6 דיוקי תפילה - בינה הגיגנו
אוריאל פרנק
בס"ד כ' באלול תש"ע
בינה הגיגנו
בסליחות הנאמרות ע"י בני אשכנז ישנו קטע "שמע קולנו". אחד המשפטים בקטע תפילה זה הוא "אמרינו האזינה ה', בינה הגיגנו". משפט זה מבוסס על פסוק בתהילים (ה', ב'), אלא שהפסוק בתהילים כתוב בלשון יחיד (אמרי, הגיגי), ואילו בסליחות אנו אומרים אותו בלשון רבים (אמרינו, הגיגנו). רבים מטעימים את המילה "בינה" במלרע, וזו טעות. בד"כ המילה "בינה" היא שם עצם (חכמה, בינה ודעת), ואז היא אכן מוטעמת במלרע. אולם בפסוק זה המילה "בינה" היא בקשה, מלשון להבין, כלומר אנחנו מבקשים מה' שיאזין למה שאנו אומרים (אמרינו) וגם יבין את מחשבותינו. במקרה כזה המילה "בינה" מוטעמת במלעיל. ואכן הטעם שבפסוק בתהילים מופיע תחת האות בי"ת. גם רש"י כותב על פסוק זה: "כל בינה שבמקרא הטעם תחת הנו"ן, חוץ מזה... שאינו שם דבר, אלא לשון הבן... לפיכך הטעם תחת הבי"ת". מילה דומה יש גם בפסוק בפרשת האזינו "זכר ימות עולם, בינו שנות דר ודר" (דברים כ"ו, ז'), ואכן גם שם הטעם מופיע תחת האות בי"ת.
יהי רצון שה' יקשיב ויאזין ויבין את תפילותינו, אולם אנו מצדנו חייבים להשתדל מאוד להקפיד ולדייק בתפילותינו.
לתגובות, לקבלת מאמרים קודמים ולהצטרפות לרשימת התפוצה,
צבי שביט
היינו אולי חושבים ש"הגיגנו" הוא הפועל (נושא + נשוא + מושא ישיר) ו"בינה" היא עוד מושא ישיר, ולא היא. וההבנה הנכונה היא כמובן ש"בינה" הוא הפועל (נושא + נשוא, והציווי מארך), ו"הגיגנו" הוא שם עצם ומושא ישיר.
בין (ציווי של בניין קל) > בינה (במלעיל, ציווי מארך של בנין קל) > בינה במלרע, כיוון שהמלה נמצאת לפני אות גרונית, במקרה זה האות ה' של תחילת המלה "הגיגנו".
מוצאים אותה התופעה בפסוק "קומה א' למנוחתך, אתה וארון עזך".
יחזקאל שץ
שלום צבי,
אלמלא הפסוק שבו כתובה המילה "בינה" במלעיל היה מקום לומר שזה יהיה מלרע, אע"פ שמדובר בפועל ולא בשם עצם. הסיבה לכך היא האות הגרונית ה' שבה מתחילה המילה "הגיגנו".
כך גם קורה למילה "למה" במקרא, שהיא בדרך כלל במלעיל, אבל לפני אות גרונית במלרע (למשל, בקריאת "ויחל משה" של הצומות: "למה ה' יחרה אפך בעמך". שם ה', אדנות, מתחיל בא' גרונית לכן למה במלרע).
כך גם ב"קומה ה' ויפוצו אויביך" וב"שובה ה' רבבות אלפי ישראל". "קוומה" ו"שובה" לפני הא' של שם ה' הופכות ממלעיל למלרע (וגם ב"קומה ה' למנוחתך"). וראה גם בתהלים ל"ה א: "ריבה ה' את יריבי", "ריבה" הפכה למלרע לפני הא' של שם ה', ולכן בסידורים המדויקים תמצא בתפילת עמידה: "ראה בעניינו וריבה ריבנו" ולא יסמנו לך מלעיל במילה "ריבה", אע"פ שבנוסח התפילה המילה "ריבה" כבר אינה לפני אות גרונית. בכל זאת מבטאים אותה במלרע, בגלל המקור לביטוי הבא מתהלים. לכן, לעניות דעתי, מי שיאמר ב"עמידה" "ריבה" במלעיל, יש לו הצדקה לכך משום שבתפילה אין המילה נמצאת לפני אות גרונית.
דוגמאות הפעלים הנ"ל הן כולן של צורת הציווי המוארכת (עם ה' בסופה) של פעלים מגזרת ע"ו/ע"י, קום, שוב, ריב: קומה במקום קום, שובה במקום שוב, ריבה במקום ריב. לדעתי, הה"א הנוספת הופכת את צורת הציווי לבקשה/תפילה (שמעתי שלא הכול מסכימים לכך).
כל זה נכון גם לשורש "בין" ממנו באות המילים "להבין", ו"בינה". צורת הציווי הרגילה היא "בין". הה"א נוספה לציווי והפכה את המילה ללשון בקשה. ההגייה הרגילה של המילה היא אכן במלעיל, אבל פה כתוב "בינה הגיגנו", והמילה "בינה" עומדת לפני ה' גרונית, לכן הייתה אמורה להיהפך למלרע, כמו שראינו לעיל לגבי "קומה" ו"שובה". אלא שהפסוק בתהלים השאיר אותה במלעיל, כנראה מהסיבה שכתבת: כדי שלא יעלה על דעתנו שמדובר פה בשם העצם "בינה". חשש כזה לא היה קיים במילה "ריבה" בדוגמה לעיל מתהלים, משום ש"ריבה" במלרע פירושו עלמה צעירה, אבל זה רק בלשון חז"ל ולא במקרא.
בדומה למה שאמרתי למעלה, מי שיאמר ב"שמע קולנו" "בינה" במלרע, לא מתוך הבנה שגויה שזה שם עצם, אלא מתוך ידיעה שמדובר בפועל בציווי מארך הבא לפני אות גרונית, אין שום בעיה בכך (אני עצמי אמרתי כך, כל הזמן, אע"פ שהבנתי היטב שזה לא שם עצם, כי לא ידעתי שבפסוק בתהלים המילה מוטעמת במלעיל).
ברגע האחרון, עולה בדעתי הסבר אחר למה בתהלים נשארה המילה "בינה" במלעיל. לפעמים מתנהגת האות ה"א שלא כאות גרונית, ולכן המילה "הגיגנו" כאילו אינה מתחילה באות גרונית.
שנה טובה,
אליעזר כמוֹן