן הסוג שהבאת משפטי קריאה תוכל להשתמש בסימן קריאה.

בברכה,

רונית גדיש

המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית

 

 

מילים ומונחים שאישרה האקדמיה ראו באתר מונחי האקדמיה בכתובת: terms.hebrew-academy.org.il.

תוכן הפנייה:

שלום, 

 

לפי האמור בכללי הפיסוק כאן יש לפסק כך:

 

סעיף ראשון

יש לסמן סימן שאלה (=?) לאחר כל שאלה: 

כגון:

(1)  מי היה ראש הממשלה הראשון? 

(2)  האם דוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון?

 

הערה: 

הסימן (?) זהה אע"פ שיש ניגון שונה בשתי שאלות אלו: 

הניגון בסוף שאלה שתשובתה מפורטת (1) הולך ויורד, ואילו הניגון בסוף שאלה שתשובתה חיובית/שלילית (2) - הולך ועולה.

 

סעיף שני 

בשאלה רטורית שתשובתה "בוודאי שֶכּן" או "בוודאי שלא" נראה מכללי הפיסוק שיש לסמן סימן שאלה (?): 

(3)  כלום לעצותיהם הוא צריך?

(4)  אתה מדבר ברצינות?
(5)  באמת?

(6)   הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ? 

(7)   הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? [רש"י: לשון תימה הוא]

(8)  הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? 

 

 

אך דומני שרבים מסמנים באלה סימן תמיהה (?!)

למשל, דוגמה 8 סומנה בסימן תמיהה באתר הכתר (כאן בפירוש ר"י קרא) ובסימן שאלה באתר גלים (כאן).

 

סעיף שלישי 

בשאלה רטורית (המכונה שם "משפט תמיהה מודגש") נראה שניתן לסמן סימן שאלה (?) או סימן תמיהה (?!): 

למשל:

(9א) איך עלה הדבר על דעתך? 

או: 

(9ב) איך עלה הדבר על דעתך?! 

 

סעיף רביעי 

צ"ע, מהו הפיסוק הראוי לשאלה רטורית שאינה אלא תוכחה, והיא תמורת משפט כעין זה: "לא היית צריך ל..."  - כגון פסוקים אלו:

 

(10) בראשית מד, ז: 

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה: 

 

(11) שמות ב, יג: 

וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: 

 

(12) שמות פרק יז, ב-ג: 

א   מַה־תְּרִיבוּן עִמָּדִי 

ב   מַה־תְּנַסּוּן אֶת־יְקֹוָק:

ג    לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם

 

דומני שרבים מסמנים באלה סימן תמיהה (?!)

אך לענ"ד, ראוי לסמן כאן רק סימן קריאה (!)

 

לתשובתכם אודה, 

אפ"ר