... כאומר יע"ר, ואם עושה מה שאומר אחרי פניו חס ושלום פנים של זעם
וכן להשגיח במקום שיש דגש חזק אחרי קמץ לעשותו חולם, כמו חָננו עזי וזמרת יה כָלו תפילות דוד בן ישי גָזי נזרך והשליכי
וגם אם אמר הכתוב ודגלו עלי אהבה ובאר המדרש ואמר אפילו שעם הארץ מדלג על הה"א ואומר ואבת שהוא לשון איבה עלי אהבה אני מקבלו כאילו אמר ואהבת הואיל ואמרה בלב שלם והמפרשים עושים אותו משל למה הדבר דומה לתינוק שלא למד עדיין לדבר כהליכה ומוציא מפיו חצאי מילות ואביו ואמו צוחקים ושמחים וכן כאשר עם הארץ אומר תפילתו בכל לבבו ובכל נפשו דאינו יודע לבטא כהוגן ושוגה הקב"ה צוחק ושמח במה דברים אמורים אם לבו דבק באהבת הקב"ה כאותו תינוק שאינו מכיר אלא באהבת אביו בלבד ואף אם המלד יצוד עליו לעשות משהו ואביו יאסור עליו הוא ישמע בקול אביו כי עדיין אינו יודע מהו מלד ואין מורא המות לפניו כן לבו של האדם צריך להיות דבק באהבת הקב"ה ולבל יטה מאהבתו וממצותיו לא מפני בושת הבריות ולא מפני נזק מעות ואף ילא מפני מורא מלכות או מפני כל דבר אחר אלא יאהב את הקב"ה בכל לבבו ויבכל נפשו ובכל מאח כשהאדם יהיה בגדר זו הקב"ה ישמח עמו ולא ישגיח עליו אם יאמר אח"ד או יאמר חם ושלום אחר כי רחמנא למן בעי אבל בעוונותינו קשה לו לאדם בדורנו להמצא בגדר זו לכן הכרח הוא לשים לב ולא לדלג על אותיות או להפכן כדי שלא לומר חס ושלום מלה בלתי הוגנת ככתוב במדרש שמע ישראל ה' אחד דלת רבתי להודיעך שאם חם ושלום קורא מישהו את הדלת ריש הוא מחריב את העולם ואם קורא מישהו את הריש של אחר דלת חם ושלום הוא מחריב את העולם אם קורא יהללו את שם ה' בחית חס ושלום הוא מחריב את העולם וכן יש מלות הרבה עליו
דאמר רבי לוי: