1: לִמְשָׁחֳךָ בהפטרת שבת זכור
אוריאל פרנק
שלום רבא. יהודי אשכנז פטורים מההתלבטות... הם מתחילים פסוק מאוחר יותר... :)ב. הנוסח הנכון הוא כפי שציינת, לִמְשָׁחֳךָ, אבל כתב מנחת שי שם:למשחך – השי"ן בקמץ רחב והחי"ת בחטף קמץלמשחך – השי"ן בקמץ רחב והחי"ת בחטף קמץ במקצת ספרים וספרים אחרים החי"ת בחטף פתח ובס"ס אין מאריך בשי". ורד"ק כתב בפירושו ובשרשים שהשי"ן בקמץ רחב והחית בחטף קמץ וכן במכלול דף מ' ובלוית חן ס"ו פ"ג ובספר דקדוק ישן כתוב לעולם לא יבא חטף פתח אחר חטף קמץ בסמוך חוץ מאחד לִמְשָׁחֲךָ למלך דשאול ע"כ.ג. יש מחלוקת איך לקרוא את המילה לִמְשָׁחֳךָ, לפי המבטא הספרדי [בדומה למחלוקות ב"קדש קדשים" בפרשת תצוה ועוד, וכן ב"נעמי" ו"צהרים" וכל כיו"ב]:לפי מסורת הספרדים המקובלת היום, וכמסומן במהדורות חורב ואיש מצליח: שָׁ[A]חֳ[O]ךָ[A]או לפי מקצת דקדקנים אשכנזים, וכמסומן במהדורות קורן ומקרא מבואר של ר"ד כוכב: שָׁ[O]חֳ[O]ךָ[A]כט"סאפ"רבתאריך יום א׳, 9 במרץ 2025 ב-13:40 מאת אברהם חקק <aha...@gmail.com>:בס"דשלו' וברכה ר' אוריאלחילו לאורייתא במפעליו.האם מוכרת לכב' מחלוקת לגבי קריאת המילה למשחך מהפטרת השבת האחרונה?ראיתי בכתר שמופיע שי"ן קמוצה וחי"ת בחטף קמץ.האם ישנן גרסאות מוסמכות אחרות למילה?בברכת התורה,אברהם
בתאריך 9 במרץ 2017 בשעה 19:55, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:מלבד ונציה לא מופיע ניקוד הח"פ בשום מקום (טעמי תורה מסתמא כן יצביע על מקורות)מנחת שי: למשחך - השי"ן בקמץ רחב והחי"ת בחטף קמץ במקצת ספרים וספרים אחרים החי"ת בחטף פתח ובס"ס אין מאריך בשי"ן. ורד"ק כתב בפירושו ובשרשים שהשי"ן בקמץ רחב והחית בחטף קמץ וכן במכלול דף מ' ובלוית חן ס"ו פ"ג ובספר דקדוק ישן כתוב לעולם לא יבוא חטף פתח אחר חטף קמץ בסמוך חוץ מאחד למשחך למלך דשאול ע"כ:
ננסה להסביר. המלה ללא כינוי הגוף היא לִמְשֹׁחַ (שופטים ט, ח), כשנוספה הכ"ף בסוך המלה החולם בשי"ן הפך לקמץ חטוף (קטן) על דרך לִשְׁמָרְךָ (שמות כג, כ ועוד). החטף המתאים הוא חטף קמץ. לכן חטף הפתח פחות מובן.
אחרי כל זה לא כל כך מובן למה 'המקובל והידוע' מנקד בחטף-פתח.בתאריך 9 במרץ 2017 בשעה 15:54, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:א לִמְשָׁחֳךָ֣: שי"ן בקמץ גדול, חי"ת בחטף קמץ וכ"ף סופית בקמץ גדול
האם אין שום הצדקה לקריאה, שלענ"ד מצויה:
לִמְשָׁחֲךָ֣ = LIMSHOHACHA
בתאריך 3 במרץ 2017 בשעה 14:38, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:דקדוקי קריאה וטעמים בפרשת תצוה ובפרשת זכור והפטרה ובראשון של כי-תשא ומגלת אסתר
הפטרת שבת זכור שמואל א טו (הספרדים מתחילים בפס' א):
א לִמְשָׁחֳךָ֣: שי"ן בקמץ גדול, חי"ת בחטף קמץ וכ"ף סופית בקמץ גדול
כג וַיִּמְאָסְךָ֖: בתכנת הכתר שאנו מעתיקים ממנה אין געיא באל"ף, עם זאת אין ספק שהאל"ף בקמץ רחב והסמ"ך בשוא נע[5]