לשון מליצית "וזאת למודעי"

[אוריאל פרנק‎]

בתאריך 22 במרץ 2017 בשעה 19:18, מאת ELKA <al...@zahav.net.il>:

שלום וברכה,

אמרו בעצמכם: היפה לשעטנז תוך כדי דיבור לשון הקדש בארמית?! ואיזו "מליצה" זו בכלל, בתוספת הל' המקדימה ל"מודעי" (לשון רבים!!)??

סוף דבר, אע"פ שאיננו חטא העגל, כמובן, ח"ו, נטל"פ יש כאן, ויש להדר אחר לשון המקור "[ו]עדיין אנו צריכין/ם למודע'י". כנלע"ד. והאוהש"א.

בברכה יתרה,

מ. ג.

 

הודעה שהועברה
מאת: יוסף חיים מזרחי <538...@gmail.com>
תאריך: 22 במרץ 2017 בשעה 18:55 

שלום וברכה

האמת, לאחר שכתבתי מה שכתבתי, התבוננתי יותר בהערתו של מ.ג.

והתשובה לזה, שאין זו לשון מליצה בכלל, אלא לשון חז"ל "מודעי להו" [העי"ן בצירי] לשון הודעה. וזאת למודעי, הכוונה וזאת להודיע. ותל"מ.

הצב"י יוסף חיים מזרחי יצ"ו

ברכה והצלחה 

בתאריך 22 במרץ 2017 בשעה 18:19, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

שלום רבותיי, 

א.   "לשון זה ["וזאת למודע'י"] נמצא לרוב בדבריהם (ואתה תחזה)"  

 - האם הומצא לפני: חיי אדם חלק א כלל כא סעיף יא: וזאת למודעי, שאף שמלשון זוהר הקדוש בכמה מקומות... 

ב. אינני בטוח שהניב הנ"ל התפתח "בשגגה", בדרך שהציע הרב גנוט. 

ג. צ"ע בניב "ויצא העגל הזה", ובמקורו, ובפרט למה הכוונה בשימוש בו, ואם אכן מתאים להשתמש בלשון זו כלפי מנהגם של רבני ישראל.

הצב"י, 

אפ"ר

בתאריך 22 במרץ 2017 בשעה 17:33, מאת ELKA <al...@zahav.net.il>:

שלום רב,

על משמרתי אעמודה, ואחזור ואומר שאין שחר ל"מליצה" זו, וגם אין שייך להמציא לשונות מליצה, כדבריכם "המצאת" לשונות מליצה, שכן טבעה של מליצה בנוי על מקור קדום שאיננו מליצה, ואנחנו הם שהופכים אותו למליצה, ומה שייך "להמציא" מליצה על בסיס שאינו קיים?

מה שכת"ר מביא ראיה מרבים-רבים, אכן כולם הם אחרונים שבאחרונים, לא שערו ולא ניסו ללכת בגדולות, בדרכי רבותינו נבג"מ זלה"ה, בעלי המליצות.    לא תמצא כזאת וכזאת בדברי קדמונינו.

 

בברכה נאמנה,

מ.  ג.

 

From: יוסף חיים מזרחי [mailto:538...@gmail.com]
Sent: Wednesday, March 22, 2017 5:16 PM
To: ELKA 

 

יישר כח.

ברם, בענין לשון "וזאת למודע'י" - פירושו: וזאת להודיע וכו'. ולא ידעתי ממתי יש כללים ב"המצאת" לשונות מליצה?! וממתי אנו מייחסים המשמעות למקום שיצא משם?! כיון שאנו עושים כמעשה הגדולים ולשון זה נמצא לרוב בדבריהם (ואתה תחזה), הרי שאין בזה שום בעיה. ואף אם לא נמצא לשון כזה בקדמונים - מה בכך שאנו נמציא לשון מליצית, וכמו שפעם בא בפי "שכלת'י דבורה שכלת'י אם בישראל" - על אשת חבר ששמה דבורה, ולא תמצא זאת במקום אחר. ועוד רבים כיוצ"ב.

גם בענין "אופנו" - גם אם תקרא אותו בלשון יחיד (הנו"ן בחולם) אין בזה שום בעיה. ברם אפשר לקרא אותו כמו "עכשו" ובלשון רבים. מכל מקום, היו"ד נפלה מהכתוב. ותו לא מידי. [טוב שלא העיר המעיר שבמקרא הא' בקמץ חטוף ולא בוי"ו...]

נ.ב: תמיד אשמח לשמוע הערות, ולתקן, הן על החומר והן על הטעיות החמורו'ת.

הצב"י יוסף חיים מזרחי יצ"ו

ברכה והצלחה

 

 
בתאריך 22 במרץ 2017 בשעה 13:16, מאת ELKA <al...@zahav.net.il>:
יישר כח.

א ג ב

בין השאר, הבחנתי בעמ' 42 בניב השגור [כמעט] בפי כל, אך בשגגה:  וזאת למודעי, כי אינני איש מלחמה....   צ"ל (בלשון חז"ל): ועדיין אנו צריכים/ן למודע'י, כלומר, להודיע כך וכך, ולפי שקיים ניב נוסף (משני) "וזאת ליהוד'ה ויאמר", הבא להביע סוג של הודעה-הודאה (לעוזרים להו"ל וכו'), חברו בין 2 הניבים הללו, ויצא העגל הזה.

אבל מה אלין, ובעמוד 49 אני קורא "דבר דבור על אופנו" תחת "אופניו" שבפסוק?

 

בברכה שלמה,

מ. ג.

========================================================================================================================================================

From: lashon-al-kze-halashon@googlegroups.com [mailto:lashon-al-kze-halashon@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Wednesday, March 22, 2017 10:50 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [לשון על קצה הלשון] 3: פולמוס נאמ"ן

 

1. מצ"ב צילום תוכן העניינים והמבוא של המהדורה החדשה של הספר הנ"ל 'תיקון תפילה' לבעל הבן איש חי על תיקוני נוסחאות התפילה שהו"ל הרי"ח מזרחי. מי שרוצה לטעום מעט, יעיין בעמ' 41 ואילך, ובמיוחד בעמ' 47.